האתגרים של הבשר המתורבת בדרך להפוך לחלק מהמאבק במחסור עולמי במזון
האתגרים של הבשר המתורבת בדרך להפוך לחלק מהמאבק במחסור עולמי במזון
הבשר המתורבת לבדו לא מסוגל לעמוד בביקוש המזנק לבשר ברחבי העולם, אך הוא צפוי להוות פתרון חיוני למחסור העתידי במזון ברחבי העולם. מהם האתגרים של תחום הבשר המתורבת בדרך להפוך למוצר מסחרי ונפוץ? ומה תפקיד הפטנטים בדרך לצמיחת התחום?
בשר מתורבת הוא לא רק דרך להפחתת התלות של העולם בייצור של בשר מבעלי חיים - הוא חלק חיוני באתגר הגלובלי של עמידה בביקוש הגובר לבשר ועוף. עם זאת, על מנת להגיע ליעד, תחום הבשר המתורבת צריך לעבור כברת דרך משמעותית. מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפני התחום נכון לעכשיו? ואיך בונים הגנה על ה-IP?
ייצור המוני, איכות תזונתית ועלויות נמוכות – איך עומדים באתגרים?
ד"ר הדסה וטרמן, ראש מחלקת ביוטק בקבוצת ארליך, אומרת כי "האתגרים המרכזיים של תחום הבשר המתורבת הם ייצור בסדר גודל המוני ובעלויות מספיק נמוכות, תוך שמירה על ערך תזונתי ומרקם הדומים למקור. בנוסף, חשוב שהמוצרים העתידיים יציעו רמת בטיחות גבוהה".
גיא נבו-מיכרובסקי, מנכ"ל פרופיוז טכנולוגיות, מוסיף כי "עד 2050 הביקוש לבשר ועוף צפוי להכפיל את עצמו. אי אפשר לצפות שנצליח לייצר פי שניים בשר בדרך המסורתית של ייצור בשר, באמצעות גידול בעלי חיים. אין לכך מספיק מים ושטחים חקלאיים, תעשיית הבשר פולטת 20% מגזי החממה. התחזית היא שאנחנו נמצא את עצמנו במחסור חמור בבשר". הפתרון, אומר נבו-מיכרובסקי, "הוא ייצור בשר בתהליך תעשייתי של מפעל, מה שאין לנו כיום". על מנת שבשר מתורבת יוכל להוות פתרון בסדרי גודל משמעותיים, "ראשית הוא צריך להיות במחיר של בשר, אחרת לא השגנו כלום. שנית, עליו להיות איכותי מבחינת טעם ורכיבים תזונתיים. ושלישית, נצטרך לדעת איך לייצר בכמויות גדולות מאוד", אומר נבו-מיכרובסקי.
על פי חלק מהתחזיות, אומר נבו-מיכרובסקי, "ב-2050 40% מהבשר בעולם יבוא מהחווה, וה-60% הנותרים יתחלקו שווה בשווה בין בשר מתורבת לתחליפים מהצומח. כל זאת בהינתן כי הטכנולוגיה תצליח להתגבר על האתגרים". נכון להיום, לדבריו, "אין בשר מתורבת על המדפים בישראל ואסור למכור אותו. המותגים המובילים, אלו שנמצאים במדף בקצביה, הם תחליפים צמחיים בלבד".
ד"ר וטרמן צופה כי התחום ירשום תנועת מטוטלת בכל הנוגע לצריכת בשר מתורבת. בעתיד הקרוב, לדבריה, "עשירי העולם יאכלו בשר מתורבת משום שהוא יהיה יקר יותר. בשלב הראשון מוצרים כאלו יהיו לעשירים ולטבעוניים שמנסים דברים חדשים". בהמשך הדרך, לעומת זאת, כאשר ייפתר המחסום הטכנולוגי בדרך לייצור המוני, "הבשר המתורבת יהפוך יותר ויותר ל-Commodity והמטוטלת תיטה לצד השני - העשירים הם אלו שיוכלו להרשות לעצמם בשר 'אמיתי', בעוד שהקהל הרחב יאכל בשר שייוצר במבחנות". לדברי ד"ר וטרמן, "מדובר בתהליך דומה להתרחשות בתחומים אחרים כמו אנרגיה מתחדשת או מכוניות חשמליות. בהתחלה יש מי שמוכן להתנסות או לשלם יותר, ובהמשך המוצרים האלו הופכים לסטנדרט".
