FoodTech 2021המנצח בפודטק 2021: בשר מתורבת, מהר ובזול; מליס: "נמכור בחצי מיליארד ש' בתחליפי חלבון עד 2023"
FoodTech 2021
המנצח בפודטק 2021: בשר מתורבת, מהר ובזול; מליס: "נמכור בחצי מיליארד ש' בתחליפי חלבון עד 2023"
במקום הראשון באירוע גמר תחרות FoodTech 2021 של כלכליסט ותנובה זכתה Profuse Technology, שבעזרת פיתוח של מכון ויצמן מאיצה גידול של תאי בשר ושריר, ומסייעת לתעשיית הבשר המתורבת להגדיל את תפוקות הייצור. הזוכה במקום השני, Alfred’s Food-Tech, מפתחת טקסטורות של בשר וגבינה לתחליפים צמחיים
"ברור לכולנו שיש תחושת דחיפות באוויר. על רקע אירועי השנתיים האחרונות של מגפה עולמית ומשבר אקלים, אנחנו עוסקים פה בשאלות יסוד של עתיד כדור הארץ. כשמסתכלים על השינוי בטעם הצרכנים, על מה שעוברים הדורות הצעירים, ברור לכולנו שמערכות המזון בעולם חייבות לעבור שינוי, ואנחנו צריכים לספק אוכל מזין יותר ובריא יותר עבור יותר אנשים, אוכלוסייה של מיליארדים. חדשנות היא לא Buzz Word, אלא מפתח להשגת כל המטרות האלה", כך אמר אייל מליס, מנכ"ל תנובה, באירוע גמר תחרות FoodTech 2021 של “כלכליסט” ותנובה, בהנחיית עמיר קורץ מ”כלכליסט”. באירוע נבחן המהלך החדשני הבא בתעשיית המזון, והחברה הזוכה תקבל עד 100 אלף דולר להטמעה מסחרית של הטכנולוגיה בתנובה או כהשקעה, ועד 50 אלף שקל עבור פרסום ב”כלכליסט דיגיטל”.
"ההערכות מדברות שעד 2030 תחום החלבון החלופי צפוי להגיע להיקף של כ־300 מיליארד דולר, וכמחצית ממנו תהיה תחליפי בשר על בסיס צמחי. בישראל צפוי שבתוך עשור כ־15% משוק הבשר והעוף יהיו מבוססים על תחליפי חלבון", אמר מליס. "כולנו מבינים שישראל הופכת אט־אט למעצמה בתחום של פודטק ואגרוטק. תחשבו רגע על זה, אתם רואים היום חברת מכוניות שלא נמצאת בתחום הרכב החשמלי? תראו מה קרה לחברות המיחשוב שלא היו במקום הנכון כשהחל המעבר לענן. חברות מזון שלא תדענה לתקוע יתד ולהיות נוכחות בתחום החלבון החלופי, במציאת פתרונות לתזונה מיטבית ומיטיבה, הן חברות שלא יהיו”. עוד הוסיף: “עד סוף 2023 תנובה צפויה להגיע למכירות של חצי מיליארד שקל בתחום תחליפי החלבון בכלל הקטגוריות המרכזיות, חלב, בשר, עוף וביצים”.
במקום הראשון בתחרות השנה זכתה חברת Profuse Technology, שעושה שימוש בפיתוח של מכון ויצמן המאפשר להאיץ גידול של תאי בשר ושריר, ובכך לסייע לחברות בתעשיית הבשר המתורבת להגדיל את תפוקות הייצור.
