ריאיוןשותף מייסד ב-Team8: "פאלו אלטו לא הזריקו כאן מיליארד דולר רק מתוך סולידריות"
ריאיון
שותף מייסד ב-Team8: "פאלו אלטו לא הזריקו כאן מיליארד דולר רק מתוך סולידריות"
לירן גרינברג, שהקרן בה הוא שותף השקיעה בדיג ובטאלון, מציין אקזיט ענק בעיצומה של המלחמה: "זה שפך קצת אור בתוך החושך". על האיום נגד ישראל: "לא נכון להשתחצן שלא נספוג תקיפות סייבר". על אי היציבות: "אחרי כל סבב של משבר יש חדשנות ופריחה"
לירן גרינברג, אתה שותף מייסד בקרן טים8 (Team8), החודש חברת פאלו אלטו רכשה שתי חברות סייבר בפורטפוליו שלכם — דיג וטאלון — בקרוב למיליארד דולר.
"זה זמן נוראי לריאיון על הצלחה של חברות. הלב שלנו עם החיילים החטופים והפצועים. יש לנו באחת מחברות הפורטפוליו מנהל מוצר ששתי אחיותיו חטופות עם התינוקות שלהן, יש לנו מפתחים שבמעגל ראשון שנרצחו להם בני משפחה, ישנו יניב ורדי, מנכ"ל קלארוטי, שחמותו נרצחה ורבע שעה אחר כך נודע לו שבנו נפצע בקרב. במשפחה הרחבה של טים8 יש בלי סוף מקרים קשים".
גם את שגיא גולן, קצין הלוט"ר שנהרג ואמור היה להתחתן עם בן זוגו, ראיינת לטים8 חודש לפני שנהרג.
"צמרמורת, שוק. כאב. לפני חודש פגשתי אותו פנים אל פנים כשהתראיין לתפקיד אצלנו. נתנו לו משימה של ניתוח עסקי והוא הציג לנו מצגת של שעהונכנס לנו ללב. אתה רואה אדם שהוא מלח הארץ. בחור מדהים שקפץ לקרב. לא ידעתי עליו שום דבר אישי זו היתה פגישה מאוד מקצועית. כשראיתי את החדשה הנוראית על מותו ואת הכתבה על הבן זוג ואמא שלו — לא הפסקתי לבכות".
דובר על האטימות שהיתה סביב ההכרה בבן זוגו, וזה תוקן בהחלטת הכנסת להכיר באלמני צה"ל מהקהילה הגאה.
"בעיני כגיי, התיקון בכנסת שיכיר בבני זוג של נופלים להט"בים כאלמני צה"ל, נותן שביב של תקווה שאחרי המלחמה יכירו בכל החיילים שלנו בקהילה הגאה כשווים, לא רק במותם, גם בחיים. לא חסרים דברים שצריך לתקן בחיינו: למשל בתחום של נישואים וילדים. אני רוצה לבנות משפחה ואצטרך לעשות תהליך פונדקאות אמריקאי מורכב ויקר מעבר לים".
בכל התקופה המטורפת הזאת כפי שהגדרת אותה לכם היו שתי מכירות ענק. איך מציינים את זה?
"התלבטנו אפילו לגבי פוסט בלינקדאין. שני האקזיטים האלה הם הצלחה ענקית, שבזמנים אחרים היינו חוגגים אותם. אבל היום זה לא זמן לחגיגות. אז התלבטנו אם לציין בכלל, בסוף החלטנו לפרסם עם כל ההסתייגויות הנדרשות. כתבנו שאלה ימים קשים, אבל רכישה כזו היא הבעת אמון אדירה בכלכלה הישראלית. כבר מכרנו שש חברות, זה האקזיט השביעי והשמיני שלנו, אבל הפעם התגובות היו מחממות את הלב — זה שפך קצת אור בתוך החושך. בסוף להייטק יש תפקיד חשוב במלחמה וגם ביום שאחרי".
מה מיוחד ברכישות של דיג וטאלון?
