ניתוחלמדו את לקחי העבר: הכלכלות הגדולות לא בזבזו זמן בהתנעת רגולציה על AI
ניתוח
למדו את לקחי העבר: הכלכלות הגדולות לא בזבזו זמן בהתנעת רגולציה על AI
במהלך ראשון שמערב את המעצמות הגדולות, ה־G7 מינפו את הפסגה ביפן כדי לקדם פיקוח על בינה מלאכותית גנרטיבית. החשש: הטכנולוגיה תשמש כלי להפקת פייק ניוז ושיבוש תהליכים פוליטיים. במקביל, בנק אוף אמריקה מזהיר מ"בייבי בועה"
החודשים האחרונים הם עידן הזהב בעבור בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI), מודלים כמו Dall-E ו־ChatGPT של OpenAI או Bard של גוגל. מדברים על ההבטחות שהיא מגלמת, רוצים להיות חלק מהסיפור שהיא מייצרת. זה העתיד, ובעבור מי שבפנים הוא ורוד מתמיד.
אבל עוד בטרם נסק התחום לשמים, שתי התרחשויות נפרדות מבקשות להוריד אותו, קצת, למציאות. הראשונה, הבנה שבלי רגולציה הכלי הזה עלול להפוך לכלי משחית. השנייה, זיהוי התפתחות של בועת השקעות.
ההתרחשות הראשונה נוגעת להבנה שבינה מלאכותית גנרטיבית היא כלי עוצמתי בעל יכולות לשנות תעשיות שלמות ולחולל מהפכים בתחומים רבים בחיי היומיום שלנו. וכמו כל כלי עוצמתי, השינויים הללו יכולים להיות לטוב או לרע. כשמדובר בכלי מסוג זה, רגולציה מוצלחת יכולה לסייע בתמרוץ שינויים ותרחישים טובים, ובמיתון או בלימה של תרחישים רעים.
הבעיה היא שנכון להיום, הרגולציה סביב פיתוח ושימוש במודלים של בינה מלאכותית גנרטיבית רק מתחילה להתגבש. מאות מומחים ומדענים בתחום כבר התריעו על כך לפני כחודשיים, במכתב מתוקשר שבו קראו לעצור פיתוחים של מודלי שפה חדשים ומתקדמים יותר מ־4-GPT לחצי שנה על מנת לגבש רגולציה והסכמות רחבות בנושא. גם סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI, קרא בעדותו לפני הסנאט בשבוע שעבר לרגולציה של התחום, ואמר שיש צורך להקים גוף רגולטורי שיפקח על פעילות חברות בתחום ויעניק וישלול רישיונות לחברות שמפתחות מודלי AI מתקדמים.
על רקע זה, בסוף השבוע נרשם הצעד המשמעותי ביותר עד עתה, כשמנהיגי מדינות ה־G7 הודיעו במפגש הפסגה שלהם בהירושימה על הצורך בפיתוח מנגנון אסדרה ל־AI גנרטיבית. זאת בהינתן הפוטנציאל המשבש הרחב של טכנולוגיה זו והחשש שתשמש כלי להפצת פייק ניוז ושיבוש תהליכים פוליטיים. במסגרת הליך שהמנהיגים כינו "תהליך הירושימה", ממשלות ה־G7 יקיימו דיוני קבינט בסוגיה ויציגו את תוצאותיהם למדינות האחרות עד סוף השנה. ראש ממשלת יפן פומיו קישידה אמר שיש צורך בשיתוף פעולה בטוח, חילופי מידע חוצי־גבולות והשקעה כספית מצד המדינות על מנת להבטיח פיתוח אמין.
לא מדובר במהלך הראשון בתחום. האיחוד האירופי מקדם מהלך אסדרה נרחב יותר של בינה מלאכותית, וראש ממשלת בריטניה רישי סונאק מבקש לקדם מדיניות לניהול התועלות והסיכונים של בינה מלאכותית. אבל יוזמת ה־G7 היא המהלך הראשון שמערב את כל המעצמות הגדולות, ולכן החשובה ביותר. AI גנרטיבית היא לא תחום שאפשר לאסדר רק במדינה אחת. פיתוח יכול להתבצע כמעט בכל מקום בעולם, ולמודל שפותח במדינה אחת אין קושי לחצות גבולות וליצור שיבוש במדינה אחרת. רק הסכמה בינלאומית רחבה תאפשר לייצר מנגנונים יעילים שימתנו סיכונים ויגדילו תועלות.
