ביקורתמסתבר שלצאת להרפתקת מחשב כחתול זו חוויה מרתקת במיוחד
ביקורת
מסתבר שלצאת להרפתקת מחשב כחתול זו חוויה מרתקת במיוחד
משחק ההרפתקאות החדש Stray הוא משחק עם נשמה (או תשע). הוא עוקב אחר עלילותיו של חתול ג'ינג'י שמנסה לשוב הביתה. בדרך הוא יצטרך לרוץ, לזנק, ליילל ולנמנם בעודו משוטט בעיר עתידנית קודרת המאוכלסת ברובוטים. התוצאה היא משחק קצר אך מקסים שיותיר רושם עמוק על מי שישחק בו
כאשר הוכרז המשחק "Stray" אי אז ב-2020, הוא לכד את תשומת לבם של הרבה גיימרים, ובצדק. הרעיון נשמע פשוט: אתם משוטטים כחתול ג'ינג'י ברחובות עיר סייברפאנק עתידנית דיסטופית, שנראית כמו לוס אנג'לס הקודרת בסרט "בלייד ראנר". שנתיים לאחר מכן, המשחק הראשון מאת BlueTwelve Studio ענה על הציפיות. כניסה לנעליו של חתול (טוב, אולי המטאפורה לא עובדת במקרה הזה) עשויה להישמע כמו גימיק שולי, אולם ההבדל הזה משנה לחלוטין את צורת המשחק.
כאמור, ב-"Stray" אתם מגלמים חתול ג'ינג'י חסר שם שמשוטט יחד עם שאר חבריו המשופמים בחיק הטבע, אולם בגין מעט ביש מזל אתם מוצאים את עצמכם לבד בביוב, הרחק מלהקת החתולים המשוטטים. כדי לצאת חזרה אל העולם החיצון, עליכם לנווט בתוך "העיר המתה", עיר תת-קרקעית אפלה, מוארת ניאון. סמטאותיה המלוכלכות והמעושנות אינן ראויות למגורי אדם - ובהחלט לא למגורי חתול.
(טריילר למשחק "Stray")
התושבים היחידים של העיר הנטושה הם רובוטים טובי-לב, שמסתתרים בלב העיר מפני ה-"Zurk", עדר יצורים קטנים ורעבתניים שמסוגלים אפילו לעכל מתכת. האנדרואידים הללו מאמינים כי השמיים הכחולים הם אגדה, ושהעולם החיצון מזוהם ומסוכן. החתול משנה את כל מה שהם חשבו על העולם שסביבם.
לא טוב היות החתול לבדו. במסעותיו הוא פוגש את B-12, רחפן רובוטי קטן, המשמש כנושא הכלים של החתול וכמתורגמן המאפשר לו להבין את שפתם של הרובוטים. במהלך המשחק עליכם גם ללקט את "הזכרונות" של B-12, שירמזו לכם מדוע התדרדר העולם למצב כה נואש וירוד.
הסיפור אינו מסובך במיוחד. העלילה לא מסופרת לנו בצורה מפורשת, משום שאנחנו חתולים - וחתולים על פי רוב לא מתעניינים בדברים מהסוג הזה. לעתים שאר הדמויות במשחק מעניקות לנו פיסות מידע, ולעתים סתם מלהגות או מספרות מעט על עצמן. עולם המשחק יחסית קטן אך תוסס, חי ומתפקע מאינספור פרטים קטנים שהופכים את החוויה לסוחפת במיוחד.
המשחק הוא דוגמה ומופת לבניית עולם ולעיצוב שלבים: הדירות אליהן אתם פולשים מלמדות על דייריהן הקודמים; כל אחד מהרובוטים בעל אישיות ייחודית משלו. כחתול, באפשרותכם לסייע לרובוטים במגוון משימות: למשל, לעזור לרובו-סבתא חביבה לסרוג סוודר מחוטי חשמל או לאחד בין שני רובוטים שהלכו לאיבוד. המשחק גם רומז לכם לאן עליכם להתקדם, בין אם באמצעות שרשרת נורות מהבהבות מעל הסמטאות, שלטי ניאון או זמזום מצלמות האבטחה שעוקבות אחריכם. במקום שמישהו יעצור אתכם ויצביע על אבן הדרך הבאה, המסע תמיד מרגיש עצמאי ואורגני.
המשחק משתייך לכמה ז'אנרים, המשתנים בין שלב לשלב ובין משימה למשימה. בחלקו זהו משחק אקשן ליניארי, כאשר עליכם לברוח מנחיל היצורים הקטלניים שרודפים אחריכם, או לחמוק סביבם ולהסתנן. לעתים זה משחק פאזלים, בו אתם נדרשים לפתור חידות קלילות שנמצאות סביבכם.
בחלקים אחרים זהו משחק פלטפורמה, כאשר החתול מנווט ומקפץ בין קומות העיר הצפופה. המשחק מאפשר מידה מסוימת של תנועה חופשית, אבל אי אפשר לקפוץ כמה שרוצים. עליכם לעמוד בנקודה וזווית מסוימת ולהמתין שיופיע המקש "X" על המסך (או מקש רווח, למי שמשחק ב-PC).
זאת משום שחתולים לא ממש נוהגים לנתר ללא הרף, אלא לרוב מזנקים בחינניות ממשטח אחד למשנהו. ב-"Stray", מפתחי המשחק שמו דגש רב על שימור החוויה החתולית האותנטית. למשל, ניתן להשחיז ציפורניים על שטיחים, וילונות וקירות, או להכניס את הראש לתוך שקית נייר ואז לנסות להשתחרר ממנה. אפשר גם להפיל כדים ובקבוקים עם הכפה, כמנהגם של חתולים בקודש. במסעותיו, החתול אף מוצא פינות מרופדות ונעימות, בהן תוכלו לתפוס תנומה. ישנו אפילו כפתור המיועד ליללות.
המשחק מתחיל כסיפור פשוט על חתול שמחפש את דרכו חזרה הביתה, אך ככל שהוא נמשך, הוא נעשה מורכב ומעניין יותר. מבלי לומר זאת מפורשות, המשחק מזהיר אותנו מפני השחתה אקולוגית ופערי מעמדות הולכים וגדלים. אין לי איך לתאר סוף אלא כיפהפה ומכמיר לב. כל זאת במהלך שבע שעות משחק. זו אמנם חוויה קצרה למדי, אך מרגשת, מהוקצעת ועדיפה בהרבה על משחק רחב יריעה, עמוס לעייפה במשימות מתישות החוזרות על עצמן. תמורת 30 דולר ב-Steam או בפלייסטיישן, זה בהחלט אחד המשחקים הייחודים והזכורים ביותר שנהניתי לשחק בשנה האחרונה.