"הגיבורים בהצלחה הזאת הם מייסדי טאלון, עופר בן נון ואוהד בוברוב; ומייסדי דיג דן בנימין, עידו עזרן וגד אקוקה. הם בנו חברות להצלחה כל כך גדולה בתוך שנים ספורות והצליחו למכור בתקופה של מתקפת טרור ומלחמה, שקדמה לה תקופה של האטה כלכלית במשק, פילוג ומשבר פוליטי; ולפני מגפת הקורונה. היזמים האלה הצליחו ברכבת ההרים המשוגעת הזאת להקים שני סטארט־אפים ולהגיע להצלחה".
למה נכנסתם אליהן?
"המשותף לשתי החברות הוא צוותים פנטסטיים שבנו, שאותם אנחנו מכירים יותר מ־15 שנה. אלה צוותים שכבר בנו חברות שנמכרו — עם אמביציה לעשות את זה שוב בגדול. טאלון בחרה לבנות דפדפן ולהתחרות בדפדפן של ענקיות כמו מיקרוסופט וגוגל. אך טאלון אמרו נעשה דפדפן לארגונים שהגנת סייבר בליבו — וזה יהפוך להיות סטנדרט של איך דפדפן צריך להיראות בארגון. והחזון הזה לדפדפן שיושב על המחשב של עובד בארגון עם יכולת למנוע דליפת דאטה, בידוד של התקפות וגישה מאובטחת למשאבי הארגון — הוא קטגוריה של עשרות מיליארדי של דולרים.
"בדיג החזון היה לפתור אתגר של הגנה על דאטה עם המעבר לענן. זו חברה שמסתכלת על מידע ארגוני מקצה לקצה: ולעזור לארגון להשיב על שאלות כמו איזה מידע רגיש ואיזה לא, האם חלק ממנו חשוף, פגיע, למי יש הרשאות לגשת אליו, ואם יש איזו התנהגות חשודה מול הדאטה הזה, עוד לפני שגונבים אותו. בשני המקרים האמנו גם בצוותים וגם ביכולות לבנות חברה ענקית סביב הרעיונות שהביאו".
כמה השקעתם ואילו אחזקות יש לכם בכל חברה?
"אחוזים לא חושפים אבל בטאלון החברה גייסה 140 מיליון דולר, אנחנו השקענו בסיבוב הראשון מהתחלה, וגם בשני. השקענו בסדר גודל של 14 מיליון דולר בחברה. בדיג השקענו סדר גודל של 8 מיליון דולר בסיבוב הראשון מתוך כ־42 מליון דולר. הובלנו את סיבוב הסיד והיינו בעל המניות הגדול בחברה".
מה חשיבות הרכישה במיוחד במלחמה?
"פאלו אלטו רכשה 17 חברות בשנים האחרונות, השקיעה 2.5 מיליארד דולר ברכישות בחמש השנים האחרונות בלבד. זו לא רכישה קטנה. חשיפה לישראל בהיקף של מליארד דולר בעשרה ימים שבהם השקיעו בשתי חברות — זה אירוע משמעותי. דיג זה רכישה של כ־400 מיליון דולר וטאלון זו רכישה של צפונה מ־600 מיליון דולר, הרכישה השנייה בגודלה בהיסטוריה של פאלו אלטו".
עושה רושם שיש לכם בקרן קשר טוב לניר צוק, המייסד ומנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של פאלו אלטו.
"ניר צוק הוא חבר טוב של טים8, אבל בסוף יש לפאלו אלטו מנכ"ל ממוצא הודי, ניקש אורורה, וזאת חברה ציבורית, והבכירים שהיו מעורבים בשתי העסקאות הם לא ישראלים ולא יהודים, בואי לא ניתן לעצמנו הנחות, זה לא קרה בגלל שהמייסד ניר צוק הוא ישראלי. זה לא שכאות סולידריות בעת מלחמה פאלו אלטו החליטה להזריק לפה מיליארד דולר. יש להם בורד מאוד מסודר, וזו השקעת ענק שלהם. פאלו אלטו רוכשת את הנכס רק כי בעיניה יש בו טכנולוגיה טובה עם צוות חזק שהיא מוכנה לשלם עליו.
"לדיג, למשל, יש מתחרות אמריקאיות. אפשר היה לקנות אחת מהן ברבע מחיר. הם בחרו לשלם סכום אסטרונומי, או במחיר מאוד פרימיום כי אלה חברות הכי טובות לרכוש בתחום, אני לא חושב שמישהו עשה פה לישראל הנחות".
