כלכליסט-טק“אם הבלוקצ'יין ימתין לבנקים, יעברו הרבה שנים"
כלכליסט-טק
“אם הבלוקצ'יין ימתין לבנקים, יעברו הרבה שנים"
תומר מיכאלי, שותף מנהל בוויולה פינטק, אמר כי “הפתרונות המעניינים של הבלוקצ’יין יבואו מחברות טכנולוגיה חדשניות”. דינה פסקא־רז, שותפה, ראש מערך הטכנולוגיה ב־KPMG סומך חייקין: “הרפורמה של בנקאות פתוחה, שבנק ישראל מוביל אותה, יוצרת שינוי קונספטואלי, ולפיו המידע הפיננסי הוא לא של המוסד הפיננסי אלא של הלקוח"
"חברות הביטוח הישנות עדיין לא הפנימו שהמהפכה בדרך, ויש להן עוד דרך ארוכה לעשות", אומר גיל ארזי, שותף מייסד קרן FinTLV, במושב השלישי בפרויקט The Next Big של “כלכליסט” ו־KPMG שעסק בתחום ה־Fintech. "בשנה האחרונה היתה עלייה מטורפת בהשקעה בחברות בתחום. מדובר בחברות דיגיטליות חדשות שקמות ובאות לפתור ללקוח את האינטראקציה עם חברות הביטוח הישנות".
במושב השתתפו גם תומר מיכאלי, שותף מנהל בוויולה פינטק; דינה פסקא־רז, שותפה, ראש מערך הטכנולוגיה ב־KPMG סומך חייקין; ומירב הר נוי, שותפה מנהלת בקרן מונטה. לדברי פסקא־רז, "אותן חברות יוצרות חיתום פרסונלי הרבה יותר מותאם, מבוסס טכנולוגי, ושירות דיגיטלי כמעט ללא מוקדי שירות לקוחות. מעלים הכנסות, מורדים הוצאות. קשה להתווכח עם זה".
עם זאת, בתקופה האחרונה אנו עדים לירידה חדה בשווי החברות המובילות בתחום. "אלו חברות שהונפקו במיליארדי דולרים, והיום הן שוות מאות מיליונים. המשקיעים הפסידו הרבה מאוד כסף", אמר ארזי. "המשקיעים הבינו שלא כל חברות הביטוח החדשות האלו יודעות לייצר רווחים נראים לעין בעתיד הקרוב. אנחנו כבר רואים שיש מגמה ושיחות בתוך הענף הזה על מיזוגים אפשריים על כל מיני חברות. עם זאת, אנחנו חייבים לזכור, המהפכה הזו היא רק בראשיתה. החברות האלו שעוסקות בביטוח־טק נוגעות כרגע בחצי אחוז עד אחוז בכל מה שקשור לעולם הביטוח. בשנים הקרובות אנחנו צפויים לראות שינויים מאוד דרמטיים בתחום הזה".
"מעט חברות ישראליות"
אחד השינויים האפשריים בתחום קשור לטכנולוגיית הבלוקצ'יין. "זו טכנולוגיה עם המון הבטחה", אמר מיכאלי. "הפתרונות המעניינים של הבלוקצ'יין יבואו דווקא מלמטה, מחברות שיבואו עם שימושים חדשים לטכנולוגיה. אם נחכה לראות את חברות הביטוח או הבנקים עושים שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. אנחנו נחכה עוד הרבה שנים, הן זזות מאוד מאוד לאט. ישנן חברות ישראליות שמנסות לתת את התשתית לבנקים ולחברות הביטוח שתאפר נגישות לבלוקציין, אך מדובר במעט מאוד חברות ישראליות ומעט חדשנות – היינו שמחים לראות יותר כאלו".
אחד ההיבטים המשוועים לחדשנות קשור לעולם הבנקאות. "הרפורמה של בנקאות פתוחה שבנק ישראל מוביל אותה יוצרת שינוי קונספטואלי, ולפיו המידע הפיננסי הוא לא של המוסד הפיננסי אלא של הלקוח", הסבירה פסקא־רז. "סביב זה מתפתחים סטארט־אפים, בין שהם מאפשרים לבנקים להגדיל את מערך המידע והשירותים שהם נותנים ללקוחות, ובין אם מדובר בחברות שעושות השוואה למידע פיננסי".
על פי הר־נוי, הפינטק הפסיק להיות אנכי והתחיל להיות משהו רוחבי: "היום למשל נהגים של אובר יכולים לקנות מאובר גם את הביטוח, גם את מימון לרכב, גם את השוברים לקניית דלק וגם משקאות וחטיפים לנוסעים, כלומר כל השירותים הפיננסיים מסופקים על ידי אובר. כשמסתכלים על Wells Fargo ושואלים אם הם רלוונטיים בכלל לעתיד של אותו נהג או לחיים היום־יומיים שלו, התשובה היא לא. ככל שהזמן יתקדם תהיה רגולציה שתאפשר את זה. חברות שיש להן צרכנים יבינו מה המודלים הנכונים לשלב את השירותים הפיננסיים. שם אנחנו רואים את המגמות הולכות וגדלות".
