כל כנס, פגישה או שיחת מכירה יכולים להיחשב בתור פרסום המצאה ולפגוע בהגנת הפטנט – כך תתכוננו מראש
כל כנס, פגישה או שיחת מכירה יכולים להיחשב בתור פרסום המצאה ולפגוע בהגנת הפטנט – כך תתכוננו מראש
שיחת נטוורקינג, פוסט או הצגת טכנולוגיה למשקיע – כל חשיפה ללא הסכם סודיות עלולה להיחשב פרסום ולפגוע בהגנת הפטנט. בחלק ממדינות העולם, מרגע הפרסום, הפיתוח החדשני שלכם לא יוכל להיות מוגן בפטנט, בעוד שבמדינות אחרות אחר ישנה תקופת חסד של עד שנה. הפתרון, אומרת ד"ר רויטל גרין, ראש מחלקת הכימיה והפארמה של קבוצת ארליך, הוא להתכונן כמה שאפשר מראש לכל פרסום, ולעבוד בשיתוף פעולה מלא של אנשי הפיתוח העסקי ומשרד הקניין הרוחני
אחד מהמרכיבים הקריטיים של הגנת פטנט הוא הגשת בקשה לפני חשיפת המידע לקהל הרחב - בין אם בכנס מקצועי, פרסום מאמר או כל פרסום אחר, או לצד שלישי כלשהו – לצרכי השקעה פוטנציאלית. ד"ר רויטל גרין מדברת על הדרך הנכונה להגנת פטנט אופטימלית אשר מוגשת במועד הנכון.
לא חייבים להציג בכנס כדי לחשוף מידע - גם נטוורקינג ושיחות מכירה חושפים את הטכנולוגיה שלכם
ד”ר גרין מספרת כי ישנם לקוחות שמקדמים עסקאות ומגלים מידע תוך כדי ביצוע העסקה. "ברגע שהטכנולוגיה מוצגת בפני צד שלישי, ההמצאה הפוטנציאלית עלולה להיחשף לציבור, גם אם מדובר בתיאור חטוף של הטכנולוגיה במהלך ארוחת צהריים אקראית לדוגמא". לדבריה, "לקוחות פונים אלינו מעכשיו לעכשיו ואומרים 'יש לנו מחר פגישה עם גורם כזה או אחר, למשל, במהלך כנס מקצועי כלשהו, ואנחנו מתכוונים לספר לו על הטכנולוגיה'. מדובר בלקוחות שיודעים חודשים מראש שיש כנס ויודעים שהם הולכים לעשות נטוורקינג. אפשר (וכדאי) להתחיל לדבר על הכנס הקרוב מספר חודשים לפני כן".
הדבר שהכי חשוב להבין בנושא, אומרת ד”ר גרין, "הוא שאם משהו התפרסם, אובדות הזכויות על ההמצאה, חוץ מארצות הברית ומספר מדינות נוספות בהן יש תקופת חסד בת חצי שנה עד שנה להגשת בקשה אחרי פרסום שהחברה עצמה יזמה".
הפתרון להגנה נבונה - שילוב כוחות של אנשי הפיתוח העסקי עם משרד הקניין הרוחני
לדברי ד”ר גרין, "המפתח ליצירת הגנה אופטימלית היא שיתוף מלא ועבודה משותפת של אנשי הטכנולוגיה והפיתוח העסקי של החברה יחד עם משרד הקניין הרוחני, על מנת לתזמן ולתכנן את מועדי הפרסום וההגשות".
בפעילות אוניברסיטאית, למשל, "אין מועד פרסום ידוע מראש ומדענים שואפים לפרסם, כך שצריך לדאוג שלא ייווצר נזק בעקבות פרסום לא מפוקח". אצל לקוחות פרטיים, "הטיימינג של הפרסום חשוב מאוד. אנשי הפיתוח העסקי צריכים ללכת יד ביד עם משרד הקניין הרוחני ולהתכונן מראש".
