ריאיוןהיזם אילן סמיש: "כשהורסים לך את המדינה אתה לא יכול להיות נחמד"
ריאיון
היזם אילן סמיש: "כשהורסים לך את המדינה אתה לא יכול להיות נחמד"
"הדמוקרטיה בישראל חולה בסרטן"; "הכספים הקואליציוניים יהרגו פה את הצמיחה"; "די בשלושה מטוסים וכל הנהלת ההייטק נעלמת מכאן"; אילן סמיש, מהבולטים בנאבקים בהפיכה המשטרית, סבור שהימים הקרובים קריטיים לעתידנו אך משוכנע ש"ישראל חזקה ממנהיגיה"
ביום רביעי שעבר, לאחר שמפקד מחוז תל אביב ניצב עמי אשד התפטר - מה שהביא להפגנה ספונטנית באיילון - צייצה מחדש שקמה ברסלר, ממנהיגות המחאה, את הסרטון שבו מובאת תמצית הדברים שנשא הד"ר אילן סמיש, בעלים ומנכ"ל של "אמאי חלבונים", בפברואר האחרון בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת: "ייסדתי ואני ממנכ"ל את אמאי חלבונים, הסטארט־אפ הכי עטור פרסים בישראל ובעולם והיום אני פה בכאב גדול, כי משקיעים מעכבים את השקעתם, וחלקם דורשים היפוך שרוול - קרי שנירשם ונהיה בבעלות חברה אמריקאית. עתה הגויים נוהרים בבריחה מהסטארט־אפ ניישן, נישאים על רעמי המהפכה המשטרית... ובמהירות האור מוציאים את כספם מישראל. אמא טוב שנפטרת במפתיע ביום הבחירות ונמנע ממך הצער של הימים הנוראיים האלה של חורבן הבית והפיכתנו לדיקטטורה".
"הופתעתי מכמה הנאום ויראלי", הוא אומר. "ביום רביעי שקמה שוב צייצה אותו ושוב קיבלתי מאות תגובות. לפי ערוץ 'יאללה תקווה' שהפיץ אותו, זה הנאום הכי ויראלי של המחאה. כשנשאתי את הדברים בפברואר הרגשתי רעידת אדמה טקטונית שתהרוג את התינוק שלי, הסטארט־אפ שבשבילו עזבתי קריירה יפה באקדמיה. הרגשתי שאם יחסלו אותו זה יפגע בכולם: מאוד קל לחסל פה את תעשיית ההייטק. תמלאי שלושה מטוסים - והנהלת ההייטק פה נעלמת".
סמיש, 50, מייסד ומנכ"ל "אמאי חלבונים" (אמאי זה מתוק ביפנית), שעיצבה חלבון מתוק המשמש תחליף סוכר. לאחר נאומו בכנסת נהפך לאחד מסמלי המחאה הבולטים. "ברביעי הייתי באיילון עם שקמה ברסלר ומשה רדמן, עשיתי מקלחת באיילון ממכתזית, והרגשתי מקרוב את מגעם של שוטרים וסוסים".
מה גרם לך לרדת לאיילון אחרי נאום ההתפטרות של אשד?
"אני לא מכיר את אשד ברמה האישית, הוא הגיע בלילה שגלנט פוטר בו כדי לראות איך מפנים את ההפגנה עם מינימום שבירת עצמות וחדרי מיון, למרות רמזים עבים שקיבל לפעול הפוך. מחר הכנסת עומדת להעביר בקריאה ראשונה את החוק המבטל עילת הסבירות. מרווח ההכלה של מה שקורה הפך לכל כך מצומצם - אז חסימת איילון היתה אירוע ספונטי שהצטרפתי אליו. התחושה בקרב מי שבמחאה היא שהגענו לרגע האמת. יש לנו שבועות בודדים עד סגירת מושב הכנסת הנוכחי - אחריו יוצאים לפגרה. אנחנו רוצים לוודא שלא נהפוך בשבועות הללו לדיקטטורה".
לחסום ציר מרכזי ולפגוע בחופש התנועה של אזרחים - זאת בעיה.
"צירי תנועה צריכים להיות פתוחים ואי אפשר לגמרי להשבית את המדינה. אבל זכות ההפגנה היא זכות בסיסית בדמוקרטיה. מכיוון שהחוזה שיש בין המדינה לבין האזרחים הופר ברמה יסודית - מותר לנו לכאוב ולשתק את המדינה בגבולות הסביר. אנחנו כן חוסמים, אבל אנחנו לא אלימים. כשהורסים לך את המדינה אתה לא יכול להיות נחמד או מנומס".
