הקברניטהשיטה הסורית: האם באמת אפשר ללמוד להטיס מסוק מסרטוני יוטיוב?
הקברניט
השיטה הסורית: האם באמת אפשר ללמוד להטיס מסוק מסרטוני יוטיוב?
המורדים שהפילו את משטר אסד תיעדו עצמם מנסים להטיס מסוק רב עוצמה, על בסיס הדרכות וידאו ממשחק המחשב DCS. האמת שיש להם סיכוי מעולה להצליח, אך לשרוד את הטיסה זה הימור - בגלל משהו קריטי שיש בישראל, אך חסר אצל השכנים
שלום, כאן הקברניט; בעוד צה"ל משמיד מה שנשאר מחמאס ברצועה ונערך להמשך הלחימה בחיזבאללה, באה סוריה וארגנה לנו מזרח תיכון חדש. ברית המורדים - קוקטייל חריף של לאומנים מקומיים, כורדים אופטימיים וג'יהאדיסטים יוצאי אל קעידה - יצאה לקרב והעיפה את בשאר אל-אסד לפח הזבל של ההיסטוריה. בדרך, עצרו המורדים בבסיס אווירי והצטלמו כשהם מנסים ללמוד להטיס מסוקי קרב מסרטוני יוטיוב - וזה ממש לא מטורף כמו שזה נשמע.
לפני שנלמד מדוע, בואו נתעכב רגע על משחררי סוריה. איך הצליחו להביס את השלטון ועוצמתו הצבאית? כי הכינו עצמם היטב בגיבוי טורקיה, אוקראינה ו-54 שנה של זעם על שלטון עריצות עלאווי. וחשוב לא פחות: כי השכילו לבחור בתזמון המושלם למתקפה.
ממשל אסד ישב על כרעי תרנגולת עם שברי מאמץ, כשליט שנוא ואכזרי; מה השאיר אותו על הכיסא? תמיכה פיננסית, צבאית ואסטרטגית של איראן ורוסיה, וכמובן הצבא הסורי שהיה מהגדולים והמגוונים בשכונה שלנו. השילוש הזה התפורר לאחרונה: קריסת חיזבאללה וחולשת איראן בחודשים האחרונים, לצד התגברות המערכה באוקראינה הסיטו את המיקוד של פוטין וחמינאי.
כשפרצה מתקפת המורדים, השלטון זעק גוועלד ולא היה מי שישמע: הצבא האיראני והצבא הרוסי ארזו את הפק"לאות, הרימו קלאצ' ונטשו את המדינה הבוערת. מבחינתם, בצדק: הם נכנסו אליה כדי לקבל יתרונות אסטרטגיים בהיותם קרובים לשלטון המקומי, שעתה הפך לא רלוונטי. ומה עם הצבא הסורי המפואר? אימת המזה"ת, כוכב כרזות התוד"א בצה"ל, הנמסיס הוותיק שלנו? בתחילה התנגד קצת, אך ברגע שקלטו חיילי אסד את היקף פלישת המורדים, פשטו את המדים ועפו הביתה מהבסיסים והעמדות.
קודם כל, אני חייב להגיד שאני לגמרי מבין את הצבא של אסד; הרוסים והאיראנים ישבו בסוריה שנים רבות, אך לפני כעשר שנים הועמק השת"פ בין שלושת המוסקיטרים, והשליט הסורי החליט שאף שאינו אוהב את התלות בכוחות הזרים, יוכל להתבסס עליהם להגנה על כסאו ולשלם להם בגישה למחצבים, חוב הולך ותופח, וחופש פעולה מלא.
ובזמן הזה צבא סוריה נרקב כמלפפון בתחתית המקרר. אסד אמנם השקיע בדיביזיית משמר הרפובליקה שנועדה להגן על דמשק, אך הזניח לחלוטין את שאר החיילים - שיעור האימונים ירד לאפס; המשכורות הגיעו חודש כן וחודשיים לא; ומעמד החייל הסורי, שפעם היה מסתובב ברחוב גאה כטווס על במה ניידת - ירד לרמה של כלב שמירה מורעב. עד מהרה, גם במשמר הרפובליקה התחילו לעדכן קורות חיים.
כשבאה מתקפת השחרור, פשטו חיילי סוריה את המדים, עלו על מד"ס ורצו לגבעות. המורדים נכנסו לבסיסים הנטושים, ותיעוד אחד משם תפס אותי חזק: מה שאתם רואים פה היא קבוצה אמיצה של מורדים ג'יהאדיסטים ממיליציית הייאת תחריר א-שאם, שיושבת בתוך מסוק Mi8 ומצטלמת כשהיא מנסה ללמוד ביוטיוב איך להתניע, איך להמריא, איך לטוס.
אנחנו מדברים פה על מסוק מפלצת: הוא שוקל 13 טון, ועף באוויר על 4,000 כוחות סוס ב-250 קמ"ש, כשהוא נושא לוחמים וציוד וגם הרבה מאוד רקטות.
