נא לא להיקשר: הטריקים של היצרנים שיאלצו אתכם להיפטר מהמכשיר הישן
נא לא להיקשר: הטריקים של היצרנים שיאלצו אתכם להיפטר מהמכשיר הישן
החברות מנסות לגרום לכם לקנות גאדג'ט או מכשיר אלקטרוני חדש; הן דואגות שהמוצר שברשותכם יחזיק מעמד שלוש עד חמש שנים בממוצע, ושלא ישתלם לכם לתקנו ואפילו לא להחליף סוללה; האם בכל זאת ניתן לעשות משהו? לא ממש
התיישנות מכוונת, כך קוראים לזה בעולם האלקטרוניקה. זה לא חדש. יצרנים מנסים לגרום לכם לקנות גאדג'ט או מכשיר חדש, ולשם כך הם צריכים לדאוג שהמכשיר שרכשתם במאות או באלפי שקלים יפסיק לעבוד ותיקונו יהיה לא משתלם. בעבר זה אפילו היה משהו מובנה. אפל למשל נתפסה בהאטה מכוונת של המכשירים שלה בכל עדכון גרסה שעבר.
אבל בתי המשפט הראו לה מהיכן דגים הולכים לשירותים ומאז היא שינתה כיוון והפכה למגינת זכות הצרכנים לתקן את האייפונים שלהם בעצמם - כלומר כל עוד הם מוכנים לקבל את ערכת התיקון ששוקלת כמה עשרות קילוגרמים ודורשת הכשרה של טכנאי סלולר כדי לתפעל אותה. היא גם ביטלה את ההאטה הזו - שבעבר טענה שקשורה לשמירה על ביצועי הסוללה (אנחנו עוד נחזור לסוללה הזו בהמשך). ולקינוח היא מעניקה תמיכה אחורה של כחמש שנים בעדכוני תוכנה באייפונים החדשים. סמסונג נותנת ארבע שנים וגוגל שלוש. אבל, האם באמת היצרניות הפכו למגינות הצרכנים?
התשובה לכך על פי קייל וויינס, מנכ''ל קהילת iFixit באינטרנט, שמפעילה אתר המציע מדריכי עשה-זאת-בעצמך לתיקון ושדרוג מוצרים טכנולוגיים ואחרים, בשיחה עם הוושינגטון פוסט השבוע? לא. ממש לא. הן פשוט עקפו את ההגבלות הצרכניות שרגולטורים השיתו עליהן בארה"ב, אבל גם באירופה או באסיה. קחו למשל את המעבר לשימוש באוזניות אלחוטיות. רובנו מסתובבים איתן ביום יום בחוץ ולפעמים גם בבית. למה אין לנו דרך לקבל חיווי במכשיר אם הן מתרחקות יותר מ-10 או 20 מטר ממנו - כלומר שהן נפלו? אפל הרי השיקה את טכנולוגיית התגיות החכמות - היא לא יכלה לייצר תגית מובנית באיירפודס שלה? למה לא ניתן להפעיל צליל שיסייע לנו למצוא אותן מתחת לדק של המרפסת או בדשא של הגינה אם הן נושרות לנו מהאוזן כי הכלב או הילד קפץ עלינו? אלה אוזניות בסך הכל - עם רמקול מובנה.
אבל לדברי וויינס, השיטה הרבה יותר מתוחכמת ומרושעת. אפל פשוט הופכת את החלפת הסוללה באיירפודס למשימה בלתי אפשרית. כלומר סוללה באוזניות תחזיק לכם כשנתיים. לאחר מכן, אפשר רק לזרוק אותן ולקנות את הדגם החדש. כי הסוללה באוזניות האלה מודבקת למבנה הפנימי בצורה כזו שהחלפה שלה פשוט לא אפשרית בלי להרוס אותן. איירפודס עולות לפחות 180 דולר בארה"ב. מוצר שבוודאי היה שווה להחליף לו סוללה בכמה עשרות דולרים. אם תאבדו אוזניה אחת תצטרכו לרכוש חדשה ב-50 דולר. אבל הסוללה היא נקודת התורפה העיקרית. והן נמצאות בכל מוצר - ממברשת השיניים החשמלית שלכם ועד שואב האבק. נראה אתכם מחליפים סוללה לדייסון שעלה לכם אלף ומשהו שקל אחרי שנתיים בפחות מ-400 שקל לסוללה מקורית.