3 צפייה בגלריה
אייל מליס, מנכ"ל תנובה: בישראל צפוי שבתוך עשור כ־15% משוק הבשר והעוף יהיו מבוססים על תחליפי חלבון"
(אוראל כהן)
"תחום הבשר המתורבת הוא אחד הפורחים בענף תחליפי המזון, והתעשייה צפויה להגיע למחזור של 630 מיליארד דולר עד שנת 2040. אחד האתגרים המרכזיים בתעשיית הבשר המתורבת הוא קצב הייצור האטי של מוצרים כאלה, מה שמשפיע על עלות הייצור. אנחנו פועלים על מנת להפחית את עלויות הייצור של קילו בשר מתורבת מלמעלה מאלף דולר לכ־5 דולר בלבד", אמרה ד"ר תמר אייגלר־הירש, מייסדת וסמנכ"לית טכנולוגיה, Profuse Technology. לדבריה, הטכנולוגיה שפיתחה החברה מבוססת על שש שנות מחקר במכון ויצמן שבהן מצאו את ההבחנה של ייעוד השריר. "אנחנו מספקים מוצר בזמן קצר יותר, זול יותר ועם טקסטורה טובה יותר. המוצר שלנו נועד להוריד את העלות של בשר מתורבת ב־30%".
3 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: רפי שביט, ראול ריינברג ורוני ריינברג, Alfreds Food-Tech, שזכו במקום השני; ד”ר תמר אייגלר־הירש, גיא נבו מיכרובסקי, Profuse Technology, שזכו במקום הראשון; ד”ר ציפי שהם, GreenOnyx, שזכתה במקום השלישי
(צילום:אוראל כהן)
השופטים בתחרות היו יואל אסתרון, מו"ל “כלכליסט”; אייל מליס, מנכ"ל תנובה; אניה אלדן, סמנכ"לית הזנק ופיתוח עסקי, רשות החדשנות; ד"ר טלי פלדמן סיון, יזמת סדרתית בתחומי הפודטק, הפארמה והמכשור הרפואי; אייל רוזנטל, שותף בקרן הון סיכון, Finistere Ventures; ד”ר תמי מירון, CTO, חממת הפודטק Fresh-Start;
ניר גולדשטיין, מנכ"ל, The Good Food Institute ישראל; דיוויד סקוליק, שותף מנהל, OurCrowd; פרופ' אילת פישמן, חברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניון; רון צדוק, ראש תחום פוד־טק ואג־טק, KPMG סומך חייקין (רו"ח מלווה של התחרות); שי כהן, CINO, תנובה.
גם הזוכה במקום השני, Alfred’s Food-Tech, פועלת בתחום הבשר המתורבת. החברה מפתחת פלטפורמה טכנולוגית לייצור טקסטורות לתחליפים צמחיים לנתחי בשר ותחליפי גבינות כגון בשר, עוף, דגים וגבינה צהובה. "בתעשיית הבשר המתורבת יש מחסור בטכנולוגיה לייצור נתחים שלמים, כאשר מדובר בשוק של 100 מיליון דולר בארצות הברית בלבד. קשה מאוד לחקות שריר מבחינת הטעם והטקסטורה. בטכנולוגיה שהמצאנו יש ורסטיליות, אפשר לייצר באמצעות אותם קווי ייצור ואותו ציוד יום אחד גבינה ויום אחד סטייק. מעבר למראה, אנחנו יכולים לייצר את הטקסטורות האלה עבור כל תחום, למשל גבינה צהובה, פסטרמה ועוד", אמר המנכ”ל רוני ריינברג.
GreenOnyx, הזוכה במקום השלישי בתחרות, שפיתחה מערכת גידול ורטיקלית אוטונומית לירק המייצרת תנאי סביבה אופטימליים לגידולו, מכוונת להציע בחנויות המזון סופר־פוד חדש וטרי. "בתום שנים של פיתוח אנחנו מציגים טכנולוגיה פורצת דרך, כזאת שמאפשרת גם לתעשיית המזון לשלב פירות וירקות טריים במזון שלכם, יחידות מודולריות, מערכות שמגדלות ירקות. אנחנו החברה היחידה שיודעת לייצר Wanna Greens, ירקות־על ירוקים טריים ממשפחת Duckweed. כל כדורון קטן זה ירק שלם, למעשה עדיין חי, בעל חיי מדף של ארבעה עד שישה שבועות", אמרה ד”ר ציפי שהם, מייסדת ומנכ”לית.
