הטרנד החדש: לקנות מניות עם "קרדיט" לשימוש בענן - במקום במזומן
הטרנד החדש: לקנות מניות עם "קרדיט" לשימוש בענן - במקום במזומן
ענקיות הטכנולוגיה כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל משתמשות בשירותי הענן שלהן כמעין מטבע חדש. הן משקיעות בחברות תוך מתן "קרדיט" לשימוש בענן במקום תשלום במזומן, ועל הדרך מושכות וקושרות סטארט־אפים לתשתיות שלהן
זוז הצידה ביטקוין, בעולם הטכנולוגיה מתבסס "מטבע" חדש להעברת ערך — קרדיט למחשוב ענן. ענקיות הטכנולוגיה, שמחזיקות ביכולות עיבוד ואחסון יקרות במיוחד, מחלקות, נותנות או מציעות קרדיט לשימוש בשירותי הענן שלהן ככלי השקעה תמורת מניות, שליטה או רק כדי למשוך סטארט־אפים לבסס את העסקים על גבי החטיבות שלהן בראשית דרכם. המטרה — להשתלט על נתחי שוק עולמיים בענן.
מאז השיקו ב־OpenAI את ChatGPT בנובמבר 2022 פועלים סטארט־אפים רבים בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, ומנסים להציע מוצרים חדשים מבוססים על הטכנולוגיה הפופולרית. כדי לבנות מוצרים מסוג אלו יש צורך במחשבי־על רבים, מצוידים בשבבים מתקדמים (GPU), שפועלים ומתוחזקים במרכזי נתונים ענקיים. כל הרכיבים האלה ותפעולם דורשים השקעת הון עתק, שרק ענקיות הטכנולוגיה יכולות להרשות לעצמן. "GPUs בשלב זה הרבה יותר קשים להשגה מסמים", אמר אלון מאסק בכנס במאי שנה שעברה. כך, למשל, חברת המחקר SemiAnalysis חישבה ש־ChatGPT עולה ל־OpenAI כ־700 אלף דולר ליום בעלויות מחשוב בלבד, בהתבסס על העיבוד הדרוש להפעלת GPT—3.5, מודל ברירת המחדל באותה תקופה. לכן, כל מי שרוצה לפעול בתחום תלוי בכוח המחשוב של החברות הגדולות — אמזון, מיקרוסופט ואלפבית האמריקאיות, ועליבאבא וטנסנט הסיניות.
עבור הענקיות, חטיבת שירותי הענן מושכת את מרב תשומת הלב בעונות הדו"חות. הביצועים שלהן באותו סגמנט, הצמיחה ונתח השוק שהן מצליחות להשתלט עליו הפכו להיות מהותיים יותר עבור משקיעים מליבת הפעילות של החברות עצמן. ביצועי חטיבת הענן של אמזון AWS חשובים היום יותר למחיר המניה מהפעילות הקמעונאית שביססה אותה. בדומה לה, כך גם ביצועי Azure של מיקרוסופט וגוגל ענן של אלפבית ישפיעו יותר על התנהגות המניה עם פרסום הדו"חות. במהלך 2023 הכנסות אלפבית מענן הסתכמו ב־33 מיליארד דולר (זינוק של 27% בהכנסות בראייה שנתית), של מיקרוסופט ב־88 מיליארד דולר (זינוק של 17% בראייה שנתית) ואמזון ב־91 מיליארד דולר (צמיחה של 13%).
ענקיות הטכנולוגיה מצאו את עצמן במצב ייחודי למדי: מצד אחד הן מחזיקות באופן ריכוזי במשאב נחשק, מצד שני התחום תחרותי מאוד. בהתאם’ הן היום ממנפות את המשאב ביצירתיות — שימוש בקרדיטים של עיבוד ענן כיחידה להעברת ערך לכל דבר, סוג של מטבע חליפין מסוג חדש. כך, למשל, בהשקעת העתק של מיקרוסופט ב־OpenAI מינואר 2023, שהיקפה עמד על 10 מיליארד דולר, מיקרוסופט הזרימה רק שבריר מסכום זה אל תוך הסטארט־אפ. מרבית הכסף חולק למנות שניתנות ל־OpenAI למטרה הבלבדית לרכוש כוח חישוב משירותי הענן של החברה. באופן זה ההשקעה ב־OpenAI לא רק מעניקה לסטארט־אפ הקטן יחסית גישה לכוח חישובי הכרחי לפיתוח מוצריו, אלא היא גם מגדילה ומבססת עוד יותר את שירותי הענן של מיקרוסופט, שמחזיקה היום בנתח שוק השני בגודלו בעולם (25%), מפגרת מעט באופן יחסי לעומת אמזון (31%).
היריבה העיקרית של OpenAI, חברת אנתרופיק, נכנסה לשתי עסקאות ענק בשנה החולפת עם אלפבית ואמזון. גם עסקאות אלו כוללות רכיב משמעותי של מימון שאינו הזרמת הון ישירה לחברה, אלא הזרמת הון ייעודי לרכישת שירותי חישוב ועיבוד בענן מאותן חברות כמו גם ההבטחה להפוך ללקוחת ענן של החברות המממנות. בספטמבר האחרון הכריזה אמזון על השקעה של כ־4 מיליארד דולר באנתרופיק, ובו במקביל הודיעה אנתרופיק כי התחייבה לרכוש שירותי ענן מאמזון (AWS) בשווי 4 מיליארד דולר לאורך חמש השנים הקרובות. אלפבית, שהתחייבה להשקיע בסך הכל 3 מיליארד דולר באנתרופיק בשני סבבים בשנה החולפת, קיבלה התחייבות מאנתרופיק להוציא סכום דומה בשירותי ענן מגוגל (Google Cloud). כך מחזירות לעצמן הענקיות את ההשקעות שהן מבצעות בסטארט־אפים היישר אל תוך שורת ההכנסות מענן שלהן. פעמים רבות אפילו מבלי ליצור אירוע מס לצדדים אם המימון מגיע בצורת קרדיטים ולא מוזרם כהון לחברה.
