פרשנותמהפעילות בישראל ועד התחרות עם אנבידיה: מה מחפשת קוואלקום באינטל
פרשנות
מהפעילות בישראל ועד התחרות עם אנבידיה: מה מחפשת קוואלקום באינטל
לעסקה אפשרית בין שתי החברות יש פוטנציאל לא רק לתפקד כגלגל הצלה בעבור אינטל, אלא ליצור ענקית שבבים רב-תחומית חדשה, שיכולה לטלטל את השוק ולשבש את ההגמוניה של אנבידיה בתחום מעבדי ה-AI. אולם לעסקת ענק כזו יש כמה מכשולים משמעותיים בדרך
על פניו, לא ברור מה יש לקוואלקום לחפש באינטל. הלילה חשף "הוול סטריט ג'ורנל" שענקית השבבים המצליחה פנתה בימים האחרונים לענקית השבבים המתקשה בהצעת השתלטות שתאחד את שתי היריבות לחברת שבבים אחת. לכאורה, הצעה מוזרה: קוואלקום היא מהזוכות הגדולות של מהפכת המובייל, ושבבים פרי פיתוחה נמצאים כמעט בכל מכשיר בשוק, כולל מתוצרת אפל. אינטל, פעם חברת השבבים הגדולה בעולם לפי שווי שוק, סובלת ממשבר אחר משבר ומתקשה לייצר תפנית במצבה המדרדר. מה צריכה קוואלקום את הצרות המכבידות של אינטל?
אבל בפועל, מדובר בחיבור פעל פוטנציאל מטלטל שוק משמעותי, כזה שיכול ליצור שלם חדש שגדול מסך חלקיו, לייעל ולשכלל את הפעילות של שתי החברות וליצור שחקנית שיכולה, אולי, לערער את המונופוליות של אנבידיה בשוק שבבי ה-AI ולהטעין באנרגיה חדשה את מאמצי ממשל ביידן להפוך את ארה"ב למרכז ייצור שבבים עולמי. זאת, בהנחה שיצליחו להתגבר על האתגרים המורכבים שתמיד מלווים מיזוג ענק מסוג זה.
לפי דיווחים ב"וול סטריט ג'ורנל" וב"ניו יורק טיימס", עסקה אפשרית נמצאת בשלבים ראשוניים מאוד, וקוואלקום טרם הגישה הצעה רשמית. גם אם תקבל אינטל את ההצעה ושתי החברות יגיעו לסיכום, עדיין אין ודאות שהעסקה תצא לפועל. זאת, מכיוון שעסקה בסדר גודל כזה דרושה לאישור רגולטורי מכמה מדינות – הליך מורכב וממושך, אולי בלתי אפשרי במקרה שיידרש אישור רגולטורי מסין. בנוסף, לא ברור עדיין אילו חלקים מאינטל מעוניינת קוואלקום לרכוש – רק פעילות המו"פ או גם פעילות הייצור בעבור חברות אחרות (פאונדרי), כאשר לפי הערכות בשוק יש ספק לגבי נכונות רגולטורים, בוודאי בארה"ב, לאשר עסקה שכזו ללא פעילות הפאונדרי.
לקוואלקום, עם שווי שוק של כ-188 מיליארד דולר, גם אין בהכרח את המזומן שדרוש לקנות את אינטל, שלה שווי שוק של כ-93 מיליארד דולר. לפי הדוח הרבעוני האחרון של קוואלקום, נכון ליוני 2024 עמדו לרשות החברה נכסים קיימים בסך 23.33 מיליארד דולר בלבד, לא כולם נזילים. לדברי "הוול סטריט ג'ורנל", קוואלקום יכולה למכור חלק מפעילותה או מפעילות אינטל על מנת לבצע את העסקה. ואולם, סביר שעל מנת לבצע הליך רכישה תאלץ קוואלקום לצאת למהלך של גיוס הון. חלופה אחרת היא לבצע עסקה בהליך של חילופי מניות, מהלך שיהיה שקול יותר למיזוג מאשר השתלטות או רכישה.
העובדה שקוואלקום נמצאת כיום במעמד לרכוש את אינטל היא תוצאה של מהלכים נכונים מצד הראשונה, ושורה של משגים מצד האחרונה. בינואר 2007, כשחשף סטיב ג'ובס את דגם האייפון הראשון, היה מצבן של החברות כמעט הפוך. אינטל היתה חברת השבבים הגדולה בעולם, ששולטת ביד רמה בתחום המשמעותי ביותר באותה עת – מחשבים אישיים – עם שווי שוק של כ-118 מיליארד דולר. קוואלקום היתה חברת שבבים קטנה ולא מוכרת יחסית, שהתמחתה בעיקר בשבבי תקשורת עם שווי שוק של כ-62 מיליארד דולר.