לדבריה, "בעולם הפטנטים, לפעמים מגישים בקשה לפטנט כשיש הוכחת היתכנות ראשונית בלבד, כאשר ברור שעל מנת שיתקבל פטנט מתוך בקשה כזו יש צורך במחקר יותר רחב ו/או מעמיק. מצד אחד דחוף להגיש את הבקשה כי נציג מהחברה עומד לדבר על הטכנולוגיה, ומצד שני עולה השאלה האם יש מספיק מידע להגשת הפטנט". בהתאם לכך, "המדענים צריכים להגיד ולשתף האם הם יכולים לבסס את ההוכחה תוך שנה, או אז הבקשה ניתנת לעדכון לפני הגשתה במדינות רבות. אם כן, מגישים, ואם לא – אנחנו מייעצים להם לא לפרסם. לפעמים גם מגישים וגם מייעצים לא לפרסם, אבל ההחלטה צריכה להיות משותפת".
במקום להגיש כבקשת פטנט את המאמר כפי שהוא ולקבל הגנה מוגבלת - חשוב לשאוף להגנה רחבה ככל האפשר
נקודה נוספת בכל הנוגע לקשר בין מועד הפרסום למועד ההגשה, אשר רלוונטית בעיקר לפרסומים מדעיים, אומרת ד”ר גרין, "קשורה להגשות 'הרגע האחרון', בהם עורך הפטנטים מיודע על פרסום מדעי (למשל, מאמר) ימים ספורים או אפילו שעות ספורות לפני הפרסום. הפתרון הפשוט המקרים אלה הוא הגשת הפרסום כפי שהוא כבקשת פטנט ראשונית.
הרצון מבחינת הגנה, לעומת זאת, "הוא להגיש בקשה רחבה יותר מהמאמר עצמו, כדי לקבל הגנה רחבה יותר על בסיס הממצאים שתוארו במאמר אך גם מעבר להם. אם ההגשה והפרסום הם על אותו היקף, הדבר עשוי למנוע את הקבלה של פטנט על טווח רחב יותר בהמשך, וזה מיותר", אומרת ד”ר גרין. לדבריה, "אם שומרים על המבט קדימה, הולכים יד ביד עם משרד הפטנטים ולוקחים ביחד החלטות על מה שמפרסמים והקשר בין הפרסום למה שמגישים בבקשה לפטנט, אפשר לקבל את היקף ההגנה הרחב ביותר בהמשך הדרך". במילים אחרות, ככל שתוכן בקשת הפטנט הראשונית, שלה תאריך קודם לפרסום (אפילו ביום אחד) יהיה רחב יותר מתוכן הפרסום עצמו, הפרסום לא יפגע בתהליך בחינת הבקשה וקבלת הפטנט. מצד שני, אם תוכן בקשת הפטנט הראשונית זהה או דומה לתוכן הפרסום, הסיכוי שהפרסום יפגע באפשרות לקבל פטנט על היקף רחב יותר ממה שתואר בבקשה הראשונית הוא גדול.
גם בניסויים קליניים בעולם הפארמה - ישנה חשיבות למועד ולתוכן של הגשת הפטנט
דוגמה נוספת המשפיעה על מידת ההגנה של פטנטים על הפיתוחים של החברה מגיעה מכיוון הניסויים הקליניים של חברות פארמה. ניסויים קליניים הם ניסויים בבני אדם, הנערכים על מנת לקבוע את פרוטוקול השימוש והמינון הבטוח והיעיל ביותר של טכנולוגית הטיפול, ועל מנת לקבל אישור מהרשויות השונות בעולם לשווק את טכנולוגיית הטיפול. "חברת פארמה שנכנסת לניסויים קליניים, עושה זאת פעמים רבות אחרי הגשת בקשה לפטנט על עבודה שנעשתה במעבדה", אומרת ד”ר גרין. "לפעמים יש לחברה תחושה שהטכנולוגיה מכוסה בפטנט, בעקבות התיאור בבקשה המוקדמת". החברה לעיתים גם לא מודעת לכך שעצם קיום הניסוי הקליני, וכן פרוטוקול הניסוי ותוצאותיו, מתפרסמים.
עם זאת, הניסוי הקליני עצמו מוסיף מידע חשוב, "כמו מינון, אופן מתן התרופה, תופעות לוואי ועוד, אשר על פיהם ניתן הרישיון לשיווק טכנולוגיית הטיפול", אומרת ד”ר גרין. "בעקבות הזמן הארוך בין הגשת הבקשה לבין תחילת הניסוי הקליני ולאחר מכן עד לאישור התרופה, סביר להניח שבנקודת הזמן בה נערך הניסוי הקליני מתקיימים שני תרחישים: (1) הפטנט מתקרב למועד תפוגת התוקף שלו, ו-(2) ידע חשוב שהצטבר במהלך שנות המחקר מאז הגשת הבקשה לפטנט אינו משוקף בפטנט".
