אוקראינה מאשימה: רוסיה עומדת מאחורי מתקפת סייבר על אתרים ממשלתיים במדינה
אוקראינה מאשימה: רוסיה עומדת מאחורי מתקפת סייבר על אתרים ממשלתיים במדינה
המתקפה שהתרחשה ביום שישי האחרון על רקע הדיווחים על הצבת גדודים של צבא רוסיה בגבול עם אוקראינה השביתה 70 אתרים בסך הכל, ובהם אתר הקבינט האוקראיני. משרד הטרנספורמציה הדיגיטלית במדינה: "אנחנו יכולים לומר שכל הראיות מצביעות על כך שרוסיה עומדת מאחורי ההתקפה"
באוקראינה טוענים כי יש בידיהם הוכחות לכך שהתקפת סייבר נגד אתרים ממשלתיים ביום שישי האחרון בוצעה קרוב לוודאי על ידי רוסיה, זאת על רקע החששות שהממשלה הרוסית מתכננת פעולה צבאית לאחר כישלון השיחות עם ארצות הברית ונאט"ו. כך על פי דיווח ב"פייננשל טיימס".
"בשלב זה אנחנו יכולים לומר שכל הראיות מצביעות על כך שרוסיה עומדת מאחורי ההתקפה", נמסר ממשרד הטרנספורמציה הדיגיטלית של אוקראינה. "רוסיה ממשיכה במלחמה היברידית, ומרחיבה באופן פעיל את יכולות המידע והסייבר שלה". עם זאת, בקייב הדגישו כי החקירה עוד נמשכת, ולא ייחסו באופן רשמי את ההתקפה לרוסיה. ג'ייק סאליבן, היועץ האמריקאי לביטחון לאומי, גם נמנע מהאשמה רשמית נגד מוסקבה, אך אמר: "אני לא אופתע כלל אם ההתקפה אכן תיוחס לרוסיה".
2 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. המצולם לא קשור לאירוע - ואוי למי שיגיד אחרת
(צילום: אי פי איי)
במקביל מועצת ההגנה והביטחון הלאומי של אוקראינה הודיעה בסוף השבוע כי היא חושדת שקבוצת האקרים הקשורה לגופי מודיעין בבלרוס ארגנה את ההתקפה, וההערכה היא כי רוסיה השתמשה בבת הברית שלה כדי ליצור מעטה של ספק בנוגע למעורבות שלה. הממשלה האוטוריטרית של בלרוס, שיזמה התקרבות מחודשת לרוסיה לאחר הפגנות המוניות בקיץ 2020, לא הגיבה להאשמות.
בנות בריתה המערביות של אוקראינה, מצדן, הזהירו כי התקפות סייבר עלולות להקדים תקיפות צבאיות נוספות מצד רוסיה, זאת לאחר שבחודשים האחרונים הוצבו 100 אלף חיילים רוסים בגבול.
התקפת הסייבר, שהשביתה כ-70 אתרים ממשלתיים, יצאה לפועל בעוד בבית הלבן הזהירו כי רוסיה מציבה גדודים במזרח אוקראינה כחלק מ"מבצע דגל כוזב" (false-flag operation) כדי לייצר "סיבה לפלישה". ארצות הברית והאיחוד האירופי התחייבו להטיל על רוסיה סנקציות "משתקות" בהיקף נרחב בהרבה מאשר אחרי הסיפוח של חצי האי קרים, אם זו תחזור לתקוף את אוקראינה. רוסיה השתלטה ב-2014 על קרים ופצחה במלחמה מבדלת נגד הממשלה בקייב באזור דונבאס במזרח המדינה.
ברוסיה הכחישו כי בכוונתם לפלוש לאוקראינה, אך הזהירו מ"תגובה צבאית טכנית" אם ארצות הברית לא תעמוד בדרישותיו של הנשיא ולדימיר פוטין לבטל את ההתרחבות של נאט"ו במזרח אירופה ולעמוד בהתחייבות הברית שלא לגייס לשורותיה מדינות סובייטיות לשעבר, ובהן אוקראינה. במערב סירבו להיענות לדרישות וניסו להגיע לפשרה בנושאים כמו שליטה בנשק וגיוסים צבאיים.
דוברו של פוטין, דימיטרי פסקוב, אמר ל-CNN כי כישלון השיחות בז'נבה, וינה ובריסל היה "מטריד", שכן רוסיה ונאט"ו נותרו על "מסלולים שונים לגמרי". פסקוב סירב לשלול את האפשרות שמוסקבה "לא תציב כלי נשק תוקפניים בשטח אוקראינה".
מתקפת סייבר עומדת אמנם בסף להטלת סנקציות, אך במערב לא האשימו באופן ישיר את רוסיה בהתקפה, אף שהצביעו על ההיסטוריה הארוכה של מוסקבה בלוחמה אלקטרונית. ויקטוריה נולנד, תת-שרה למדיניות במשרד החוץ האמריקאי, אמרה ל"פייננשל טיימס" כי התקפת סייבר היא "חלק מספר המהלכים של רוסיה" וכי המערב מתמקד ב"יצירת תגובה חדה ומהירה אם רוסיה תעשה את המהלך הזה בכל צורה".
ביום ראשון השבוע סאליבן הוסיף כי אם יוכח שהתקפות הסייבר האחרונות אכן הגיעו מרוסיה, האפשרות של סנקציות נוספות תעלה בחזרה על השולחן. "כמובן, אם יתברר שרוסיה מכה את אוקראינה בהתקפות סייבר ואם זה יימשך, נעבוד ביחד עם בנות הברית שלנו על התגובה ההולמת", אמר ל-CBS ניוז.
ההתקפה, שהשחיתה את האתרים של הקבינט האוקראיני ושל מספר משרדים משפטיים, נועדה להיראות כמו התקפת כופר, אך הותירה גם "חומרה מזיקה שנועדה להפוך את המכשירים שהותקפו לחסרי שימוש", כך לפי פוסט שפורסם בבלומברג ביום שבת. במיקרוסופט, שבדקה את האירוע, לא זיהו את השחקנים שמאחורי ההתקפה או את המניע שלהם, אך טענו כי התקרית ככל הנראה השפיעה על יותר קורבנות מכפי שידוע, והזהירו כי היא מייצגת "סיכון מוגבר לכל סוכנות ממשלתית, מלכ"ר או ארגון הממוקמים או עם מערכות באוקראינה".
