לשחק עם הכאב: החברה שמשתמשת במציאות מדומה לטיפולי פיזיותרפיה
לשחק עם הכאב: החברה שמשתמשת במציאות מדומה לטיפולי פיזיותרפיה
חברת XRHealth מבצעת טיפולי פיזיותרפיה מרחוק באמצעות משקפי מציאות מדומה, כשהמטופל משחק במשחקים שאמורים להפחית את הכאב. אחרי שקיבלו אישור מה-FDA, וגייסו כבר 35 מיליון דולר, בחברה משוכנעים שזהו הכיוון אליו יפנה שוק הטיפולים בעולם
המשרד הקטן בדרום תל אביב של חברת XRHealth דומה יותר למחסן, שבו מפוזרים על שולחנות העבודה עשרות משקפי מציאות מדומה: קופסאות פלסטיק מאורכות המוצמדות באמצעות רתמה לעיניו של המשתמש. בארון זכוכית בפינת החדר הונחו עוד כמה משקפיים בודדים, ולצדם עותק בלוי של Snow Crash, רומן המדע בדיוני דיסטופי מאת הסופר ניל סטיבנסון, שטבע את המונח מטאוורס (Metaverse) כדי לתאר מציאות וירטואלית עתידנית, לכאורה האבולוציה של האינטרנט.
בשנים האחרונות משחקי מציאות מדומה צברו תאוצה כנישה בעולם הגיימינג, לצד משחקי מובייל, PC וקונסולות. אולם כפי שניתן להסיק משמה, XRHealth איננה חברת גיימינג - לפחות לא במובן המסורתי. החברה, שהוקמה ב-2016, שמה לעצמה למטרה להכניס את ענף הפיזיותרפיה אל העולם הווירטואלי ואל המאה ה-21.
"אם תלך אחורה 200 שנה, טיפולי פיזיותרפיה וטיפול בעיסוק היו מאוד מיושנים. היום אם תלך לבית לוינשטיין, זה נראה פחות או יותר אותו דבר", הסביר עומר וייסברגר, פיזיותרפיסט ומנהל המרפאה הווירטואלית של XRHealth. "זה חדר מאוד גדול עם מיטות טיפול. לכל מטופל יש מטפל שמשתמש בעיקר בידיים ובאביזרים חיצוניים פיזיים כדי לעזור לו".
XRHealth נשענת על עבודה בת עשרות שנים של חוקרים, שהחלו לנסות כבר בשנות ה-90 להשתמש במציאות מדומה כדי להקל על כאב. אלא שבשנות ה-90 מכשירי מציאות מדומה היו מסורבלים למדי ודרשו שימוש בכבלים משתרכים כדי להתחבר למחשב שהריץ מרחוק סימולציה. עם התקדמות הטכנולוגיה והוזלתה, כיום ניתן לרכוש משקפי מציאות מדומה מבית אוקולוס (Oculus), החברה-הבת של מטא, תמורת 300 דולר בלבד - ללא צורך בחיבור למחשב.
השימוש במשקפי מציאות מדומה לא רק משפר את איכות הטיפול הפיזיותרפי, אלא גם מאפשר לערוך טיפולים דרך האינטרנט, כאשר הפיזיותרפיסט נמצא מאות קילומטרים מהמטופל. סוג זה שלא טיפול הוא חלק מתחום הטלרפואה (Telemedicine), שתפס תאוצה בתקופת הקורונה. רבים מאתנו משתמשים בשירותי טלרפואה באופן יום-יומי, בין אם בטיפול פסיכולוגי בזום ובין אם בהתכתבות עם רופא וחידוש מרשמים באמצעות אפליקציה. על פי דו"ח מאת מקינזי, 11% מהציבור האמריקאי השתמשו בשירותי טלרפואה בשנת 2019, ואילו ב-2021 השיעור זינק ל-46%. על פי הדו"ח, הכנסות שירותי הטלרפואה בארצות הברית כיום נאמדות ב-3 מיליארד דולר בשנה בלבד. אולם על פי הערכות, טיפולים בהיקף של 250 מיליארד דולר - כ-20% מכלל הוצאות הבריאות השנתיות של הציבור האמריקאי - יוכלו להפוך בעתיד לווירטואליים.