אבל קוואלקום, צעירה יותר ורעבה יותר מאינטל, השכילה להבין את השינוי שבישר האייפון. היא לא רק חיזקה את יכולות שבבי התקשורת שלה, אלא גם מיהרה לפתח מעבדים מותאמים למובייל. בשנים שלאחר מכן, הפכה קוואלקום ליצרנית מעבדי המובייל המובילה בעולם, כשמעבדיה נמצאים במכשירים המובילים של כל יצרניות האנדרואיד הגדולות ונחשבים לפתרון העילית המועדף. באייפון אמנם עושה אפל שימוש במעבדים פרי פיתוחה, אך קוואלקום עדיין מספקת את שבבי התקשורת למכשיר. עדות לאיכות ולהצלחה של החברה בתחום זה אפשר לראות בניסיון הכושל של אפל להחליף את שבבי התקשורת של קוולאקום בשבבים פרי פיתוחה – מאמץ בן חמש שנים שנכשל בשנה שעברה ואילץ את אפל לחדש את החוזה עם קוואלקום. ורק השנה, קוואלקום עשתה צעד משמעותי לאיים על אינטל במגרש הביתי שלה, כשמיקרוסופט בשיתוף פעולה עם יצרניות מובילות חשפה שורה של מחשבי AI שמתבססים על מעבדים של קוואלקום.
אינטל, מנגד, היתה בעשור וחצי האחרון במסלול נגדי. שורה של משגים גרמו לה לפספס את מהפכת המובייל, וכיום לחברה אין כל פעילות משמעותית בתחום. היא גם לא השכילה להבין את הצמיחה הצפויה בביקוש לשירותי ייצור שבבים, צמיחה שהיתה יכולה למנף לאור תשתית הייצור והידע הרחבים שלה בתחום, ואפשרה במקום זה לחברות אחרות כמו TSMC להפוך לענקיות שמספקות שירותים לשחקניות ענק כמו אנבידיה ואפל. ובימים אלו, החברה לא מצליחה לסגור את הפער מול אנבידיה בייצור שבבי AI, כשהתוכנית האסטרטגית של המנכ"ל פט גלסינגר להקים לחברה פעילות פאונדרי משמעותית מייצרת לה בעיקר הפסדים ורחוקה שנים מנקודה שבה תוכל להפוך לרווחית.
המצב הקשה הזה הוביל את אינטל לשורת החלטות קשות בשבועות האחרונים. ראשונה, מהלך צמצומים נרחב שכולל הפחתת הוצאות בהיקף של 10 מיליארד דולר וקיצוץ של 15 אלף משרות, כ-15% מכוח האדם בחברה. השנייה, הכרזה על תוכנית התייעלות רבת-משתנים, שכוללת פיצול פעילות הפאונדרי לחברה בת עצמאית, עצירת תוכנית להקמת מפעלים באירופה ובאסיה, וצמצום מספר המשרדים בעולם בשני שלישים.
לעסקה אפשרית בין שתי החברות יש פוטנציאל לא רק לתפקד כגלגל הצלה בעבור אינטל, אלא ליצור ענקית שבבים רב-תחומית חדשה, שיכולה לטלטל את השוק ולשבש את ההגמוניה של אנבידיה בתחום מעבדי ה-AI. לשתי החברות יש תחומי פעילות משלימים – קוואלקום היא השליטה הבלתי מעורערת של מעבדי מובייל ותקשורת, אינטל דומיננטית בתחום המעבדים למחשבים אישיים וחזקה מאוד בתחום השרתים. חיבור הידע והיכולות של החברות בתחומים אלו יאפשר להן להציע לחברות חבילת פתרונות רחבה ושלמה יותר, שניתן להתאים בצורה מהירה יותר לצרכים שונים.
חיבור המשאבים והיכולות גם יכול לסייע ליצור חלופה משמעותית יותר לאנבידיה. כיום, קוואלקום מפתחת מעבדי AI בעיקר עבוד שימושים למכשירי קצה, בלי שום פעילות ראויה לציון של מעבדים לדאטה-סנטרים שמשמשים לאימון מודלי AI מתקדמים. לאינטל יש אמנם היצע בתחום זה, אבל הפתרונות שלה לא זוכים לביקוש כמו המעבדים של אנבידיה והיא מתקשה להפוך לשחקנית משמעותית בתחום. גם כאן, החיבור בין החברות והאפשרות לשיתוף ידע בין צוותים שמתמחים בהיבטים שונים של מעבדי AI יכול לאפשר יצירת פתרונות שכל חברה לבדה אינה מסוגלת לפתח, ולהביא לשוק מעבדי AI שיציבו תחרות ראויה למעבדים של אינטל.
