TechTalkתעשיית הביומד הישראלית - פוטנציאל ענק שהולך ונמחק
TechTalk
תעשיית הביומד הישראלית - פוטנציאל ענק שהולך ונמחק
יותר ויותר חברות ישראליות שעוסקות בתחומי הפארמה, המכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית מתקשות לגייס כסף מקרנות הון סיכון מקומיות עבור אישורים רגולטוריים ונתקעות ב"עמק המוות" של ההייטק. יועצת התקשורת לי שיין מזהה פחדנות פיננסית שמאיימת על עתיד הענף
לפני מספר שנים, בכנס של תעשיית הביומד בישראל, הוצג סיפורה מעורר ההערכה של חברת נוירודרם הישראלית. נוירודרם, שהחלה את דרכה בחממה טכנולוגית באופקים ופיתחה שיטת הולכה חדשה לתרופות למחלות של מערכת העצבים, נמכרה לתאגיד הפארמה היפני מיצובישי פארמה בסכום של כ-1 מיליארד דולר. התבוננות בהיסטוריה של החברה מגלה, כי נוירודרם גייסה כסף מחממה טכנולוגית, ממשקיעים ישראלים פרטיים וכן מהנפקה בנאסד"ק.
הנתון המצער הוא שנוירודרם לא הצליחה לגייס אפילו שקל אחד מקרנות הון סיכון ישראליות (לרבות אלה המתמחות ספציפית בהשקעה בחברות ביומד) וגם לא ממשקיעים ציבוריים ומוסדיים בישראל. כלומר, טכנולוגיה כחול-לבן העשירה בעיקר את כיסיהם של משקיעים זרים, ללא כל חיבוק מצד המשקיעים הישראליים. למרבה הצער, סיפורים כאלה יש למכביר.
בשנת 2020, שנת פרוץ הקורונה לחיינו, ירד התמ"ג בישראל ב-2.5%. תוצר ההייטק לעומת זאת, עלה ב- 2020 ב- 6%, כפי שעולה מדוח בנק ישראל לשנת 2020. אין חולק על כך שתעשיית ההייטק הייתה בשנים האחרונות מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי, אבל הסתכלות מעמיקה יותר תגלה כי ההייטק המקומי נמצא בפרשת דרכים מורכבת. מדינות נוספות הגדילו באופן משמעותי את תמיכתן בחדשנות טכנולוגית, החברות הגלובליות מפזרות את השקעותיהן ברחבי העולם ומעצימות את התחרות על משאבי אנוש מיומנים.
תעשיית מדעי החיים בישראל, שהתאפיינה תמיד בחדשנות והשכילה לבנות אקוסיסטם משגשג בו חברים מדענים, מרכזים רפואיים, הרשות לחדשנות, חברות רב-לאומיות ויזמים אמיצים ורבי-מעוף, נתקלת בשנים האחרונות במחסומים כלכליים שמקשים על החברות היזמיות לצלוח את מה שנהוג לכנות "עמק המוות" - המעבר מתהליכי פיתוח מורכבים למסלולי רגולציה ארוכים ויקרים, היערכות לייצור ולבסוף חדירה לשווקים מעבר לים, שיווק, מכירות והפצה.
התוצאה היא שתעשיית הביומד - המונה כיום כ-1,500 חברות בתחומי הפארמה, המכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית - מתקשה לממש את הפוטנציאל הענק שלה. היא מאופיינת בהרבה חברות קטנות שנאלצות לנהל מחקר ופיתוח מורכב בתקציבים מצומצמים ולא מצליחות להתמודד עם האתגרים שהוזכרו לעיל, שכן התהליכים הללו עולים הרבה כסף ונמשכים זמן רב - מה שאנליסטים נוהגים לסווג כחברות בסיכון גבוה.
3 צפייה בגלריה
מימין: עודד ליברמן מנכ"ל נוירודרם עם נציגי הרוכשת מיצובישי טנאבה. בלי קצת עזרה מידידים
(צילום: עמית שעל)
כל מנהל בחברת סטארט-אפ בתחום הביומד יספר שכשהוא מגיע למשקיעים פוטנציאליים, הם אומרים לו: "מוקדם מדי, תחזור אלינו אחרי שיהיה לך אישור FDA", או "הסיכון גבוה מדי, תחזור אלינו כשיהיו לך מכירות". אז אנא, הסבירו לי משקיעים יקרים, איך בדיוק יממן אותו מנהל את הניסוי הקליני שעולה מיליוני דולרים ויותר? איך הוא יממן את הקמת מערך הייצור והשיווק כדי שיהיו לו מכירות? הרי כולנו יודעים את התשובה: הוא לא יצליח לממן, החברה תדשדש ואחד מן השניים יקרה: או שהיא תפסיק את פעילותה או שהיא תחזור על מקרה נוירודרם - משקיעים פרטיים עשירים ו/או משקיעים זרים ישקיעו ויתעשרו עוד יותר, ואנחנו נישאר עם סיפור ההחמצה.
מה בינתיים קורה עם הכסף שלנו, הזורם במיליארדים רבים כל חודש לקרנות הפנסיה, לקרנות ההשתלמות, לקופות הגמל וכל השאר? ובכן, אתם יודעים את התשובה. הוא מממן הרבה פעילויות חשובות, אבל גם טייקונים בעלי תספורות מפוארות, מיזמי גז שתרומתם לכלכלה הישראלית מאחרת להגיע, אג"ח של חברות נדל"ן מפוקפקות מחו"ל וגם לא מעט חברות נדל"ן ישראליות שניתוח מפוכח של מצבן העסקי מלמד שרמת הסיכון בהן אינה נופלת מזו של השקעה בחברות הייטק.
אז מה עושים? איך גורמים לכך שמשאבים רבים יותר יופנו למימון הסקטורים הכי חשובים במשק הישראלי? לצורך כך נדרשת עבודה רחבה. לא מספיק לתת הגנה בהיקף של 2 מיליארד שקל לעשרה גופים מוסדיים כדי שיואילו להשקיע בהייטק. צריך ללמוד איך תעשיות ההייטק עובדות, לגייס אנשים שיודעים לנתח חברות בעולם הזה (בדיוק כמו שהוכשרו אנליסטים לתחומי הנדל"ן והקמעונאות) ולהקים מחלקות ייעודיות להשקעה בתחומים אלה, כי חייבים להבין שלשם העולם הולך. הגיע הזמן שכספנו יושקע בעולם המחר ולא בעולמות האתמול. בחדשנות ובתעוזה, ולא בפחדנות.
לי שיין היא מנהלת מחלקת שוק ההון ב"אורנשטיין חושן – ייעוץ תקשורתי"
