ראיון השבוע"בלי ביג־דאטה המאבק במשבר האקלים ייתקע"
ראיון השבוע
"בלי ביג־דאטה המאבק במשבר האקלים ייתקע"
"ביג־דאטה שיגיע מהר אל מקבלי החלטות יגרום להם לפעול נגד משבר האקלים", משוכנע גי פרננדו, יו"ר סובאק, מאיץ הסטארט־אפים להגנה על האקלים. את המידע הזה הוא מתעקש להפיץ חינם בקוד פתוח. "הסטראט־אפים שלנו מייצרים את אבני הבניין שבאמצעותן נגיע לאפס פליטת פחמן"
יזם ההייטק גי פרננדו, ביג־דאטה יכול באמת להציל את העולם ממשבר האקלים?
"ביג־דאטה ובינה מלאכותית צריכים לשחק תפקיד חשוב בהליכי קבלת החלטות בתחום האקלים. אנשים קובעים מדיניות שמשפיעה על שווקים, ומידע איכותי ועדכני מאפשר לך לקבל החלטה, לראות האם היא עובדת או לא, וביג־דאטה בהיבטים שקשורים למשבר האקלים יכול לשחק תפקיד חשוב".
אתה היו"ר הביצועי של סובאק, מאיץ סטארט־אפים שפועל מלונדון ומתמקד בפיתוחים ובפרויקטים שמנסים להתמודד עם משבר האקלים תוך שימוש בביג־דאטה. מה הרעיון שבבסיסו?
"סובאק הוא שמה של טכניקת חקלאות אינדונזית. באינדונזיה נעשה שימוש נרחב בטרסות לגידולים חקלאיים. האנשים למעלה צריכים לוודא שהמים זורמים אל אלה שלמטה, ואם זה לא קורה, התחתית מתה, אבל אם התחתית מתה — זה משפיע על החקלאות למעלה. כלומר חייבים לשתף פעולה כדי שכולם ינצחו, וזה העיקרון של סובאק. במקרה שלנו: ביג־דאטה הוא המים החדשים. אם הוא יהיה מעודכן, נגיש, קל להבנה ושמיש, הוא יוכל לסייע למקבלי החלטות לתכנן את המעבר לעולם של אפס פחמן".
למה ביג־דאטה כל כך חשוב למלחמה במשבר האקלים?
"אם לדוגמה רשויות מקומיות רוצות לתכנן תשתית טעינה לרכב חשמלי, הן צריכות לדעת מה תהיה הדרישה, מי הנהגים, באילו מכוניות הם נוהגים ולאיזה מרחק. המטרה היא למפות את מאפייני הנהיגה כדי לדעת איך לבנות תשתית טעינה נכונה וגם להדריך את קובעי המדיניות בתקופת המעבר. בבריטניה הקדימו את האיסור על מכירת מכוניות דלקי מאובנים מ־2040 ל־2030. עם ביג־דאטה נכון אפשר לזהות מה יהיו ההבדלים 2030 ל־ מבחינת פליטות פחמן. מיפוי כזה מאפשר גם לתכנן תחבורה ציבורית טובה יותר, מה שיגדיל את השימוש בה ויפחית את השימוש ברכבים פרטיים. אנחנו רוצים לפתוח את המידע הזה ולהנגיש אותו בקוד פתוח, כדי לייעל את המעבר לכלכלה ירוקה".
זה מה שהמיזם שלכם New Automotive עושה?
"כן. החברה מפתחת מאגר מידע של כל כלי הרכב בבריטניה לפי סוג הדלק שהם צורכים והיקף הנסועה שלהם. כיום המידע הזה מפוזר במאגרים שונים, החברה מאגדת אותו למאגר מידע אחד שנועד לסייע למקבלי ההחלטות בעיצוב המדיניות".
סטארט־אפ אחר שלכם, Open Climate Fix שהקים ד"ר ג'ק קלי, יוצא זרוע ה־AI של גוגל, מפתח אלגוריתם שחוזה התנהגות עננים וממפה פאנלים סולאריים. מה הקשר?
"אם אתה יודע מה כיוון העננים ואיפה הפאנלים הסולאריים, תוכל לתכנן טוב יותר את הפעילות של רשת החשמל. זה יגדיל את הוודאות לספקי חשמל בנוגע לתפוקה של אנרגיות מתחדשות ברשת, ינהל עומסים טוב יותר, יידע מתי להפעיל גנרטורים או לטעון סוללות.