יש סיכוי שזה בא מסנטימנט ישראלי? הדרך של ניר צוק לתמוך בהייטק המקומי בימים אלה?
"אני בטוח שניר צוק תומך גדול בישראל וברכישות הישראליות, אבל אני לא חושב שפאלו אלטו רכשה את החברות ממוטיבציה של סולידריות לישראל בזמן מלחמה. המו"מ התחיל קודם אבל המלחמה לא הפחידה אותם. לפאלו אלטו יש אתר ענק בישראל, הם מודעים לסיכון, לכך ש־10%־15% מכוח האדם מגויס למילואים, מודעים להשפעה על קצב הפיתוח של פיצ'רים חדשים. מנגד אין פגיעה בלקוחות, המוצר כבר עושה את העבודה, הפתרונות קיימים, אף לקוח לא נפגע, גם אם כרגע התפוקה היא לא של 100%. פאלו אלטו לא נסוגו מהעסקה למרות שיכלו. היום פאלו אלטו שווה 75 מליארד דולר, היא חברת הסייבר הגדולה בעולם, ויש לה חזון לחצות את ה־100 מליארד דולר, וזה יקרה בעקבות רכישות כמו דיג וטאלון".
אתה יוצא יחידת 8200. מה אתה מרגיש כלפי המחדל המודיעיני המהדהד?
"היה פה כישלון כל כך גדול שעוד יתוחקר, אבל לפחות המוטיבציה לשפר יכולות טכנולוגיות מודיעיניות בישראל נמצאת עכשיו בשמיים. זה אומר להשמיש טכנולוגיות שאולי היה צריך וקיבלו תיעדוף נמוך, לפתח את מה שחסר, והשגשוג שיקרה ביחידות האלה יפעפע גם להייטק".
יש חשש שתהיה מין מתקפת 7 באוקטובר של סייבר?
"הפרדוקס העסקי הוא שבתקופות כאלה לתעשיית הסייבר יש המון ביקוש. זה קרה בקורונה כשעברנו לעבודה מהבית כי תוקפים ניצלו את זה, זה קרה במלחמה באוקראינה וזה קורה גם כעת. רואים תקיפות גופים ממשלתיים ופרטיים. יש יותר ניסיונות אבל כרגע הם עוד מאותו דבר, לא מתוחכמים. עם זאת סייבר זה איום גדול, ראינו תרחישים קשים על התקפות של תשתיות קריטיות, סביר להניח שהעולם עוד יראה כאלה, אז לא נכון להשתחצן על החוזקה של הסייבר הישראלי ושלא נותקף".
ההייטק הישראלי ספג מהלומה עם תחילת ההפיכה המשפטית, ועכשיו פרצה המלחמה. יש לתעשייה הזאת תקומה?
"מן הסתם זו תקופה קשה. לא עובדים ב־100%, אבל התעשייה מתפקדת, אני יכול להגיד לך שבחברת פורטפוליו אחת שלי — גיוס שהתחיל לפני המלחמה נחתם בהצלחה בשבוע שעבר. המשקיעה המובילה היא חברה יפנית שצוות ההשקעות שלה בארה"ב. אני לא מנותק ואומר שאין השפעה, אבל ההייטק כן עושה את העבודה.
"רכישות והשקעות קרו ויקרו, מאות קרנות הון־סיכון זרות שמשקיעות פה חתמו על מכתב תמיכה בישראל, לי יש לפחות פעם ביום שיחה עם משקיעי הון סיכון בארה"ב או אירופה, ואני אומר להם את האמת: יש האטה, אבל אף שותף לא נפגע. והתמיכה שאני מקבל היא אבסולוטית. קרנות שהיו פעילות בארץ לפני 7 באוקטובר ומכירות את האקו־סיסטם הישראלי אולי ביטלו ביקורים פה אבל הן ימשיכו להשקיע. קרן שאף פעם לא עשתה פה דבר — לא תבוא בזמן מלחמה, אין ציפייה כזאת. אנחנו לא מצפים להנחות, ולא מבקשים תרומות. ואני בטוח שיש גם מי שקיבלו בגלל המלחמה רגליים קרות".
משקיעים לא מתלהבים מחוסר יציבות. לסבבי לחימה, ועכשיו למלחמה ממש, יש השפעה רחבה על העולם.
