גל הפיטורים בהייטק: הצונאמי של סופטבנק ביפן מגיע לחופי ת"א
גל הפיטורים בהייטק: הצונאמי של סופטבנק ביפן מגיע לחופי ת"א
ענקית ההשקעות היפנית הפסידה ב־2021 27 מיליארד דולר והחברות שבהן היא השקיעה, כולל הישראליות, נמצאות בפסגת רשימות המפטרות. מודיס כבר שינתה את אופק דירוג האשראי של התאגיד לשלילי. סופטבנק: "עלויות כוח האדם עומדות לרדת וזו הזדמנות לשדרוג"
"מהפכת המידע - אושר לכולם" היא עדיין הסיסמא שמעטרת את רוב הפרסומים הרשמיים של ענקית ההשקעות היפנית סופטבנק. זו הפילוסופיה העסקית של מאסאיושי סון (מאסא), שהפך את סופטבנק ובעיקר את קרן ההשקעות ויז'ן לסמל המרכזי של שנות הגאות האחרונות בהייטק העולמי ולגוף שלמעשה ניסח את התפיסה ששלטה עד סוף 2021 בתעשייה - צמיחה בכל מחיר. בעוד שהדיון על כמה אושר הביאה לאנושות מהפכת המידע הוא פילוסופי ולכן כמעט אינסופי, רמת האושר שמנחילה סופטבנק לסובביה מדידה הרבה יותר והיא לא גבוהה.
בחודשים האחרונים מככבות חברות הפורטפוליו של מאסא בפסגת רשימות המפטרות. גם בקרב החברות הישראליות שכבר נקטו במהלך של פיטורי עובדים - חברות שבהן מושקעת סופטבנק בולטות במיוחד. סטרים אלמנטס הצטרפה אתמול לרשימה עם פיטורי 20% מכוח האדם, וזאת בהמשך לטראקס שפיטרה 110 עובדים בשבוע שעבר וסייבריזן שנפרדה מ־100 עובדים בתחילת החודש. חברות ישראליות נוספות בפורטפוליו של סופטבנק: RAPIDAPI, קלארוטי, רדיס לאבס, אי טורו ועוד.
הפיטורים האלה, כואבים ככל שיהיו, מחווירים לעומת גרזן הקיצוצים האלים הרבה יותר שהונפה מעל מיטב היוקנירונים והדקאקורנים בחו"ל - חברות פרטיות שגייסו לפי שווי של יותר מ־10 מיליארד דולר. החל מהפינטק השוודי קלארנה, שנחשב לסטארט־אפ עם השווי הגבוה ביותר שהגיע בשיא ל־46 מיליארד דולר, ועד חברות המשלוחים REEF ו־GOPUFF. החברות האמריקאיות והאירופיות בהן השקיעה סופטבנק מאות מיליוני דולרים בשנתיים האחרונות, מפטרות מאות רבות של עובדים כל אחת. מתוך כ־20 אלף מפוטרי הייטק בחודשים האחרונים, רובם בארה"ב, חברות של סופטבנק מהוות כ־20%.
האם סופטבנק מכתיבה מדיניות קיצוצים אגרסיבית יותר לעומת הקרנות האחרות? אסור להתעלם מאלמנט של "ביצה ותרנגולת": סופטבנק היתה המשקיעה הפעילה בהייטק העולמי בשנים האחרונות. ב־2021 היא השקיעה 35 מיליארד דולר בסבבים בהם היתה הקרן המובילה או מובילה־שותפה. טייגר גלובל, שהגיעה למקום השני, הסתפקה בהשקעות של 30 מיליארד דולר. אינסייט, שנחשבת לאחת הקרנות הפעילות בישראל, הובילה סבבים ב־14 מיליארד דולר בשנה שעברה. ועם זאת, אי אפשר להתעלם גם מהעובדה שסופטבנק כגוף השקעות אגרסיבי במיוחד ונדיב במיוחד, הוא גם אחד הבודדים בנוף התחרותי שלו שחשוף לעייני כל כחברה ציבורית, וזה מכתיב התנהגות שונה מאחרים.
