להאט כדי להאיץ: יצירת מרווחים ככלי להגברת אפקטיביות של יזמים
להאט כדי להאיץ: יצירת מרווחים ככלי להגברת אפקטיביות של יזמים
לאחרונה שוחחתי עם יזם סדרתי שעבר לעולם ההון סיכון, ששיתף שהיומן שלו כה עמוס, עד כי הוא חש שהוא יוצא משליטה. כשתהיתי על כמה זמן הוא מקדיש למרווחים בין פגישה לפגישה, הוא סיפר שכמעט ואין כאלו - הרגל שנובע מימיו העמוסים כיזם. השיחה הזו גרמה לי להרהר על רגשות האשם המלווים יזמים סביב הפעולה הפשוטה של לקחת הפסקה קצרה, והספק הפנימי החזק שהיא מעלה: "האם עשיתי מספיק כדי להרשות לעצמי את ההפסקה הזו?", בין אם זאת בשל רשימת מטלות אינסופית או פשוט תחושת אשמה חזקה על האטת הקצב. רגשות האשם הללו נובעים, באופן טבעי, מהציפיות הגבוהות מיזמים לעמוד ביעדי צמיחה.
במסע של יזם, רגעי השתהות והתבוננות לפני קבלת החלטות אסטרטגיות, הינם לעיתים קרובות מכריעים להצלחת הסטארטאפ. אם נביט לרגע על עולם העיצוב היפני, הרחוק כביכול שנות אור מעולם היזמות - נגלה מונח ייחודי בשם "יוהאקו נו בי" (白の美). פירושו, בפשטות, הוא "היופי שבחללים ריקים". ניתן לראותו במקדשים, ביצירות אמנות ובגני זן יפנים, שם לצד תשומת הלב המוקדשת לסידור הסלעים והצמחים בגן, מוקדשת חשיבות רבה לחללים הריקים הקיימים ביניהם. בעולם הסטארטאפים, בין אם מדובר בגיוס כסף, מכירה ללקוח חדש או התמודדות עם מורכבות ביחסי שותפים, אימוץ גישת "יוהאקו נו בי" והטמעת חללים ריקים בצורה מודעת ומכוונת בתכנון לוח הזמנים, בכוחם להוביל לשיפור משמעותי בביצועים הן של החברה והן של היזמים, ולאורך זמן, אף להשפיע על מערכות היחסים עם עובדים, משקיעים, לקוחות, ואפילו בני משפחה.
הדרישה מהיזם לספק תוצאות היא ברורה, אך במקביל קיימת הבנה הולכת וגוברת בשנים האחרונות בתעשיית ההון הסיכון הגלובלית והישראלית כאחד, לפיה הפסקות קצרות במהלך היום לא רק מפחיתות לחץ, אלא גם משפרות את התפקוד הקוגניטיבי והפרודוקטיביות, וע"י כך מורידות את הסיכון לשחיקה. יצירת חללים ריקים ביום דרך קביעת הפסקות קצרות לפני ואחרי פגישות - מה שנראה לכאורה כצעד מובן מאליו - יכול להתברר כאירוע מורכב לביצוע בלוח זמנים צפוף של יזם; אף על פי כן, שינוי קטן זה, המאפשר זמן לעיבוד מידע והפקת תובנות מכל אינטראקציה לפני הקפיצה לפגישה הבאה, הינו בעל חשיבות קריטית בשיפור תהליכי קבלת החלטות.
גם מנקודת מבט ביולוגית, פרודוקטיביות אינה כפתור שניתן להדליק בכל רגע נתון. היא נעה לפי המחזור הטבעי של הגוף, או בשמו המקצועי "מקצב אולטרדיאני". מדובר במחזור המתרחש במרווחים קצרים החוזרים על עצמם כל 80 עד 120 דקות לאורך היום והלילה. מקצבים אלו משפיעים על מגוון תפקודים כגון רמות האנרגיה, הערנות, מחזורי השינה ותהליכים פיזיולוגיים נוספים, כשבמהלך היום, לאחר כל פרק של ריכוז מוגבר, מגיע צורך טבעי להפסקה כדי לחדש אנרגיה. על אף הנטייה הראשונית לא לקחת הפסקות, דווקא הכרה והבנה של מקצבים אלו יכולה להוביל לשיפור דרמטי בביצועים. במחקר מפורסם של הפסיכולוג אנדרס אריקסון נמצא כי כנרים מצליחים, חילקו את זמני האימון שלהם לשלושה סשנים של 90 דקות, עם הפסקות של 15-20 דקות לאחר כל אימון, ומצאו כי חזרות מתוכננות ומבניות היו קריטיות לפיתוח מיומנויות יוצאות דופן. אם נחזור לנקודת מבטו של היזם - אל מול האתגרים ורשימת המשימות הלא נגמרת, קל לשכוח שגם קיים מלאי אנרגיה מוגבל. על אף הנטייה הראשונית לא לקחת הפסקות, דווקא הכרה והבנה של מקצבים אלו יכולה להוביל לשיפור דרמטי בביצועים.
