הקרב על עובדי ההייטק בעיצומו, אז למה מפטרים?
הקרב על עובדי ההייטק בעיצומו, אז למה מפטרים?
ההייטק הישראלי חי ובועט, והביקוש לכוח אדם עוד גדול. אבל לאחר שנים של כסף שזרם כמים ועובדים שגויסו בלי חשבון, התעשייה מהדקת את החגורה. כלכליסט בוחן את הסיבות שהביאו חברות לפטר עובדים - מלחץ משקיעים עד שינוי כיוון עסקי - כדי להבין לאן תתפתח המגמה
לכולם היה ברור שהרגע הזה יגיע, ובכל זאת 2022 תפסה את תעשיית ההייטק בהפתעה. לאחר כמה שנים טובות של הוצאת כספים ללא חשבון על גיוסי עובדים, השגת נדל"ן במיקומים חלומיים, שיפור תנאים ומסיבות פאר רהבתניות, נאלצו חברות הטכנולוגיה לבצע עצירת פתע ולחשב במהירות מסלול מחדש. הלחץ הראשון הגיע מכיוון "האנשים עם הכסף", חלקם ותיקים ולמודי משברים דוגמת קרן הענק האמריקאית סקויה, שדרשו מהחברות להתחיל בקיצוצים מיידיים ולהתאים את עצמם למשבר שבפתח. חברות ההייטק בארצות הברית מיהרו להגיב ופיטרו בתוך זמן קצר מאוד כ־20 אלף עובדים. חברות ענק דוגמת רובינהוד וקוינבייס, שנמצאות על התפר שבין הייטק לשוק ההון, פיטרו אלפים ביום אחד. חברות ענק דוגמת מטא ואינטל, שאין חשש ליציבותן, הודיעו אף הן על הקפאת גיוסי עובדים.
הפיטורים בארה"ב לוו בירידה בהשקעות ובחרדת משקיעים גוברת. אפילו אלון מאסק צייץ בטוויטר שהחברה, שאותה התכוון לרכוש חייבת לקצץ בכוח האדם שלה במהירות. בהמשך, כדרכו, מיהר להרגיע, אבל מסר המשבר עבר.
בישראל, לפחות בינתיים, החששות הללו לא השפיעו באותה עוצמה. עד כה פוטרו כאן פחות עובדים באופן יחסי, ולפי הערכות מספר המפוטרים מסתכם במאות בודדות - וחלק גדול מהם כבר נקלט בחזרה בתעשייה שעוד זקוקה לעובדים איכותיים.
עם זאת, חשוב לבחון את הסיבות שהביאו כמה וכמה חברות ישראליות לפטר במהירות עובדים. הסיבות הללו מבהירות מה הם הלחצים שיופעלו על שוק הטכנולוגיה הישראלי, ומצביעות על הכיוון האפשרי של תעשיית ההייטק בזמן הקרוב.
המשקיעים לוחצים - והחברה רוצה להראות שהיא יוזמת
משקיעים אוהבים לראות שהחברה שבה השקיעו יוזמת צעדים ואינה פסיבית לנוכח המשבר, גם אם קופתה עמוסת מזומנים. אופן ווב הישראלית, שמנהליה יושבים בארה"ב קרוב מאוד למשקיעי החברה, מהווה דוגמה לפיטורי לחץ כאלה. החברה, שהתוכנה שפיתחה מאפשרת לקיים שיח באתרי תוכן, גייסה רק בנובמבר האחרון 150 מיליון דולר. כסף לא חסר לה, ובכל זאת היא פיטרה 14 עובדי מחקר ופיתוח והורידה את שכר עובדיה בכ־20%, במקביל להבטחת בונוס.
פיטורי 14 עובדים הם טיפה בים, ולא ישפיעו על המאזן באופן דרמטי. אם אופן ווב היתה בבעיה אמיתית, מספר המפוטרים היה עשרות רבות. אז למה בעצם? במקרה הזה הגורם המרכזי היה הנוכחות הפיזית בארה"ב, שם רמת הפאניקה גבוהה בהרבה מזו של קרנות ישראליות למשל. מהלך פיטורים מהיר הוא עדות לכך שהחברה "עם יד על הדופק", ויש לו כוח בהרגעת המשקיעים.
בה בעת, אופן ווב הודיעה שהיא נערכת לעתיד ואף שוכרת עובדים חדשים כדי להגדיל את הכנסותיה באמצעות פרסום. איך זה מתיישב? ובכן, גם כאן טמון מסר, שמופנה גם לתוך החברה וגם החוצה: לעובדים שלנו אין מה לחשוש ולחפש הזדמנויות בחוץ, ולמשקיעים שלנו אין מה לדאוג. אנחנו צועדים בדרך של הגדלת הכנסות.