וזה לא הליקופטר שעוזר לך להטיס אותו - הוא פותח ברוסיה ב-1961 עם הנדסת אנוש של כור אטומי מצ'רנוביל (יש הרבה מה לספר עליו, והוא יקבל טור משלו בעתיד). מה הסיכוי שביוטיוב יימצא סרטון הדרכה לדבר כזה, ברמה שתאפשר לאדם חסר ניסיון להיכנס לקוקפיט ולהמריא?
התשובה הקצרה היא "מאה אחוז": לא רק שיש ביוטיוב סרטון כזה, יש אלפים מהם וכולם מאוד נוחים ונגישים גם אם אתה ג'יהאדיסט שחי במערה כבר עשר שנים על מנות קרב ויצר נקמה.
לא, זה לא שיש מדריכי טיסה סורים משועממים שמעבירים קורסים ביוטיוב, אם כי בטח היו שוקלים זאת בהתחשב בכלכלה המקומית. מי שמדריך על מסוקי Mi8 ביוטיוב כלל אינו טייס בעצמו; חלקם אפילו לא הגיעו לגיל רישיון נהיגה.
בשנת 2008 השיק בית התוכנה הרוסי איגל דיינמיקס את DCS - סדרת משחקי סימולטור טיסה צבאית, שהיא המפורטת והמקיפה אי פעם. יש בה פלטפורמה של עולם מדויק גיאוגרפית, שעם התקדמות הטכנולוגיה גם הפך מאוד מרשים גרפית.
ולא רק: מופיעים בו יותר מ-40 מטוסים ומסוקים, מהספיטפייר ועד למטוסי ימינו - וכולם עם מודל טיסה מציאותי לגמרי, וקוקפיט מדויק עד לרמת המפסק הבודד.
כשמפתחי DCS בונים ערכה של מטוס או מסוק הם יושבים עם טייסים, מהנדסים ומכונאים, מנתחים ספרות טכנית של הכלי המדובר, סורקים תמונות קוקפיט וכך יוצרים חוויית אותנטית מאוד; אם יש בקוקפיט מפסק אחד שנוטה להתבלות במציאות, גם במשחק הוא יופיע שחוק ומלוכלכך.
לרוב גם יצוין מכשור שלא קיים בדגם שבמשחק, אך מופעל אצל חלק מחילות האוויר שמפעילים אותו במציאות; וכך או כך, מכשור הטיסה והמשימה יהיה זה שאפשר למצוא בדגמים הכי נפוצים. קוקפיט DCS מייצג היטב קוקפיט של כלי טיס בעולם האמיתי.
התהליך הזה מאוד יקר ומסובך עבור החברה המפתחת, אבל משתלם: כל ערכה של מטוס או מסוק מפותחת בנפרד, עולה סביב 80 דולר בהשקה, אך המחיר נשאר מעל 50 דולר גם אחרי עשר שנים ואנשים ממשיכים לקנות.
למשחקי הסימולציה האלה יש קהילה גדולה מאוד, שמפרגנת, תומכת ומדריכה את השחקנים - בעיקר בווידאו. ותראו מה זה: ב-2016 יצאה ערכה למסוק ה-Mi8 כמו זה שמפעילים הסורים, וביוטיוב ישנם מאות סרטוני הדרכה מפורטים ביותר; המורדים הסורים יכולים בקלות ללמוד איך להטיס את המסוק בעולם האמיתי, וזה גם לא יקח להם יותר מדי זמן.
נשמע הזוי: קורס טיס צבאי הרי נמשך שנים ומסוק הוא כלי מאוד קשה ללמידה, במיוחד אם נולד ברוסיה הסובייטית וכולל מעט מאוד אוטומציה ומחשבה על נוחות התפעול. אבל קחו בחשבון שטיסה היא אקט מאוד תבניתי מטבעו - בגלל המספר העצום של דברים שיכולים להשתבש והעובדה שחוקי הפיזיקה לא עושים הנחות למתחילים, כל מה שמתבצע בתא הטייס חייב להיות מדויק. ולכן, הטיסה נשענת על רשימות תיוג: סדרי פעולות קבועים לכל תרחיש בכל מטוס ומסוק.
למשל, כדי להניע את ה-Mi8 ישנה שורת צעדים אחידה. כדי להמריא יש סדר פעולות אחר וכך גם כדי לנחות. כל מה שקורה באוויר מקבל מענה מוכן מראש: רוח צד? הנה רשימת פעולות; המנוע עולה באש? טוב שבאנו מוכנים עם רשימה.
התפיסה התבניתית הזו נשמרת בקנאות, ובזכותה מסתיימות טיסות בשלום גם כאשר נקלעים לסיטואציות מסוכנות. הטסה היא כמו אפייה: אם לא מפספסים או קופצים שלבים, הכל יהיה בסדר. אבל אם אין מספיק קמח? התנור לא חם דיו? הכישלון מובטח.
