הפציעה שקטעה קריירה, וההייטק שפותח דלתות ללוחמים שנפגעו
הפציעה שקטעה קריירה, וההייטק שפותח דלתות ללוחמים שנפגעו
פצועי צה"ל שנותרו עם מוגבלויות פיזיות או נפשיות חווים פגיעה גם באפשרויות התעסוקה. תוכניות שמכשירות ודואגות להשמה מאפשרות להם לעשות שינוי ולעבוד בחברות טכנולוגיה. "על המעסיקים להבין, ששילוב חזרה של פצועי המלחמה בשוק התעסוקה הוא שליחות לאומית"
לפני שנפצע בלבנון, צחי, בן 42 ואב לשלושה היה קבלן שיפוצים עם עסק פורח ומשגשג. בשבעה באוקטובר, למרות שכבר שוחרר משירות מילואים, הוא התגייס לצפון לשרת בתפקידו כקשר מג"ד. שבוע לתוך השירות הוא נפצע ברגליו במהלך מבצע חילוץ של הרוג ושלושה פצועים במהלכו נחשף למראות קשים. "אחרי שהשתחררתי התחלתי להרגיש קשיים מול הסובבים אותי. אישתי דרשה שאלך לטפל בעצמי ואז הבנתי שאני סובל מפוסט טראומה. התחילו לי חרדות: בכל מקום שיש בו יותר מדי רעש, מקומות הומי אדם ובכל מקום שיש בו דוברי ערבית נכנסתי למעין פאניקה ולא יכולתי להמשיך לתפקד. זה השפיע לי מאוד על החיים ועל המקצוע שלי באופן ספציפי. הבנתי שאני לא יכול גם פיזית וגם נפשית להמשיך לעסוק במקצוע כי אני לא יכול לשנות את הסביבה שכוללת רעש של מכונות ולא מעט מפגש עם ערבים ", הוא מספר.
"ב-7.10 לא חשבתי פעמיים, על אף שאשתי התנגדה לזה בכל תוקף, לקחתי את הדברים ונסעתי לצפון כי הבנתי שזה הרגע שעבורו עשינו מילואים כל השנים האלה. להגיד שאני לא משלם על זה ביוקר? אני אשקר. כמעט איבדתי את המשפחה שלי והסביבה שלי וגם את הקריירה".
בעקבות ההבנה שלא יוכל להמשיך בעיסוקו ולאחר שנחשף דרך פרסום באגף השיקום של משרד הביטחון לתוכנית עתידאים של עמותת עתידים המאפשרת לרכוש תואר הנדסאי איכותי במסלול של 17 חודשים, החליט להצטרף ולעשות שינוי קריירה. "נפלה בחלקי ההזדמנות להיות חלק מהתוכנית של עתידים ולהגיע בסופו של דבר למקום שהוא סטרילי מבחינתי שהוא התעשייה האווירית. זה חלק מאוד משמעותי בשיקום שלי", הוא אומר. כחלק מהתוכנית משולבים הבוגרים במגוון חברות מובילות עם השמה מובטחת וידועה מראש.
"הקושי העיקרי הוא המעבר לעולם טכנולוגי שאני לא מכיר"
ניר אליהו (23) היה מפקד צוות בסיירת צנחנים עם עתיד מובטח של קריירה ביטחונית. ב-7.10 הוא נפצע אנוש במוצב נחל עוז. "קפצתי בבוקר בשביל לחלץ ואיפשהו לקראת הערב נפצעתי. הייתי מורדם ומונשם לתקופה ובמשך חודשי השיקום הראשונים הייתי בטוח שאעשה כל מה שאני יכול כדי לחזור ללחימה. אחרי כמה חודשים טובים הבנתי שאני לא אוכל לחזור בקרוב והתחלתי לחפש תפקיד שבו אוכל להמשיך לתרום בצורה משמעותית לפחות בתקופה הקרובה. מצאתי כמה תפקידים שענו על ההגדרה הזאת אבל כולם כללו הסבה משמעותית ולא נתנו יותר מדי מתחושת השליחות שחיפשתי", הוא מספר.
הוא נחשף לתוכנית 'לוחמים להייטק' של עמותת עתידים שמטרתה להביא לוחמים שהיו בשטח לתוך העולמות הטכנולוגיים. התוכנית משלבת לוחמים בהייטק באמצעות הכשרות וקורסים בעיקר במתכונת "bootcamp" ומושמים בסיום ההכשרה במקוון מקצועות בחברות הייטק.
