15 שנה לאייפון: הסמארטפון שהפך את העולם לחופשי
15 שנה לאייפון: הסמארטפון שהפך את העולם לחופשי
עד האייפון, טלפונים היו קוביות אפרוריות ומשעממות ששימשו לשיחות ושליחת הודעות; אחריו, העולם השתחרר ואיפשר לנו לנהל את חיינו גם מחוף ים בצדו השני של הגלובוס. העתיד אולי נמצא במטאוורס ובבינה מלאכותית, אבל סביר להניח שהגישה עדיין תתבצע דרך האייפון
בינואר 2007, עלה סטיב ג'ובס לבמה בכנס מקוורלד בסן פרנסיסקו, כינוס חובבי אפל הגדול בעולם בזמנו, והציג מכשיר "מהפכני וקסום". שילוב של "אייפוד עם מסך גדול, טלפון ומכשיר תקשורת לאינטרנט", כך לדברי ג'ובס. ב-29 ביוני המכשיר המהפכני הזה, האייפון הראשון לשמו, הגיע לחנויות. מאז נמכרו כ-2 מיליארד מכשירי אייפון והוא נחשב כאחד מהמוצרים האיקוניים ביותר בהיסטוריה. אמנם הוא הגיע לפני 15 שנה בלבד, והדורות הראשונים היו רחוקים מאוד מלספק את חוויית השימוש שכולנו מצפים לה היום מהסמארטפון שלנו, אבל ביחס לתחרות דאז, לא היה להם סיכוי.
ג'ובס עצמו כבר ידע שהאייפון ישבש את עולם הטכנולוגיה ואת החברה שלנו. "ב-1984 הצגנו את המקינטוש והוא שינה את תעשיית המחשבים לעד; ב-2001 הצגנו את האייפוד, והוא שינה את הדרך שבה אנו מאזינים למוזיקה ואת תעשיית המוזיקה; ובכן היום אנחנו מציגים שלושה מוצרים מהסוג הזה", ג'ובס בהיותו איש בשורות ואירועים לא ציין שמדובר בשלושה מכשירים באחד.
אבל כיצד הוא ידע? ג'ובס לא היה רק איש שיווק מוצלח מאוד ואמן מכירות, הוא גם ידע לזהות מה הציבור רוצה. את הרעיון למכשיר דמוי האייפון הוא כבר דמיין בתחילת שנות ה-80 ואף נאם על כך בכנס פנימי באמצע העשור ההוא. באותה הזדמנות הוא גם צפה את האינטרנט, את האייפון ואת האפליקציות. אבל מי שזיהה שהאייפון הוא המכשיר המהפכני שלו חיכתה תעשיית הטכנולוגיה והעולם היה דווקא טוני פאדל, האיש שהמציא בפועל את האייפוד והיה אחד מראשי הצוות שפיתח את האייפון.
פאדל מספר שתריסר המפתחים שהשתמשו באב טיפוס של האייפון ברחבי המטה של אפל החלו לפתע לשלוח הרבה יותר מיילים מהרגע שהמכשיר היה ברשותם. למרות שהוא עדיין לא היה יעיל לשימוש כטלפון - העובדים כבר נקשרו אליו ומצאו אותו בלתי ניתן להחלפה. הוא שימש לא רק לתקשורת, אלא גם לבצע חיפושים בגוגל, לגלוש לאתר כדי לברר משהו או סתם כדרך לשכלל את השיחה בפאב השכונתי. "מרכז הכובד עבר מהלפטופ לאייפון והוא הפך לאחד המכשירים החשובים ביותר בחיים שלהם", סיפר פאדל, "ההתנהגות וההתנהלות השתנו".
עם זאת, צריך לציין שהאייפון לא היה מכשיר מאוד משוכלל גם במושגים של תקופתו כשיצא. היו חסרים לו המון פיצ'רים שהיום אנחנו מתייחסים אליהם כמובן מאליו בסמארטפון. המצלמה היתה בסיסית ביותר - 2 מגה-פיקסל בלבד ללא שום תוספות כמו זום או אפילו יכולת לצלם סרטונים. היו לו 15 אפליקציות בסיסיות ותו לא ולא היתה אפשרות להתקין אפליקציות נוספות ממקור חיצוני. הוא כלל דפדפן אינטרנט מוגבל יחסית, ואפליקציית מייל בסיסית. לא היתה לו תכונת צ'ט, רק אפליקציית SMS ולא ניתן היה לנהל שיחות וידאו. הוא תמך בדור שני בלבד - האייפון 3 היה הראשון שתמך בדור שלישי - והסוללה שלו לא היתה מאוד יעילה. המסך היה בן 3.5 אינץ', ואגב, לא היתה לו כלל מצלמת סלפי. לא היה לו GPS, אבל הוא כן תמך בגוגל מפות - שכן אפל היתה שותפה קרובה מאוד של ענקית האינטרנט. הדבר ישתנה כשגוגל החלה לפתח את אנדרואיד, מעשה שסטיב ג'ובס תפס כבגידה.
כאמור הוא לא היה הכי משוכלל - מכשירים של נוקיה, של מוטורולה או LG כללו הרבה יותר יכולות, החל ממצלמות משוכללות יותר עם תמיכה בווידאו למשל או יכולות ניווט ואפילו במקרה של נוקיה ומוטורולה תמיכה באפליקציות חיצוניות. אבל לאייפון היו שני דברים שלא היה לכל האחרים: מסך טאץ' מהפכני עם ממשק פשוט ונוח ועיצוב מגניב - שני דברים שאפל ידעה שיפנו לציבור הרחב. וזה משהו שהרבה מאוד חברות טכנולוגיה נופלות בו - הן מתכננות מכשירים לקהל של חובבי טכנולוגיה וגדג'טים במקום למשתמש בממוצע. אין ספק, מהבחינה הזו האייפון היה מוצר נחשק.
