דיפ-טק מצריך ידע, תקציבים וסבלנות – ולכן מתאים לנגב
דיפ-טק מצריך ידע, תקציבים וסבלנות – ולכן מתאים לנגב
תעשיית ה-DeepTech מבוססת על שלושה עקרונות מרכזיים: פריצות דרך מדעיות וידע אנושי יחודי שהוא ליבת הפיתוח, תקציבים שמאפשרים להפוך את המחקר למוצר מצליח והרבה מאוד סבלנות לתהליך שיכול להמשך שנים, עם קשיים, אתגרים וגם כישלונות לאורך הדרך. מי שמחפש מסלול מהיר לאקזיט, מוטב שמראש יבחר לעצמו תחום פעילות אחר.
שלוש דרישות היסוד של הדיפטק הופכות את הנגב למקום האידיאלי לפיתוח התעשייה המבטיחה והפיכת ישראל בכלל ואזור הדרום בפרט למובילה עולמית בתחום. בנגב פועלים כיום כמה ממוסדות המחקר והטכנולוגיה החשובים בישראל, ובראשם אוניברסיטת בן גוריון, מכללות ופארקים טכנולוגיים וחברות תעשייה ומשאבים אזרחיות וביטחוניות שמנהלות פעילויות מו"פ ענפות. כמי שמנהלים קשרים ענפים עם החוקרים במוסדות אלה אנחנו נחשפים לעשרות ומאות מחקרים בעלי פוטנציאל לעשות שינוי בתחומים ורק מחכים לחיבור עם מנהלים מוכשרים ומנוסים והשקעות.
במדינת ישראל, שבה כל אדם מחזיק בכמה דעות שונות ולעיתים גם סותרות, יש קונסנזוס מלא על הצורך להשקיע בשנים הקרובות תקציבים באזורי הארץ שנפגעו יותר מהאחרים במלחמה הארוכה וגם בשנים שלפניה. הדיפטק הוא הכלי הטוב ביותר לספק לתושבי הנגב את החכות הטובות ביותר, ולא רק את הדגים. כל שקל שמושקע כעת בדיפטק יניב בעתיד הרבה מאוד שקלים במאות ואלפי מקומות פרנסה ומשיכת אוכלוסיה איכותית ומבוססת.
97% מההייטק הישראלי פועל ממרכז הארץ. זהו ענף היצוא המוביל של ישראל, שמספק הכנסה למאות אלפי עובדים ישירים ונותני שרות ומייצר למדינה את הגב הכלכלי שמאפשר לה להתמודד עם הוצאות העתק על מלחמה. ניסיונות לעודד חברות להעתיק חלק מפעילותן לפריפריה הצליחו באופן חלקי וגם התרחבות העבודה מרחוק לא הביאה לשינוי דרמטי. הפתרון לביזור ההייטק הוא לעשות משהו שונה. תושבי הנגב הם באופים אנשים סבלניים, וגם עקשנים. החקלאות מחייבת את העוסקים בה להאזר באורך רוח, לדעת לספוג מכות ולהתאושש מהן עד שהם רואים ברכה בעמלם. גם חיי היומיום באזור מדברי פריפריאלי מרגילים את האנשים לדחות מעט את הצורך בסיפוק מידי לטובת תגמולים ארוכי טווח.
ההייטק הוא הכלי האפקטיבי ביותר לצמצום פערים בחברה הישראלית. יש כיום יוזמות רבות ומבורכות לשילוב אוכלוסיה יהודית ובדואית בהייטק, שאנו שותפים בכמה מהן. כל אלה עדין רק מגרדים את פני השטח מבחינת הפוטנציאל של עשרות אלפי נשים וגברים שיכולים להשתלב ואף להוביל חברות הייטק מצליחות. כדי לבסס את ההייטק בדרום אין די בתקציבים לחברות סטארטאפ. זהו הצעד הראשון, אולם הוא צריך להיות מגובה בחינוך וחיזוק מיומנויות ושינוי תפיסתי, מהגיל הרך ועד לאקדמיה, השקעות בתשתיות ובכל מגוון דרכי התחבורה, העברת עוד יחידות צבא וחברות ממשלתיות לנגב והבטחת מעטפת כוללת של בריאות ותרבות פנאי בדיוק כמו שיש במרכז הארץ.
אם נתבונן אחורה על העשור האחרון נגלה שבכל תחום שציינו כבר נעשו מהלכים משמעותיים. עצם קיומנו ב-InNegev כחממה שמובילה 14 סטארטאפים בתחומי הדיפ-טק לרבות רובוטיקה, קיימות, אנרגיה מזון וחקלאות בסיוע הרשות לחדשנות הוא דוגמה לכך. אין בכך די. האסון הנורא שפקד אותנו ב-7 באוקטובר והמלחמה הארוכה, שכולנו מקווים שתסתיים בקרוב, צריכים להיות נקודת מפנה להאצת התהליכים. כפי ששינינו את הכללים בתחום הביטחוני, כך צריך לשנות את הכללים בתחום החשיבה הכלכלית והחברתית במדינת ישראל. הפיכת פיתוח הדיפטק בדרום הארץ לאחד מהיעדים הלאומיים תהפוך את הנגב לסמל עולמי של שילוב בין טכנולוגיה, חדשנות ופיתוח חברתי.
ארנון קולומבוס הוא מנכ"ל InNegev ואמיר צח הוא שותף השקעות ופיתוח עסקי ב-InNegev