מדובר בתהליך מורכב וארוך, שבתרחיש האופטימי יידרשו חודשים להשלמתו, בסביר יותר - שנים. החדשות הטובות הן שהמדינות מתחילות אותו בשלב מוקדם יחסית, כשהכלים עדיין בשלב ניסויי ועוד לא פרצו לשימוש נרחב במיינסטרים או יצרו את ההשפעות השליליות שמהן חוששים.
הסיבה שהמדינות מתעוררות כל כך מוקדם היא שהן למדו את לקחי העבר, זוכרות את הפעמים שטכנולוגיה חדשה הגיעה לשטח והן המתינו לראות מה יהיו השפעותיה, אם בכלל היו מודעים אליה, לפני שהחלו לנקוט צעדים להשתת רגולציה. אם מנהיגי ה־G7 ימשיכו עם המחויבות הזו, ההתפתחות של AI גנרטיבית תהיה הרבה יותר מדודה ומוגבלת, אולי קצת פחות חדשנית ויותר איטית, אבל כזו שתאפשר לזהות נקודות סיכון בשלב מוקדם יחסית ותיתן לגופי רגולציה את הכלים הדרושים על מנת לצמצם אותן ככל הניתן.
אם בכל הנוגע לרגולציה מיושמים עתה בעיקר לקחים משנות העשרה של המאה הנוכחית, הרי שבכל הנוגע להייפ ולהשקעות ב־AI גנרטיבית יש המתריעים שצריך לייישם לקחים מהעשור הראשון ומשלהי המאה ה־20. בנק אוף אמריקה התריע בשבוע שעבר שתחום ה־AI נמצא בגאות השקעות ונהירה לרווחים, אותה הוא מכנה "בייבי בועה" שעלולה להתפוצץ, בפרט אם הבנק הפדרלי המרכזי ימשיך בהעלאות הריבית.
מייקל הארטנט, אסטרטג בזרוע המחקר העולמי של בנק אוף אמריקה, מקביל את הבועה הנוכחית לבועת הדוט־קום שהחלה להתנפח בסוף המאה ה־20 והתפוצצה בנוכחית, ושגם היא התאפיינה בנהירה של סכומי כסף גדולים (יחסית לאותם ימים, היום הם היו קטנים עד כדי גיחוך) לטכנולוגיה חדשה ומבטיחה - האינטרנט. הבועה התאפיינה בהשקעות לא מידתיות בחברות נטולות מודל עסקי אמיתי והתפוצצה על רקע העלאות ריבית של הפד והתפכחות משקיעים. לדברי הארטנט, עולם הבינה המלאכותית נמצא היום במצב דומה. "AI = אינטרנט", הוא כתב בסקירה שפרסם.
החדשות הטובות הן שלמרות גאות ההשקעות, הטירוף, בשלב זה לפחות, מתון הרבה יותר מאשר היה לפני 20 שנה. בנוסף, הטכנולוגיה בשלה יותר וקרובה הרבה יותר לשימושים מסחריים מכניסים מאשר בימי בועת הדוט־קום. כיום לחברות שעומדות בחוד החנית, ובעיקר גוגל ומיקרוסופט, יש ניסיון בן עשורים ביצירת מודלים עסקיים מצליחים מטכנולוגיות חדשות.
החשש העיקרי הוא מהשקעה מסיבית של הציבור בחברות לא מנוסות ונטולות יכולת להוון את הטכנולוגיה, כפי שהיה בבועת הדוט־קום, אבל נכון לעכשיו לא ניתן לזהות מגמה כזו. גם אם יש בועה, וגם אם ייצא ממנה האוויר, יהיה זה כנראה פופ קטן ולא בום גדול. AI גנרטיבית ו־AI בכלל מייצגת מוצר אמיתי בעל פוטנציאל מהפכני עולמי, והתהליכים שיביאו למימוש הפוטנציאל הזה יהיו כנראה מהירים מאוד. גם בועת הדוט־קום לא התבססה על אוויר חם, אלא על הבטחות שהקדימו את זמנן בעשור או שניים. העולם שבו אנו חיים היום הוא ההוכחה לכך. ואם ההבטחות לבינה מלאכותית גנרטיבית מקדימות את זמנן, זה כנראה יותר לכיוון של שנה־שנתיים. ככל שקיימת בועה, השוק כנראה יצליח להכיל אותה.
