שוברת קודיםתעשיית הקריפטו למדה את כללי המשחק: מימון פוליטיקאים מרחיק רגולציה
שוברת קודים
תעשיית הקריפטו למדה את כללי המשחק: מימון פוליטיקאים מרחיק רגולציה
כתב האישום נגד בכיר ב־OpenSea חושף את הצורך ברגולציה שתגביל את זליגת שוק הקריפטו ליתר המערכת הכלכלית. אבל ההון העצום שמזרימה התעשייה למימון מירוצים פוליטיים מבהיר שזה לא יהיה קל
בשבוע שעבר נעצר והוגש כתב אישום נגד מי שהיה מנהל המוצר של OpenSea – זירת המסחר המקוונת הגדולה ביותר של NFT.
בכתב אישום חריג נטען שנתנאל צ’סטין עשה שימוש במידע פנים, ורכש לעצמו עשרות NFT זמן מה לפני שהיו מפורסמים בדף הבית בפלטפורמת המסחר. צ’סטין עצמו היה אחראי לבחור אילו NFT יוצגו בדף הבית, מידע שהחברה עצמה נהגה לשמור בסוד. לאחר שה־NFT היו מתפרסמים בדף הבית, מכר אותם צ’סטין, ועשה רווח אישי של בין פי שניים עד פי חמישה.
צ’סטין אמנם ניסה להסתיר את פעולותיו באמצעות ארנק אנונימי, אך התרמית שלכאורה ביצע נראית מעט מיושנת בכמה שהיא גסה וחצופה - ולא במקרה. שוק הקריפטו נהנה (או סובל) מעמימות רגולטורית ענקית. לא רק שהנכסים בשוק נעדרים הסכמה רגולטורית לגבי הגדרתם, כך גם הפעולות שניתן לבצע עם אלו ומי יכול לבצעם. בתוך כך כתב אישום זה מהותי לשוק ויכול לשנות את פני השוק. האופן שבו השוק ישתנה תלוי רבות בסוג הרגולציה שתבוא, ורגולציה תבוא עוד תבוא.
1. כסף למרוצים פוליטיים
בימיו הראשונים של שוק הקריפטו, בצורתו הגולמית והאידיאולוגית, המטרה לא היתה להתחמק מרגולציה, אלא למצוא נתיב אלטרנטיבי למדינה ולמערכת המוניטרית שלה. היום שוק הקריפטו שונה מאוד מאותו רעיון, ומשמש בעיקר כזירה למסחר ספקולטיבי.
בתוך מציאות זו, ואם להשאיל מימרה שחוקה - מגזר הקריפטו מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מצד אחד, הוא פועל בתדמית נחושה של מעין משבש גדול לשוק הפיננסי המסורתי, כאילו היה פרויקט Grassroot שצומח מן העם. ואת העם — שמכונה בשוק “קהילה” — אפשר וצריך לגייס לפעילות מתואמת בשם האידיאולוגיה. אלו באים לידי ביטוי בגיוסי כספים למטרות שונות, תמיכה בפרויקטים או מטרות, ולעתים אפילו הצפת רגולטורים בדואר זבל כדי להעמיס על עבודתם.
מצד שני, האנשים הדומיננטיים בשוק פועלים בנחישות בכל הצינורות המקובלים. בחודשים האחרונים במיוחד התעשייה מגייסת כל אסטרטגיה בספר. ראשית, שחקנים בולטים החלו, עקב לצד אגודל, לגייס לשורותיהם רגולטורים. כך, למשל, פיירבלוקס הישראלית גייסה למועצה המייעצת שלה את ג’יי קלייטון, ששימש בין 2017 ל־2020 כיו”ר ה־SEC; בורסת המסחר קוינבייס גייסה את ברט רדפירן, רגולטור בכיר ב־SEC שניהל את חטיבת המסחר והשווקים ברשות; וסולידיוס לאבס הישראלית גייסה את קאתי קרנינג’ר, שניהלה את הרשות האמריקאית להגנת הצרכן.
היסטורית, שיטת הדלתות המסתובבות אפשרה למערכת הפיננסית המסורתית להימנע מרגולציה מתקדמת. גיוס רגולטורים כמנהלים בכירים, יועצים או חברי דירקטוריון עזר לשחקנים הגדולים לשמור על גודלם, להסתיר כישלונות ולטשטש חוסר יעילות. כך, למשל, המשבר הפיננסי העולמי של 2008 מיוחס לא מעט לאותה שיטה, אחרי שהפכה שתי קבוצות מובחנות – המפוקח (וול סטריט) והמפקח (הרגולטורים) – למורכבות מאותם אנשים שחולקים אותן מטרות.
זה לא נגמר בגיוסים. לפי Tech Transparency Project, בין ינואר 2021 למרץ 2022 עשירי השוק שכרו מעל ל־200 לוביסטים חדשים, כולם עובדי הבית הלבן, הקונגרס והפדרל רזרב לשעבר כדי לקדם את האינטרסים שלהם במסדרונות הממשלתיים, ובמקביל הזרימו כ־27 מיליון דולר לקדם מועמדים וקמפיינים פוליטיים. למעשה, בתקופה הנדונה השקיעה תעשיית הקריפטו יותר כסף במרוצים פוליטיים מאשר תעשיית הפארמה, התעשייה הביטחונית וענקיות הטכנולוגיה. הישג לא מבוטל כלל.