לסופטבנק יש אמנם גם פעילות ישראלית, שמנוהלת על ידי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, אך רוח הקיצוצים נושבת אל בכירי הסטארט־אפים המקומיים היישר מהמטה הרחק מכאן. הרוח הזו נגזרת משינוי הכיוון עליו הכריז מאסא מוקדם יותר השנה ומהותו - צ'קים הרבה יותר קטנים והרבה פחות השקעות. אם ב־2021 ביצעה סופטבנק 183 השקעות, הרי שמתחילת השנה היא השתתפה רק ב־32 גיוסים, כאשר סבבים שהיא מובילה התמעטו עוד יותר. אם בקרן ויז'ן הראשונה הסבב הממוצע היה 900 מיליון דולר, בקרן ויז'ן 2 היקף הסבב ירד ל־200-100 מיליון דולר ובאחרונה בסופטבנק חותמים אפילו על צ'קים של 10 מיליון דולר.
אמנם גם קרנות ההשקעות הפרטיות מדווחות למשקיעים שלהם את התשואות והדיווחים דולפים לתקשורת, כפי שלמשל נחשפו באחרונה הפסדיה הכבדים של קרן הגידור טייגר גלובל שמחקה 17 מיליארד דולר מתוך הפורטפוליו שלה, בסופטבנק זה נעשה על בסיס שוטף. בחודש האחרון חזרה מניית סופטבנק חמש שנים לאחור ומחקה 60% מהשווי או כ־80 מיליארד דולר, לעומת השיא באפריל 2021.
אבל נפילת השווי של סופטבנק היא רק השיקוף של מצבה הלא פשוט של ענקית ההשקעות. בסוף השבוע האחרון קיים מאסא בן ה־64 את אסיפת בעלי המניות השנתית בטוקיו בה ניסה לשכנע את המשקיעים שהחזון שלו עדיין בתוקף. "לאפרסקים וערמונים לוקח שלוש שנים להבשיל ולאפרסמון אפילו שמונה שנים", אמר סון לבעלי המניות המאוכזבים, "אני בטוח שאם תחכו עשר שנים יצא משהו טעים".
ברוח זו השקפים הראשונים הוקדשו להצגת התנהגות המניה בראייה היסטורית שבאה לרמז שהיא תתאושש שוב כפי שהתאוששה לאחר המפולת ב־2000. שקף נוסף הראה זהות בין עליית השווי הנכסי של סופטבנק לבין תוספת המשתמשים באינטרנט ואילו השקף האחרון של המצגת חזר על מנטרת האושר.
3 צפייה בגלריה
נציג סופטבנק בישראל ובעבר ראש המוסד יוסי כהן. רוח הקיצוצים נושבת אל בכירי הסטארט־אפים בישראל היישר מהמטה הראשי
(צילום: אוראל כהן)
אלא שיתר השקפים תיארו את המצב הנוכחי של סופטבנק - ההפסד מהשקעות הסתכם בסכום אדיר של 27 מיליארד דולר ב־2021, כמעט כפול אפילו מול ההפסד הפנומנלי של טייגר גלובל. לאחר שהשקיעה 140 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות, רק בשלושת החודשים הראשונים של 2022 היא רשמה הפסד של 15 מיליארד דולר, רובו מיוחס למפולת במגזר הטכנולוגי שתודלק במקרה של סופטבנק בחשיפה גבוהה למניות בסין ובראשן עליבאבא שצנחה ב־50% מתחילת 2022 ומניית חברת המוניות דידי איבדה 35%.
מה שמחמיר את התמונה עבור מאסא הוא חוב של 140 מיליארד דולר, אחד הגדולים שיש היום לחברות בעולם. בזמנים הטובים הוא התחייב כי היחס בין חוב נטו לשווי ההשקעות לא יעלה על 25%, כאשר הקו האדום עובר ב־35%. אם בתחילת 2020 עמד היחס הזה על 9% בלבד, הרי שלקראת סוף 2021 הוא ניתר ל־22%, קרוב מדי לקצה העליון. מודיס כבר שינתה את אופק דירוג האשראי של סופטבנק מ"יציב" ל"שלילי" ומתייחסת להתכווצות שווי ההשקעות, שמעלה דרמטית את רמת המינוף של הקבוצה.