כאב כרוני לרוב מוגדר ככאב שנמשך שלושה חודשים ומעלה. זהו אחד הגורמים הבולטים לנכות ברחבי העולם. לפי אומדן מאת הפדרציה האירופית לרפואת כאב, אחד מכל שישה ישראלים סובל מכאב כרוני, וכך גם 50 מיליון אמריקאים. "כאב כרוני קשור לכאב של מערכת העצבים, לא לפגיעה ברקמה", הסביר וייסברגר. לדבריו, ניתן להבין זאת באמצעות התיאוריה המקובלת כיום, תיאוריית שליטת השער בכאב (Gate control theory), שתוארה לראשונה בשנות ה-60.
"כאשר אני צובט את עצמי, עובר אות חשמלי אל חוט השדרה וממנו למוח. יש כל מיני שערים דרכם האות יכול לעבור, לא לעבור או לעבור בצורה מוגברת, שלא תואמת בהכרח את הנזק שנגרם לרקמה. כאב בעיקרון הוא דבר טוב: אם אני נוגע בתנור חם ומרגיש כאב, זה טוב. אם מישהו עבר החלפת ירך, אז כואב לו וזה בסדר. אבל אחרי שלושה חודשים הרקמה החלימה, והוא עדיין עלול לקבל אותות שמאותתים על בעיה. המטופל יכול לעצור את האותות שנשלחים בעוצמה מוגברת דרך שער הכאב ולהוריד את הרגישות לכאב".
וייסברגר מקיש קלות על המקלדת ומפעיל את המשחקון Balloon Blast בעוד אני מרכיב על עצמי את משקפי המציאות המדומה. לפתע אני כבר לא במשרד קטנטן בדרום תל אביב, אלא בלב פארק ירוק ורחב ידיים. מכשיר ה-VR מגיע עם שני שלטים שאני אוחז בידיי כאשר אני נעמד באמצע החדר. פתאום השלטים הופכים לזוג סכינים, ירוקה וסגולה. מוזיקה קצבית אופפת אותי. לפניי מופיעה שורה של בלונים, שאני צריך לחתוך בתנועה מדויקת, בהתאם לצבע שלהם. תחילה אני מתבלבל וחותך את הבלונים הסגולים עם הסכין הירוקה, אך בתוך זמן קצר אני משתלט על הטכניקה ומשסף בלונים על ימין ועל שמאל וצובר נקודות. בתום שתי דקות משחק אני מתיישב ליד המחשב וצופה בניקוד שלי, לצד נתונים על איכות התנועה שלי ויעילותה (לא רע, אבל יש מקום לשיפור).
אני אמנם לא סובל מכאב כרוני, אבל למשך דקות אחדות לא הצלחתי להתרכז בשום דבר שנמצא מחוץ לעולם המשחק. גם כאשר וייסברגר ניסה לשוחח איתי מחוץ לעולם הווירטואלי, התקשיתי לענות לו בזמן שאני מפוצץ בלונים. זה לא מפתיע: המוח האנושי מתקשה לחוות שתי מציאויות בו בזמן. לכן אנשים חווים פחד גבהים אמיתי במציאות מדומה, גם כאשר הם ניצבים על קרקע מוצקה.
"המוח כל הזמן מנסה לפרש את הסביבה שלנו", מציין וייסברגר. "אנחנו עושים את זה בעזרת החושים, ובעיקר הראייה, בעזרתה אנחנו מפרשים 70%-80% ממה שקורה סביבנו, ועוד 10%-20% דרך השמיעה. באמצעות מכשיר המציאות המדומה אנחנו שולטים ב-80%-90% ממה שאתה רואה ושומע. מי שסובל מכאב כרוני מקדיש הרבה מהקשב שלו לכאב. לפתע הוא בחוויה נחמדה ושוכח מהכאב. ככה אנחנו עוזרים לרגישות לרדת, המוח שלך מפרש את הסביבה לפי איך שאנחנו רוצים שתפרש אותה. כאשר אתה נטמע בתוך הסביבה הווירטואלית יורד הכאב".
