דוח טכנולוגי מבחן בגרות: משטרת ישראל חייבת לרדת מהעץ ולקחת אחריות
דוח טכנולוגי
מבחן בגרות: משטרת ישראל חייבת לרדת מהעץ ולקחת אחריות
במשטרה סבורים ש"כלכליסט" מבקש לחבל בפעילותה ולכבול את ידיה. ההפך הוא הנכון: אנחנו מבקשים לסייע לה להפוך לגוף שנהנה מאמון הציבור, שיכול, מצדו, להיות בטוח שכלים עצמתיים כמו פגסוס משמשים כדי להגן עליו ולא כדי לרגל אחריו. הודאה, לפחות במקרה הזה, חזקה מהתנערות
כמעט עשור עושה המשטרה שימוש בפגסוס ונדרשו לה רק ימים ספורים על מנת להגיע למסקנה שלא היה כל שימוש לרעה בתוכנה. כתב "כלכליסט" תומר גנון עובד על סדרת התחקירים בנושא כבר זמן רב. אפשר היה לצפות מהמשטרה שתקדיש את אותה רמת רצינות לבדיקת הממצאים שלו כמו שגנון הקדיש לאימותם, אם לא יותר.
לפחות במקרה הזה, הבחירה למי להאמין נראת קלה. אבל לא בזה אני מבקש לעסוק הפעם. גם לא בטענות המשטרה על כך שהכל תקין ואפשר לחזור לשגרה. גם לא אתעכב על התגובה התקשורתית של המשטרה, שהתחילה מהכחשה גורפת והדרדרה לאמירות בנוסח "נכון, אבל..." ומיני ספינים שונים ומשונים. אני רוצה להתמקד בספין אחד בולט, שהגיח לקראת סוף השבוע וכלל לא עוסק באמיתות או בנכונות הממצאים - וזה עיקרו: אנחנו חייבים את פגסוס או טכנולוגיות דומות כדי לתפוס פדופילים, רוצחים ושאר עבריינים מסוכנים. או, במלים פחות מכובסות: זה או פגסוס או הפדופילים והרוצחים, המסכנים חיים. מאחורי ספין זה משתמע שמטרת הפרסומים ב"כלכליסט" היא לחבל בעבודת המשטרה, לתקוע לה מקלות בגלגלים ולסרס את יכולות החקירה שלה.
במקרה מוזר במיוחד הקצין את הספין הזה מקור במשטרה שאמר לכאן חדשות שאם היו למשטרה את היכולות של פגסוס ב-2015, אפשר היה למנוע את הרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים. אמירה זו בעייתית במספר מובנים. ראשית, כפי שחשף גנון, המשטרה רכשה את פגסוס כבר ב-2013. הזנתי את הנתונים האלה לאקסל וגיליתי שמדובר בשנתיים לפני הרצח של שירה בנקי. שנית, הרוצח המתועב החזיק ככל הנראה בטלפון כשר, כך שלא היה לפגסוס, שמיועדת לסמארטפונים, מה לחפש עליו. בנוסף, לא היה כל צורך במודיעין מיוחד כדי לדעת שיש סכנה לאלימות במצעד: מספיק היה לקרוא את כותרות אתרי החדשות שבישרו שאותו אדם, שכבר ניסה לרצוח צועדים במצעד ב-2005, שוחרר לאחרונה ממאסר. אם המשטרה מתקשה להתעדכן בכותרות מאתרי חדשות לא ברור איך היא תצליח להתמודד עם אמצעים מתוחכמים יותר.
ואולם, זו רק ביקורת נקודתית. מהאמירה הזאת של המקור המשטרתי - או הודעת המפכ"ל קובי שבתאי, לפיה תוכנות דוגמת פגסוס משמשות "להצלת חיים, לסיכול פגיעה בחפים מפשע, איתור עברייני מין (בפרט בעבירות פדופיליה), והתחקות אחר יעדים מסכני חיים" - משתמע כי מטרת החשיפות בכלכליסט היא למנוע מהמשטרה גישה לכלים כאלה. מדובר בספין שנועד להסיח את הדעת מהמציאות או מהמידע הרלוונטי שבחשיפות "כלכליסט".
