ראיון כלכליסט"חייבים לבנות גשר בין ההייטק לחברה החרדית"
ראיון כלכליסט
"חייבים לבנות גשר בין ההייטק לחברה החרדית"
“אני רוצה שחרדי יקים את הווייז הבאה״, אומר משה פרידמן, איש הזרם הליטאי שייסד את עמותת קמא־טק לקידום הייטק חרדי. לקראת סגירת קרן שנייה בהיקף צפוי של 12 מיליון דולר הוא מבהיר: “מטרתנו להניע מיזמי סטארט־אפ במגזר, אבל הצלחה תהיה רק אם נראה החזר כספי“
״בזכות הבורקסים יש לנו הייטק חרדי״, אומר משה פרידמן, יזם חרדי וממקימי עמותת קמא־טק שמקדמת את ההייטק במגזר. פרידמן מתייחס לפעם הראשונה שניסה לקדם אירוע בבני ברק והזמין יזמים מנוסים להרצות לקהל חרדי, אבל חשש שאף אחד לא יגיע ולכן הוסיף לפרסום האירוע את המשפט המפתה ״כולל כיבוד קל״. ״קיוויתי ל־30 איש, והגיעו 200״ הוא נזכר. זו לא היתה ההפתעה החיובית היחידה בהיסטוריה של קמא־טק, ששמה לה מטרה גבוהה מאוד, אבל הצליחה, מהרגע הראשון, למשוך אליה את בכירי ההייטק הישראלי לדורותיו.
פרידמן התחיל את דרכו בהייטק כמשקיף מבחוץ, אבל אם יש בו מרמור על החד־גוניות שמאפיינת את התחום היא לא מתבטאת בשיחה אתו. ״רוב האנשים בהייטק הם אבטיפוס של הגבר הישראלי, החילוני מהרצליה״ הוא מודה, אבל מוסיף ״אנשים בתעשייה הזו מדהימים. חכמים ופתוחים ומלאי רצון טוב לשפר את העולם״.
פרידמן הוא חרדי ליטאי יליד ירושלים, בן למשפחת רבנים ובוגר ישיבת חברון היוקרתית. בהייטק נתקל לראשונה רק בגיל 30, אחרי שעבר לבני ברק. במקביל ללימודי תורה ביום החל לבקר באירועי הייטק בערב ולהגיע להרצאות בתל אביב. "הבנתי את ההזדמנות האדירה בעולם הזה: אדם יכול לייצר מהבית טכנולוגיה שתשנה את העולם״. הקסם הזה שבה את פרידמן שהציע לאחיו להקים סטארט־אפ. ״לא היתה לנו שום הכשרה, בקושי ידענו אנגלית״, הוא נזכר. ״חשבנו מה נוכל לעשות והגענו לרעיון של עריכת וידאו. לפני עשר שנים עניין הווידאו התחיל להתפוצץ והיו חסרים כלים, התחלנו לגייס צוות פיתוח וניסינו להבין מי המתחרים. תוך כדי הבנו שאנחנו החרדים היחידים בתחום. אפילו במשרד עורכי הדין אמרו לנו שאנחנו החרדים היחידים שדרכו אצלם במשרד. אנשים מסתכלים עליך כמו חייזר״.
השינוי התרחש בכנס DLD (כנס גדול שנערך בתל אביב כל שנה — ה.ר) שפרידמן הגיע אליו. יוסי ורדי, ממקימי מיראבליס ואחד היזמים הפוריים בהייטק הישראלי, שימש יו״ר הכנס אותה שנה. הוא איתר שני בחורים חרדים בקהל וניגש אליהם, סקרן לשאול מה הם עושים שם. “אני בן 70 ואף פעם לא ראיתי יזמים חרדים״, אמר ורדי לפרידמן. מהרעיון שלהם לסטארט־אפ הוא פחות התלהב והציע להם יוזמה אחרת — להכניס את החרדים להייטק.