כמובן, מאליאקספרס אפשר לקנות חלקי חילוף בפחות, אבל הסיכון שאלה יתלקחו לכם (מקרה שקרה לקרוב משפחה) בחדר השינה קיים. עם סוללות לא משחקים. בינתיים אתם לא תחכו למשלוח מסין ופשוט תלכו לחנות הקרובה ותרכשו את הדייסון כי עדיין צריך לשאוב, בעיקר אם יש לכם ילדים-חיות-אובססיה לניקיון. אבל איך עובדת ההתיישנות הזו של סוללות. הכימיה של הסוללות המודרניות מאפשרת להן טווח פעולה של כמה מאות מחזורי טעינה. יש כאלה שמחזיקות 200 ויש כאלה שמגיעות גם ל-800 מחזורים.
בנוסף, אורך חיי הסוללה מושפע גם בתנאי הסביבה. ככל שחם יותר היא תחזיק פחות זמן ותישחק יותר מהר. חיי סוללה אינם שווים בישראל בקיץ או בחורף של בריטניה. ואגב, כיום יצרנים גם מספקים מכשירים עם שתיים או שלוש סוללות קטנות בתוך המכשיר. זה מאפשר טעינה מהירה על ידי טעינה מקבילה שלהן. כך שלהחליף סוללה זה עניין לא קל ודורש ביקור במעבדה מעבר לתשלום על הסוללה החליפית. אגב, חלק מקורי תמיד יהיה יקר ותמיד ייהרס מחוץ לתקופת האחריות. עוד משהו, אם סוללה מאבדת יותר מ-20% מהקיבול שלה היא תידרדר משם מהר מאוד ותהפוך ללא שמישה בתוך שבועות. אגב, אם תלכו לאתרי היצרנים כדי לגלות את פרטי הסוללות שלכם - מחזורי טעינה פוטנציאליים למשל או כמה זמן היא תחזיק - מעט מאוד מהם יספקו לכם את הפרטים האלה.
נינטנדו ואפל דווקא יגידו לכם את זה. קונסולת הסוויץ' של נינטנדו למשל יכולה להחזיק כ-800 מחזורי טעינה עד שתגיע ל-80% קיבול שמסמן את תאריך המוות שלה. כמובן מדובר בתנאי מעבדה, עם טמפרטורה נוחה ומסאז' מובנה. בחיים האמיתיים זה מספר שכנראה אפשר לחתוך ב-20% עד 40% בהתאם למשתמש. אגב. היצרנים ממליצים על טעינה של 20-80 כדי לשמור על חיי סוללה אופטימליים עד לתאריך המוות. כלומר לא לתת לסוללה להתרוקן מתחת ל-20% ולא לטעון אותה יותר מ-80%. תראו לי מי עומד בתנאי הטעינה האלה. ואם באמת זו ההמלצה, למה לא להגדיר את החיווי שיראה את הסוללה כמרוקנת עם 20% קיבול ולמנוע מהמטען לטעון אותה מעבר ל-80%? זו לא באמת בעיה לאפשר את זה על סמארטפון - אבל אז המכשיר יפעל לכם הרבה פחות זמן. כנראה פחות מיום עבודה ממוצע.
אגב, רוצים להחליף את הסוללה של הסוויץ' בעצמכם? זה סיפור של בין 45 דקות לשעתיים עבודה ודורש כ-21 פעולות. וזה עוד בלי לרכוש את הסוללה החליפית שעולה במקרה הטוב כ-40 דולר. בהתחשב בכך שרוב סוללות הגאדג'טים מחזיקות בין שנתיים לשלוש בממוצע, זה לא תמיד משתלם. שלוש שנים הן נצח בעולם הטכנולוגיה והקריצה לרכוש את הסמארטפון החדש או האוזניות האופנתיות האחרונות היא בדיוק מה שהיצרנים מנסים להפעיל עליכם. אז כמה זמן באמת אפשר להניח שסוללה של שואב אבק אלחוטי כמו דייסון תעבוד? זה נע בין שנתיים לארבע שנים בממוצע ויש גם דיווחים על שש שנים. אבל דייסון לא מוכנה לומר וסוללה חליפית כאמור עולה לפחות 400 שקל ללא עלות התיקון עצמו.
והאייפון? הסוללה שלו אמורה להחזיק כ-500 מחזורי טעינה כך לפי אפל עצמה. סוללה חליפית רשמית של אפל עולה כ-300 שקל. כלומר תצטרכו להחליף את הסוללה שלו אחרי כשלוש שנים. אבל כאמור אם אתם תרצו לעדכן את האייפון שלכם אחרי חמש שנים - לא תוכלו - או שכן אבל אז תגלו פתאום שלא מעט תכונות לא יפעלו יותר. אפל לא תפתח גרסת iOS רזה יותר למכשירים ישנים יותר וזאת למרות שמכל היצרניות מכשיריה דווקא נוטים לשרוד יפה מאוד יותר מחמש שנים ללא בעיה מיוחדת ועם מינימום של תשומת לב. אגב אם תקנו מחשב מק כנראה שתוכלו להשתמש בו יותר זמן - עד 1,000 מחזורי טעינה - ואפילו תוכלו לראות כמה מהם נשארו לכם בתוך "אודות המק שלי". סוללה חליפית למק עולה כ-500 שקל מאפל ללא עלות מעבדה.