"יש פה ליקוי מאורות מטורף של ראשי סיעות שחרב בית המשפט מונחת על צווארם, הליכוד וש"ס רוצים להחליש את בית משפט גם מסיבות אישיות; וביחד עם משיחיסטים קיצונים פועלים לייצר פה דיקטטורה - והורסים את הכלכלה. אתן לך השוואה קיצונית: אבא שלי פרזיטולוג והוא לימד אותי שפרזיט טוב יודע לא להרוג את הפונדקאי שלו. כי אם הפונדקאי שלו ימות הוא גם ימות. אבל אנחנו כורתים את הענף שעליו כולנו יושבים. ההייטק הוא הקטר של המשק, שמביא יצוא, מסים ומאפשר לענפים אחרים לפרוח. אם הורגים אותו - כולם פה יחיו בעוני מרוד. זה בסדר שיהיו ישיבות, אני מעריך את לומדי התורה (כמובן שיש את שאלת הגודל היחסי). אבל אם אתה נותן כספים ייחודיים קואליציוניים בהיקף של פי 20 מכפי שעשית עד היום, אתה הורג את מחוללי הצמיחה, ומונע מההייטק להיות הקטר של המשק. כשיחלישו את בית המשפט וחברות יעשו היפוך שרוול – לא יהיה יותר כסף לישיבות, ולא לכבישים בהתנחלויות".
למה צמצום עילת הסבירות תהיה רצח הסטארט־אפ ניישן?
"זה לא צמצום ולא נעליים. זו החלשה גדולה של מערכת המשפט. זה יגרום לכך שלא תהיה לנו מערכת משפט עצמאית, וזה יוציא אותנו מהמשחק מבחינה עסקית, אף אחד לא ירצה להשקיע בנו".
עד כמה משקיעים באמת נרתעים מישראל?
"אין משקיע שלא שואל על המצב. אני אומר למשקיעים שלנו: 'מדינת ישראל חזקה ממנהיגיה'. בסוף הצורך שלי כחברה הוא להציף ערך לבעלי המניות. אם הגרוע ביותר יגיע ונידרש להיפוך שרוול על ידי המשקיעים - לא נהיה יותר ישראלים. אלה תהליכים שכבר קורים בישראל כרגע".
על צמצום עילת הסבירות: "זה לא צמצום ולא נעליים. זה יגרום לכך שלא תהיה לנו מערכת משפט עצמאית, ויוציא אותנו מהמשחק מבחינה עסקית, אף אחד לא ירצה להשקיע בנו"
נדרשת להיפוך שרוול עד היום?
"לא. מה יקרה בסיבוב הגיוס הבא? אני לא יודע. אם המשקיעים ידרשו - כל מה שהעו"ד צריך הוא חמישה ימי עבודה כדי להפוך אותנו לחברה אמריקאית. וכשתבוטל פה עילת הסבירות ותחוקק פסקת ההתגברות - יווצר פחד שיגרום למשקיעים לעזוב. אני מתכוון לצאת לנאסד"ק בשווי של מיליארדים בשנים הקרובות כשנתחיל מכירות (עם השלמת האישור הרגולטורי, ומעבר ליצור בהיקף גבוה). חברות המזון הגדולות מחזרות אחרינו. אני מקוה שנוכל לעשות את זה כחברה ישראלית ולשלם את המסים על כך כאן. ישראל חשובה לי, ואני נלחם כדי לפעול מכאן, אבל גם אמאי חשובה לי ולא אתן לה ליפול, גם אם המשמעות שנהפוך לחברה זרה".
"המצב מנע גיוס חיצוני"
אמאי מצויה כעת בסגירת גיוס SAFE - הלוואה שניתן להמיר למניות בסבב הגיוס הבא - כבר בשבוע הקרוב. כשסמיש נשאל למה בחרו במתכונת גיוס כזו הוא משיב ש"זו שיטה שעושים בין סבבי גיוס במצב שאתה לא בטוח לגבי השווי של החברה. יש פה חברה ששווה המון אבל לאור המצב לא יכולה לעשות סבב גיוס חיצוני, בגלל אי היציבות הפוליטית, אבל יש אבני דרך שמצדיקים העלאת שווי משמעותית בקרוב. אז מכיוון שצריך תזרים מזומנים בחברה - עשינו סיבוב השקעה של מי שכבר השקיעו בנו, ויקבלו את המניות בסיבוב הגיוס הבא".
