הבינה המלאכותית יכולה להציל אותנו מהטעויות של עצמנו
עובדי גופים פיננסיים גדולים עלולים להיכשל שלא בידיעתם בניגודי עניינים שאינם מודעים אליהם. כלי AI שאמונים על ניתוח מידע רב מזהים מקרים כאלה
גופי הרגולציה בארה"ב, אירופה וגם בישראל הידקו בשנים האחרונות את הפיקוח על התנהלות הבנקים והמוסדות הפיננסיים. מקרים בהם הממשלות נאלצו להתערב ולהציל כספי חוסכים ומשקיעים בשל הונאות ענק, לצד אינספור מקרים של מעילות בסדרי גודל מצומצמים יותר, הביאו את מקבלי ההחלטות להכרה שיש צורך במנגנונים שיפקחו ויאכפו התנהלות תקינה על בסיס יומיומי כדי לאתר חריגות כשאלה עוד בשלבים הראשונים, כשהנזק הוא קטן או אפילו כלל עוד לא קרה.
הגופים הפיננסים מחויבים היום, על פי חוק, לנטר את כלל התקשורת והאינטראקציה של העובדים שלהם, הן הפנים-ארגונית, והן החיצונית עם לקוחות וגופים אחרים. בגופים פיננסיים גדולים, עם אלפי או עשרות אלפי עובדים, שמתקשרים עם לקוחות ועמיתים בשלל אמצעי תקשורת, כולל צ'אט, מייל, ווטסאפ, מסרונים, שיחות וידיאו ועוד שלל מערכות פנימיות. כמות האינטראקציה המחוייבת בניטור הינה עצומה, ואין כל אפשרות לעשות זאת באמצעים אנושיים בלבד.
הטכנולוגיה הבסיסית בה השתמשו הגופים היתה "רשימות שחורות" של מילים (לקסיקונים - בעגה המקצועית), שאם מילה מהם מופיע בהודעה אז קופצת התרעה, וההודעה נשלחת לביקורת אנושית. אבל, כידוע, המשמעות של טקסט היא הרבה מעבר לסך המילים שבו. לכן, עם השנים הלכה השיטה והסתבכה, תוך בניה של חוקים על צירופי מילים - וצירופי צירופים - שמותר ואסור שיופיעו בהודעה. ועם הזמן החוקים נעשו מסובכים יותר ויותר והתחזוקה של המערכות הללו נעשתה יקרה יותר ויותר. ולמרות כל זאת, סוד גלוי בתעשיה הוא שהדיוק של כל המערכות הללו נמוך. המערכות הללו מייצרות הרבה התרעות שווא - ומפספסות מקרי אמת. כי, כאמור, המשמעות של טקסט היא הרבה מעבר לסך המילים שבו.
אחרי שנים של דשדוש במקום, GenAI מביא איתו מהפכה אמיתית בתחום. מודלי השפה הגדולים (Large Language Models - LLM) - כדוגמת ChatGPT, Gemini, ודומיהם, מאפשרים למחשבים, בפעם הראשונה, להבין טקסט. לא מילים אלא משמעות. GenAI מאפשר, בפעם הראשונה, לא עוד שימוש ברשימות מילים, אלא מעבר לרמה הסמנטית - רמת המשמעות. בעולם של GenAI נותנים למחשב תיאור עקרוני בשפת אנוש של הפעילות אסורה, והמחשב בעצמו יודע להתאים בין התיאור המופשט לבין טקסטים חשודים, שיכולים להופיע בשלל צורות. יתרה מזאת, טכנולוגיית GenAI מאפשרת ניתוח של ההודעות בהקשר שבו הן נאמרו, דבר שמשפיע מאוד על המשמעות.
הטמעת יכולות הזיהוי של פעולות לא תקינות, מכוונות או תמימות, מסייעת באינספור מקרים בעצירתן במועד. טכנולוגית AI שמעבדת מידע במהירות יכולה גם לזהות ניגודי ענינים, כדוגמת סוחר שמבצע עסקה פרטית במניה שהחברה שלו מטפלת בה. לעיתים הסוחר עצמו לא מודע לתמונה המלאה ולקשרים העסקיים ועלול להיכשל ולשלם על כך מחיר יקר.
גם שיחות שיש בהן שימוש במידע פנים, עבירה מהחמורות ביותר בעולם הפיננסי, מנוטרות ביעילות על ידי כלי ה-AI. ההגנה על העובדים אינה מתמצית רק בהיבטים הכלכליים והיא כלי עזר יעיל להבטחת סביבת עבודה בטוחה. מנגנוני הניטור יודעים לזהות ביטויים או סימולים של גזענות, שפה פוגענית או הטרדות מכל סוג שהוא ולדווח על כך לגורמים האמונים בארגון.
יכולות ה-AI החדשות מאפשרות, בפעם הראשונה, ניטור אמיתי ואפקטיבי של כלל התקשורת בגופים פננסיים. גופים אלו ספגו בשנים האחרונות קנסות עתק של מיליארדי דולרים לא בגלל עבירות שבוצעו אצלן, אלא מאחר ועל פי עמדת הרגולטור הם לא עשו די כדי לפקח ולהגן על כספי החוסכים והמשקיעים. הקפיצה הטכנולוגית אינה משאירה מרחב לתירוצים. כיום כל גוף שמנהל כספים יכול לצמצם את הסיכון ולהגביר את יחסי האמון ההדדיים בעולם הפיננסי.
ד"ר שלומית לבין היא סמנכ״לית דאטה סיינס בחברת הפינטק Shield
