סחר בנשים ופייק ניוז על החיסונים? בפייסבוק טוענים: "עושים לנו עוול"
סחר בנשים ופייק ניוז על החיסונים? בפייסבוק טוענים: "עושים לנו עוול"
"וול סטריט ג'ורנל" חשף בשבוע האחרון סדרה של התנהלויות בעייתיות בהנהלה הבכירה של הרשת החברתית; בין השאר, עובדים בחברה התריעו כי הפלטפורמה משמשת להפצת סמים, פורנוגרפיה וגזענות - אך ההנהלה לא עשתה מספיק כדי להיאבק בתופעות האלה; בכיר בפייסבוק דוחה את הטענות: "הלוואי שהיו לבעיות האלה פתרונות קלים ופשוטים"
סדרת כתבות תחקיר שפרסם "וול סטריט ג'ורנל" מתחילת שבוע שעבר עוררה סערה בעולם הטכנולוגיה. העיתון חשף סדרה של שערוריות, התנהלויות בעייתיות וצביעות בהנהלה הבכירה של פייסבוק, כאשר כל הגילויים מבוססים על חומרים שהועברו גם לרשויות האמריקאיות על ידי חושף שחיתויות. הלה העביר את המסמכים לג'ורנל כדי לכסות את עצמו - בדרך הוא סייע לחשוף עד כמה תקלות ברשת החברתית הגדולה בעולם, משפיעות ישירות על החיים שלנו.
ביום ו' האחרון חשפו מסמכי פייסבוק את הקושי של החברה להגדיל את מעגל המשתמשים שלה במדינות מתפתחות. הבעיה העיקרית בה נתקלה היתה שימוש זדוני בפלטפורמה כדי לגייס ולסחור בבני אדם. על פי המדווח, עובדות ועובדים פותו למשרות במזרח התיכון שהתבררו כסוג של סחר בבני אדם - אלה שענו למודעות שפורסמו ברשת מצאו את עצמם מועסקים על תקן עבדים או חמור מכך - שפחות מין.
אבל זה לא רק סחר בבני אדם. גם קרטלים לסחר בסמים עשו שימוש נרחב בפייסבוק, הן כדי לגייס מבריחים, בלדרים וחיילים והן כדי להפיץ את הסחורה שלהם.
סמים הם לא המוצר הלא-חוקי היחיד שהופץ דרך הרשת, גם סחר באיברים, פורנוגרפיה לסוגיה הקיצוניים ואף גזענות פוליטית. כך למשל קבוצות חמושות באתיופיה שכיום סובלת ממאבק אתני מתגבר הפיצו מסרים גזעניים. במקרה אחר ממשלות השתמשו בפייסבוק כדי להכות מתנגדי משטר ולחסום את הפעילות שלהם.
קבוצות רבות של עובדים העלו את הבעיות האלה להנהלה, אך לפי המסמכים התגובות לכך היו רפות עד בלתי קיימות. לפעמים גם התעלמו לחלוטין מהחשיפות האלה. כל זאת על מנת למנוע איבוד משתמשים במדינות מתפתחות שנחשבות כיום למאגר הפוטנציאלי העיקרי של החברה למשוך עוד מהם. בדוברות של פייסבוק אמרו שהחברה כן שלחה צוותים גלובליים למדינות האלה, חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם בודקי עובדות וקבוצות מקומיות כדי לשמור על בטיחות המשתמשים.
אבל הדברים ממשיכים להיראות מדאיגים, כך למשל מתברר גם שפייסבוק משמשת כפלטפורמת ההפצה העיקרית של מתנגדי חיסונים, וזאת למרות שהמייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג חרט על דגלו להילחם במגיפת הקורונה. על פי מזכרים שנשלחו בתוך החברה, פעילים נגד חיסונים הציפו לחלוטין את פייסבוק עם תוכן שבחברה כינו בצורה סטרילית משהו - "חסם לחיסון".
למעשה, מתנגדי החיסונים השתמשו בכלים שפייסבוק מעמידה לרשות יוצרי תוכן כדי להפיץ את הקונספירציות והשקרים שלהם. התכנים שהופצו כללו קעקוע אמינות המידע על המחלה שהופץ על ידי גורמים רשמיים, ממשלתיים או רפואיים. כמו גם ניסיון להקטין את חומרת המגפה, או לפגוע במידע על האמצעי העיקרי להילחם בה - החיסונים. אבל הסיפור כאן הוא לא רק השימוש המדאיג שעושים גורמים זדוניים בפלטפורמה אלא הקושי של בכיריה, ואפילו המנכ''ל והמייסד הכל-יכול, להכות את האויבים.