"באופן פרדוקסלי השגשוג של ההייטק הוא לא למרות הקשיים הביטחוניים של ישראל, אלא בזכותם. כי הצורך ההישרדותי הזה להגן על עצמך, להצטייד באמצעים הטכנולוגיים הביטחוניים — רק יגדל אחרי האסון הגדול שקרה כאן. היסטורית הוא מוליד את ההצלחה של ההייטק כאפקט משנה. המשקיעים המתוחכמים מבינים את זה. כדי לשרוד אנחנו חייבים לדעת להגן על עצמנו בצורה פנטסטית. זה מוליד אמצעים וטכנולוגיות. האסון גדול, והלב כואב, וכמה שנורא להגיד את זה — אחרי כל סבב של משבר יש חדשנות ופריחה".
אתם נהנים עכשיו משני אקזיטים בתחום הסייבר. התחום לא רווי?
"אני שומע הרבה שאי אפשר לצרוך כל כך הרבה פתרונות ויש פה המון חברות. זה לא המצב. כל טכנולוגיה חדשה יוצרת משטח תקיפה חדש. זה יוצר צורך במעגל אינסופי של צורך בפתרונות. תוקפים ממציאים את עצמם כל הזמן מחדש, אז אני לא רואה איך זה מסתיים. כשהמובייל הגיע לעולם, זה הפך משטח תקיפה חדש שיצר קטגוריית סקיוריטי חדשה.
"מהפכת המעבר לענן יצרה משטחי תקיפה חדשים, וזה קורה עכשיו ב־AI. השימוש בבינה מלאכותית הפך להיות נשק. AI מאפשר לכתוב דברים בקלות בלתי נסבלת. זה מקל על תוקפים להונות את העובד בארגון כדי שיפתח את הפישינג אי־מייל הזה. הוא מסייע לתוקפים לכתוב נוזקות בצורה טובה כדי לתקוף ארגון. בעוד שנה יש בארה"ב שוב בחירות וכשיש AI היכולת להשתמש בתעמולה שהיא דיפ פייק בווידיאו ואודיו הפכה פנטסטית. כבר בחזית ההסברה הפלסטינית ראינו שימוש ב־AI שייצר תמונות אותנטיות שלא היו ולא נבראו. אחת המפורסמות היא של הילד הפלסטיני באזור מופגז שהתוכנה יצרה לו בטעות שש אצבעות".
עידן היוניקורנים שחייתם בו והפך שם קוד לחיים בסרט ומנותקים מהמציאות חלף מן העולם?
"אם ב־2020 כל מה שעניין אותנו היה שווי — היום 'קנטאור' מחליף את המונח יוניקורן כשם קוד ליעד בריא והגיוני של חציית היעד של 100 מיליון דולר בהכנסות. עבור משקיעים בשלב מוקדם (כמו בקלארוטי, שהקמנו) קנטאור זו הצלחה ענקית. זה ממחיש את שינוי הפוקוס עם התפוצצות הבועה בשלהי 2021 אחרי שחברות גייסו בשוויים לא רציונליים. היום הפוקוס הוא בפרמטרים העסקיים החשובים של החברה – הכנסות, הוצאות, רווחיות (גם אם תגיע רק בהמשך). הענף התפכח. אנחנו עובדים עם החברות החדשות בפורטפוליו שלנו על להכיר במציאות החדשה".
אתה מזוהה עם דור מושמץ שחשבו שרואה רק את עצמו.
"דבר יפה שאני רואה בדור שלי הוא רצון להצטרף לפוליטיקה ולעשיה ציבורית. אני מגשים את התרומה שלי בהייטק, אבל אנשים סביבי מתעוררים ציבורית ולא רוצים לחכות שדברים יקרו מעצמם. ראינו את זה גם בהתגייסות של הדור הזה למילואים. של אנשים כמו אייל ולדמן שנשאל בראיון אם הוא רוצה להיכנס לפוליטיקה ואמר: 'לא תכננתי אבל יכול להיות שצריך'. השילוב של הדור הצעיר הזה עם אנשים שכבר עשו לביתם, לא גדלו בפוליטיקה אבל מוכנים להיכנס לעשייה ציבורית נותן המון אופטימיות שלחיים הציבוריים יגיע דנ"א חדש".