במפתיע, טיפולים פיזיותרפיים במציאות וירטואלית יכולים לשכך כאב כרוני במשך שעות, ובמקרים מסוימים - אפילו ימים. "הטיפול כביכול מלמד את המוח שהרקמה בסדר ושאותות הכאב נשלחים בהגזמה", אומר וייסברגר. "לאחר שאתה מלמד את המוח אתה לא צריך ללמד אותו שוב. כך מערכת העצבים מורידה את הרגישות שלה".
טיפולי מציאות מדומה עשויים בעתיד אף להציל חיים. שיכוך הכאבים הווירטואלי עשוי להיות חלופה לאופיואידים, שהפכו הלכה למעשה למגפה בארצות הברית, ללא פתרון באופק. ב-2021 כ-108 אלף אמריקאים מתו ממנת יתר של סמים, מתוכם 80 אלף מתו ממנת יתר של אופיואידים. אף שפנטניל בלתי חוקי הוא האשם העיקרי, כ-80% ממשתמשי האופיואידים הבלתי חוקיים החלו את דרכם כבעלי מרשם למשככי כאבים כמו אוקסיקודון.
תוצאות המשחקונים נשמרות על גבי הפלטפורמה של XRHealth. כך יכולים המטפלים לעקוב אחר ביצועי המטופלים לאורך זמן. דרך הממשק של המטפל ניתן להתאים את המשחק לצרכיו של כל מטופל. "אם למישהו יש בעיה בטווח התנועה, אני יכול להגדיר למשל שהבלונים לא יופיעו בשתי השורות העליונות", תיאר וייסברגר. לאחר אירוע מוחי יש מי שסובלים מהזנחת צד, כלומר המוח מפסיק לקבל גירויים מאחד הצדדים של הגוף, מה שמשפיע על יכולות מוטוריות וקוגניטיביות. במקרה כזה "חלק מהטיפול הוא לגרות אותם לפעולה גם בצד המוזנח". התוכנה יכולה גם להתאים את עצמה תוך כדי משחק ליכולות של המטופל: אם הוא מצליח לפגוע בהרבה בלונים, מהירות המשחק תעלה; אם הוא נכשל, המהירות תרד.
הפלטפורמה של XRHealth כוללת כיום שמונה משחקים: Balloon Blast, שמסייעת בשיקום מוטורי של פלג הגוף העליון; Rotate, תוכנה לשיקום מוטורי צווארי; React, שמשפרת זמני תגובה; Memorize לשיפור הזיכרון; ו-Color Match, שמשפר את טווח הקשב ומפחית עיכוב תנועה (אינהיביציה). המשחק Luna עוזר להסדרת נשימות, ניהול כאב והורדת גלי חום. שתי תוכנות, Mindset ו-Relaxate, עוזרות בהירגעות ובמדיטציה.
כל אחת מהתוכנות הללו קיבלו אישור מקוצר מה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי. XRHealth מתהדרת בכך שהיא הראשונה לקבל מה-FDA אישור רגולטורי לשימוש בתוכנת מציאות מדומה. החברה נוסדה ב-2016 על ידי ערן אור, המנכ"ל, ומיקי לוי, סמנכ"ל הטכנולוגיה. אור, ששירת כטייס בצבא, נפצע בצווארו בגלל שילוב בין כוחות ג'י חזקים והקסדה הכבדה שעליהם לחבוש. תוך כדי טיפולי פיזיותרפיה הוא החל ללמוד יזמות באוניברסיטת בן גוריון וכך נחשף לעולם המציאות המדומה. וייסברגר הצטרף לחברה זמן קצר לאחר שנוסדה, במקביל ללימודיו באוניברסיטת בן-גוריון.
כשהצטרפת לחברה, היית סקפטי או ראית צורך בשינוי בעולם הפיזיותרפיה?