על מנת להביא לפתרון יעיל, צריך קהילה של חברות והסכמה על סטנדרטים
לדברי נבו-מיכרובסקי, "בעולם של הבשר המתורבת מעורבות הרבה טכנולוגיות, כל טכנולוגיה היא עולם בפני עצמו. יש בתחום חברות שמתמודדות עם האתגרים הספציפיים, אבל כדי להגיע לייצור יעיל של מוצרים בעלויות מספיק נמוכות, תוך שמירה על האיכות, על החברות להסכים על סטנדרטים בתעשייה".
נבו-מיכרובסקי נותן בתור דוגמה את פורמט ה-CD. "איך הביאו לייצור מכשיר בעלויות נמוכות? חברת פיליפס ההולנדית, שהחזיקה בטכנולוגיה בתחילת הדרך, הבינה שאם היא תשמור הכל לעצמה, היא לא תנצח במאבק. לכן החברה הקימה קונסורציום בו כל חברה מביאה את ה-IP שלה ומקבלת זכות להשתמש בטכנולוגיות של חברות שונות, וככה כולם יכלו לנגוס מהעוגה של ה-IP".
כאשר כל החברות פועלות למען מטרה משותפת וברורה, "כולם ירצו שהחברות האחרות יצליחו, וכל חברה תעשה את ה'קסם' שלה בדרך לפתרון", אומר נבו-מיכרובסקי. "אם רוצים להוריד מחירים, אם רוצים שיהיו מספיק יצרנים של מרכיב מסוים בפאזל, צריך לתת ליצרנים את הזכות לייצור באמצעות סטנדרטיזציה, כך שחברות אחרות יוכלו לצרוך את התוצרים בקלות".
באשר לשאלה האם מישראל יכולה לצאת הבשורה, אומר נבו-מיכרובסקי כי "בישראל יש אקו-סיסטם גדול ויש שת"פ בין חברות לייצר התאמה בין פתרונות, למשל פרופיוז עם BioBetter אשר הראו סינרגיה בין הפתרונות על ידי גידול בשר על בסיס שתי הטכנולוגיות, אך המאמץ צריך להיות גלובלי מכיוון שרק חלק מהפתרון יימצא פה בישראל".
בעולם בו כל חברה מתמחה בעמידה באתגר ספציפי, פרופיוז הם "המומחים לשריר"
"בשר מתורבת הוא תרבית של תאים, בו לוקחים תא גזע מפרה שיודע לשכפל את עצמו. בשלב ראשון צריך הרבה תאים – בשביל 1 ק"ג בשר צריך 20 מיליארד תאים. לאחר מכן, התאים יכולים להפוך לשומן, שריר וכו'. צריך לגרום לתאים להפוך כמה שיותר לשריר, משום שזה הרכיב שאנחנו אוכלים בבשר ומה שנותן לו את המרקם הרצוי", מסביר נבו-מיכרובסקי.
פרופיוז טכנולוגיות הם המומחים לשלב יצירת השריר. "כל הצוות של החברה הם מומחים בביולוגיה של השריר, תחום שלא היו בו הרבה מחקרים עד כה, והמחקרים הקיימים מתמקדים בשריר הלב ומחלות שריר, ובטח שלא בדרך היעילה לייצר אותו בסדר גודל רחב ולעשות אותו טעים".
החברה מציעה פתרונות, כלים ומרכיבים המאפשרים לעשות הרבה יותר שריר, במחיר זול יותר, ובאיכות טובה יותר מבחינת בריאות וטעם. "תא שלנו יכול להגיע לשריר אמיתי בזמן קצר ב-80% מהרגיל – חיסכון בזמן אשר שווה הרבה כסף", אומר נבו-מיכרובסקי. "בנוסף, אנחנו יודעים לגרום לשריר להיות הכי דומה שאפשר לשריר אמיתי ובשל, עם מבנה חלבוני הכולל את הרכב חומצות האמינו הקיימות בשריר טבעי".