עסקאות אלו משכו את תשומת לב הרגולטורים ברחבי העולם, שהחלו בחודשים האחרונים גם לבחון את הקשרים בין חברות בינה מלאכותית לענקיות הטכנולוגיה שמממנות אותן. באפריל מנכ"לית רשות התחרות והשווקים הבריטית (CMA), שרה קרדל, דיברה בכנס על החשש מפני "רשת מקושרת" של למעלה מ־90 שותפויות והשקעות אסטרטגיות שהוקמו על ידי גוגל, אפל, מיקרוסופט, מטא, אמזון ואנבידיה בשוק הבינה המלאכותית הגנרטיבית. בתגובה לדברים אלו נוהגות הענקיות לציין כי ההשקעה שלהן בחברות מוגבלת, והן אינן מחזיקות בתפקידים של דירקטוריון או משקיף בחברות השונות. אך הרשת המקושרת שהן בונות לא זקוקה למשקיף או דירקטוריון, אלא רק זקוקה לכבול כמה שיותר חברות בשירותי הענן כדי ליצור תחרות פחות פתוחה ואפקטיבית.
לצד עסקאות ענק בודדות של קרדיט תמורת מניות, ענקיות הטכנולוגיה סוגרות גם המוני עסקאות קטנות של קרדיט תמורת נתח שוק. עסקאות אלו משווקות על ידיהן כתוכניות "מענקים" וממותגות לעתים כפעילות שגובלת בפילנתרופיה. מענקים אלו כוללים תמיכה בסטארט־אפים בשלבים שונים של צמיחה, מעבדות מחקר, ארגונים ללא מטרות רווח ותוכניות ממשלתיות בצורת קרדיטים למחשוב ענן בשווי שנע ממאות דולרים לאלפי ומאות אלפי דולרים כל אחד. תוכניות אלו מתוארות כ"חינמיות", זאת אומרת שהחברות לא צריכות לוותר על מניות, אך הן כן צריכות להעביר את הפעילות שלהן לענן. מעבר בין שירותי ענן אינו פשוט, ולעתים כולל גם תשלום עמלות גבוהות לענקיות הטק.
חלק מתוכניות המענקים שבנו אמזון, גוגל, מיקרוסופט ואחרות כוללות שיתופי פעולה עם חברות וקרנות השקעה אחרות, שבהן קרדיטים לא רק "צבועים" לשימוש בשירותי הענן של אותה הענקית, אלא גם ממש בפלטפורמה ספציפית שמקיימת כבר שיתוף פעולה עם אותה הענקית במעשה שהוא מעין יצירת אקו־סיסטם ומרחב נטוורקינג מבוסס על שירותי מחשוב ענן. תוכניות אלו נועדו לתמרץ סטארט־אפים להפעיל את המוצרים שלהם על הענן הספציפי של הענקית המדוברת, בתקווה שעסקים אלו ככל שיזדקקו ליותר ויותר כוח מחשוב, יבחרו להישאר בפלטפורמות האלו ויהפכו ללקוחות משלמים.
2 צפייה בגלריה
שרה קרדל, מנכ"לית רשות התחרות והשווקים הבריטית. בוחנים את הקשרים בין חברות AI לענקיות הטק
(צילום: בלומברג)
הסינים לא נותרים מאחור. כמו אמזון, גם עליבאבא הסינית היא אולי לא אחת השחקניות הגדולות בתחום הענן, אך עם נתח של 4% מהשוק העולמי היא השחקנית הסינית הגדולה ביותר. בתקופה האחרונה החלה עליבאבא להשקיע בשורת חברות בינה מלאכותית גנרטיבית, שמציעות מוצרים דומים לאלו שמציעות האמריקאיות. בין היתר השקיעה ב־Moonshot, Zhipu, MiniMax ו־01.ai. לפי דיווחים שונים, חלקים גדולים מהשקעות אלו נעשו בצורה של מתן קרדיטים לחברות הסיניות לרכוש ממנה שירותי ענן. במקרים אלו בעליבאבא אפילו לא מזרימים הון ייעודי לסטארט־אפ, אלא מעבירים רק קרדיט תוך שהם מדלגים לחלוטין על רכיב המזומן בעסקאות.
משום שבסין מצב מחשוב הענן ייחודי עוד יותר על רקע האיסורים השונים שהטיל ממשל ביידן על יצוא שבבים, הממשל הסיני מתערב בעצמו בתעשייה. הפעולה האחרונה התקיימה במרץ אז נפתחו תוכניות סבסוד לסטארט־אפים שבה הממשלה מספקת "שוברי מחשוב" לחברות בשווי שנע בין 140 אלף דולר ל־280 אלף דולר. את הוואוצ'רים ניתן אף לממש במרכזי נתונים בבעלות הממשל הסיני.