אפל כבר הצליחה לפצח את הקוד של איך להפוך מכשיר למגניב עם האיימק המסוגנן והצבעוני והאייפוד המהפכני ואת הניסיון הזה היא יצקה לתוך האייפון החדש. אגב, אייפון בזמנו עלה 499 דולר, שזה כ-700 דולר כיום. כלומר, במחיר האייפון 13 פרו מקס הבכיר ביותר שעולה כ-1,400 דולר כיום ניתן היה לקנות שני אייפונים דור 1 חדשים ביום השקתו. זהו המוצר היחיד של אפל שעלותו זינקה כל כך מאז שהושק. מחשבי המק למשל זולים היום בהרבה ממחירם המקורי - המקינטוש המקורי מ-1984 נמכר אז בכ-2,500 דולר, ששווים כיום כ-6,500 דולר; מספיק כדי לקנות שלושה או ארבעה מחשבי מקבוק פרו חדשים.
אבל העתיד של האייפון כעת עדיין לא ברור. באפל מכוונים היום לעולם המטאוורס ובחברה כבר רומזים שהמטרה שלה היא להשיק משקפי מציאות מוגברת או מדומה שיחליפו בטווח הארוך את האייפון. אבל אם יש משהו שאפשר לומר בוודאות זה שקשה מאוד לחזות איזה מוצר יצליח ואיזה ייכשל. קחו למשל את הדוגמה של דין קיימן, הממציא שעומד מאחורי משאבת האינסולין, מכונת הדיאליזה הניידת וה-iBot, כסא גלגלים שאיפשר לנכים ומוגבלי תנועה לעלות במדרגות. ב-2001 הוא הגיע לטלוויזיה כדי להציג את ההמצאה החדשה שלו - זו שלדבריו תשנה את העולם. בתוכנית בוקר טוב אמריקה הוא חשף את הסגוויי - אמצעי התחבורה שהיה אמור להחליף את כל השאר לפחות בעיר. הסגוויי, היה אולי המצאה מדהימה לזמנה, אך מעולם לא הצליח לעניין את הקהל הרחב למעט שומרים בקניון או חובבי סיורי תיירות בערים.
כיום האייפון הוא למעשה סוג של תקן - הוא מגדיר את מה שסמארטפונים יכולים לבצע. אם אפל מוסיפה לאייפון תכונה כלשהי, היצרניות המתחרות וסמסונג בראשן יכולות להיות סמוכות שזה מה שמעניין את הלקוחות. אם אפל מוסיפה Lidar כדי לסרוק בתלת ממד - אז זה בטוח חשוב. או שלא? מאז מותו של ג'ובס רוב מכשירי האנדרואיד זכו ליהנות מתכונות שאפל שילבה רק בהמשך הדרך כשהיתה בטוחה בהן מעניינות את הציבור. אמנם לפעמים החברה מחדשת גם כיום עם מעבדי מובייל להפעלת המחשבים שלה - חריצת לשון לכיוונה של אינטל - אבל קשה לומר שהאייפון כיום הוא מכשיר שמוביל בתחום כלשהו על השאר. המצלמות של סמסונג או וואווי לרוב טובות יותר - לפחות בתמונות סטילס; הסמארטפונים של שיאומי מציעים מהירות טעינה מהירה הרבה יותר במחיר זול בחצי מהאייפון הכי פשוט, ובכל מכשירי האנדרואיד תוכלו להוריד אפליקציות מאיזו חנות שרק תרצו. אבל רק האייפון עדיין מציע חבילה מהודקת שמתאימה לחובב הגדג'טים הכי קיצוני ולסבתא שלו במקביל - משהו שבעולם האנדרואיד עדיין לא הצליחו לפצח.
בינתיים האייפון הוא זה שאיפשר לאפל להפוך מחברה של 180 מיליארד דולר שווי שוק ב-2007, לאחת ששווה כיום יותר מ-2.5 טריליון דולר, או כמחצית מתקציב המדינה האמריקאי ב-2021. היא גם זו שאיפשרה לפייסבוק, טיקטוק וטוויטר להפוך לפלטפורמות המדיה החברתית המובילות - בעיקר בזכות מצלמת הסלפי שנוספה לאייפון 4 ב-2010. האייפון היה גם זה שהפך את גוגל למעצמת האינטרנט שהיא כיום. בתחילת הדרך מנוע החיפוש שלה היה היחיד שהיה זמין במכשיר וגוגל מפות היו אמצעי הניווט המובנה, עד השקת האנדרואיד. עד היום, אגב, גוגל משלמת מיליארדים לאפל על שילוב מנוע החיפוש בדפדפן ספארי, עסקה משתלמת לשני הצדדים.
בינתיים, האייפון איפשר לאפל לחדור לרכב, לרמקולים הניידים, לעולם הסייעניות הדיגיטליות - סירי היתה הראשונה ולהפוך את חברות הסטרימינג כגון ספוטיפיי לתחליף האייפוד והווקמן. היא גם זו שהשיקה את הפודקאסט במקור - אבל הפורמט הפך לפופולרי בעיקר בזכות משתמשי האייפונים ולא האייפודיסטים. לא בטוח לאן אפל ממשיכה מכאן. יש לה תוכניות למטאוורס, היא גם רוצה להשיק רכב אוטונומי ואולי גם להחליף את הבנקים. אבל את כל אלה היא מבססת עדיין על האייפון - מה שמעיד הרבה יותר מהכל על החשיבות שלו לעתיד של אפל וכנראה גם במידה מסוימת של החברה האנושית.
