שוברת קודיםהפשלות של טסלה, אמזון וגוגל מעידות על המניעים שמאחורי הקלעים
שוברת קודים
הפשלות של טסלה, אמזון וגוגל מעידות על המניעים שמאחורי הקלעים
האוטונומי של טסלה עושה תאונות, אמזון מכסחת את הסוחרים הקטנים והצ'טבוט של גוגל טועה. ההשקות הנמהרות וההתרחבות הלא מבוקרת מעידות כי לא "חדשנות" מניעה את החברות הללו, אלא רווחים קצרי מועד
השבועות החולפים היו רוויים בחדשות ממגזר הטכנולוגיה, שנראות במבט חטוף לא קשורות אחת לשנייה. בין יתר, וזו רשימה חלקית בהחלט, דווח כי אלון מאסק דחק במתכנתי טוויטר לפענח מדוע הציוצים שלו לא זוכים לאותה חשיפה כבעבר, אלו שניסו לטעון בפניו כי העניין הכללי בו פחת פוטרו, וכל היתר גויסו למשימה ושינו את האלגוריתם של הרשת החברתית כך שציוציו יקודמו באופן לא אורגני בפיד הכללי. אחר כך התבשרנו כי השילוב של הצ'אטבוט ChatGPT אל תוך מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט הניב בעיות מגוונות כל כך שבמיקרוסופט נאלצו לקחת צעד אחד אחורה בפריסתו. באותו זמן לערך Bard, שהוא התשובה של גוגל לצ'אטבוט, הניב תוצאות מומצאות ביום ההכרזה החגיגית עליו, לבושתה של ענקית הטכנולוגיה ומלכת מנועי החיפוש.
בינתיים מחקר חדש גילה שבשנה החולפת אמזון, ענקית מסחר המקוון שעשתה את מייסדה לאחד מהאנשים העשירים בעולם, לוקחת בממוצע 51.8% מכל מכירה שעושה מוכר צד שלישי בפלטפורמה שלה. זינוק דרמטי לעומת 2016, אז היא לקחה מהם "רק" שליש מההכנסות. דו"חות אובר, שגם פורסמו לאחרונה, חשפו כי החברה העלתה מחירים באופן מסחרר לנסיעות – 50% באופן חציוני. אבל רק 30% מעליות המחירים הגיעו למי שבאמת מספק את השירות ונושא בעלויות – הנהגים. בזירה אחרת, דיונים בבית המשפט חשפו שסרטון שמציג יכולות נהיגה אוטונומית של מכונית טסלה, מה שמכונה "אוטופיילוט", שאחראית לביסוס המותג כ"רכב אוטונומי", היה מבוים. וזמן לא ארוך אחר כך מינהל הבטיחות בכבישים המהירים בארה"ב (NHTSA) הזהיר כי תוכנת הנהיגה העצמית המלאה (FSD) של החברה עלולה לגרום לתאונות דרכים, מה שהוביל להודעה על ריקול ל־362 אלף מכוניות. וסיימנו עם עוד חדשה מבית טוויטר מסוף השבוע האחרון, לפיה החברה הודיעה לכל המשתמשים הלא משלמים שלה, כ־99.8% מכלל המשתמשים החודשיים לפי הערכות, שהיא מפסיקה את שירות האימות הדו־שלבי עבורם באמצעות הודעת טקסט. זאת אומרת שהיא הופכת אבטחה בסיסית למוצר פרימיום.
1. גאווה שברירית
כל אחת מהחדשות הללו היא כתבה בפני עצמה, אך כוחן באחדותן. כל הדיווחים והמעשים האלו צריכים לחזק ולהדהד תובנה אחת ברורה: לא צריך רק להתבונן בטכנולוגיות ובמוצרים השונים, צריך להתבונן באנשים שמאחוריהם, ולשים לב כי עיצובם תלוי במידה רבה במאמץ של אנשים אלו להטות, לשטות ולהסתיר בפנינו עובדות או כוונות.
כשמיקרוסופט ממהרת להשיק כלי חיפוש משולב עם הצ'אטבוט, רק חודשיים אחרי שהושק בעולם ובזמן שברור למפתחיו שהוא סובל מבעיית אמינות בסיסית, היא אינה מחפשת להציע לעולם מוצר חדש ובשל שייטיב את חיינו. היא פועלת מהר ככל שהיא יכולה כדי להקדים מתחרה (גוגל) ולשבור את הדומיננטיות שלה בשוק החיפוש. היא פועלת להשיג לעצמה חלק מההכנסות המרובות ששוק הפרסום הדיגיטלי מניב לגוגל ברוח לזוז מהר, לשבור דברים, ולעזאזל עם האחריות הגבוהה המתבקשת מכל מי שטוען לארגן לנו את הגישה לידע.
כשגוגל מגיבה בהשקה נמהרת בכלי דומה, היא רק מגיבה כחלק ממלחמה כלכלית לא לאבד נתח שוק. החברה, שכבר שנים עומלת גם היא על כלים דומים, ושבעצמה התלבטה כיצד נכון (אם בכלל) להשיק אותם כחלק מכלי חיפוש, החליטה לזנוח כל גישה שמרנית ברגע שמיקרוספט בחרה להשיק את הכלי – גם כן הוא לא בשל - שלה.