גמר פודטק - הכרזת הזוכים
(סיני דודפור)
חברה נוספת שהשתתפה בגמר היא MAOLAC, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי ומיפוי של מאות חלבונים בקולוסטרום, ובאמצעות מודלים מבוססי AI יצרה מסד נתונים המאפשר לקבל המלצה לשילובי חלבונים עבור צרכים ספציפיים. תעשיית החלב אינה מנצלת את הקולוסטרום, הנוזל המתקבל מהעטין בשלושת הימים הראשונים שלאחר ההמלטה ולפני הופעת החלב, ובכל שנה מושלכים לפח 5 מיליארד ליטר של קולוסטרום. "הבנו שאם נצליח לפצח את הקוד ונהפוך אותו לנגיש, נמצא את לב לבה של התזונה האנושית", אמרה מאיה אוטמזגין אשכנזי, מייסדת ומנכ"לית. מוצר החברה הוא אבקת קולוסטרום מועשרת בחלבונים המיועדת לשימוש במזון, תוספי תזונה, קוסמטיקה טיפולית, פארמה ופורמולות לתינוקות.
”צמחים שהם כמו מפעלים”
יובל כנפי, מייסד־שותף ומנכ"ל AlgoCart, שפיתחה טכנולוגיית פרסונליזציה מבוססת AI המאפשרת לכל אדם לקנות מזון בהתאם לצורכי הבריאות האישיים שלו, ללא כל ידע מוקדם, הסביר כי 88% מהאנשים רוצים לרכוש מזון בריא יותר, אבל מתקשים להבין את תוויות המזון: "המערכת שלנו תדע לתת לכל אדם את המזון הבריא יותר עבורו. ככה נאפשר לכל אחד לרכוש מזון שמתאים לצרכים הבריאותיים שלו".
ענת נתן, מנכ"לית ושותפה מייסדת של חברת ANINA Culinary Art, שפיתחה קפסולות של ארוחות מהירות הכנה העשויות 100% רכיבים טבעיים ומכילות 40% ירקות ו־20% חלבון, הציגה את מוצרי החברה והסבירה שאחד הרעיונות העומדים בבסיס הפיתוח הוא שימוש בירקות "המכוערים" שנפסלים למכירה והפיכתם לנחשקים. מחיר המכירה של הקפסולות, שמכילות קערה של אוכל במשקל 300 גרם, יהיה 6־7 דולרים או כ־15 שקל בישראל.
צביקה פורמן, מנכ"ל, Kiinns, שפיתחה שכבת ציפוי פולימרי שניתן להתיז על מכונות הייצור ובכך לייתר את תהליכי הניקוי בתעשיית המזון, הסביר כי השימוש במוצר החברה ישים סוף לתהליכי הניקוי ובכך יחסוך זמן, 70% מעלויות הניקוי וגם שפכים שמזהמים את הסביבה. בנוסף לכך המוצר צפוי למנוע הרעלות מזון שגורמות למחלות ואף למוות מכיוון שבקטריות נעשות עמידות לתהליכי ניקוי, וניתן למצוא אותן גם אחרי ניקוי בקו ייצור.
חברת Pigmentum, שפיתחה טכנולוגיה להפקת חומרים טבעיים מגידולים מסורתיים, גם כן השתתפה בגמר. טל לוצקי, מייסד ומנכ”ל, הסביר כי כיום שוק הרכיבים שווה 8 מיליארד דולר כשהסגמנט הטבעי מהווה רק 5.2% מתוכו, ומטרת החברה לשנות זאת: "יצרנו צמחים שהם כמו מפעלים שדרוכים ומוכנים לייצר חומר ספציפי אחד רצוי".
