מה הקשר בין תחום הבשר המתורבת לעולם הפארמה? הכל על המאפיינים (והאתגרים) הדומים סביב קניין רוחני
מה הקשר בין תחום הבשר המתורבת לעולם הפארמה? הכל על המאפיינים (והאתגרים) הדומים סביב קניין רוחני
אחד הקשיים המרכזיים של החברות בתחום הבשר המתורבת הוא יצירת הגנה על הקניין הרוחני שלהן, כדי לשמור על בידול מול המתחרים. לצד היצירה של המרקם המושלם והטעם שמזכיר בשר, החברות מתבססות על טכנולוגיות קיימות של הנדסת רקמות ומתקשות לייצר פטנטים משלהן. איך יוצרים מונופול בתחום המזון?
עד לפני מספר שנים, פיתוח של בשר מתורבת זהה בטעם ובמרקם לבשר או לעוף, היה נראים כמו חלום רחוק. המוצרים בשוק היו מוגבלים, יקרים ולא מספיק קרובים ליעד.
בשנים האחרונות, לעומת זאת, תחום הבשר המתורבת רושם צמיחה אדירה, מציג פתרונות חדשניים ומוצלחים במיוחד, וחודר לשווקים הולכים וגדלים.
לתחום הבשר המתורבת יש פוטנציאל להזין אוכלוסיות הולכות וגדלות עם חלבון באיכות גבוהה, לשבש את תחום הבשר המסורתי, ובמקביל גם להפחית את פליטת גזי החממה המשויכים לגידול בעלי חיים לתעשיית המזון. עם זאת, בדרך ליצירת התחליף המושלם לבשר או לעוף, החברות בתחום צריכות לייצר הגנה חזקה מספיק על הפיתוחים שלהן באמצעות פטנטים, ונתקלות בקשיים לא פשוטים בנושא.
ד"ר הדסה וטרמן, ראש מחלקת ביוטק בקבוצת ארליך, אומרת כי "הפיתוחים בתחום הבשר המתורבת מגיעים מהמדע שנעשה על הנדסת רקמות, אשר שואף לייצר איברים במבחנה ובמעבדה, במקום להזדקק לתרומת איברים".
בעולם הבשר המתורבת לקחו את הרעיון של 'ייצור איברים' והחליטו לממש אותו לייצור שריר (בשר) למאכל. "בשלב זה החברות בתחום נתקלו בקושי מאוד גדול – הרבה מן הבעיות נפתרו כבר במחקר של הנדסת הרקמות, מה שהקשה על יצירת פטנטים בתחום", לדבריה.
פיתוחים יקרים כמו בפארמה, בתחום שהמוצרים בו הם Commodity
וטרמן מסבירה כי "תחום המזון דומה במקרה זה לעולם הפארמה. ההשקעה עצומה ומי שמשקיע צריך לקבל מונופול כדי שיהיה לו משתלם לצאת לשוק. מצד שני, אוכל הוא Commodity ואין בו לרוב פטנטים. מי יטריח את עצמו עם פטנטים על אוכל שעולה ממש מעט?"
בשורה התחתונה, המצב שנוצר בתחום הבשר המתורבת, בעקבות העלויות הגבוהות ברמה שדומה לפארמה, "מחייב פטנטים, אחרת כל אחד יבוא וייקח את מה שפיתחת", אומרת וטרמן.
בתחום בו קשה לקבל פטנטים גנריים, איך מוצאים את הפטנט?
כאמור, הקשיים ביצירת פטנטים נובעים מכך שפיתוחים רבים בתחום מגיעים מהנדסת רקמות לצרכי ריפוי, "ולכן קשה לקבל פטנטים גנריים, הבעיות כבר נפתרו למעשה", אומרת וטרמן.
לכן, הדרך למציאת פטנט עוברת באיתור בעיה ממשית והגדרת הפתרון הקונספטואלי עבורה, מסבירה וטרמן. "ישראל נחשבת ל-Hub של בשר מתורבת והיא נחשבת לאחד המוקדים המתקדמים ביותר בתחום", אומרת וטרמן. "ארליך עובדים עם מספר חברות בענף, בניסיון למצוא את החלק המסוים בפתרון שלהן אשר מצדיק רישום פטנט ויכול לייצר הגנה יעילה. המפתח הוא ניתוח מקיף ומעמיק של הפיתוח הטכנולוגי של החברה, השוק והמטרות שלה בהווה ובעתיד".
וטרמן מספרת כי "רק לפני מספר חודשים לקוח שלנו קיבל פטנט של ייצור בשר מתורבת. הפטנט שהם קיבלו מספיק רחב וגנרי, כך שיש גורמים שיכולים להפר אותו".
פיתוח פתרון של בשר מתורבת יכול לכלול מגוון היבטים טכנולוגיים וחדשנות, לרבות המוצר הסופי והממוסחר, תהליכים לייצור המוצר בקנה מידה ענק או ייצור מוצרי-ביניים, מוצרי ביניים או חומרי גלם הנמצאים בשימוש בתהליך, רכיבים נוספים המוספים למוצר הממוסחר, או מכונות וציוד הנמצאים בשימוש בתהליך הייצור.
האתגרים לעתיד: ייצור ב-Scale והצעת מוצרים במחירים תחרותיים
האתגר לעתיד של החברות התחום, אומרת וטרמן, "הוא ייצור בהיקפים גדולים ובעלויות מספיק נמוכות לצרכן, תוך שמירה על ערך תזונתי, מרקם, טעם ורמת בטיחות גבוהה". פיתוחים מסוג זה יכולים להיות מוגנים בפטנטים או סודות.
מה צפוי לתחום הבשר המתורבת? האם יצליח להחליף את תעשיית הבשר המזהמת (והלא מוסרית)? ואיך החברות בתחום יגנו על הפטנטים שלהן בעתיד הנראה לעין? "בתחום צעיר ומתפתח כמו בשר מתורבת, ישנן עדיין שאלות רבות באוויר, שאת התשובות שלהן נלמד ככל שיחלוף הזמן", אומרת וטרמן.