למעשה במקרה של הפצת המידע המטעה על הקורונה זה אפילו הפך לסוג של בדיחה על חשבונו של צוקרברג שלמרות שהטווה מטרה ברורה לסייע לרשויות להילחם במגיפה, לא הצליח לנווט את הספינה שלו כדי לחסום את השימוש הזדוני בה נגד רצונו. בהתחשב בכך שמתוך שני מיליארד המשתמשים הרשומים בה, הם נאלצו לצפות בכ-775 מיליון פוסטים על חיסונים יומיים, שמתוכם כ-41% כללו יחס שלילי לנושא החיסונים. הקלות בהפצה מסיבית של נתונים שמהווים "חסם לחיסון" ברורים. מספיק שאחוזים בודדים מהמשתמשים האלה ישוכנעו בכל פעם כדי להקשות מאוד על גיוס מתחסנים חדשים.
בתחקירים ציינו את האופי החלש של התגובות של ההנהלה גם כאשר הבעיות האלה דווחו בזמן אמת על ידי צוותים של פייסבוק שהוקמו במיוחד להילחם בתופעות האלה. אבל בחברה לא מסכימים כלל עם מסקנות התחקירנים. סגן נשיא החברה לעניינים גלובליים - ניק קלג - ששימש בעבר כסגן ר''מ בריטניה וחברה הפרלמנט במשך כמעט 15 שנה, עלה למתקפה וטען שמסקנות התחקירנים והפרסומים כוללים ניסיון מכוון להציג את פעולות החברה בצורה שגויה כדי להדביק לה תדמית שלילית.
"זה ניסיון לייחס לעובדי החברה ומנהליה מניעים שקריים באופן חמור ביותר", כך לדברי קלג בפוסט שפרסם אמש (שבת). לדבריו, העיתון לא הציג את התמונה המלאה בכל הקשור למהלכים ולקשיים שעומדים בפני החברה במלחמתה בכל הבעיות שצוינו לעיל ועוד אחרות. הוא דחה את הטענה העיקרית נגד החברה על כך שהיא מבצעת בדיקות ומחקרים על שימוש זדוני במוצריה רק כדי להימנע לאחר מכן מפעולה או התעלמות כי זה לא מסתדר לה עם הממצאים.
"אנחנו מבינים את האחריות שרובצת על פתחנו", כתב קלג. "אנחנו לא בורחים ממנה ולא נמנעים מלהקשיב לביקורת ובקרה. הלוואי שהיו לבעיות האלה פתרונות קלים ופשוטים ושפעולותינו לא היו כוללות פשרות,... אבל זה העולם בו אנו חיים", סיכם קלג.
ואולם למרות הכל, פייסבוק צריכה לשים לב, התחקירים לא העלו כוונות זדוניות - אך הן חשפו שהפלטפורמה הזו כבר גדולה מדי בכדי להתמודד לבדה עם הבעיות שנוצרות דרכה. אף אחד לא חושב שמארק צוקרברג לא רוצה לסייע לקורבנות זנות, עבדות או סחר בסמים וגזענות, הבעיה היא שפעמים רבות גם פייסבוק מפספסת את הסכנות האלה או אפילו את האזהרות הבוהקות שמדווחות על ידי מערכות הבקרה הפנימיות שלה.
החברה חייבת למצוא דרך לייעל את המאבק שלה בשימוש זדוני במוצריה. אם רדיט הצליחה להיפטר מרוב התכנים הבעייתיים (מאוד) שהתנחלו בדפי השירות במשך שנים מבלי לאבד את אופיה, גם פייסבוק יכולה. הבעיה העיקרית היא עד כמה המשקיעים יסכימו לה להתנהל בצורה קשוחה יותר - מה שעשוי להוריד את היקף המשתמשים הרשומים - ומכאן את היקף הכנסותיה מפרסום.
אולי כשהיא תנסה להרחיב את מקורות ההכנסה שלה כדי לכלול שירותים בתשלום היא תבין שמשתמשים משלמים לשירות עליו הם יכולים לסמוך, וכאן השאלה, האם אנחנו יכולים לסמוך על פייסבוק? תשובה שתתבסס על היסטוריית ההתנהלותה עד כה עשויה להעלות ספקות מרובים לגבי רצונה או יכולתה של החברה העצומה הזו להתמודד עם בעיותיה ביעילות, גם אם הרצון קיים.