״הוא דיבר על זה שהעלייה מברית המועצות בשנות ה־90 הביאה לארץ גל של אנשי הייטק ושאל ׳מאיפה נביא עוד אנשים? אולי העלייה הבאה היא מבני ברק׳. זה היה רגע ששינה את חיי״.
2 צפייה בגלריה
אירוע בעמותת קמא־טק. “בשביל להיות יזם לא חייבים ידע טכנולוגי מעמיק"
(צילום: ישראל ברדוגוו)
לפרידמן חשוב להדגיש שהמטרה של קמא־טק היא לא לשנות את פני החברה החרדית בשום צורה. להפך, כל צעד והחלטה נעשים לאחר התייעצות עם רבנים, ובכל פעם שהנושא עולה בשיחה הוא מזדרז להבטיח: ״לא באנו לחולל מהפכה אלא לעשות משהו שמוסכם על כולם״. פרידמן מתאר חיבור בין שתי קהילות שונות: ״אני מאמין שאיש באמונתו יחיה, אבל יש המון כישרון בקהילה הזו שיכול לעשות דברים מדהימים ואף אחד לפנינו לא בנה את הגשר ההכרחי בין ההייטק לקהילה החרדית״.
אל ורדי הצטרפו מהר מאוד עוד שורה של משקיעים ויזמים משפיעים בקהילה, מאמנון שעשוע (מובילאיי) דרך חמי פרס (פיטנגו) וגיגי לוי (NFX). ההתחלה היתה הרצאות שבועיות, ובהמשך הגיעו גם תוכניות הכשרה, האקתונים ומרכז חדשנות. ״החלום שלי היה להכשיר יזמים ולא רק לשלב את החרדים בחברות גדולות, אני רוצה את החרדי שיקים את הוויקס או הווייז הבא״, אומר פרידמן.
“אנחנו יזמים באופיינו“
כדי לעשות זאת פרידמן ביקש להקים קרן ייעודית שתשקיע ביזמים חרדים. הוא פנה למייסד פיטנגו, חמי פרס, שהקים קרן דומה להשקעות במגזר הערבי (אל־בוואדר שהקומה בסיוע ממשלתי — ה.ר). ״לזכותו של פרס ייאמר שהוא לא זרק אותי מכל המדרגות, אלא אמר שזה רעיון טוב״, נזכר פרידמן. פרס ביקש נתונים על המגזר ולפרידמן לא היו כאלה בזמנו. ״הוא הציע להכריז על תחרות עם פרס של 10,000 דולר כדי להבין בכלל מה קורה בסצינה״. האירוע נערך בדצמבר 2013 באודיטוריום של מיקרוסופט בהרצליה והתקבצו אליו כמה מהדמויות הבכירות ביותר בהייטק הישראלי.
אחד הקשיים שאנחנו שומעים עליהם כל הזמן הוא פערי החינוך באוכלוסייה החרדית.
״יש המון חרדים וחרדיות בעלי רקע טכנולוגי, בסמינרים החרדיים יש כל שנה 1,000 נשים שלומדות מחשבים, יש מאות גברים שלומדים בישיבות אבל הולכים לצבא או לאוניברסיטה הפתוחה. חוץ מזה שלא תמיד בשביל להקים חברה אתה צריך ידע טכנולוגי מאוד עמוק, אתה יכול להיות עם רקע של עיצוב או עורך דין, אבל הם צריכים להיות יזמים באופי שלהם”.
והם יזמים?
״השתתפנו במחקר של אוניברסיטת בן גוריון שמצא ששיעור היזמים באוכלוסיה החרדית, כלומר כאלה שמקימים עסקים, הוא הגבוה בארץ ועומד על 20%. אמרנו שאם יש כזו אנרגיה אדירה ואם יש כל כך הרבה אנשים שלמדו טכנולוגיה אנחנו צריכים להביא להם את הידע שכבר קיים בהייטק הישראלי״.