אז נכון, במציאות הטכנולוגית של ימינו יש למשטרה צורך בכלים טכנולוגיים מתקדמים על מנת לזהות ולחקור פשעים. שימוש בתוכנות כמו ווטסאפ או סיגנל מאפשר לפושעים לנהל תכתובות מוצפנות שלא ניתן להגיע אליהן באמצעי האזנה מקובלים כמו ניטור שיחות טלפון דרך ספקית הסלולר או תעבורת רשת דרך ספקית האינטרנט. אני, לפחות, חושב שלמשטרה צריכה להיות גישה לכלים שמאפשרים להגיע לעבריינים מסוכנים כמו פדופילים וארגוני פשיעה, אם כי הייתי מעדיף שאלה לא כלים מתוצרת NSO, לאור ההיסטוריה הבעייתית של החברה.
המטרה של ישפות "כלכליסט" היא לא למנוע מהמשטרה גישה לכלים הללו אלא לחשוף מה קורה כשגורמים בעלי עצמה מקבלים גישה למערכות מעקב וריגול מתקדמות ללא חקיקה, אסדרה או פיקוח מתאימים. המשטרה צריכה כלים כאלה כדי ללכוד פדופילים ולפרק ארגוני פשיעה, אבל מה שנחשף כאן בשבוע האחרון זה שהיעדר הפיקוח על כלים אלו מביא לשימושים שלא צריכים להיות וייתכן שאף עומדים בניגוד לחוק.
ראו למשל את החשיפה של גנון מהבוקר. המשטרה השתמשה בפגסוס כדי לרגל אחר ראשי ערים ובני משפחותיהם - ועשתה זאת ללא צו מתאים ועל סמך ראיות נסיבתיות, חשדות לא מבוססים ותחושת בטן. בשלושת המקרים שמתוארים בכתבה המידע שאספה יחידת הסיגינט של המשטרה באמצעות פגסוס היווה בסיס להוצאת צווי האזנת סתר וחיפוש בדיעבד, הוביל לחקירה ולמעצר, ובסופו של דבר לסגירת התיק בלא כלום.
בהקשר הזה, תגובת המשטרה לחשיפה מביכה מהרגיל: "ככל שיש בידיכם חומרים שיש בהם להצביע על ביצוע עבירה שלכאורה נעשתה נבקש כי תעבירו במהירות האפשרית לרשויות", נמסר בין השאר. "כלכליסט", מפאת חיסיון המקורות, לא יכול להעביר חומרים נוספים ובמשטרה יודעים זאת היטב, אבל מעבר לכך - כמה תיקי חקירה כבר היו שבמרכזם ראש עיר שנחקר ונעצר מכיוון שאשתו היתה בקשרי ידידות עם אשת קבלן ובסופו של דבר התיק נסגר בלי כתב אישום? אני בטוח שעם קצת מאמץ יצליחו במשטרה לפתור את התעלומה לבד.
המקרה הזה מוכיח, שוב, שפגסוס לא שימשה רק לעצירת פדופילים ופושעים מסוכנים, אלא ככלי לאיסוף מודיעין בצורה לא מבוקרת וחסרת אחריות. זה השימוש מהסוג שהחשיפות שלנו מנסות לעצור. המטרה של התחקירים היא לא לקחת מיידי המשטרה כלי חשוב במאבק בפשיעה חמורה אלא להביא לאסדרה של השימוש בכלי זה, באופן שיבטיח צמצום למינימום ההכרחי של הפגיעה בפרטיות אזרחים והגבלת השימוש למקרי קיצון קריטיים בלבד. פגסוס היא פצצת האטום של נשק הסייבר - ולא משתמשים בפצצת אטום כדי לנצח בקרב נגד צבא של לוחמים חמושים בחרבות.
במשטרה סבורים ש"כלכליסט" מבקש לחבל בפעילותה ולכבול את ידיה. ההיפך הוא הנכון. אנחנו מבקשים לסייע לה ולשפר אותה, להפוך אותה לגוף טוב יותר ואמין יותר, כזה שנהנה מאמון הציבור שיכול להיות בטוח שכלים עצמתיים כמו פגסוס משמשים כדי להגן עליו - ולא כדי לרגל אחריו. אם במשטרה ייצאו לרגע מעמדת המגננה ויבחנו את התחקירים של גנון בנפש חפצה הם יבינו זאת בעצמם. ואולי במקום לתקוף, להשחיר, לסחרר ולשקר הם יפתחו לבדק בית פנימי, עמוק ורציני, ויצטרפו לקולות הקוראים לאסדרה ולפיקוח מתאים. "כלכליסט" נמצא בסיפור הזה בצד של המשטרה. זו דווקא המשטרה שפועלת בניגוד לאינטרסים שלה עצמה.