"לא הייתי סקפטי כי כשאתה מרכיב את משקפי המציאות המדומה על הראש, אתה מבין את העוצמה של המכשיר. אין ספק שהדבר הזה, מציאות מדומה רפואית, הולך להיות גם בבתי חולים וגם במרפאות שיקום. אני מקווה שנצליח להיות החברה שתוביל קדימה את התחום".
לשם כך כמה שינויים צריך לעשות בחומר הלימוד של לימודי הפיזיותרפיה?
"המון. כשלמדתי בבן-גוריון לא היה לי קורס שקשור בטכנולוגיות. מהיכרותי, כיום יש באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב קורסים על טכנולוגיות. כחנון במקור, ראיתי את עצמי בעיני רוחי מתעסק בטכנולוגיות בשיקום, אבל לא נגעו בזה בכלל במהלך הלימודים. כיום אני מעביר קורס באוניברסיטת חיפה שחושף את הסטודנטים לעולמות האלה".
האם זה חיסרון משמעותי שהפיזיותרפיסט לא נמצא באותו חלל יחד עם המטופל?
"זה חיסרון משום שלדעתי הרבה אנשים נרתעים מזה. אנשים לא רגילים לטיפול מרחוק. בהתחלה נהגנו לערוך טיפולים פיזית בקליניקה, כי מערכות המציאות המדומה היו מחוברות עם כבלים למחשב. משום שמשקפי המציאות המדומה כבר לא זקוקים לכבלים ומחשב, אנחנו יכולים לטפל באנשים מרחוק. גם אני אמרתי שהידיים מאפשרות לי ללמוד, לגעת, להזיז. זה כלי שנותן לי הבנה על המטופל. חששתי שלא אצליח לדעת מהי הבעיה של המטופל.
"יש לי חבר פיזיותרפיסט שלמד איתי. הוא אומר לי, 'אני לא נוגע במטופלים'. כיום חלק מהפיזיותרפיסטים מתרחקים מהטיפול הידני. זה לרוב מוזר למטופלים, אבל טיפול לא שווה מגע. טיפול נועד לעזור לאדם להגיע למטרות הטיפול. המגע לא בהכרח חסר. עם זאת, יש מקרים בהם דרוש מגע. אם מטופל בא ואומר לי, 'היה לי נקע בקרסול', אגיד לו שאני לא יכול לעזור. עדיף לקבל טיפול ידני. אבל מקרים אלה הם מיעוט. ב-80% מהמקרים שיקום מרחוק שווה ערך לשיקום מקרוב".
האם המטופל נשאר באותה רמת מסוגלות?
"מסוגלות זו היכולת לאפשר לבן אדם לעשות בעצמו את מה שהוא רוצה. אם אני בא ומעניק לו טיפול ידני ואתמיד כך, הוא עלול לפתח בי איזושהי תלות. לטיפול ידני יש ערך משלו, אבל צריך להיזהר כי אני לא רוצה להגיע למצב כזה. אני רוצה שהמטופל יצליח לעשות לבדו כל מה שהוא רוצה. לכן החבר שלי אמר, 'אני לא נוגע באנשים, שלא יצטרכו אותי. אני אומר להם מה הם צריכים לעשות. אם אני מוצא נקודה בגב שצריך ללחוץ עליה, אני אתן לו כדור טניס על הקיר, שהוא יעשה לבד'. אז המסוגלות לא בהכרח לא מושגת באמצעות הידיים. היא מושגת בעזרת טכניקות שמאפשרות לאדם להגיע לאן שהוא רוצה; את זה אפשר לעשות מרחוק באותה צורה בדיוק".
האם המציאות המדומה נותנת לאנשים מוטיבציה להתמיד בטיפול?