כיום, הוא נמצא בהכשרה שאורכה שנה וחצי לתפקיד של מנהל מוצר. "אנחנו 19 חבר'ה לוחמים שנפצעו בלחימה. חלק משמעותי מהם מפקדים או קצינים והיתרון הוא שאנחנו מקבלים לימודים ועושים את התפקיד שנה וחצי כדי לצבור ניסיון ואז יוצאים לאזרחות עם ידע וניסיון. זה חתיכת שינוי בחיים וגם בתפקיד".
הפציעה שלו הותירה אותו עם מוגבלויות פיזיות שלא איפשרו לו לחזור למסלול הקריירה שעליו חלם. "עברתי פציעה בבטן וביד, היד עוד לא חזרה לתפקוד מלא והפציעה בבטן גוררת איתה עוד הרבה בעיות. אני עם הרבה מזל היד שנפצעה היא יד שמאל אז מהבחינה הזאת אני יכול ללמוד ולכתוב. הקושי הוא בעיקר המעבר מדופק 100 שאני רגיל להיות בו בתפקידים הקודמים, בהם כל הזמן הייתי על הרגליים ורץ ועובד, עד ממש אפס בבית החולים לתקופת אישפוז ארוכה ואז לחזור לעולם שאני לא מכיר ולא יצא לי להתנסות בו, לימודים והכשרה לעולם טכנולוגי שאני מגיע אליו בלי רקע כמעט", הוא אומר.
גל של מגבלויות כתוצאה מהמלחמה
מהשבעה באוקטובר נוספו 70 אלף נפגעי פעולות איבה ו-12 אלף פצועי צה"ל. עד אז היו מיליון אנשים עם מוגבלויות בישראל, מתוכם 6,000 נפגעי פעולות איבה. "למספרים האלה יש עוד נתונים לא ידועים על אנשים שלצערנו עוד ייפצעו וכן אנשים עם פוסט טראומה. אנחנו מדברים על אלפי אנשים שמצטרפים למעגל האנשים עם מוגבלויות בישראל, רובם צעירים שנמצאים בתחילת דרכם. הרבה מהם עם מוגבלויות שקופות. מדובר שאנשים שיהיה להם מאוד קשה להמשיך בחיים שלהם. חלקם לא למדו והמערכת האקדמית לא מותאמת, הם מתקשים לחזור לחיים שלהם לחזור לתפקוד בין אם בלימודים או עבודה או זוגיות והקמת משפחה", אומר אורן הלמן, סמנכ"ל לשעבר בחברת חשמל, אבא לילדה עם צרכים מיוחדים אשר הקים את מיזם סיכוי שווה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה. כמובן שלא כל אדם שנפגע או נפצע מאבד את היכולת להמשיך בקריירה שלו או לתפקד. אבל ישנם אנשים שהפציעה מותירה אותם עם מוגבלות שפוגעת ביכולתם לבנות קריירה או להמשיך בקריירה שבנו.
לדברי הלמן, המפלה הכי גדול נגד אנשים עם מוגבלויות היא המדינה שחוקקה שורה של חוקים נגד אנשים עם מוגבלות שיוצאים לעבוד. לדוגמא, חוק שכר מותאם לאנשים עם מוגבלויות שקובע ששכר המינימום של עובד עם מוגבלות מחושב באחוזים משכר המינימום הכללי בהתאם לכושר עבודתם. בנוסף, ישנן סטיגמות ודה לגיטימציה למוגבלות נפשית. לבסוף, אין נגישות לא במרחב הציבורי ולא באקדמיה ולא במקומות עבודה.
"אני חושב שהפתרון הוא ESG, של אחריות תאגידית ועידוד של אנשים עם מוגבלות להשתלבות בשוק העבודה כי זה הקטליזטור הכי גדול להשתלבות בחברה. המפתח הוא חקיקה ואכיפה. אם מפטרים את המילואימניקים אז מישהו באמת חושב שיעסיקו אנשים בלי ידיים ורגליים?", הוא אומר.
התגייסות ההייטק
נכון שישנן חברות שמפטרות מילואימניקים אבל ישנן גם חברות הייטק רבות שעושות הכל על מנת להעסיקם וכן, חברות שפועלות על מנת לשלב אנשים עם מוגבלות, אנשים שנפגעו במלחמה הנוכחית, ולתת להם הזדמנות תעסוקתית.
"הקושי המרכזי שיש היום, הוא שזו הפעם הראשונה שהמשק הישראלי והחברה הישראלית מתמודדים עם מלחמה ארוכה מאוד, עם כמות פצועים שגדלה מיום ליום, מה שהוביל לכך שהרבה אנשים יצאו בעל כורחם ממעגל העבודה. אנשים טובים, איכותיים, יצרניים שנתנו מגופם ונפשם למען מדינת ישראל וצריכים להבין כיצד הם חוזרים לנהל חיי שגרה מבחינה אישית ותעסוקתית", אומר חיים גירון, מנכ"ל משותף ומייסד Infinity Labs R&D.