בינתיים ההצלחה הגדולה של קמא־טק היא חברת אלמנטור המפתחת כלי עיצוב ובניית אתרים לבעלי מקצוע. אלמנטור הגיעה למחזור הראשון באקסלרטור של קמא־טק כחברה קיימת שבדיוק עושה את השינוי מסטודיו לעיצוב אתרים לחברת טכנולוגיה. היום היא מעסיקה כמעט 300 עובדים וכבר לא רק בבני ברק, אבל יוני לוקסנברג, מייסד ומנכ״ל החברה, זוכר היטב את ההתחלה הזו. ״לא מזמן דיברתי עם מייסד פייבר מיכה קאופמן ואמרתי לו שכשהוא הגיע לפני שנים להרצאה ההיא בבני ברק אולי היה נדמה לו שהוא מבזבז את זמנו אבל אני ישבתי שם בקהל והקשבתי לו״. לוקסנברג מספר שהוזמן בעצמו להשתתף במפגש כזה לאחרונה, הפעם מהצד של נותן ההרצאה: ״מבחינתי זו סגירת מעגל. זו התפתחות שמייצרת קטגוריה חדשה והתחלות חדשות. היום יש לי חבר חרדי במון־אקטיב וחבר בגוגל והם חוזרים הביתה ומספרים בעצמם לחברים שכדאי להם להשקיע בלימודי מחשבים״.
יזמים חרדים שונים במשהו מדמות היזם המוכרת?
״מול הלקוחות זה לא רלוונטי. זה נותן לנו בעצם את הדבר הזה שכולם רוצים, הרי בכל העולם מדברים על מגוון מתוך רצון להביא תפיסות שונות שסודקות קבעונות ומייצרות חדשנות. זה מי שאנחנו ומה שאנחנו מקיימים הלכה למעשה. הדיעות והתפיסות פה הן שונות ומגוונות, את תראי הכל במשרד וזה לא עניין. יש לנו אוטופיה, ובעיני זה חלק מההצלחה כי אנחנו לא חושבים כמו שבלונה. לא היינו יכולים להגיע למה שהגענו היום בלי זה”.
לוקסנבורג ממשיך ואומר ש״יש 250 גוונים בין שחור ללבן, מילה של מעצב. גם אני למדתי בישיבה אבל בחרתי את הדרך שלי אחר כך. העולם החרדי מורכב הרבה יותר ממה שרואים מבחוץ. וזה נכון לכל מגזר. אתה צריך להיות טוב בכל מקום. האם היה לי קל? לא. אבל אני לא מחפש קל ולא קיצורי דרך. אתה צריך עבודה קשה, מזל ועזרה מלמעלה. צריך הכל, אבל יזמות לא מגיעה ממיינסטרים״.
“רצינו השקעה, לא תרומה”
כשבקמא־טק עבדו על בחירת חברות למחזור השני של האקסלרטור שלהם פגשו את גיגי לוי, משקיע אנג׳ל והיום בקרן NFX, שהציע להם לתת לכל אחת מהחברות המשתתפות השקעה קטנה שתסייע להן להתניע. הוא גם הסכים לספק השקעה ראשונה בעצמו. תוך כמה שעות הביעו נכונות להשקיע סכום סמלי גם מריוס נכט ממייסדי צ’קפוינט, עדי סופר תאני מנכ”לית פייסבוק ישראל ויזהר שי שהיה שותף מנהל בקרן ההון סיכון Canaan ושר המדע והטכנולוגיה, ובקמא־טק הבינו שלא יתקשו להרים קרן הון סיכון קטנה, אבל “היה לנו חשוב שהשמקיעים לא יתייחסו לפעילות הזו כאל תרומה, אלא כאל השקעה לכל דבר. מה שמיוחד בקרן הזו זה שמי שהשקיע את הכסף אלה עשרות אנשים שהם המיטב של תעשיית ההייטק בישראל ובעצמם הקימו או ממנכ"לים חברות ענק", אומר פרידמן. "זה נטוורק מאוד חזק. יובל שחר מ־Team8 אמר לנו שהקרן שלנו תהיה אחת הטובות בארץ כי היא תספק מעטפת עזרה ששום קרן לא יכולה לתת".