סטארט־אפ נוסף שלכם הוא Transition Zero.
"הם מעבדים תמונות לוויין ומנתחים כיווני עשן הנפלט מתחנות כוח מבוססות דלקי מאובנים. זה מאפשר לדעת מתי תחנת כוח הופכת ללא יעילה בהשוואה למקורות אנרגיה מתחדשת. ממשלות בכל העולם מתעניינות במידע הזה, והוא צפוי לשמש בדיונים בין־ממשלתיים. ברגע שיודעים שהיעילות יורדת, אפשר לתכנן טוב יותר את המעבר לאנרגיות מתחדשות. זה מאפשר לבסס החלטות מדיניות ותשתית באמצעות ביג־דאטה".
יש לכם גם תוכנית עמיתים (Fellowship), למי היא נועדה?
"היא מיועדת להזנקה של פרויקטים קטנים יותר: אם למפתח יש פרויקט טכנולוגי שהוא רוצה לעשות, אפילו אם הוא סטודנט, ניתן לו 10,000 ליש"ט לעשות אותו. כך אנחנו יכולים להגיע לקנה מידה רחב מאוד. יש לנו שני עמיתים כרגע. אחד מהם בוחן אפשרות לחבר בין סוגים שונים של מידע פרטי. עמית אחר מפתח מודלים לשיתופי פעולה בין סטארט־אפים שונים. אנחנו מחפשים עוד עמיתים".
"להניח את יסודות המידע"
המאיץ, וכל הסטארט־אפים שמתקבלים אליו, הם גופים ללא מטרות רווח, למה?
"אם נוכל לפתוח את הכלים האלו, זה ייצור שוק גדול יותר ומהר יותר לגופים שכן למטרות רווח, שיוכלו להשתמש במידע ולהביא אותו לשוק גדול יותר. בשינויי אקלים הבעיה היא אקספונניציאלית. אם חושבים על השווקים למוצרים נטולי פחמן, הם לא גדולים מספיק היום. 10% מהמכוניות החדשות בבריטניה הן חשמליות, וזה פחות מ־0.5% מהמכוניות על הכבישים. צריך להפוך את השוק הזה לגדול יותר ממש ממש מהר".
"כשאתה חברה למטרות רווח בהתחלה אתה אוהב קוד פתוח אבל אז אתה מבקש לבנות מחסום קטן מסביב לזה. לנו אין זמן לבנות מחסומים"
יש סיכוי להדביק את הקצב?
"זה כמו הימים הראשונים של רשת האינטרנט. היה דרוש מערך שלם של חדשנות, פרוטוקולים ודאטה כדי ליצור את הבסיס שיאפשר להאיץ את הכלכלה החדשה. אותו הדבר דרוש לתחום האקלים. אם כל הסטארט־אפים שלנו יוכלו להניח את היסודות של דאטה, ליצור מאגרי מידע, אלגוריתמים וטכנולוגיות בסיסיים — ברגע שהם ייפתחו, אפשר יהיה ליצור שוק גדול, מהר יותר. באמצעותנו מקבלי החלטות יוכלו, למשל, לראות שיש פחות סיכון מאנרגיות מתחדשות, או לקדם החלטות נכונות.
"הדבר השני הוא שכמו בימים הראשונים של הרשת, צריך למשוך את אנשי הטכנולוגיה והביג־דאטה להיכנס לתחום כדי לעשות את עבודת הבסיס. זה מה שאנחנו מנסים לעשות. סובאק הוא גם קריאה לפעולה: אם אתה איש טכנולוגיה עם כישורים בתחום הביג־דאטה, אנחנו רוצים שתחשוב על פרויקט שאתה יכול לעשות, שאנחנו נממן".
כלומר הרעיון הוא ליצור כלים שגורמים אחרים יוכלו למסחר?
"בשלב זה הכל חייב להיות שלא למטרות רווח, כי יש צורך במהירות. אם מהירות זה הדבר הכי חשוב באקלים, אז מסירים שכבות של מורכבות".
"למנוע מלכוד 22"
זה גם מנטרל את מלכוד 22 שיש כאן: חברות חשמל למשל יגידו, "אין לנו מספיק פאנלים סולאריים אז אין לנו סיבה להשקיע במערכת כזו". ומצד שני, הן לא ממהרות לקדם התקנה ושילוב של פאנלים סולאריים, כי הן לא יודעות איך להפעיל אותם.