קניתם אוזניות עם ביטול רעשים כמו ה-Bose QC35 הסוני WH1000? הן עולות 2,000-1,000 שקל בממוצע, והן עובדות על סוללה. על פי הערכות הוושינגטון פוסט הן מחזיקות בממוצע כ-500 מחזורי טעינה. זה כמובן בתנאים אידיאליים. זאת אומרת בין שלוש לחמש שנות חיים. האחריות? שנה או שנתיים לכל היותר בהתאם ליצרן. לרובם אין שום תוכנית החלפת סוללות לאחר תום תקופת האחריות. החלפת הסוללה במוצרים כאלה קשה לביצוע לאדם מן היישוב. הסוללה עולה כמה עשרות דולרים בממוצע, אבל קל מאוד להרוס את המוצר אם לא מחזיקים בכלים הנחוצים כמו למשל אקדח חום להמסת הדבק.
3 צפייה בגלריה
גם טסלה עובדת על סוללה - כמה לדעתכם יעלה להחליף אותה אחרי שיגיע זמנה?
(צילום: James Lipman)
ושעון חכם? הסוללה שלו אמורה להחזיק כמה מאות מחזורי טעינה, אבל מידע יותר מדויק מזה ככל הנראה שלא תמצאו. ברור - שעונים כאלה מחזיקים בין יום וחצי לשלושה בממוצע בין טעינות. אז נגיד שלוש עד ארבע שנים בממוצע? שעון מכני רגיל יחזיק גם 50 שנה ויותר ויעלה חצי מחיר לדגם סביר, אפילו שעון דיגיטלי ידרוש רק החלפה של סוללה ויחזיק לכם ככל הנראה עשרות שנים. אגב, מברשת שיניים חשמלית? כזו שקונים בעד כמה אלפי שקלים? תחזיק לכם חמש שנים או כ-200 מחזורי טעינה בממוצע. כשהסוללה מתה קשה מאוד להחליף אותה אבל היצרנים אומרים שהיא יכולה להחזיק גם 12 שנה אם תטענו אותה רק כל שלושה שבועות עד חודש. כלומר, אי אפשר לשתף את המברשת עם אחרים - בין אם בת/בן הזוג או הילדים. חייבים אחת לכל אחד. או שתחליפו מברשת כל שנתיים-שלוש. ובכל מקרה, ראיתם כמה אבנית מצטברת עליהן אם אתם מחזיקים אותן במקלחת? הרבה. אני אפילו לא רוצה לחשוב מה יהיה כשכולנו נעבור למכוניות חשמליות עם סוללות שעלות ההחלפה שלהן מגיעה ליותר מ-15 אלף דולר אצל טסלה למשל.
לסיכום, היצרניות מכוונות לחיי מוצר של בין שלוש עד חמש שנים בממוצע. בחלק גדול מהמקרים, במיוחד מוצרי מובייל שאיתם אנחנו מסתובבים כל היום רוב הסיכויים שהם יחזיקו לכם הרבה פחות. הם נשחקים בכיס, המסך נשבר, המקלדת מתפרקת או החום של דשבורד האוטו בקיץ עושה את שלו. בנוסף, חלק מהם משתמשים בחומרה שבשלב מסוים לא תיתמך יותר על ידי התוכנה - כלומר אם מדובר בסמארטפון - סכנת נפשות למידע והנתונים שלכם. תעשיית הטכנולוגיה בחרה במודל עסקי שמקדש מכירה של מכשיר שלא מיועד לשרוד יותר מכמה שנות שימוש - ניכר שהקיימות היא ממנה והלאה - אפילו עבור אפל. לכן ההמלצה היא לשמור על המכשירים שלכם ככל שניתן. חבל להחליף אותם ללא סיבה טובה ורובם יעשו עבודה טובה גם לאחר כמה שנים, אם רק תשמרו עליהם. ואם לא? יש היום לא מעט אלטרנטיבות - מרכישה של מוצר יד שנייה ועד קנייה של מכשיר מחודש. אז נסו לבדוק מה הכי פחות מזיק לכם לכיס ולסביבה. ואולי היצרניות ינסו למצוא מודל אחר יותר משתלם גם לנו וגם לעולם.