מנכ"ל החברה נדב שובל: "השינויים בשווקים מחייבים כל חברה, גם כאלו עם עתודות מזומנים, לקבל החלטות קשות, לבחון מחדש השקעות ולהתמקד בהבטחת הצמיחה. החלטנו להשקיע יותר בהזדמנויות הגדולות שיש לנו במוצרי הפרסום והדאטה, על חשבון השקעות אחרות״.
יש שומנים עודפים - וזו הזדמנות לבחון מחדש גם את המיקוד העסקי
חברות רבות צברו לא מעט שומן בשנים האחרונות. מחלקות השיווק התמלאו בעובדים, יועצים, עוזרים ואנשי תוכן. סטארט־אפים שכרו עובדים גם אם לא היה בהם צורך מיידי, פשוט מפני שהביקוש והתחרות על עובדים איכותיים היו מטורפים. מחלקות הפיתוח חשו שהן במערכה מול כל החברות האחרות, ושכרו כל עובד שאפשר היה לשכור.
התוצאה היתה שחברות רבות גדלו מעשרות בודדות של עובדים למאות, בזמן קצר מאוד. חלק מהן נתקלו כתוצאה מכך בקושי לבנות תרבות ארגונית או להטמיע תהליכי עבודה מסודרים בקרב עובדי החברה המתנפחת.
כעת אווירת המשבר מאפשרת להן לחשוב לעומק על גיוסי עובדים שכבר נעשו ולבחון האם ניתן לנצל את התקופה הנוכחית כדי להקטין את מצבת כוח האדם בלי לפגוע בתפקודים החשובים. אלמנטור, לדוגמה, שהיא אחת החברות המובילות בעולם בפיתוח אתרי וורדפרס, פיטרה כ־50 עובדים, שהם כ־10% מכוח האדם. בהודעה שפרסמה הדגישה החברה שפוטרו בעיקר אנשי שיווק ולא אנשי פיתוח. במקרה של אלמנטור, עסקי הליבה נשמרו, והוויתור שלה הוא על ההתרחבות המהירה.
יוני לוקסנברג, מנכ"ל החברה ואחד המייסדים: "קיבלנו החלטה קשה להיפרד מכמה עמיתים מוכשרים וטובים. המצב הגלובלי משתנה, ויש עלייה באינפלציה והאטה כלכלית. יצאנו לתהליך של שינוי ארגוני כדי לייעל כמה אזורים בחברה, אך עם זאת להמשיך להגדיל את היצע המוצרים כדי להבטיח את ההצלחה והצמיחה לשנים הבאות".
גם חברת הסייבר הישראלית דיפ אינסטינקט, שפיטרה כ־40 אנשי מכירות בארצות הברית, הפכה את הסרת השומנים להזדמנות לשינוי מיקוד עסקי: מכירת טכנולוגיה לארגונים גדולים, על חשבון קטנים ובינוניים. מהחברה נמסר: "התקבלה החלטה אסטרטגית להתמקד בארגוני ענק שבהם החברה מצליחה. אין ולא יהיו פיטורים בישראל או במחלקות אחרות, ואנו ממשיכים לגייס עובדים.
הנפקה באופק - וזה הזמן לאותת למשקיעים עתידיים
חברת סייבריזן היא אחת מחברות הסייבר המצליחות בישראל. ובכל זאת, בתחילת החודש היא החליטה לפטר 100 עובדים, מרביתם בחו"ל. למה? מקורבים לחברה הבהירו שהפיטורים הם חלק מהיערכות של סייבריזן להנפקה קרובה. החברה הגישה השנה מסמכים לרשות ניירות ערך האמריקאית, בדרך להנפקה אפשרית בניו יורק. פיטורים ערב הנפקה הם נוהל מוכר, וצעד שמאותת למשקיעים העתידיים שהחברה תגיע לידיהם עם מצבת כוח אדם מתאימה ועם האנשים הטובים ביותר בלבד.
הענקיות לא חוששות - אבל מבינות שמצב הרוח בשווקים משתנה
בישראל יש כ־350 מרכזי פיתוח של חברות רב־לאומיות. למעשה, כל חברה שהיא שם דבר בעמק הסיליקון, ניו יורק או אירופה מחזיקה כאן מרכז חדשנות, מרכז פיתוח ואף מרכז עסקי. המרכזים האלה אחראים על העסקת כ־50% מתעשיית ההייטק בישראל, ולדעת רבים אחראים גם לעלויות המזנקות של העובדים. חברות כמו גוגל, מטא, אמזון או אינטל מסוגלות להציע לעובד משכורות שמעט מאוד חברות צעירות יכולות להציע, והתחרות הגוברת גרמה לענקיות לצרף אליהן בשנים האחרונות אלפי עובדים.
