דוח טכנולוגי מאגרי הליתיום העצומים של אוקראינה - עילה לצעדים תקיפים יותר של המערב
דוח טכנולוגי
מאגרי הליתיום העצומים של אוקראינה - עילה לצעדים תקיפים יותר של המערב
ליתיום - מינרל קריטי להפקה של סוללות - הוא אולי משאב פחות נדיר מהנפט שהניע את ארה"ב ובנות בריתה לפתוח במלחמה נגד עיראק, אבל בעולם שסובל ממשבר אקלים חמור הוא משמעותי לא פחות. רוסיה מודעת לכך והגיע הזמן שגם המערב יבין שמדובר בסוג של זהב
ב-1991 והחל מ-2003 ניהלו ארה"ב ומדינות אחרות שתי מלחמות גדולות בעיראק. העילה הרשמית היתה שחרור כווית הכבושה במלחמה הראשונה והבטחות שקריות לחיסול אל-קאעידה ותפיסת נשק להשמדה המונית. העילה האמיתית בשתי המקרים, זו שהיתה ברורה לכל אך אף גורם רשמי לא הודה בה מפורשות, היתה נפט. עיראק וכווית הן יצרניות נפט משמעותיות ואז כהיום שליטה בנפט היתה כוח כלכלי משמעותי.
לאוקראינה אין נפט - מה שמסביר במידה רבה את חוסר המוכנות של מדינות המערב להגיב לפלישה הרוסית ביותר מסנקציות כלכליות ואמירות נחרצות (גם הארסנל הגרעיני של פוטין לא מזיק) - אבל יש לה אולי משאב טבע אחר, שיכול בעתיד הלא רחוק להפוך למשמעותי לא פחות מנפט כיום. משאב שמי שישלוט בו ישלוט באופן מהותי בעתיד העולם ובמובן מסוים אפילו ביכולת ההישרדות של המין האנושי.
לפי הערכות חוקרים, באדמות אוקראינה טמונים 500 אלף טון ליתיום - מינרל קריטי להפקה של סוללות, לרבות סוללות לרכבים חשמליים או לאחסנת אנרגיה ממקורות אנרגיה מתחדשת כמו סולאר ורוח. אם הערכה זו נכונה, באוקראינה מצוי אחד ממאגרי הליתיום הגדולים בעולם.
אף על פי שליתיום לא נחשב למשאב נדיר במיוחד, נכון להיום הוא רכיב חסר תחליף בייצור סוללות ליתיום-יון מודרניות. סוללות אלה נמצאות כמעט בכל מכשיר אלקטרוני מבוסס סוללה – סמארטפונים, מחשבים ניידים, טאבלטים, שעונים חכמים, כלי עבודה ועוד. כל הרכבים החשמליים המודרניים מבוססים עליהן והן רכיב מרכזי בפתרונות אגירת אנרגיה. הצורך האקוטי להפסיק את השימוש בדלקי מאובנים עד אמצע המאה הופך את הליתיום למשאב שבלעדיו היא אפשר להגביל את משבר האקלים ולהגמל מדלקי מאובנים. הביקוש לליתיום צפוי לגדול בהתמדה ורק בשנה שעברה זינק מחירו בכ-600%, אם חשבתם שמחירי הנפט העולים הם סיבה לדאגה.
אחד החששות המרכזיים סביב ליתיום הוא הריכוז שלו במספר קטן יחסית של מדינות: סין, קונגו ואוסטרליה אחראיות כיום לשלושה רבעים מהתפוקה העולמית של ליתיום, כמו גם של קובלט ושל מתכות נדירות נוספות המשמשות לייצור מכשירים אלקטרוניים מודרניים.
הפלישה הרוסית, מדווחים בניו יורק טיימס, התרחשה בדיוק בשעה שאוקראינה ניסתה לערער את הסדר הקיים ולמצב את עצמה כשחקנית מרכזית במעבר לאנרגיות מתחדשות. בסוף 2021 החלה אוקראינה למכור רישיונות לחקר ולפיתוח מאגרי הליתיום שלה, וכן מאגרי נחושת, קובלט וניקל משמעותיים שבשטחה, שגם להם תפקיד מרכזי בטכנולוגיות אנרגיה נקייה ומכשירים מודרניים.
המהלך עורר עניין בינלאומי. החברה האוסטרלית בעלת השם המטעה European Lithium החלה בנובמבר בהליך לרכישת זכויות לפיתוח שני מאגרי ליתיום במזרח ובמרכז אוקראינה. גם Chengxin Lithium הסינית ביקשה לרכוש זכויות לפיתוח מאגרים, במה שאמור להיות מהלך משמעותי ראשון שלה באירופה.
אם ליתיום הוא הנפט הבא, ארה"ב לא יכולה להשאר מאחור במרוץ הזה, כפי שהזהירו שורה של גנרלים לשעבר במכתב ששלחו השבוע למזכיר ההגנה לויד אוסטין. והבנה זו מחייבת גם בחינה של הפלישה הרוסית לאוקראינה בזווית אחרת. "אולי זה לא המניע לפלישה, אבל יש סיבה שאוקראינה כל כך חשובה לרוסיה", אמר לניו יורק טיימס ד"ר רוד סקונובר, מייסד Ecological Futures Group. "הסיבה היא מאגר המינרלים שלה. הפלישה הזו מכניסה את המינרלים לתוך המשחק".
רוסיה אולי פלשה לאוקראינה משיקולים אימפריאליסטים או כתוצאה מהזיות פרנואידיות של פוטין, אבל מאגרי הליתיום המשמעותיים של המדינה מספקים לפלישה גם מניעים כלכליים מובהקים. מה שישלוט באספקת הליתיום העולמית או בחלק משמעותי ממנה צפוי ליהנות לא רק מהכנסה כספית משמעותית, אלא גם מיכולת לנווט את ההתפתחות הכלכלית והטכנולוגית של מדינות אחרות באמצעות החלטה למי לספק את המשאבים הללו ובאיזה מחיר, ואף להאיץ או להאט את המעבר לאנרגיות מתחדשות ולרכבים חשמליים. זה כוח כלכלי ומדיני לא מבוטל, בדומה לכוח שבו מחזיקות היום מדינות שבשטחן מאגרי נפט גדולים.
בחינת המלחמה באוקראינה מהזווית הזו יכולה גם לשנות את היחס של ארה"ב ומדינות אירופה אליה ואולי אף לדחוק אותן לכיוון צעדים תקיפים יותר. פלישת נגד כנראה לא תהיה כאן - בכל זאת, ליתיום הוא עדיין לא נפט ורוסיה היא לא עיראק - אבל ההבנה שהמלחמה היא לא רק על מושגים ערטילאיים של עוצמה ושל השפעה מדינית אלא גם על שליטה במשאבי טבע יקרי ערך, עלולה לזרז את מדינות המערב לנקוט בצעדים תקיפים יותר כדי להטות את מאזן הכוחות בעימות לטובת אוקראינה.
(מזכרת מימי מלחמת המפרץ)