על תרחיש הקיצון שלו: "בסוף הצורך שלי כחברה הוא להציף ערך לבעלי המניות. אם הגרוע ביותר יגיע והחברה תידרש להירשם בחו"ל — לא נהיה יותר ישראליים"
הגיוס הוא חדשות טובות או רעות?
"אפשר להגיד טובות אבל גם אפשר להגיד לא טובות. כי גייסנו סכום שהוא עשירית מסכום שהיה אמור להיכנס ונפל ברגע האחרון. לא הכל שייך לעניינים הפוליטיים. אבל מכיוון שהיה משקיע מוביל, כשהוא נסוג - כל קוביות הדומינו נפלו יחד".
הבולטות שלך במחאה מזיקה או עוזרת?
"הציבור בישראל, שאני מאוד אוהב ויקר לי, פחות מעניין את אמאי. השוק שלנו הוא העולם הגדול. מבחינתי אפילו ארה"ב היא רק 8% משוק ההמתקה. הפיליפינים ואינדונזיה, למשל, הם שוק אפילו עוד יותר גדול. גם דרום אמריקה היא שוק מעניין. אז נצא קודם לשוק של ארה"ב וסינגפור, משם נרצה להגיע לדרום אמריקה, אירופה ולשאר העולם. כך שמבחינת אמאי ישראל היא לא הדבר הכי חשוב. כן יש לנו אוסף משקיעים ישראלים שתמכו בנו: קרן iAngels, קרן Welltech ventures, וקרן Zora ventures. והתחלנו את הדרך בחממת הקיטצ'ן של שטראוס, אז יש לנו בעצם ארבעה משקיעים ישראלים. יש לנו גם את ממשלת סינגפור וקרנות ביפן, ארגנטינה, אירופה וארה"ב. עד היום נכנסו לאמאי 30 מיליון דולר, כולל גיוס הסייף".
אין פרדוקס בין לצעוק כיזם שרע פה לבין לנסות לגייס כסף ממשקיעים?
"אני כרגע מרוכז באמאי חלבונים, אני כן צריך שיראו שהמצב פה לא כזה גרוע. אני באמת מאמין שמדינת ישראל חזקה מהמנהיגים שלה. הבורד שלי תומך בפעילות שלי במחאה, לא הייתי מעז להמשיך אם לא היה הדבר הזה, כי לא הייתי רוצה לשפוך את התינוק הפרטי שלי עם המים. במהלך הגיוס לא דיברתי, הופעתי בסושיאל, אני נואם בהפגנות כל מוצאי שבת, אבל לא התראיינתי על זה בתקשורת עד עכשיו".
אבל לצעוק שהדמוקרטיה חולה בסרטן זו לא ירייה ברגל?
"אני מוכן לירות לעצמי ברגל בשביל שלא תהיה יריה בלב. כשיש לך סרטן - ואני כרגע רואה מצב שבו הדמוקרטיה חלתה בסרטן - אתה עושה טיפולים שגורמים לך לנשירת שיער. אני מוכן לאבד את השיער כדי להציל את הגוף. אני חלק ממחאת ההייטקיסטים מצד אחד, ואחים לנשק מצד שני, אני נואם ב'מדים' האלה בכל סוף שבוע על שתי במות מתוך הבנה שיש בזה גם פגיעה. לאחרונה הגיע אלינו משקיע זר שעף עלינו. הוא חזר לארץ המוצא ודיבר עם הבוסים שלו ואמר להם שזה לא זמן טוב להשקיע. שיש פה אי בהירות לגבי המצב, לגבי מה שיקרה עם מערכת המשפט, מבחינתו יש לו מספיק מקומות אחרים בעולם לשים בהם את הכסף".
על ציפיותיו מעמיתיו בהייטק: "אני מצפה מכל יזם להילחם על זה שנמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים בישראל"
"להתמודד עם סיכון"
כשסמיש נשאל אם הוא ממליץ ליזמים אחרים לפעול כמוהו, למרות הפרדוקס הזה, הוא משיב: "אני ציוני, אוהב את הארץ, אוהב את מי שחי בה, כולל את ילדי שלא הצביעו בדומה לי: הם דתיים חרדליים. עבורי אין משהו יותר חשוב מלשמור על עליונות מערכת המשפט ועל הדמוקרטיה. אני מצפה מכל יזם להילחם על זה שנמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים בישראל, שתהיה לנו התשתית הבסיסית לפעול מפה, האלטרנטיבה היא לעשות היפוך שרוול ולעבור לחו"ל. אבל מי שחי פה צריך להילחם כדי שלא יכרתו את הענף שעליו אנחנו יושבים".