אבל גם חברות הענק הבינו שככל הנראה השנים הקרובות לא יהיו קלות. אינטל הודיעה על עצירה זמנית של גיוסי כוח אדם בחלק מהחטיבות, מטא הודיעה על עצירת גיוסי עובדים וחברות נוספות מאטות את קצב הגיוסים. האם הן גם יפטרו עובדים? ההערכה היא שלא כל כך מהר. לרובן היה קשה מאוד לגייס אותם מחדש בעתיד, ולפיטורים יש גם מחיר פנים־ארגוני כבד. לכן ההערכה היא שרוב החברות הגדולות יסתפקו בעצירת שטף הגיוסים בישראל, כדי לבחון לעומק את הצרכים האמיתיים. מרכזי פיתוח קטנים, לעומת זאת, הרחוקים מלב הפעילות של חברות־האם, עלולים להפוך לנטל ובסופו של דבר להיסגר, כפי שקרה בלא מעט מקרים בעבר.
המקרה של AVO - המשקיעים רוצים מסלול לרווחיות
בעידן של טרום 2022, הרבה יזמים הקימו חברות עם מודלים שעיקרם היה התבססות על כספי משקיעים, בתקווה שלטווח ארוך זה ישתלם. חברות רבות בתום המוביליטי, למשל, עדיין מפסידות כסף על לקוחותיהן, כשעיקר המימון נופל על המשקיעים. חברה כזו היא AVO, שפיתחה מודל של משלוחים מהירים לחברות ולבנייני מגורים. המודל שלה היה בנוי על צבירת מסה של לקוחות בכל אזור, כדי שגם עלות המשלוח תשתלם וגם עלות המוצרים הקמעונאיים.
ל־2022 הגיעה החברה לאחר שגייסה מעט מדי כסף ממשקיעים מובילים דוגמת קליינר פרקינס ואינסייט. מנהליה, בראשות דקל ולצר, הבינו שללא צעדים חריפים החברה לא תשרוד, ולכן בתוך זמן לא רב פוטרו רוב עובדי AVO בישראל ובניו יורק, וממאות עובדים נותרו כ־20 בלבד, שאמורים לשמש כשלד עתידי - בהנחה אופטימית מאוד שיימצא מודל רווחי ביום מן הימים.
המקרה של AVO הוא אינדיקציה מובהקת לשינוי התפיסה של המשקיעים: הם רוצים לראות מודל עסקי אמיתי, מבוסס הכנסות, עם מתווה שמוביל לרווחיות. בעולם השליחויות והמוביליטי הצפוף, רק חברות מעטות יוכלו להציג מודל כזה. AVO ודומותיה כנראה לא יהיו ביניהן.
העתיד לא ברור עדיין - ולכן מי ששורף מזומנים הופך למיותר
פעמים רבות התגובה בישראל למשברים מאוחרת. אם בארצות הברית עובדים מפוטרים בהודעת מייל כאשר החפצים כבר מחכים בכניסה למשרד, בארץ הרגישות למפוטרים גבוהה יותר, וחברות רבות רואות בזה צעד התייעלות אחרון. הן יעדיפו להקטין תקציבי רווחה או לקצץ זמנית בשכר העובדים וההנהלה. לכן גלי פיטורים גדולים וסגירת חברות יגיעו רק כשחברות שינסו לגייס כסף ייתקלו בקיר, ויבינו שאין להן ברירה אלא לקצץ משמעותית במצבת כוח האדם.
ולא רק קושי לגייס כסף ישמש עילה. בדומה לאופן ווב, שבחרה בצעד לא קל של פיטורי אנשי מו"פ, חברות רבות יעדיפו בימים קשים להתמקד במכירות בלבד, שמספקות הכנסות. כל היתר יידחק הצידה. שם המשחק בתקופה הקרובה הוא מזומנים, ומי ששורף הרבה מהם עשוי להפוך מיותר. לעומתו מי שמייצר מזומנים הוא בעל חשיבות קריטית לארגון.
ובכל זאת מגייסים - כי לכולם ברור שעובדים טובים יישארו נדירים
וגם אחרי כל זה, בעתיד צפויים להיות כאן גם לא מעט גיוסי עובדים. מעט מאוד עובדי מו"פ איכותיים ואנשי מכירות טובים יישארו מובטלים זמן רב. הצימאון לעובדי פיתוח עדיין עצום וחברות רבות מעידות שהן מחפשות עובדים.
אסף רפפורט למשל, מנכ"ל חברת הסייבר Wiz, אמר ל"כלכליסט" שהוא צמא לעובדי פיתוח ואפילו לא צופה ירידה בשכר. גם יובל טל, מבכירי יזמי הפינטק בארץ, לא מאמין שנראה מובטלי הייטק רבים. חברות לא מעטות - למשל חברת הענק האמריקאית KLA - כמו גם חברות סייבר רבות, ממשיכות לגייס עובדים גם היום.
המגמה הזו תשתנה במקרה של מיתון עמוק, בעיקר בשוק האמריקאי. תרחיש כזה עלול ליצור שרשרת שתפגע קשה בהייטק הישראלי, שנסמך ברובו על מכירות לשוק האמריקאי. או אז יהיו חברות רבות שייאלצו לצמצם פעילות, לפטר עובדים, ובמקרים מסוימים אף להיסגר.
