ניתוחצעד סמלי או סנקציה קשה? המשמעות של הכנסת NSO לרשימה השחורה של ארצות הברית
ניתוח
צעד סמלי או סנקציה קשה? המשמעות של הכנסת NSO לרשימה השחורה של ארצות הברית
"להבדיל מהמקרה של וואווי, נראה שהממשל לא מטיל סנקציות על יבוא מוצרים של NSO", כך לפי עו"ד עמיר כהנא, מומחה בתחום. לדבריו, ייתכן שמדובר בצעד סמלי בלבד. NSO: "נפעל להפיכת ההחלטה"
המשמעות של הכנסת NSO וקנדירו הישראליות לרשימה השחורה של משרד הסחר האמריקאי היא סמלית, והשאלה אם ישפיע הדבר על פעילותן העסקית תלויה בעיקר באופן שבו יבחר ממשל ביידן למנף את כניסתן לרשימה. "יש שיקול דעת לממשל אם לאשר עסקאות יצוא עם החברות", הסביר עו"ד עמיר כהנא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחה בתחום.
מוקדם יותר היום הודיעה מחלקת הסחר של ארצות הברית על הכנסת מפתחות תוכנות הריגול הישראליות לרשימה השחורה של המשרד לתעשייה וביטחון (BIS). לפי הודעה לעיתונות, שתי החברות צורפו לרשימה על סמך ראיות שלפיהן הן מפתחות ומספקות תוכנות ריגול לממשלות זרות, שעושות שימוש בכלים על מנת לתקוף באופן זדוני אנשי ממשל, עיתונאים, אנשי עסקים, אקדמאים ועובדי שגרירויות. "כלים אלו גם אפשרו לממשלות זרות לבצע פעולות דיכוי חוצות גבולות – הנוהג של ממשלים סמכותניים לתקוף מתנגדים, עיתונאים ואקטיביסטים מחוץ לגבולותיהן כדי להשתיק התנגדות. נוהג כזה מאיים על הסדר הבינלאומי", נכתב.
רשימת הישויות היא כלי שמשמש את ארצות הברית על מנת להגביל יצוא, יצור חוזר וסחר פנים-מדינתי בפריטים שיש אמונה סבירה שהם מעורבים, היו מעורבים, או שיש סיכון משמעותי שיהיו מעורבים בפעילות שפוגעת בביטחון הלאומי או במדיניות החוץ של ארצות הברית. חברות שמופיעות ברשימה נתונות למגבלות רישוי אמריקאיות בכל הנוגע ליצוא או העברה של פריטים מסוימים, דוגמת טכנולוגיות אמריקאיות. עם זאת, על אנשים וחברות בארצות הברית לא נאסר לרכוש פריטים מחברות ברשימה.
מדובר באותה רשימה שממשל טראמפ צירף אליה את וואווי הסינית במאי 2019, כחלק ממלחמת הסחר שניהלה ארצות הברית נגד סין באותה עת. אחרי שהודקו הסנקציות על החברה, במאי 2020, נאסר עליה להשתמש בתוכנת אנדרואיד בסמארטפונים שלה – צעד שהוביל לפגיעה משמעותית במכירות שלה.
עם זאת, המשמעות המעשית של הכנסת החברות לרשימה יכולה להתברר כמינורית. עו"ד כהנא הסביר שמעתה כל עסקה של יצוא, יצוא מחדש או העברה (בתוך המדינה) של מוצרים אמריקאיים לידי חברת NSO תהיה כפופה לרישיון יצוא מטעם ה-BIS. "עם זאת, להבדיל מהמקרה של וואווי, נראה שהממשל לא מטיל סנקציות על יבוא מוצרים של NSO", הוא הוסיף. "נראה, אם כן, כי מדובר בסנקציות שעשויות להיות סמליות בלבד.
"לא ידוע לנו מהי מידת התלות של NSO, המספקת שירותי תוכנה ייעודיים, בספקים אמריקאים דווקא. זאת להבדיל מהמקרה של וואווי, יצרנית חומרה התלויה בספקים אמריקאים על מנת להמשיך ולייצר. יתר על כן, אין המדובר באיסור גורף, כי אם בדרישה לרישיון יצוא – רישיון שיש לממשל שיקול דעת רחב אם לתת אותו ואם לא, ואפשר שממשל ביידן יהיה פחות קשוח עם NSO מאשר ממשל טראמפ עם וואווי".
מומחה בתחום, שביקש שלא להזדהות, אמר שהצעד הוא "יותר יחסי ציבור" מפעולה ממשית. "זה לא שהאמריקאים בהכרח יפסיקו להשתמש בשירותים שלהם, אם הם עושים בהם שימוש. משאירים את הדלת פתוחה עדיין", הוסיף. הוא גם הדגיש את ההבדל לעומת המקרה של וואווי, אז היה גם צו נשיאותי שאסר על יבוא מוצרים של החברה: "אין איסור על יבוא מוצרים של NSO וקנדירו. יש מגבלה על אמריקאים להיות צד בעסקאות יצוא עם NSO וקנדירו, אבל זה לא איסור גורף, כל העסקאות מותנות ברישיון ויש שיקול דעת מנהלי לממשל, פר כל עסקה, אם הוא אוסר או מתיר יצוא. יש גם את השאלה איזה דברים NSO וקנדירו כבר צריכות ליבא מארצות הברית. האם הן צריכות מחשב חזק יותר? תוכנות ספציפיות שהן נעזרות בהן? אני לא יודע מה קורה בחברות".
מ-NSO נמסר בתגובה: "NSO מביעה תמיהה מההחלטה, בהתחשב בכך שהטכנולוגיות שלנו תומכות בביטחון הלאומי של ארצות הברית באמצעות מניעת טרור ופשיעה, ולכן נפעל להפיכת ההחלטה. אנחנו מצפים להציג את המידע המלא על המנגנון שלנו לעמידה ברגולציה, שהוא החסון בעולם, ותוכניות זכויות האדם שמבוססות על ערכים אמריקאיים שאנו חולקים, ושכבר הביאו למספר ביטולי חוזים עם סוכנויות ממשל שביצעו שימוש לרעה במוצרים שלנו".
