מה אפשר ללמוד מהצלחת הסייבר הישראלי וליישם בתעשיית ה-AI
ישראל הפגינה בעקביות את יכולתה להוביל בתעשיות קריטיות ודינאמיות, כגון סייבר. כדי להפוך למובילה עולמית בתחומי ה-AI, עליה ללמוד מהצלחות העבר ולפעול באופן מחושב ונחוש
ישראל זכתה ביושר במוניטין שלה כ"סטארט-אפ ניישן" – מעצמה עולמית בחדשנות עם טכנולוגיות פורצות דרך, חברות עולמיות מובילות כמו SentinelOne, Monday ו-Wix ואקוסיסטם תוסס של סטארטאפים. כעת, אל מול הגל הבא של טכנולוגיה מבוססת AI, ישראל נמצאת בעמדה מצוינת להתאים את עצמה ולהוביל גם את התחום הזה תוך הסתמכות על הניסיון, יצירתיות והחוסן שלה.
הדרך להצלחה ישראלית ב-AI היא ללמוד ולנתח מה הביא לנו את המעמד העולמי בתעשיית הסייבר, וליישם אותם הדברים בתחום הבינה המלאכותית.
הדומיננטיות של ישראל בתחום הסייבר נובעת מיתרונות אסטרטגיים שיצרו קרקע פורייה לחדשנות ולהובלה עולמית. בראשם, זרימה של עובדים מוכשרים ומיומנים מיחידות צבאיות כמו 8200, 81 ועוד, המספקות ניסיון מעשי בעבודה עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, יחד עם יכולת חשיבה יצירתית לפתרון בעיות. ליזמים המוכשרים מתווספת רשת של משקיעים ישראלים שמקשרים אותם ללקוחות ולקרנות בארה"ב להמשך מימון. המעמד האיתן של ישראל התעצם גם הודות לכשרון של היזמים בזיהוי צרכים יחודיים ונישות שוק בעלות פוטנציאל ופיתוח פתרונות מובילים בתחומם. כל הגורמים הללו יוצרים סביבת רכישות ומיזוגים משגשגת, וזו בתורה מייצרת גלים חדשים של יזמות. כך למשל חברות סייבר מובילות כמו Wiz הוקמו על ידי יזמים שמכרו בעבר חברות בסכומים של עד 500 מיליון דולר.
למרות היכולות הטכנולוגיות החזקות שלה, ישראל טרם העתיקה את הצלחתה בתחום הסייבר לעולמות ה-AI. המדינה חסרה את ריכוזיות המחקר והתעשייה שאיפשרו למוקדי AI כמו סן פרנסיסקו לפרוח. אמנם יש לישראל אוניברסיטאות מחקר חזקות כמו אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן, אך אין לה מרכז מחקר יישומי בקנה מידה שיכול להניע פריצות דרך משמעותיות. בניגוד לסייבר, שבו רוב היזמים מתחילים את דרכם בצבא ונשארים מחוברים אלה לאלה לאורך הקריירה היזמית שלהם, מיטב כישרונות ה-AI הישראלים מפוזרים בין תחומים וארגונים שונים. פיצול זה מגביל שיתופי פעולה, שיתוף ידע ויתרונות הנובעים מהקרבה לחידושים האחרונים. בעולם שבו נראה כי הבינה המלאכותית מתקדמת מהר יותר מכל חידוש טכנולוגי קודם,הקירבה למרכזי החדשנות היא קריטית.