לדבריו, אחד האתגרים בשיקום פצועים, הוא חלון ההזדמנויות שנוצר בעת השיקום ומיד לאחריו, מעבר לפגיעה הפיזית, גם הפגיעה הנפשית ניכרת בהיבטים התעסוקתיים וחשוב להחזירם למעגל העבודה כמה שיותר מהר (בכפוף למסוגלות האישית של כל אחד), על מנת לייצר אופק חדש ולהחזיר את החיים למסלולם. "על המעסיקים להבין, ששילוב חזרה של פצועי המלחמה בשוק התעסוקה הוא הכרח. קודם כל כשליחות לאומית אך גם בהיבטיים כלכליים עבור מדינת ישראל. לכן, חשוב להעניק להם הכשרות מקצועיות, לתת קדימות במשרות שהכישורים שלהם מתאימים להן ולא לייצר 'תקני חסד' שאין בהם צורך ארגוני אמיתי. צריך לטפל באוכלוסיית הפצועים מצד אחד באופן מיידי וברגישות, אך מצד שני לייצר טיפול עומק של התאמה אמיתית וכנה לתפקידים המוצעים בהם יהיה להם ערך משמעותי ואמיתי עבור הארגון בו הם עובדים", הוא אומר.
באמדוקס למשל, יפתח בקרוב מחזור שני בתוכנית ייחודית לשילוב אנשים עם מוגבלויות 'שקופות' בארגון כאשר המחזור הקודם התמקד באנשים על הרצף האוטיסטי. התוכנית, שנקראת 'טק פור אול' היא בשיתוף עם רשות החדשנות וכוללת הכשרה והכנה וגם עבודה בפועל בחברה למשך חצי שנה בה מועסקים המשתתפים בשכר מהיום הראשון.
"החלטנו למקד את המחזור הבא באוכלוסיה שהיא פוסט טראומטית בגלל מה שקרה במהלך התוכנית בגלל העיתוי וגם מספר האנשים הפגועים בנפש שגדל", אומרת נירה ארז, ראש תחום פרויקטים חוצי מטה באמדוקס, אשר מובילה את התוכנית בחברה.
"אנחנו כבר לא מעט שנים עומלים וחושבים על דרכים ומשלבים אנשים עם מוגבלות והתחלנו דווקא עם אנשים עם מוגבלות 'שקופות' בין אם זה נפשי או אנשים על הרצף, משהו שהוא פחות נראה לעין. כשיצאנו לדרך עבדנו באופן פרטני, בשילוב יחידני אבל הבנו שעל מנת שההשתלבות תעבוד צריך מישהו שילווה אותנו מקצועית ולכן הבאנו גם ליווי רגשי וגם הצמדנו מנטור מתוך החברה. אחת הבעיות הייתה שזה לא ניתן לשכפול, לא סקיילאבל, ולכן חיפשנו דרך להצליח להרחיב ולהגדיל את זה בצורה משמעותית מספיק", היא אומרת.
התוכניות שהיו קיימות הן מכמה סוגים: הראשון הוא הכשרות והכנות אבל ללא תעסוקה והסוג השני הוא ארגונים שלוקחים קבוצות של אנשים עם מוגבלויות ומשלבים אותם בארגון בתוך 'בועות' שמקבלות משימות המתאימות לקבוצה הזאת. "זה הרגיש לי שזה לא באמת מדמה איך נראה העולם האמיתי. רצינו לתת מענה גם לכך שתהיה תעסוקה ולא רק הכשרה וגם ראינו שמודל ה'בועה' לא מספיק מכין בצורה מיטבית ואז בדקנו וחיפשנו שותפים וכך הגענו לשותפות עם הרשות לחדשנות ובנינו את התוכנית שגם יוצרת העסקה מהיום הראשון ומתמקדת בתפקידים טכנולוגיים על מנת לייצר הזדמנות אמיתית, בתפקידי תוכנה ודאטה, המבוקשים ביותר", אומרת ארז.
בסופו של דבר על מנת שארגונים יעסיקו אנשים עם מוגבלויות הם צריכים להנגיש את מקומות העבודה. "כשאתה רוצה להעסיק אנשים עם לקות ראייה אתה צריך להנגיש את המשרדים ובאופן דומה כשאתה רוצה להנגיש לאנשים שיש להם מוגבלות נפשית או רגשית שקופה ההתאמות הן כאלה: המנטור, התאמת הקבוצה, הכשרה והכנה לתעסוקה בצורה מאוד ספציפית. כשמייצרים את ההתאמות האלה, אנשים עם הפוטנציאל המתאים יכולים להצליח".