יפעת המר, מייסדת־שותפה, מנכ"לית וסמנכ"לית טכנולוגיה, Biotipac, שפיתחה טכנולוגיה להארכת חיי מדף של יבולים, תוצרת חקלאית ומוצרי מזון טריים: "החזון שלנו הוא לשנות את הדרך בה אנחנו מגנים על מזון. המוצרים שלנו מכילים תערובת של חומרי מזון, כאשר ברגע ששמים את המוצר בתוך האריזה חיידקים טובים גדלים בתוך התערובת וממשיכים להתפשט על חשבונם של מיקרואורגניזמים מזיקים. המוצר מאריך חיי מדף ב־100%".
עמרי שיינין, מייסד שותף ומשנה למנכ”ל MeaTech, סיפר על הטכנולוגיה שמשלבת בין ייצור חלבון להדפסת תלת־ממד: “אנחנו עומדים בפני אבן דרך מאוד גדולה, וזו הפעם הראשונה בה העולם הולך לראות 100% נתח בשר מודפס”. החברה מפתחת מגוון טכנולוגיות לייצור מוצרי חלבון אלטרנטיביים, ומתמקדת בייצור בקר, חזיר ועוף המבוססים על תאי גזע ושיפור מזון מן הצומח עם בשר אמיתי.
”אנשים רוצים לאכול בריא”
יונתן גושן, מנכ”ל Yeap ltd, שעושה שימוש בשמרים שנותרים מתהליכי ייצור בתעשייה ומייצרת מהם חלבון פונקציונלי כמו אבקת חלבון או גורם מייצב: "אנשים רוצים לאכול אוכל בריא יותר ולא מעובד, אבל לכל החלבונים הקיימים היום יש חסרונות – בסויה יש בעיה עם אלרגני, אפונה היא מאוד יקרה וחלבון מן החי הוא לא ססטיינבילי. החלבון שאנחנו מייצרים הוא ורסטילי, אין בעיה של טעם מכיוון שטעמו ניטרלי, אין בעיה של אלרגנים ואפשר להשתמש בו בתעשייה".
בהרצאת אורח “איך תיראה תעשיית המזון ב־2030” אמר ניר גולדשטיין, מנכ"ל The Good Food Institute ישראל: "העולם אוהב מאוד לאכול בשר ויכפיל את הצריכה עד 2050. כדי להתמודד עם אתגרים אקוטיים שהעולם ניצב בפניהם אנחנו מחפשים בשר חדש שהוא טעים וזול יותר כאשר היום קיימים חלבונים שמיוצרים בפרמנטציה, בשר מתורבת וחלבונים מן הצומח. בשוק הבשר המתורבת נראה בתוך שלוש שנים התפוצצות חסרת תקדים וצופים שהוא יגיע ל־300 מיליארד דולר עד 2030".
3 צפייה בגלריה
ניר גולדשטיין, מנכ"ל, The Good Food Institute ישראל: שוק הבשר המתורבת צפוי להגיע ל־300 מיליארד דולר עד 2030"
(צילום:אוראל כהן)
עוד אמר כי שוק תחליפי המזון מהחי צמח בישראל בקצב של פי 13% ב־2020 וכי ההשקעות שילשו את עצמן מדי שנה. "יש מעל 30 מעבדות אקדמיות בתחום החלבון האלטרנטיבי, אבל הפוטנציאל גבוה עוד יותר. האקוסיסטם היזמי פורח, כאשר אנחנו רואים 40 סטארט־אפים בשלבים שונים של קרבה לשוק ועוד כ־30 בשלבי התגבשות. בישראל 2020 הושקעו 114 מיליון דולר בתחום, ועד סוף השנה נעבור חצי מיליארד דולר בהשקעות. זה השוק הטכנולוגי שצומח הכי מהר, ועם זאת אנחנו רק בתחילת הדרך", אמר.