כדי לגשר על הפער ולהוביל את מהפכת ה-AI העולמית, ישראל צריכה לנקוט בצעדים אסטרטגיים:
1. יצירת מרכז מחקר לאומי ל-AI: מהלך זה יכול להיות משנה מציאות, שכן הוא יקים מוקד שירכז את מיטב הכישרונות, ייצור שותפויות פורצות דרך, ויניע חדשנות בקצב חסר תקדים. הצמיחה המטאורית של סן פרנסיסקו כמרכז AI מדגימה את העוצמה של ריכוז גיאוגרפי, כאשר חברות מהפכניות כמו OpenAI, Anthropic ו-Google DeepMind פועלות ברדיוס של 80 ק"מ זו מזו. מדינות המפרץ כבר משקיעות במודל דומה, עם פרויקטים כמו Falcon באיחוד האמירויות. בישראל, חברות כמו Nvidia (Mellanox), AI21 Labs ו-SSI נמצאות בעמדה מצוינת להוביל יוזמה כזו. אליהן יכולים להצטרף שחקנים גדולים כמו מיקרוסופט וגוגל שמפעילים מרכזי פיתוח גדולים בארץ.
2. עידוד שיתופי פעולה חוצי תחומים: פיתוחים חדשניים רבים בעולמות ה-AI נוצרו דווקא בצומת בין תחומים שונים, כפי שניתן לראות עם חברות כמו Abridge (בינה מלאכותית + רפואה) ו-Cursor (בינה מלאכותית + כלי פיתוח). האקוסיסטם הישראלי המגוון יכול להוות כר פורה לחדשנות מבוססת AI בתחומי הסייבר, פיננסים, רפואה וביטחון – תחומים בהם ישראל נחשבת למומחית. כדי להאיץ את הסינרגיה הזו, ישראל צריכה ליצור יותר מרחבי קהילה ואירועים שבהם לזמים ומומחים שונים יוכלו לבנות יחד. בסן פרנסיסקו, חברות בשווי מיליארדי דולרים נולדו בחלק מהמקרים מהאקתונים. ישראל יכולה להשיג הצלחות דומות אם תקדם סביבות שיתופיות שבהן מייסדי AI יוכלו לחבור זה לזה ולפרוץ יחד.
3. חיזוק הקשרים לשווקים גלובליים: כפי שלמדנו מתחום הסייבר, יזמים חייבים להשתלב באקוסיסטמים שבהם נמצאים הלקוחות שלהם. בתחום ה-AI שמתקדם ומשתנה במהירות כה גדולה, החשיבות להימצאות פיזית במוקדי החדשנות היא קריטית. כיום, סן פרנסיסקו היא הבירה העולמית של תחום הבינה המלאכותית, המקום בו קורות פריצות הדרך הגדולות. ישראלים צריכים לשהות בזירות הפעילות כדי להבין את צורכי השוק בזמן אמת, לבנות קשרים מעמיקים, להישאר בחזית הפיתוחים הטכנולוגיים, ולהוביל את הדור הבא במהפכת ה-AI.
4. בניית מותג עולמי של AI ישראלי: המוניטין העולמי של ישראל כמובילה בתחום הסייבר לא נבנה במקרה אלא בזכות הצלחות עקביות וקידום אסטרטגי. כעת יש להחיל גישה דומה גם בתחום הבינה המלאכותית. יש לטפח גאווה בהישגי AI מקומיים, לקדם חברות ישראליות בעולם, וליצור פלטפורמות לשיתוף ידע ושיתופי פעולה. הללו יסייעו לישראל לפתח ולבסס זהות גלובלית חזקה בחזית ה-AI.
שוק הבינה המלאכותית צפוי להגיע לשווי של 827 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות, סכום הגדול בהרבה מהשוק הצפוי של אבטחת הסייבר, המוערך ב-272 מיליארד דולר עד 2029. זהו שוק ענק והזדמנות חסרת תקדים למי שיוכל לממש אותה. עם מאמץ ממוקד של יזמים, משקיעים, אנשי אקדמיה וקובעי מדינות, ישראל יכולה למנף את כשרונותיה ויתרונותיה הייחודים לכיוון ה-AI. אין סיבה ש"סטארטאפ ניישן" לא תהפוך ל"אומת ה-AI" – עם ישראל בחזית המהפכה הטכנולוגית הגדולה של ימינו.
אורן יונגר ודן כהנא הם מנהלים שותפים בקרן Notable Capital