"מטופלי פיזיותרפיה לרוב מקבלים שיעורי בית. בדרך כלל רק 20%-30% מהמטופלים באמת מבצעים את תרגילי הבית. ייתכן שגם הם אינם דוברי אמת. מרבית האנשים לא מבצעים את תרגילי הבית כי הם משעממים. הגיימיפיקציה (Gamification, הטמעת טכניקות משחק כדי להגביר ביצועים) נותנת לאנשים מוטיבציה. אצלנו, הגיימיפיקציה ברמה מאוד גבוהה. מאחר שהמטופלים נטמעים בתוך העולם הווירטואלי, אנחנו רואים שמטופלים מתרגלים המון. דיברנו קודם על יכולת מעקב הנתונים. זה לא נועד רק לניתוח נתונים, זה גם כדי לעקוב ולראות אם המטופל ביצע את התרגילים שלו. פעם היינו צריכים לשאול את המטופלים. חלק אמרו 'כן', חלק אמרו 'ניסיתי'. הכנים שבהם אמרו 'לא'. פה אנחנו יכולים לראות חד-משמעית אם ביצעו את התרגילים או לא. מעבר לזה, אפשר לראות את איכות התוצאות שלהם: איך הן בהשוואה לתוצאות מלפני חודש, בהתאם לאוכלוסיית הגיל שלהם או בהתאם לאוכלוסייה שסובלת מאותה בעיה".
XRHealth גייסה עד היום 35 מיליון דולר. בחודש מרץ החברה השלימה סבב בהיקף 10 מיליון דולר בהובלת HTC הטייוואנית, שמייצרת את סדרת משקפי המציאות המדומה Vive. שתי החברות הכריזו על שיתוף פעולה המשלב בין החומרה של HTC והפלטפורמה הרפואית של XRHealth.
על אף שורשיה הישראליים, מטה החברה נמצא בבוסטון, מסצ'וסטס, ועיקר פעילותה כיום בארצות הברית ובאוסטרליה. החברה נאלצה לעבור לרווחיות, ולכן הפסיקה להפעיל את הקליניקה בישראל. "בנינו מודל עבודה של גדילה, גדילה, גדילה - לא משנה אם יש רווח", סיפר וייסברגר. "עכשיו אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שבשנים הקרובות לא יהיו לנו השקעות. כל מה שלא מניב רווח אנחנו צריכים לקצץ.
"מערכות בריאות בארצות הברית ובאוסטרליה מאפשרות לנו לגבות תשלום מחברת ביטוח בלי שהמטופל משלם אפילו דולר על הטיפולים אצלנו. מעבר לכך, הביטוחים יכולים לשלם לנו פי שניים ממה שהם משלמים בישראל. אגב, לפני שנה היה השיא של הקליניקה בישראל. היו לנו 75 מטופלים, פחות או יותר, עם צוות של תשעה מטפלים, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק ופסיכולוגים".
החברה מטפלת כיום ב-250 איש במלבורן, אוסטרליה, וב-200 מטופלים בשלוש מדינות בארצות הברית: מסצ'וסטס, אילינוי ופלורידה. כיום XRHealth עובדת בישראל בעיקר בשיתוף פעולה עם כמה בתי חולים, ובהם סורוקה, שיבא ובית החולים השיקומי לוינשטיין - אך לא מספקת טיפולים פרטיים.
XRHealth היא אמנם בין הראשונות בתחומה, אבל בהחלט לא היחידה. AppliedVR האמריקאית, שמתמחה גם היא בטיפול בכאב ובחרדה, גייסה 70 מיליון דולר מאז שנוסדה ב-2017; MindMaze השוויצרית, שמסייעת בשיקום נפגעי שבץ, גייסה 340 מיליון דולר; Amelia הספרדית, מפתחת פלטפורמת מציאות מדומה שמסייעת לקיים טיפולים פסיכולוגיים, גייסה 15 מיליון דולר. וייסברגר שמח על כך שהחברה נתקלת במתחרות: "זה טוב, אתה לא רוצה להרגיש כאילו אתה היחיד בסירה. ככה אנחנו יודעים שאנחנו בכיוון הנכון".
חוץ מהטיפולים הקיימים, אילו עוד טיפולים תוכלו להציע?
"השמים הם הגבול. לפני חמש שנים הטכנולוגיה לא היתה קרובה למה שהיא כיום. בעוד חמש שנים זה יטוס. אני חושב שמה שמייחד אותנו זה התחומים שתפסנו לעצמנו: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיה. אבל אין לדעת. יש חברות שעושות טיפול בפוביה ובפוסט-טראומה".