הקרן הראשונה השקיעה ב־11 חברות והיום קמא־טק נמצאת בתהליכי גיוס מתקדמים עבור קרן שנייה. פרידמן מספר שלא התכוון לגייס לפני שירשום הצלחה מרשימה עם הקרן הראשונה, אבל חברי ועדת ההשקעות של הקרן שכנעו שגם פורטפוליו שנראה מעולה על הנייר הוא גורם משיכה חזק מספיק. הם התחילו לפנות למשקיעים קיימים ורובם ככולם לא רק הסכימו לבצע השקעה אלא אף להכפיל אותה, כך שהצפי לקרן השנייה הוא לסגירה של 12 מיליון דולר, פי שלושה מהקודמת. "אחד המשקיעים אמר לנו שהוא מאמין שהחברות הבאות שעושות דיסרפשן יגיעו דווקא מהחרדים. בסוף מי שיוצר את ההייטק הישראלי זה מועדון סגור, ברגע שנתת לאנשים חדשים עם השכלה ותרבות שונה להביא את התובנות שלהם עוררת גל חדש של חשיבה משבשת".
אבל המטרה אינה רק שורת הרווח.
"ברור שיש מטרה חברתית: להתניע את ההייטק החרדי, הסטארט־אפ שטייטל, אבל הצלחה תהיה רק אם נראה החזר כספי טוב. אנחנו בדרך להגיע להחזר של פי שלושה מהקרן הראשונה, ועד כה הקרן יצרה כבר 470 מקומות עבודה".
בקמא־טק מתעקשים שהם לא עושים הנחות ליזמים שמגיעים אליהם. "ההנחה היחידה שאנחנו עושים זה שיש לנו הרבה יותר סלחנות, אבל זו לא סלחנות עסקית אלא סלחנות לתהליך. משקיע גדול אמר לי פעם שאם הוא רואה טעות הכי קטנה במצגת של יזם הוא לא יעביר אותו. אצלנו זה לא ככה, אם יהיו טעויות באנגלית זה בסדר. הרעיון הוא לזהות את הטאלנט. אנחנו מבינים את הקשיים וייתכן שבהייטק ‘הכללי’ מפספסים את הטאלנט הזה".
מה שונה ביזם החרדי?
"הסטארט־אפים החרדיים נבנים בצורה בריאה כי הם נבנים להיות בוטסטראפ (חברה במימון עצמי — ה.ר). סטארט־אפ ממוצע מגייס כסף לפני שיש לו מוצר, חרדים מגיעים כשכבר יש לקוחות. זה בגלל שליזם החרדי יש משפחה לפרנס והחברות מגייסות כסף רק בשלב הצמיחה. אלה חברות שנבנות במודל מאוד רזה. אנשים שואלים איך הגעתם לכאלה הישגים עם כל כך מעט כסף. אז יש משהו צנוע גם בכמות הכסף שמגייסים”.
איך זה מסתדר עם המשכורת שמשולמות בהייטק?
"לדעתי יש להם יתרון של כוח אדם מאוד איכותי שזמין להם. יזם חרדי יכול לגייס בקלות עובדים חרדים שחברות אחרות פחות מגייסות, אנשים שאולי יהיה להם קשה לעבוד בחברה חילונית בתל אביב. הגרעין הראשון הוא של עובדים חרדים, וככל שהם גדלים וצומחים ומגייסים עוד, הם יחפשו גם בחוץ ואז יש המאבק על הטאלנט שכולם נתקלים בו".
זה פותח את החברה החרדית?
"אנחנו לא רוצים לפתוח את חומות הגטו. לא באנו לשנות אף אחד ולא ממקום אידאולוגי — אלא כי זה טוב לכולם שתצמח תעשיית הייטק חרדית".