סוגיית יכולות הייצור של אינטל תהיה משמעותית להשלמת העסקה. ייתכן שקוואלקום תבקש לוותר על פעילות יקרה זו, בעיקר בכל הנוגע להליכי הקמת המפעלים החדשים, בעיקר בארה"ב ובישראל, בהשקעות של עשרות מיליארדי דולרים שיעברו שנים רבות לפני שיתחילו להצדיק את עצמן. ואולם, ממשל ביידן ששם את סוגיית השבבים והפיכת ארה"ב למעצמת ייצור בתחום במרכז האג'נדה שלו והקצה כ-50 מיליארד דולר בדמות סובסידיות ומענקים להקמת מפעלי שבבים בארה"ב, לא יאפשר כל עסקה שעלולה לפגוע במאמצים אלו.
לקוואלקום אין ידע או ניסיון משמעותיים בייצור שבבים, אבל החברה יכולה ליהנות מיתרונות משמעותיים מבסיס ייצור גדול משלה, המרכזי שבהם הפחתת התלות בספקים חיצוניים וייעול שרשרת האספקה שלה. בנוסף, בניגוד לאינטל, יש לה ידע רחב בפיתוח שבבים בארכיטקטורת ARM – הארכיטקטורה שעליה מתבססים השבבים של אפל, אנבידיה, קוואלקום עצמה ורבות אחרות. ידע זה, שיש חוסר ממנו באינטל, יכול לשחק תפקיד משמעותי בביסוס פעילות הפאונדרי ולסייע בגיוס לקוחות.
משמעותי לא פחות: אם תצליח החברה המאוחדת לפצח הן את מעבדי ה-AI והן את ייצור השבבים, תיווצר ענקית שבבים ייחודית וחסרת מתחרים – כזו שגם מפתחת מעבדי AI מבוקשים וגם מייצרת אותם בעצמה. ענקית שכזו יכולה לערער משמעותית את ההגמוניה המתבססת של אנבידיה בתחום, להכניס תחרות ניכרת לשוק ולהקל את המחסור המתמשך במעבדים אלו.
מדובר בהצלחות אפשריות מאוד, אך בפירוש לא ודאיות או בטוחות. חסמים רבים עומדים לפני מיזוג אפשרי, ואתגרים עוד רבים עלולים לפגוע בהצלחת המהלך לכשיושלם. אינטל וקוואלקום הן חברות שונות עם תרבויות ארגוניות שונות ודרכי פעולה שונות. שתיהן ארגונים ענקיים – לקוואלקום כ-50 אלף עובדים, לאינטל בערך פי שניים. כל מיזוג בין החברות יהיה הליך מורכב ויקר, ויעבור זמן רב עד ששתי החברות יוכלו לפעול ביחד כמכונה משומנת. בשלב הראשוני לפחות, מורכבות המיזוג עלולה להאט את מאמצי הפיתוח בשתי החברות.
ולמרות הפוטנציאל לאיחוד הכוחות, גורמים כמו הבדלים ארגוניים, חוסר יעילות, וטעויות ניהוליות ואסטרטגיות בדרגים השונים יכולים לגרום לכך שהפוטנציאל לא יתממש ובמקום שהמיזוג ייצור ענקית יעילה וקטלנית, הוא ינפק ארגון כבד, מסורבל ונקטל.
ומה עם ישראל?
לשתי החברות יש פעילות משמעותית בישראל. אינטל מפתחת בישראל את מעבדי המחשב, עדיין מוצר הדגל של החברה, ויש לה פעילות ייצור משמעותית, אותה גם התחייבה להרחיב בהשקעה של 25 מיליארד דולר. קוואלקום פעילה בישראל מאז 1993, ופעילות הפיתוח המקומית מתמקדת בשבבי תקשורת. לאורך השנים ביצעה החברה מספר רכישות משמעותיות בשוק המקומי, האחרונה שבהן אוטוטוקס ב-2023 תמורת 350 מיליון דולר.
פעילויות הפיתוח המקומיות של החברות אינן בתחומים זהים, ולכן המהלך הסביר ביותר הוא שלפחות בשלב הראשון תישמור החברה מאוחדת על צוותים נפרדים, או רק תאחד אותם מבחינה לוגיסטית על מנת לחסוך בהוצאות משרדים ותקורה. גורל פעילות הייצור מורכב יותר, ותלוי בהחלטות ברמה הגלובלית. אם תחליט קוואלקום לשמר את פעילות הייצור של אינטל, ייתכן שהפעילות הקיימת וההשקעה בהרחבת הייצור בקריית גת יישמרו, שכן הם חלק מהתוכנית האסטרטגית של אינטל. במקרה שיוחלט למכור פעילות זו במסגרת האיחוד, אין שום ודאות שלרוכש יהיה עניין או מחויבות לשמר את המפעלים בישראל.