וכידוע, בטיסה מי שטועה בשלבים גם ייפול מהשמיים וגם לא יקבל עוגה. ועדיין, אם הג'יהאדיסטים ב-Mi8 יקפידו וישננו, יתרגלו על יבש וישקיעו בסרטונים? יצליחו ב-100% להניע ולהמריא כפי שרצו.
אבל פה הדברים מתחילים להסתבך. יש הבדל אסטרונומי בין ללמוד סדר פעולות ובין לבצע אותו במדויק כשצריך, או בכלל לזהות מתי צריך. נניח שתוך כדי המראה מרגיש הג'יהאדיסט רעידות בסייקליק, הסטיק של ההליקופטר. אולי זה שום דבר, אולי יש לו תשע שניות לחיות - לי אין מושג כי אני לא טייס Mi8, וזה לא משהו שיוטיוב יכולה ללמד; הווידאו הרי לא מעביר תחושת רעידה.
הבעיה העוד-יותר-גדולה היא העובדה שמסוקי צבא סוריה הם לא הליקופטרים צבאיים רגילים: כמו החיילים והטייסים, גם הם סבלו מהזנחה איומה: בתחילה קיבלו הצוותים הטכניים פחות חלקי חילוף ונדרשו לאלתר יותר ויותר בתיקון תקלות. בהמשך כבר פסק זרם החלפים, ואז גם המשכורות. המסוקים נותרו פגועים ושבורים; רק אלת המכונות יודעת מה מנע מה-Mi8 מהסרטון של המורדים להתפרק ולהיעלם עם הגשם הראשון.
בצה"ל זה לא נראה ככה: אצלנו המסוקים מקבלים טיפול כמו הפרארי של אסד: הגף הטכני בטייסות הסער מורכב מגאונים שמאתרים ופותרים תקלות שגם היצרן לא הכיר, ויש להם כל מה שאי פעם יצטרכו. המטרה: שכל מסוק יהיה מוכן לכל משימה יום אחר יום.
צריך לראות את זה בעיניים: בחיל האוויר יכול מסוק בלאקהוק לחזור שבור לגמרי ממשימת חילוץ, מחורר מכדורים ועם כל כך הרבה רסיסים שמתמטית, הוא שני אחוז RPG. הטייסים יכולים לצאת ממנו וללכת לתחקיר ולנוח - וכשיחזרו ההליקופטר יעמוד מושלם, עץ ריח על המראה.
הגף הטכני הוא הכנפיים של חיל האוויר, ובסוריה אין אותן. לכל אחד ואחד מהמסוקים של אסד יש ליקויים ומחלות משלו, שמצריכים בדיקות וטיפולים מיוחדים שאין שום סיכוי למצוא ביוטיוב.
רגע - למה בעצם? אם משחקי הסימולציה ריאליסטיים ברמה הסופית, למה שלא יוכל הג'יהדיסט להיעזר בהם כשמדובר בהליקופטר סורי? כי יש להם ערימה של מגבלות שמפרידה אותם מטיסה אמיתית - למשל, העובדה שהם נועדו לייצר חוויה שהקהל שלהם יראה בתור אקזוטית וכיפית.
למשל, לזנק לתוך F14 איראני ב-1983, ולהסתער על מיראז'ים של עיראק בגובה נמוך, בזמן שהשמיים מתפוצצים מסביב? וואו, מגניב, קניתי; פעמיים.
אבל לבדוק שמן ולהחליף פילטרים בצנרת של F14 איראני ב-1983, אחרי שקלטתם נזילה מוזרה בפלנג'י השמאלי שלו? לא כיף; התוכנה תצטרך גם ללמד אתכם מה הופך נזילה למוזרה, וזה לא מוצר שמישהו ישלם עליו 80 דולר.
בשורה התחתונה, גם משחק הסימולציה הצבאי הכי ריאליסטי, הכי יפה והכי אותנטי הוא בסך הכל צורה של בידור; הוא לא ילמד אתכם להטיס Mi8 או F15 או ספיטפייר ואף אחד לא יתן לכם לנסות בלי קורס טיס אמיתי.
ישנם משחקי סימולציה שמדמים הטסת מטוסים קלים ומטוסי נוסעים, ומסייעים לטייסים מוסמכים ללמוד על שדות תעופה אזרחיים, מגבלות ראות ועוד - אך עליהם נדבר בפעם אחרת.
נסיים במורדים הסורים האמיצים: אני לא יודע אם הצליחו להמריא במסוק ה-Mi8 המתפורר שלהם, ונתקלתי במקורות שטוענים לכאן ולכאן ואינם אמינים דיים. אני מקווה בשביל החבר'ה שהחוויה ההיא הסתיימה בתור סלפי בתוך הליקופטר וזהו; האלטרנטיבה היא מוות בצרחות.
אפילו אם היה מדובר באחד המסוקים המתוקתקים של חיל האוויר הישראלי - להחזיק מכחול זה לא כמו לדעת לצייר, בטח כשהמכחול מגיע עם חמישה סכינים של 10 מ', שמתעופפים לך ב-770 קמ"ש מעל לראש. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.