הטבות להייטק: הכנסת אישרה את חוק האנג'לים
הטבות להייטק: הכנסת אישרה את חוק האנג'לים
החוק נקבע כהוראת שעה עד לסוף 2026. בין ההטבות שאושרו: דחיית מס למשקיעים בסטארט-אפים, הקטנת המס לחברות הייטק שמוזגו והטבת מס לחברת הייטק ישראלית שרוכשת חברת הייטק זרה
הכנסת אישרה אתמול (ג') את חוק ההטבות להייטק, שנקרא גם "חוק האנג'לים". החוק נקבע כהוראת שעה עד לסוף 2026.
חוק זה כולל שלושה סעיפים מרכזיים ובהם הטבות לאנג'לים המשקיעים בחברות בשלבים הראשונים, לחברות ישראליות הרוכשות חברות זרות ולחברות ישראליות המקבלות אשראי מגופים זרים.
ההטבה הראשונה מאפשרת לאדם בעל אמצעים לדחות חלק מתשלומי המס שלו באמצעות השקעה בסטארט-אפ. כלומר, המשקיע ישלם מס על רווחיו רק כאשר ימכור את מניות החברה. ההטבה הזו היתה קיימת בעבר, אך החוק הנוכחי מקל את התנאים לקבלת ההטבה, שכן לא יהיה עוד צורך באישור מקדמי של רשות החדשנות שהחברה אכן "חדשנית", וחברת הסטארט-אפ לא תהיה חייבת בדיווח שנתי לרשות החדשנות. שינוי זה – כפי שמודים כותבי החוק – יקשה על רשות המסים למנוע ניצול לרעה של הטבות המס הללו.
ההטבה השנייה מאפשרת למשקיעי הייטק שמכרו מניות של חברת מו"פ ישראלית לא לשלם מס מיד עם המכירה. במקום זאת, היא מעניקה להם אפשרות להשקיע בחברת מו"פ אחרת במהלך 12 החודשים שאחרי מכירת המניות שלהם. הטבה זו מוגבלת ל-5 מיליון שקל לחברה.
כדאי לשים לב ששתי הטבות הללו מכוונות באופן פרטני לאנשים בעלי אמצעים. לדברי יוזמי החוק, המטרה היא להגדיל השקעות בהייטק, ולכן לא ברור למה ההטבה הראשונה מוגבלת רק לאנשים פרטיים ולא לחברות, ולא ברור למה ההטבה השנייה מוגבלת רק למי שמכר מניות טכנולוגיה.
ההטבה השלישית מאפשרת לחברת הייטק ישראלית אחת לרכוש חברת הייטק ישראלית אחרת ובכך להקטין את חבות המס השנתית שלה. למעשה, גם הפעם מדובר בהטבת מס שהיתה קיימת בחוק אך לא מומשה, ולכן הוחלט להקל את התנאים בכדי לקבל אותה. ראשית, לא יהיה צורך באישור מרשות החדשנות כי החברה הנרכשת עומדת בתנאים הקבועים בחוק. שנית, החברות יוכלו להתמזג לחלוטין, בשונה מהמצב כיום בו נדרשו החברות להמשיך להתקיים כישויות נפרדות. הרציונל מאחורי הטבה זו הוא שהיא תוכל לסייע להייטק להצמיח בישראל חברות גדולות ומבוססות.
ההטבה הרביעית, ואולי המפתיעה ביותר, היא מתן הטבת מס לחברת הייטק ישראלית שרוכשת חברת הייטק זרה. חברת ההייטק תוכל לנכות את רכישת החברה מרווחיה ובכך ליהנות מתשלום מס מופחת. הטבה זו יוצרות אפליה דרמטית ביחס לחברות שאינן חברות הייטק, שיראו שיעורי מס גבוהים יותר בבואן לבצע מיזוגים ורכישות. יתרה מזו, חברה פיננסית שתרכוש חברת הייטק לא תיהנה מהטבת המס הזו.
הטבת המס החמישית והאחרונה פוטרת את הבנקים והמוסדות הפיננסיים הזרים המעמידים מימון לחברות הייטק מלשלם מס בישראל על ההכנסות שלהם מריבית. כיום, הגופים הזרים נאלצים לשלם מס בישראל והם מגלגלים את המס על חברות ההייטק (על אף שקיימת להם אפשרות להזדכות על המס במדינה בה הם פועלים). לכן, הוחלט לפטור אותם מתשלום מס זה.
החוק, שאושר לקריאה ראשונה כבר ב-2022, הונח על שולחן הממשלה הקודמת ביוזמת שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, ושרת החדשנות באותה ממשלה, ח"כ אורית פרקש הכהן. לאחר בחירת הממשלה החדשה, הוחלה על החוק רציפות שאיפשרה להמשיך את הדיון עליו מהנקודה בה הסתיים בממשלה הקודמת ולא להתחיל את הדיון מההתחלה.
בזמנו, הזהירו מספר כלכלנים נגד המהלך. כך למשל, פרופ' אבי בן בסט אמר לכלכליסט כי "צריך לצמצם את הטבות המס, לא להרחיב אותן. הן גורמות לעיוותים בהקצאת המקורות של המשק". ראוי לציין כי הנסיבות השתנו מאז בשל המשבר העולמי בהייטק וחששות המשקיעים מההפיכה המשטרית, מה שהופך את ההטבות למוצדקות יותר, אך ההיסטוריה מראה כי יש קושי לבטל הטבות מס, גם במקרים שההטבה נקבעה כהוראת שעה, כמו במקרה הזה.
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר כי "מטרת החוק היא להסיר חסמים ולעודד הקמה וצמיחה של חברות הייטק ישראליות".
פרקש הכהן מסרה כי "מדובר בחוק חשוב מאין כמותו לתעשיית ההייטק הישראלית שכולל מענה מקצועי לסוגיות רבות שהעלתה התעשייה ונבחנו על-ידי גורמי המקצוע בממשלה. החוק מתמרץ את חיזוקה ושגשוגה של תעשיית ההייטק לטווח ארוך".
