חוזרת ללב המגרש: אינטל חושפת מעבדים חדשים - ממוקדי AI
חוזרת ללב המגרש: אינטל חושפת מעבדים חדשים - ממוקדי AI
"לונאר לייק יעיל יותר בביצועי בינה מלאכותית לעומת כל מה שיש היום לרוב המתחרות", אמר לכלכליסט אריק גיחון, הארכיטקט של לונאר לייק באינטל. "מסוגל לבצע יותר פעולות בשנייה מאשר כל מעבד אחר (למחשבים ניידים) כיום, כולל המעבד של קוואלקום. והוא לגמרי כחול-לבן"
כשמיקרוסופט חשפה לפני שבועיים את Copilot+, מחשבים ניידים ממוקדי AI חדשים מתוצרתה ומתוצרת שותפות, בלטה העדרה של חברה אחת, שותפה קרובה של ענקית התוכנה: אינטל. במשך עשורים הקרב בין שתי החברות בפיתוח שוק המחשבים האישיים היתה כל כך עוצמתית, שמחשבי ווינדוס עם שבבי אינטל זכו בתעשייה להלחם Wintel. אבל כשהציגה מיקרוסופט את החזון למחשבים הניידים שיטמיעו יכולות בינה המלאכותית גנרטיבית (GenAI) בצורה עמוקה ויביאו אותה לקהלים רחבים, היא בחרה לעשות זאת דווקא עם מעבדים מתוצרת קוואלקום. אינטל, בצורה חריגה, נשארה על הספסל.
אבל היום (ג') חושפת אינטל את Lunar Lake, מעבדים חדשים למחשבים אישיים וניידים, שהיא מקווה שיוציאו אותה מהספסל בחזרה ללב המגרש, ויבהירו לכל: אין מצב שאינטל מפספסת את מהפכת ה-AI כמו שפספסה את מהפכת המובייל. "לונאר לייק יעיל יותר בביצועי בינה מלאכותית לעומת כל מה שיש היום לרוב המתחרות", אמר ל"כלכליסט" אריק גיחון, הארכיטקט של לונאר לייק באינטל. "מסוגל לבצע יותר פעולות בשנייה מאשר כל מעבד אחר (למחשבים ניידים) כיום, כולל המעבד של קוואלקום שמיקרוסופט הציגה ראשונה".
וכן, מרכז המו"פ של החברה בישראל שיחק תפקיד משמעותי בכל זה. "המעבד הוא מעבד כחול-לבן. הקונספט שלו, למה לייעד אותו, ההגדרות, התכנון והפיתוח שלו – הכל נעשה על ידי מהנדסים וארכיטקטים ישראלים. גם רוב הבנייה והאינטרגציה של המעבד בוצעה במרכזי הפיתוח בחיפה ובפתח תקווה. זה מדגיש את החשיבות האסטרטגית של מרכזי הפיתוח הישראלים לאינטל. אנחנו לא עוד בורג בחברה כמו מרכזי אחרים, אלא חוד החנית של אינטל", אמר אורי למפל, מהנדס ראשי בקבוצת ליבות הביצועים של אינטל.
לפי אינטל, למעבד לונאר לייר ביצועים משופרים בעד 50% לעומת הדור הקודם, ויכולת לבצע 120 טריליון פעולות בשנייה (TOPS), תוך צריכת אנרגיה נמוכה ב-80%. "המעבד מיועד לשוק של מחשבים ניידים דקים, קטנים ויעילים שמספקים ביצועים משופרים לעומת הדור הקודם בהספקים נמוכים", אמר גיחון. "מה שמיוחד בו זה שהוא עושה קפיצה יותר גדולה ביחס לדור הקודם לעומת מעבדים קודמים, בכל המאפיינים: הליבות יותר חזקות ויעילות; מעבד גרפי מאוד חזק עם יכולת חישוב של 67 TOPS, שמשפר ביותר מ-50% את הביצועים לעומת הדור הקודם; ויכולות AI חזקות מאוד. כן יש מאיץ רשתות ניורונים (NPU) לבינה מלאכותית, שמבצע 48 TOPS ביעילות אנרגטית הטובה מסוגה. כל זה ביחד מספק מעבד חזק, יעיל, וייעודי לטובת בינה מלאוכתית. יש יכולות רבות שנותנת החומרה על מנת שעולם התוכנה יכול להוציא ממנו מה שאפשר".
גיחון הוסיף שלונאר לייק מיועד להתחרות ישירות במעבדי Snapdragon X של קוואלקום, שמהווים את הבסיס למחשבי Copilot+, ובמעבדי M3 החדשים של אפל. "הוא מעבד טוב יותר מהם ומתחרה בצורה מצוינת בשוק", אמר. "כשפיתחנו את לונאר לייק המטרה היתה להאריך חיי סוללה, לתת הרגשה שהמחשב מגיב מהר ובצורה טובה, אבל במקביל מסוגל להריץ יישומים עם עומס חישובי גדול. הוא יכול לספק ביצועים דומים לזה של הדור הקודם במחצית מצריכת האנרגיה, או ביצועים כפולים באותה צריכה. השימוש היומיומי ישתפר בצורה מורגשת".