"השקעות מסוכנות"
בשנתיים האחרונות אנו עדים לשיגעון השקעות כאשר חברות סטארט־אפ מגיעות לשוויים גבוהים מאוד עוד בטרם יש להן בכלל מוצר. בנוגע לשאלה על מצב השוק כיום ועל היכולת של החברות לעמוד בציפיות מהן, ענה ארזי: "אנחנו השקענו כבר בשש חברות שהן יוניקורן ושוות מעל מיליארד דולר. אנחנו מסתכלים על היכולת של החברה להיות רווחית. יש חברות שאנחנו לא מצליחים להבין מתי ואיך הן יהפכו לחברות רווחיות. יכול להיות שאנחנו טועים, אבל אני לא חושב שחברות יכולות לשרוף עוד ועוד כסף כדי להביא לקוחות ובסוף להישאר עם EBIDTA שלילית, כלומר עם חוסר יכולת להכניס כסף. בסופו של דבר צריך להיות איזה מודל עסקי שמחזיק את הדבר הזה, אחרת אני לא מבין למה אני צריך להשקיע בזה – אלו השקעות מאוד מסוכנות".
לטענת הר נוי, השאלה החשובה היא אם כמשקיע אתה קונה את המניה או את החברה, ולכמה זמן אתה מתכוון להחזיק בה: "בטווח הקצר השווי מאוד גבוה כי הן לא מרוויחות כסף וכי הן מפוקסות על צמיחה. אבל השאלה אם החברות האלו יכולות להראות מודל ארוך טווח של 20-10 שנה ולהיות רווחיות באותו פרק זמן. אולי ההנפקה היתה יותר מדי גבוהה, אבל האם המיליארד דולר הזה מסוגל להיות 10 מיליארד דולר בטווח זמן רחוק? האם יש מודל עסקי והאם הוא יכול לתמוך בצמיחה לטווח ארוך?"
פסקא־רז: "ההסתכלות שלנו שונה, אנחנו מסתכלים בסוף על דו”חות כספיים. אנחנו צריכים לזכור שיש שני דברים שמשפיעים על הערכות השווי האלו, בעיקר בסבבי הגיוס. הראשון הוא כמות המשתמשים. בזמנו לווטסאפ היו הכנסות זניחות אבל היא נמכרה לפייסבוק ב־14 מיליארד דולר. אז זה היה נראה מוזר, היום אף אחד לא מעלה שאלות. יש חברות שקונות חברות אחרות בגלל היוזרים, וויז בזמנו, מוביט וכדומה. הדבר השני הוא שבקרנות הגדולות יושבים אנשים שמבינים טוב טכנולוגיה ורואים את הפוטנציאל לשימוש ושוק חדש – רואים משהו מהותי שלא רואים עדיין בדו”חות הכספיים".
”מחפשים טאלנט”
שוק ההייטק בוער בשנה האחרונה בכל הנוגע לגיוס כוח אדם איכותי. למעשה על רקע מגפת הקורונה אנחנו עדים לגל התפטרויות בארץ, כמו גם בעולם, בענפים שונים בתעשייה, ותופעה זו לא פסחה גם על תחום ההייטק, שמלכתחילה סבל ממחסור בכוח אדם. לאור כך החשיבות בגיוס טאלנטים בהייטק רק הולכת וגוברת.
"ההשפעה של הטאלנט היא דרמטית", מסביר ארזי. "ברור שבשלב המוקדם של החברות מה שהכי חשוב זה הטאלנט והיזמים שהרימו את המיזם. אנחנו רואים את זה גם בחברות היותר מתקדמות ובחברות הגדולות שיש להן מרכז פיתוח בארץ. הן צריכות לגייס מאות אנשים למערכים טכנולוגיים מאוד מורכבים, ולהביא אנשים שהם ברמה טכנולוגית ברמה מאוד גבוהה וקשה למצוא אנשים כאלה כיום. יש מאבק אין־סופי, ואפילו הקרנות עוזרות למקימים למצוא עובדים. אתה רואה היום פרסומות של קרנות שמציעות לעזור בגיוס עובדים. זה מעלה מאוד את רף השכר ואת ההוצאות של החברה".
"כל מקום שאפשר להביא אליו טאלנט זה יתרון תחרותי מאוד משמעותי", מוסיף מיכאלי. "גיוס טאלנטים הוא אחת האסטרטגיות שעושים היום, כי אתה לא מביא אדם אחד אלא צוות שלם שיעבוד ביחד. הבעיה תחמיר, זה לא רק אצל מהנדסים. זה זולג כי כדי לגייס מהנדסים אני חייב אנשי גיוס, אנשי HR – היום התחרות עוברת לאנשי HR וכנ"ל לאנשי הכספים ואנשי מכירות".
לטענת הר נוי, "אנחנו רואים שכל החברות עוברות לעבוד במודל ביזורי, במיוחד החברות הגדולות שיש להן מספר מרכזי פיתוח עם מרכז טאלנטים מקומיים שמנהלים אותם. מה שאנחנו עוד רואים שחסר זה אנשים שמבינים טוב ברגולציה בתחומים של פינטק שיודעים להסתכל על כל המערכת. בעיקר חסרים אנשי מוצר. כל חברה מבינה שהיא צריכה אנשי מוצר, ושם אחד המחסורים הגדולים ביותר. עם זאת, יש מעט מאוד חברות שמוכנות לקלוט ג'וניור, אנשים שסיימו את הלימודים ועדיין אין להם הרבה ניסיון".
על פי פסקא־רז, "היום לכל חברות ההייטק יש חדר אוכל, אבל במשק חסר גם מלצרים. יש מחסור מאוד גדול. זה לא רק עניין של כסף, העובדים רוצים להתחבר לאיזשהו חזון, רוצים להיות חלק מחברה שהיא פורצת דרך. היום הנושא הוא חוויית עובד, לא חוויית לקוח. צריך לייצר לעובד איזושהי חוויה, ואפשר לראות שחברות עובדות על זה. ההסתכלות היום על כל הנושא של אחזקת העובדים היא שאתה צריך לגייס את העובד שלך כמעט כל חודש מחדש. אתה צריך למצוא לו את מסלול הקריירה ואיך זה יתרום לו".