יזמים נדרשים להציג את המיזם שלהם כמה פעמים ביום ועד עשרות פעמים בשבוע לגורמים מגוונים. הם שוקדים על המיזם מסביב לשעון, מתעמקים ונושמים כל פרט - אבל כשמגיע הרגע להציג, מרוב רצון להראות שליטה בחומר ואת היתרונות בשימוש במוצר ובטכנולוגיה - הם נוטים לשכוח כלל חשוב: הצגה למשקיעים ולקוחות היא לא מופע חד צדדי. ההפך הוא הנכון: יצירת מרווחים, שאלות ודיאלוג, בונים אמון ומעורבות מהצד השני. ככל שהחברה צומחת והצורך בהאצלת סמכויות עולה, השתיקה הנדרשת מהמנכ"ל משחקת גם תפקיד סימבולי – ככל שיהיה מסוגל לאפשר לעובדים אחרים להוביל ולהשמיע את קולם, תתאפשר התפתחות הן של הצוות והן של החברה עצמה.
ליזם המעוניין ליישם גישה זו, מומלץ לבחור מראש מספר נקודות מפתח שחשוב לו להדגיש בפיצ', להמנע מלנסות לכסות כל פרט בהצגה ולהשאיר מראש מספיק זמן לשאלות ולדיון. לאורך השיחה כולה, מומלץ לתרגל הקשבה פעילה, על ידי שיקוף התובנות והפידבק העולים מצד המשקיעים או הלקוחות, מה שיאותת על הבנה עמוקה של נקודות העניין של הצד השני. גם בעת משא ומתן, כפי שמדגיש כריס ווס, ראש צוות המשא ומתן הבינלאומי של ה-FBI בספרו "בלי פשרות", לשתיקה ישנה השפעה גדולה בהיותה כלי עוצמתי ליצירת אמון, לחשיפת מידע מצד השני, ולהורדת מתחים בשיחה.
חוסר הנוחות ששתיקה עלולה ליצור היא דבר טבעי. כמו בעסקים, גם בדייט ראשון, קיימת נטייה טבעית להימנע משתיקות "מביכות" ככל האפשר. עם זאת, ככל שעובר הזמן ומערכת היחסים מתעמקת, דווקא רגעי שקט מסמלים את הנינוחות והרוגע שנוצר בין בני הזוג. באופן דומה, פיצ'ים מוצלחים יכולים להרוויח מחללים ריקים: תפיסת המפגש כהזדמנות ליצירת אינטראקציה ולא פרזנטציה, משדרת רוגע, פתיחות ובהירות אסטרטגית של היזם. דווקא ההשתהות מאותתת על ביטחון, ומדגישה את נכונות היזם לקבל פידבק, שבתמורה יוצרת בסיס יציב למערכת יחסים עם פוטנציאל להוביל לתוצאות עסקיות טובות יותר בעתיד.
דרך נוספת להתבונן על המרווחים ככזו שמסייעת בתוצרים עסקיים, הינה ניהול לוג, יומן (או מסמך בטלפון) של רעיונות ומחשבות שעולות בזמני המרווח, ולחזור לעשות רפלקציה במה שעלה אחת לתקופה. דווקא הרעיונות הלא מגובשים שעולים ברגעים של חשיבה חופשית, בעלי פוטינציאל להפוך לזרע שיפרה יצירה או כיוון עסקי חדש - בזכות זה שטרחנו לתעד אותו ברגע שעלה.
לסיכום, הסתכלו על מרווחים כהזדמנות לצמיחה עסקית, ולא כגורם מאט להתפתחות. הם יביאו אתכם ליעילות מוגברת ואף יורידו את הסיכוי לשחיקה. באותו אופן בו גני זן יפנים מגלמים בהירות מדיטטיבית, כך מרווחים מטפחים חשיבה צלולה, וגישה רגועה יותר לפתרון אתגרים - שניהם כלים בעלי חשיבות עליונה הנדרשים ממנכ"ל בהובלת חברה מצליחה.
ענבל פרלמן היא שותפה בקרן TAU Ventures, קרן ההון סיכון של אוניברסיטת תל אביב