כשאמזון מעלה עוד ועוד את העמלות שהיא גובה ממוכרים צד שלישי, היא לא עושה זאת כדי לטפח את הממשק שלה והיא אפילו לא מגיבה לתנאי השוק. ענקית הקמעונאות יודעת שמעמדה הדומיננטי כפלטפורמת מסחר מקוון כה גדולה, שמוכרים צד שלישי לא יכולים שלא להשתמש בפלטפורמה. בהיעדר יכולת להתחרות מולה בערוצים אחרים פרטיים, הם פשוט סופגים עוד ועוד את העלייה הגדולה בשיעורי העמלות, שאחר כך מתגלגלת ללקוחות. ברקע, אמזון עצמה מציעה מוצרים מתחרים, בדרך כלל במחיר נמוך יותר, ולמעשה חונקת את התחרות.
כשאובר מעלה מחירים ללקוחות אבל את אלו לא מעבירה לנהגים – עליהם נופלת כמעט כל העלות התפעולית של ביצוע הנסיעה – היא עושה זאת רק כדי לשפר את השורה התחתונה העצובה שלה, שבכל אחת מ־15 שנות קיומה היתה הפסדית. היא עושה זאת רק כדי להסתיר שלפלטפורמה שלה אין שום יתרון טכנולוגי, שלחברה אין שום דרך לרווחיות, זולת העלאת מחירים ללקוחות ולקיחת נתחים דרקוניים מנהגים, ושלתעריפים שהיא גובה אין שום קשר לאותו הרעיון שאהבה להציג "תמחור דינמי" מבוסס ביקוש. אלא שהתעריפים שהיא גובה היא גובה כי היא יכולה אחרי שהשתלטה באגרסיביות על נתחי שוק גדולים באמצעות השקעות עתק מקרנות פרטיות במשך כעשור.
כשטסלה מביימת סרטון שמייצר אשליה שהרכב שלה מסוגל לנהיגה אוטונומית מלאה, היא לא מקדמת טכנולוגיה ממשית, אלא מייצרת תחושת ביטחון מופרזת שעלתה בחייהם של בני אדם. טסלה עצמה נשבתה לא אחת בתחושת ביטחון מופרזת זו, וזו הסיבה שמאות אלפי המכוניות שהיא ייצרה, שמילאו את הכבישים עם תוכנת "נהיגה אוטונומית מלאה" לא בשלה, שלא מאפשרת נהיגה אוטונומית – לא הגיעו עם הדבר הבסיסי הנדרש מיצרנית רכב – אחריות יצרן. המערכת התגלתה כמסכנת חיים, טועה ושוגה, ומפרה חוקי תעבורה בסיסיים שהפעלתה הביאה לכמה מאות (לפחות) תאונות.
כשמאסק שינה את האלגוריתם בטוויטר, הוא לא עשה זאת לטובת חופש הביטוי שהוא טען שמנחה אותו, הוא לא שיפר את האלגוריתם והציע עם שינוי זה שקיפות גבוהה יותר לאותה קופסה שחורה שהקפיד לבקר כל זמן שלא היה בעלי החברה. הוא לא תרם באופן חיובי דבר לשיח, לחופש הביטוי או לחוויה הכללית בפלטפורמה. הוא הרע את החוויה ושינה את האלגוריתם כי הוא מנהל חסר ביטחון עם גאווה שברירית.
2. מהר וללא ביקורת
אף שאין ספק שפרץ של טכנולוגיות חדשות מתרחש בשנים האחרונות, תוצר של עשרות שנים של מחקר ועבודה מאומצת, חלק לא מבוטל מהקסם סביבן הוא עשן ותעתועים. מציאות שבה נוהל שוטף לניהול החברות כולל מתיחה מושגית של מונחים כמו "נהיגה אוטונומית מלאה", בינה מלאכותית" או "כיכר העיר הדיגיטלית". עשן ותעתועים לא נוצרים כך סתם, אלא כדי לגרום לנו להאמין שמדובר בהמצאות טרנספורמטיביות בלתי נמנעות. כדי שנקבל אותן במהירות ובלי כל ביקורת, ואם משגה או לעתים ממש אסון יתרחש נבטל את אלו כחבלי לידה או כעלות הקדמה. מה זה כמה אנשים מתים בגלל מערכת נהיגה לא בשלה, בני אדם עושים בעצמם הרבה תאונות! מה זה משנה שמנוע החיפוש ממציא תשובות לא נכונות ומוסר אותן בביטחון, תראו איזו חדשנות! כמובן שלא רק אנשי טכנולוגיה אחראים ליצירת מחזה התעתועים, לצדם שני עמודי תווך, משקיעים ותקשורת, שאחראים לא פחות לתדלוק מערך חוסר דיוק – הראשון בשם עליית מחירי המניות, והשני שלא מצליח להתאפק מלהתרשם.