"בדיוק. אנחנו רוצים להיפטר מכל מלכוד 22, מכל נקודות החיכוך. בנוסף, כשאתה חברה למטרות רווח, יש לך מניות ומשקיעים מוסדיים. בהתחלה הם אוהבים את הגישה של קוד פתוח ודאטה פתוחה. אבל אז אתה גדל, והם מבקשים לבנות מחסום קטן מסביב לזה. אבל אני לא רוצה לבנות מחסום, אין לנו זמן לבנות מחסומים — זה המניע האחר".
תשקלו שיתופי פעולה עם חברות למטרות רווח?
"אנחנו פועלים באזור בלונדון שיש בו הרבה משרדים של חברות למטרות רווח בתחום הקיימות והאקלים. אנחנו חלק מאקוסיסטם. אם נוכל להגדיל את השוק בשביל עמיתינו שפועלים למטרות רווח אך רוצים לעשות דברים טובים — אנחנו גם מרוויחים. נניח שחברה למטרות רווח עושה משהו ממש מדהים, וכחלק מזה יש להם מאגר מידע שיכול לשמש גורמים אחרים. הם יכולים להגיד, נעשה ספין־אוף של חברה לתועלת הציבור, ונקבל מסובאק מימון בשבילה. זה בסדר. אנחנו מחפשים שותפי מידע בחברות מסחריות ועמותות גדולות. כלומר, אם אתה רוצה לפתח אלגוריתם שיקדם עולם של אפס פחמן — אנחנו רוצים לעזור".
"מה שצריך יותר מכל הוא לצמוח בצורה מעריכית, לא ליניארית כבעבר. סובאק מנסה לדחוף להקים שוק של מוצרים עם אפס פליטה פחמנית גדול ומהיר יותר"
מה השלב הבא של סובאק?
"אנחנו נערכים להשקת סניף באוסטרליה. הסניף שם יפעל בצורה עצמאית, כי לאוסטרליה יש סוגיות של שינויי אקלים שיותר רלבנטיות אליה, למשל ההיבט החקלאי. התפיסה שלנו היא פעילות גלובלית עם מגע מקומי. אנחנו רוצים שכל סניף יהיה אחראי לגורלו, תוך שמירה על כמה עקרונות יסוד אחידים".
ביג־דאטה הוא כלי משנה משחק במאבק בשינוי האקלים?
"ביג־דאטה יכול לשחק תפקיד בכל פרויקט, תוכנית או החלטות מדיניות בנושא האקלים. יש לו פוטנציאל, אבל בפני עצמו הוא רק מאגר גדול. צריך לעשות את העבודה של תרגום המידע למשהו שרלבנטי למקבלי החלטות או לגורם משפיע ברמה המקומית, כדי שיהיה אישי ומתואם. צריך אינטראקציות עם אנשים כדי להבין מה הצרכים שלהם, וכל הדברים הרגילים סביב פיתוח מוצר והתאמה לשוק. זה מה שאנחנו מחפשים בסטארט־אפים שאנחנו עובדים איתם, ומה שאנחנו עוזרים להם לבנות. אנחנו מסייעים להבין איך לנהל מערכות יחסים עם קובעי מדיניות, גורמים רשמיים בממשל המקומי ועובדי ציבור. היבט חשוב נוסף שאנחנו מסייעים בו הוא איך להשפיע על השוק ולהביא מידע לצרכנים".
לאור המצב הנוכחי בעולם, עדיין אפשר לבצע שינוי משמעותי שיביא לצמצום פליטות גזי חממה?
"יש חשש אמיתי שלא נצליח, אבל אני קצת נאיבי וחושב שיש תקווה אמיתית שלמרות כל הדברים שקורים, אנחנו יכולים להצליח. מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו זה לצמוח בצורה מעריכית, לא ליניארית כמו בעבר. אנשים מבינים את חומרת הבעיה. אני מקווה שסובאק ושחקנים אחרים שמנסים לדחוף לגידול מעריכי יקדמו דברים, ייצרו שוק גדול יותר ומהר יותר. אנחנו יודעים מה יתרחש אם זה יקרה — חברות למטרות רווח יוכלו לנצל
