בגירה: לבטל עסקה של 400 מיליון שקל בין משרד הביטחון לאלביט
בגירה: לבטל עסקה של 400 מיליון שקל בין משרד הביטחון לאלביט
החברה עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה שמשרד הביטחון התקשר מאחורי גבה עם אלביט מערכות כספק יחיד – ומנע ממנה התמודדות על הקמת מרכזי האימון לחיילי השריון של צה"ל. משרד הביטחון: "ההחלטה על בסיס חוות דעת מקצועיות ולפי הדין"
החברה הביטחונית "בגירה" עתרה היום (ה') לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לבטל את העסקה שבין משרד הביטחון לאלביט מערכות להקמת שלושה מרכזי אימון לכוחות השריון של צה"ל בהיקף של כ-400 מיליון שקל.
בגירה טוענת שמשרד הביטחון התקשר עם אלביט מערכות במעמד של ספק יחיד, בלי מכרז והליך תחרותי, ובכך מנע ממנה להתמודד על הקמת מרכזי האימון.
ההתקשרות בין מינהל הרכש (מנה"ר) של משרד הביטחון לאלביט סוכמה בתחילת החודש. היא רב-שנתית ומתוכננת ל-18 שנה, כך שבשלוש השנים הראשונות אלביט תקים את מרכזי האימון, ולאחר מכן תפעיל ותתחזק אותם במשך 15 שנה.
אלביט ובגירה הן שחקניות מרכזיות וותיקות בתחום המדמים בצה"ל. בגירה מפעילה זה שני עשורים את המדמים המשמשים לאימון חטיבות החי"ר של הצבא מתוקף הסכמי התקשרות רב-שנתיים עם משרד הביטחון. אלביט מפעילה מדמים ביחידות רבות אחרות של צה"ל, ואחת הפעילויות המרכזיות שלה בתחום היא הפעלת מרכז האימון המשימתי של חיל האוויר בבסיס חצור, המשמש לאימון טייסי F-15 ו-F-16.
בחודש האחרון, ולצד התקשרותו עם אלביט להקמת מרכזי האימון לשריונרים, משרד הביטחון התקשר איתה בעסקה נוספת בהיקף של כ-400 מיליון שקל להרחבת מרכז האימון בחצור. במשרד הביטחון אמרו כי ההרחבה תאפשר להכפיל את מספר האימונים שנעשים בו.
העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין רועי בלכר והילה סמורזיק ונטען בה, בין השאר, כי מנה"ר ניסה כבר ב-2019 להתקשר עם אלביט בנושא זה כספק יחיד, אך הניסיון נבלם בידי ועדת הפטורים של משרד הביטחון. לטענת בגירה, דרישתה ממשרד הביטחון למכרז והליך תחרותי לקראת הקמת המרכזים הובילה להסכם משולש, לפיו אלביט תקבל את ההזמנה ותהיה קבלנית ראשית בפרויקט ובגירה תהיה קבלנית משנה.
בעתירה מתוארת ישיבה שהתקיימה במאי 2020 בקריה בתל אביב, ובה קבעו החברות גבולות גזרה במיזם המשותף בשאיפה להגיע לתוצר אופטימלי המשלב את הטוב שבין המערכות של שתי המתחרות. בישיבה השתתפו מנכ"ל אלביט בצלאל (בוצי) מכליס ומנכ"ל בגירה ירון מזרחי, ובעתירה נטען כי היא הסתיימה בסיכום ששתי החברות פונות אל המיזם במשותף.
אלא שלטענת בגירה, מאז אותה פגישה משרד הביטחון הנמיך את פרופיל העיסוק שלו בפרויקט, בין השאר בנימוק של היעדר תקציב מדינה, קורונה, מערכות בחירות ועוד. בגירה טוענת שפניות שעשתה למשרד הביטחון לא נענו, והסיקה מכך שהוא בחר לא לקדם את התוכנית. גם בקיץ האחרון, כשנודע לה על כוונת משרד הביטחון להאיץ את מהלכיו בנושא ופנתה אליו עם תזכורת שעליה להיכלל בתוכנית – היא לא נענתה.
פניות שעשתה, בין השאר למנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אמיר אשל, בבקשה להימנע מהתקשרות חד-צדדית עם אלביט לא הועילו. לטענתה, הפעם הבאה ששמעה ממינהל הרכש היתה בנובמבר האחרון, כשהודיע לה שבחר להתקשר עם אלביט כספק יחיד בנימוק שיש לה מוצר מדף זמין שעונה על הדרישות המבצעיות של צה"ל ושאין צורך בתהליך פיתוח חדש. על ההזמנה מאלביט, בהיקף של 400 מיליון שקל, למדו מנהלי בגירה מהפרסומים בעיתונות.
לטענת בגירה היא "הולכה בכחש על ידי משרד הביטחון במשך חודשים ארוכים", וזאת כשמשרד הביטחון מסתיר ממנה את התקשרותו עם אלביט באופן מכוון.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "ההחלטה על בסיס חוות דעת מקצועיות ובהתאם להוראות הדין ונהלי משרד הביטחון. העתירה טרם התקבלה, וכשתתקבל היא תיענה כמקובל בבית המשפט".
החודש האחרון היה מוצלח לאלביט מערכות במשרד הביטחון. בנוסף לשתי עסקאות המדמים, שהיקפן כ-800 מיליון שקל, בשבוע האחרון היא קיבלה הזמנה למערכות תצפית, כוונות אופטיות ואמצעי ראיית לילה עבור צה"ל. מערכות אלה ייוצרו במפעל של אלביט בשדרות במהלך העשור הקרוב, והיקף ההתקשרות כ-330 מיליון שקל.