הפתרון השני של פרופיוז הוא חומרים שמוסיפים לנוזל בו מגודלים התאים (מדיה), אשר גורמים לתהליך ייצור השריר לקרות הרבה יותר מהר, ומגדילים את כמות התאים ההופכים לשריר. "אחד האתגרים הגדולים של התעשייה הוא העובדה שכמות קטנה בלבד מתוך מיליארדי התאים הופכת לשריר, לוקח זמן רב עד לייצור ובסוף מתקבל שריר 'חלשלוש'. פרופיוז לעומת זאת מציעה נוזל גידול בו מעל 95% מהתאים הופכים לשריר".
בעולם המסתמך על טכנולוגיות קיימות מתחום הפארמה - חשוב למצוא את הדרך להגן על ה-IP
בעקבות העובדה כי ייצור הבשר המתורבת מסתמך במקרים רבים על טכנולוגיות קיימות של הנדסת רקמות מעולם הפארמה, "קשה יחסית למצוא את החידוש עליו אפשר להגן באמצעות פטנט, ולקבל הגנה מספיק רחבה", אומרת ד"ר וטרמן. לכן, הדרך למציאת ה-IP המיועד להגנה עוברת באיתור בעיה ממשית והגדרת פתרון קונספטואלי עבורה. "ישראל נחשבת למרכז של חדשנות בכל הנוגע לבשר מתורבת. ארליך עובדת עם חברות מובילות בתחומן, כאשר התפקיד שלנו הוא לאתר את החלק המסוים בפתרון שלהן אשר מצדיק רישום פטנט. אל המסקנה הזו מגיעים באמצעות ניתוח מקיף ועמוק של הפיתוח הטכנולוגי, השוק והמטרות של החברה".
"מבחינת IP, התחושה היא שאנחנו כובשים חלקות לא מעובדות", אומר נבו-מיכרובסקי. "מצד שני, חלק גדול מהשיטות, כאמור, הן שיטות שפותחו בתעשיית הפארמה עבור גידול של תאי גזע, בעיקר לטיפולים רפואיים, כך שיש IP מוגן וקיים". לדבריו, "גם אם יש חברה בתחום העוסקת בתחום עם הרבה IP, ההבדל הוא שבתעשיית הפארמה לא צריכים ייצור בסדרי גודל ולהוריד עלויות. בבשר מתורבת, לעומת זאת, מי שמוצא פתרון של ייצור ב-Scale, זול וטעים – יש לו יותר סיכוי לקבל הגנה על הפטנט".
מה שמייחד את פרופיוז, אומר נבו-מיכרובסקי, "הוא שהקמנו את החברה על בסיס של מחקר בן 6 שנים במכון ויצמן, אחרי שתמר אייגלר הירש, ממייסדות חברה, גילתה מנגנון ביולוגי אצל בעלי חיים, שבעזרתו הגוף הופך תאי גזע לשריר. יש הרבה מדע עמוק בפיתוח, מה שנותן לחברה אפקט מאוד דרמטי ובסיס מאוד חזק להגנה באמצעות פטנטים".
מתי (והאם) יהפוך הבשר המתורבת למוצר נפוץ? הרבה שאלות עדיין באוויר
"אנחנו רחוקים מאוד מהיעדים. זו תעשיה צעירה עם המון אתגרים בפניה", אומר נבו-מיכרובסקי ומציין את תחום הרכב בתור דוגמה. "לא כל הטכנולוגיות הומצאו על ידי חברה אחת, אבל בסוף כל הרכבים בעולם כוללים מרכיבים דומים - החל מרכב יוקרה ועד לרכב החסכוני ביותר. מעבר לכך, יש תשתית דלק גלובלית עם סטנדרטיזציה. בעתיד זה יהיה המצב בבשר מתורבת - הטכנולוגיה הטובה ביותר תנצח בהקשרים הספציפיים של התהליך. פרופיוז תהיה תוסף דלק. כמו Intel Inside".
"בשר מתורבת הוא תחום צעיר ומתפתח, ישנן עדיין שאלות רבות באוויר, שאת התשובות שלהן נלמד ככל שיעבור הזמן", מסכמת ד"ר וטרמן.