סמיש, אב לשניים מנישואיו הראשונים (19, 21, שמקיימים כאמור אורח חיים דתי בעקבות אמם), מתגורר כיום בתל אביב עם בת זוג, והם מצפים לילד בחודשיים הקרובים. הוא נולד וגדל בנס ציונה, נדד בצעירותו פעמיים בעקבות אביו למגורים בארה"ב, ובבגרותו עשה זאת שוב במסגרת הפוסט־דוקטורט שלו.
את לימודיו האקדמיים החל ללא תואר ראשון, בתוכנית הבינתחומית למצטיינים על שם עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב שהיתה שילוב של כימיה, ביולוגיה, רפואה, מנהל עסקים ומדעי המחשב. משם המשיך לדוקטורט, ופרסם ספר שהפך לאבן דרך בתחום "עיצוב חלבונים חישובי". הוא מגדיר עצמו כיום כ'מעצב חלבונים'. "בכל תחום יש מישהו שטוב ממני. הייחודיות שלי היא בחיבור בין התחומים".
אתם עוסקים בבניית חלבון ממתיק. מה אתה חושב על ביטול מס הסוכר?
"אנחנו חברה עטורת פרסים רציניים ככזו שמתמודדת עם גורם הסיכון הכי גדול לבריאות העולם - הסוכר. סוכר ידוע כאחראי לסינדרום המטבולי, שחלק מהביטויים שלו הם סוכרת, השמנה, סרטני השד, הלבלב והמעי וכבד שומני. 84 מדינות כבר ממסות סוכר, בקמפיין של ש"ס זה הוצג כמשהו שנעשה נגד האוכלוסיה החרדית, אבל זה בדיוק הפוך: אצל החרדים והערבים יש הכי הרבה השמנה וסוכרת. שר האוצר סמוטריץ' החליט לבטל את המס על המשקאות. שוקלים גם לבטל את המדבקות על ערכים מזיקים במזון. זה גם יפגע בציבור שהכי זקוק לזה. המס והמדבקות הורידו את צריכת הסוכר - לבטל אותם זה בניגוד לכיוון שכל העולם המערבי הולך אליו".
ארגון הבריאות העולמי צפוי להכריז השבוע על הממתיק המלאכותי אספרטיים כחשוד כמסרטן.
"כמו שנראה כרגע, האזהרה על אספרטיים לא תהיה מאוד חמורה אלא תהיה שייתכן שהוא מסרטן. הודעת ארגון הבריאות העולמי כי ממתיקים בעצימות גבוהה, מלאכותיים וטבעיים, אינם מסייעים בבעיות השמנה - נותנים לנו רוח גבית. בניגוד לשאר הממתיקים, החלבון שלנו ('סווילין') מתפקד כממתיק בחלל הפה אך מתעכל במערכת העיכול ולא פועל כממתיק בתוך הגוף.
"אחת מחברות המזון, לא אחשוף את שמה, מהצרכנים הגדולים של אספרטיים, כבר שיתפה אותנו לפני שנה בפרויקט של החלפת האספרטיים בחלבון שלנו בהצלחה גדולה. אנחנו ממתינים לאישור רגולטורי לשימוש במוצר שלנו, בינתיים אוסף מכובד של חברות: דוגמת פפסיקו, דנונה, אושן ספריי ועוד עובדות על הטמעת החלבון שלנו במוצרים שלהן. .
"ברגע שיהיה אישור רגולטורי יוכלו למכור אותו בכמויות גדולות. כיום ברוב המזון שאנחנו קונים והוא לא אוכל טרי יש תוספות סוכר, מפתיתים ועד מלפפון חמוץ, שלא לדבר על קטשופ שמכיל כמות מטורפת של סוכר ואנחנו מנסים להפחית א הסוכר בעזרת הממתיק שלנו".
מאיפה האובססיה לסוכר?
"יש לי טראומת ילדות: אחותי התאומה אכלה פחות ממני והיתה רחבה ממני, אסור היה לי לאכול גלידה ולספר לה, היה לי קשה לאכול לידה משהו שחשבתי שיעשה לה רע, לא רציתי לגרום לה להתפתות ומאז האובססיה לסוכר".
ד"ר אילן סמיש (50)
- תפקיד: מייסד ומנכ"ל אמאי חלבונים, המפתחת חלבון ממתיק לתעשיית הפודטק
- מצב משפחתי: בזוגיות + 2
- השכלה: דוקטורט בביוכימיה ממכון ויצמן, פוסט־דוקטורט מאוניברסיטת פנסילבניה
- שירות צבאי: סרן (במיל') באמ"ן
- עוד משהו: לומד פלמנקו פעמיים בשבוע