הפתרון המומלץ "הוא להגיש בקשה לפטנט על סמך הפרוטוקול של המחקר, ובכך לאפשר לקבל הגנת פטנט על הטכנולוגיה שתיושם בסוף הדרך ושמאפשרת שימוש אופטימלי בה, ותוך כדי גם ליהנות מתקופת הגנה פטנטית נוספת, במה שנקרא “life cycle management". יצוין כי למרות שבקשת פטנט מבוססת פרוטוקול ניסוי קליני על פי רוב תהיה ממוקדת מאוד ולכן בעלת היקף הגנה צר יחסית, כל טכנולוגיה שתחרוג מתחום ההגנה הזה לא תהיה מאושרת לשימוש ללא אותם ניסויים קליניים אשר אורכים שנים רבות, וסביר להניח שגם תהיה נחותה לטכנולוגיה האופטימלית המוגנת בפטנט. לפיכך, בפועל, אותו היקף הגנה צר כביכול עדיין מבטיח לבעל הפטנט זכויות בלעדיות על שימוש בטכנולוגיה לתקופה נוספת.
איך מתכוננים כמה שיותר מראש?
"אצל לקוחות פרטיים עם היקף יחסית גדול של פעילות, אנחנו מנהלים שיחות תקופתיות בהן עוברים על הפעילות ומחליטים איך לנהל את ה-IP בהתאם", אומרת ד”ר גרין, "כל זאת מתוך הבנה כי ככל שהיקף הפעילות גדול יותר, כך קשה יותר לשלוט בפרסומים ובמועדים ולהתכונן מראש".
אם הלקוח אומר שיש בתאריך מסוים פוטנציאל לכך שהוא יעניין גורם חיצוני במידע מסוים, אפשר לתזמן מראש את פעילות ה-IP. "זה יכול להיות כנס, מאמר, פגישה עם משקיעים או שיתוף פעולה - כל דבר שהוא פתח לחשיפת מידע", אומרת ד”ר גרין.
מצידה של חברת עריכת הפטנטים, "הייעוץ נוגע לחוקים הספציפיים בכל מדינה, תזמון פעולות ה-IP ושיתוף מהניסיון", אומרת ד”ר גרין. "היה לנו מקרה ממש לאחרונה, בו לקוח סיפר שהוא עומד להיפגש עם חברת קוסמטיקה בינלאומית, ואמרנו להם באופן חד משמעי שהם חייבים להגיש בקשה לפטנט לפני הפגישה". הסיבה לכך, אומרת ד”ר גרין, "היא לקוח אחר של המשרד שהיה בשיתוף פעולה עם אותה חברה בעבר, אשר במסגרתו הוחלט להגיש בקשה משותפת, תוך סיכום על כך שמרכיב שחשוב ללקוח, שיהיה בבעלותו בלבד. למרבה ההפתעה, בהמשך גילינו שממש ביום הגשת הבקשה המשותפת, החברה הבינלאומית הגישה שש בקשות על אותה טכנולוגיה, תוך ניצול הטיוטות שהתקבלו מהלקוח שלנו".
גם אם העדכון מגיע ברגע האחרון - עדיין אפשר להגיש את הבקשה
באופן טבעי ומובן, "ישנם עדיין לקוחות שמגיעים אל משרד הקניין הרוחני מספר ימים לפני הפרסום", אומרת ד”ר גרין. "אנחנו ערוכים לתת מענה לצרכים תוך 24-48 שעות. זה חלק מה-DNA של המשרד".
התפקיד של אנשי חברת עריכת הפטנטים הוא לקבל המצאה, להבין את המדע והיישומים שלה, להבין איך הופכים אותה לפטנט ומהם היישומים שעליהם כדאי להגן. "אלו דברים שהלקוח לא תמיד חושב עליהם", אומרת ד”ר גרין. "צריך להסתכל על התמונה הרחבה ולאחר מכן להעביר את הכל לכתב במסמך של עשרות עמודים – וכל זה תוך 48 שעות, במקום טווח מקובל של 6 שבועות, על הנייר".