מטרה מרכזית נוספת של אינטל היתה להנגיש את עולם הבינה המלאכותית ל-PC. "רצינו לאפשר למודלי AI שדומים לאלו שרצים בענן לרוץ על המחשב האישי, על מנת שאפשר יהיה להשתמש במידע אישי; רצינו שיכולות הסייען האישי ישתפרו, וששימושים חדשים יוכלו לרוץ בצורה אופטימלית על המחשב. המחשב יוכל להקשיב, לצפות במה שאתה עושה, לנתח ולעשות דברים חדשים שלא עשה בעבר, ביעילות רבה ובלי פגיעה בחיי הסוללה. זה יאפשר לאקוסיסטם לפרוח כי כשיש חומרה נולדים שימושים חדשים ויכולות חדשות". מחשבים עם מעבדי לונאר לייק צפויים להגיע לשוק לקראת סוף השנה, מיצרניות מובילות ובהן אסוס, לנובו, דל ו-HP.
הפיתוח של המעבד נעשה כמעט כולו בישראל, כאשר שמונת החודשים האחרונים של הפיתוח היו לא רק הלחוצים ביותר אלא גם מאתגרים במיוחד על רקע המצב הביטחוני בישראל. "מצאנו את עצמו בשלב מסוים כש-20% מכוח האדם מגויס למילואים, בצו 8 או בהתנדבות", אמר למפל. "היה צריך להתמודד עם המצב, היתה התגייסות מערכתית, ובסופו של דבר יצאנו עם המוצר לשוק רבעון אחד לפני ההתחייבות שלנו בתחילת הדרך. לא רק שלא איחרנו עם המסירה, אלא אפילו הקדמנו. לא הרשנו לשנייה שישראל תצטייר באור שאיננו יציב, שיש כאן סיכון לעומת פרויקטים במקומות אחרים בעולם. לא היתה אופציה להתשמש במלחמה בתור תירוץ".
גיחון: "קיבלנו רוח גבית מאוד טובה מאינטל העולמית. המשכנו לעבוד כמעט כרגיל, גם תוך כדי אזעקות, גם בלילות, למרות כל התנאים הבלתי אפשריים, עם לא מעט כוח אדם במילואים. היו קבוצות שנפגעו פחות וסייעו לאחרות. היתה הירתמות, ובעזרת זה הצלחנו לעשות יותר ממה שאנחנו עושים בדרך כלל, למרות הקשיים. אינטל העולמית תמכה, פרגנה וסייעה כשהיה צריך".
טעות אסטרטגית היסטורית של אינטל גרמה לחברה לפספס את מהפכת הסמארטפון. עתה, ההצלחה ההצלחה האדירה של אנבידיה והבחירה של מיקרוסופט להשיק את מחשבי ה-AI החדשים עם קוואלקום (החברה שניצחה את אינטל במובייל), מעלים את החשש שאינטל עומדת לפספס גם את מהפכה חשובה זו. והפעם, לא בטוח שזה היה פספוס שהחברה תוכל להתאושש ממנו.
ואולם, גיחון ולמפל סבורים שאינטל לא רק שלא פספסה את המהפכה, היא מובילה אותה. "מבחינת היכולת להריץ AI על ה-מעבד מרכזי (CPU. בניגוד למעבד גרפי, GPU, שם ההובלה שייכת לאנבידיה), אינטל היא המובילה בשוק, גם בעולם השרתים", אמר גיחון. "זה נכון שאנבידיה שולטת בשוק של מאיצים חיצוניים שמוסיפים לחוות שרתים כדי לאמן מודלי AI. אבל ביכולות לבצע inference (הסקה, שימוש בפועל במודלים קיימים לצורל פעולות שונות, ע"כ), שדורשת זמן תגובה מהיר וחישובים מרובים, אינטל מובילה. זה לא שאינטל פספסה את הרכבת בכל עולם ה-AI. זה נוקשה להגיד את זה".
למפל הוסיף: "יש אמרה מפורסמת של אנדי גרוב (מנכ"ל אינטל המיתולוגי; ע"כ) שרק הפרנואידים שורדים. אנחנו צריכים להיות פרנואידים לחשוב כל שיום שמישהו רוצה לגנוב לנו את הארוחה. להציע מוצרים יותר טובים, חוזי שוק, בזמן, ולדאוג שהשוק יעדיף את המוצרים שלנו על פני אלו של המתחרים. היו הרבה חברות טובות שנפלו כי קפאו על השמרים. התפקיד שלנו הוא לדאוג שזה לא יקרה".
גיחון: "התחרות עושה לנו טוב. יש לנו תחרות גדולה יותר מבעבר. שנינו יותר מ-20 שנה באינטל, והתחרות בשנים האחרונות היא בהרבה היבטים. לונאר לייק זו דוגמה לאיך היא עושה לנו טוב. היינו יותר אגרסיבים והלכנו יותר רחוק. ראינו מה קורה, רצינו לשלוט ללא עוררין, ולכן עשינו מהלכים אגרסיביים”.