בולט יותר מכולם הוא מייסד בורסת המסחר בקריפטו FTX, סם בנקמן־פריד, שעומד מאחורי קבוצת תרומות ענקית חדשה (Super PAC), שהזרימה למרוצים פוליטיים חשובים בארה”ב 20 מיליון דולר כדי לתמוך במועמדים אוהדי שוק. באפריל האחרון הוא לבדו הזרים 16 מיליון דולר למרוצים פוליטיים. בנקמן־פריד אף אמר לאחרונה בראיון שאם דונלד טראמפ יתמודד שוב לנשיאות ארה”ב, הוא מוכן להשקיע מיליארד דולר ויותר במאמצים להביסו.
כל זאת מתרחש בזמן שחברות בשוק הקריפטו, בעיקרן חברות כמו FTX, משקיעות עשרות מיליוני דולרים בפרסום אגרסיבי כדי לפתות עוד ועוד משתמשים, גודשות את הסאבוויי בניו יורק וממלאות את זמן המחצית בסופרבול במודעות.
זו אינה מקריות שמי שדוחפים לרגולציה ושמים את כל הכסף הם אנשים כמו בנקמן־פריד, משקיעים, מנהלי בורסות קריפטו או חברות הלוואות של קריפטו. אף שהם מנהלים מיליארדי דולרים בנכסים, הם עדיין צריכים להתמודד עם העננה המרחפת, הטורדנית והלא מרפה שהעסקים שלהם הם חלק משוק שהוא ברובו תרמית או נוכלות.
בנוגע לבנקמן־פריד, לפחות אנו יודעים היכן הוא עומד. לאחרונה, אחרי שקרס פרויקט גדול בשוק הקריפטו בשם טרה\לונה, ומחק איתו אקוסיסטם בשווי 40 מיליארד דולר ואיתם חסכונות של אלפי סוחרים קטנים, הוא צייץ: ”אני חושב שזה היה שקוף שהמנגנון עומד להיכשל בשלב מסוים”.
המיליארדר, נזכיר, אינו סתם פרשן מן הצד, אלא מי שעושה את הונו מהמסחר בקריפטו, לרבות המטבעות של פרויקט טרה\לונה שקרס. ואף שלכאורה תמיד ידע שהפרויקט ייכשל, בכל זאת אפשר את מכירתו על גבי הפלטפורמה שלו – גם אחרי שקרס ואף שבורסות אחרות עצרו את המסחר בשל סיכונים למשקיעים.
2. דינמיקה של משבר 2008
נכון להיום, השפעתו של שוק הקריפטו על ”הכלכלה האמיתית” או השווקים הפיננסיים המסורתיים מוגבלת. הבורסות והמטבעות השונים אינם חלק מושרש מהמערכת, והרגולציה שתבוא קריטית כדי לעצב את הקשר בין שני החלקים.
אבל המערכת הזו רוצה לגדול לעומק המערכת המסורתית. רק בחודשים האחרונים הגבירו חברות מסחר רבות את הפרסום והלחץ לאפשר לקרנות פנסיה ושחקנים מוסדיים אחרים להשקיע בקריפטו את כספי החוסכים. גם בישראל התקיים לאחרונה פורום “שווי הוגן”, שבו דנו בשאלה זו בדיוק. בפורום זה עלה הרושם כי ההתפתחות בלתי נמנעת והרכבת כבר יצאה מהתחנה, אך לא כך הדבר.
DeFi חיקוי של השירותים הפיננסיים המסורתיים באמצעות מטבעות קריפטו ובלוקצ’יין במטרה לספק שיטות חדשות לתשלומים, הלוואות, השקעות, ביטוח וכל ניהול נכסים אחר
במאמר שחיברה לאחרונה הילרי אלן, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת וושינגטון, היא מזכירה את לקח בנקאות הצללים ותחום הנגזרים שנוצרו לפני המשבר הפיננסי העולמי. גם אז כמו היום דחפו כמה “חדשנים” סדרה של בחירות מדיניות וכללים רגולטוריים חדשים שאפשרו לתחום זה להתפתח. גם אז כמו היום דלתות מסתובבות טשטשו מטרות, וגם אז כמו היום מינפו רטוריקה של “חדשנות פיננסית” כדי לטשטש את העובדה שכלים פיננסיים אלו הם סכנות פיננסיות שמתממשות, והן מתממשות על הציבור הרחב. ממש כפי שקרה ב־2008, ובדומה למה שבנקמן־פריד עשה מהחדשנות של טרה\לונה, סיכון שספגו בעיקר הסוחרים הקטנים והלא מתוחכמים.
רגולציה יכולה לתת לגיטימציה רחבה במיוחד לכלים, מוצרים ופלטפורמות, ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי מהכלכלה, כך שרגולטורים ייאלצו להגיב לא רק למסחר פנים פה או שם, אלא ממש לבעיות מערערות יציבות. אבל רגולציה יכולה גם להיות זהירה, לדאוג להפרדה בין המערכות הכלכליות ולהגביל את זליגת שוק הקריפטו ליתר המערכת הכלכלית, שאין לה שום צורך בעוד סיכונים חדשניים.