אסיפת בעלי המניות בסוף השבוע האחרון היתה לא פשוטה עבור מאסא גם בעקבות נטישת בכירים שהחזירה לחלל האוויר את השאלה - מי יוביל את סופטבנק אחריו? ממש במקביל לפרסום על הגעה להסכם פשרה ותשלום פיצויים של קרוב ל־100 מיליון דולר למרסלו קלאור, שנחשב לידי ימינו ואחד היורשים הפוטנציאליים, אך עזב בינואר, הודיע מחליפו של קלאור, מישל קומבס על עזיבתו.
קומבס, שעוזב פחות מחצי שנה לאחר המינוי, הוחלף כעת על ידי אלכס קלוול, כאשר הודעת המינוי פורסמה יומיים לפני האסיפה. מוקדם יותר השנה עזבו בכירים בקרן ההשקעות באמריקה הלטינית של סופטבנק ואחד ממנהלי ההשקעות הבולטים של קרן ויז'ן שהוביל את ההשקעות באתר מכירות הנדל"ן קומפאס שהוקם על ידי אורי אלון הישראלי ובחברת המשלוחים הפופולרית DOORDASH.
על רקע הקשיים האלה, לא מפתיע במיוחד כי יזמים בחברות שגייסו הון בהובלת סופטבנק מעידים כי קיבלו מהקרן מסר ברור - אל תצפו לחילוץ באמצעות הזרמות כספים נוספות במידה ותקלעו לקשיים. במלים אחרות - תעשו כל מאמץ שהכסף יספיק לכם עד שהמצב בשווקים ישתפר ואל תסמכו עלינו.
מסר זה עומד בניגוד למסר של קרן אינסייט, שפעילה מאוד בישראל גם היא ואשר הצהירה בתחילת החודש בזום מיוחד שקיים השותף ג'ף הורינג עם היזמים כי הקרן תשקיע בכל חברה בפורטפוליו שלה שתזדקק לכסף בזמן המשבר. זו כמובן הכרזה מרחיקת לכת, שתיבחן בראי הזמן, אך באופן עקרוני כאן בדיוק בא לידי ביטוי פער הגישות בין גופים כמו סופטבנק וטייגר גלובל שהגישה שלהם היא לקבל דריסת רגל בכמה שיותר חברות בתקווה שחלק מהן יצליחו, לעומת גישה של אינסייט וגישה שאופיינית יותר לקרנות הון סיכון ישראליות של ביצוע בדיקת נאותות מעמיקה לפני השקעה, השקעה בפחות חברות ובניית מערכת יחסים עמוקה יותר בין היזם לקרן.
"הסיבה שרואים כעת יותר פיטורים דווקא בחברות שגייסו הרבה כסף מהקרנות האמריקאיות קשורה לכך ששם יש פחות סנטימנטים. פשוט פותחים את ספר ההוראות בעמוד של 'משבר' ושם כתוב שבמשבר צריך לקצץ בעלויות ובכוח אדם. זה מה שקורה עכשיו במגזר ההייטק בארה"ב ולכן גם הפיטורים שם מסיביים יותר מאשר בישראל", אומר ל"כלכליסט" שותף בכיר באחת מקרנות הון סיכון המקומיות.
גם בטייגר גלובל, אגב, הבינו את חשיבות בדיקות הנאותות ופנו באחרונה לשורה של קרנות הון סיכון ישראליות בבקשה לשתף את קרן הגידור האמריקאית בסבבי השקעות מוקדמים בחברות שעברו את הבדיקות הנדרשות. יזמים מעידים כי נציגי סופטבנק בדירקטריונים ונציגי החברה שמייעצים להם מדברים לפתע גם הם במושגים של שריפת מזומנים, גיוס עובדים ובחינת כדאיות של תוכניות התרחבות ולא רק מזמזמים "צמיחה, צמיחה, צמיחה".
על כן, מי שרוצה להעריך מי יהיו החברות הבאות בישראל שיפטרו עובדים, כדאי שיסתכל בפורטפוליו של סופטבנק. ייתכן שהחברות בעצמן דווקא במצב טוב, זה המשקיע שלהן שנקלע למצוקה.
בסופטבנק העדיפו לא להגיב לשאלת "כלכליסט" האם הקבוצה מעודדת את יזמיה לקצץ בעלויות בהקדם וכמה העניין קשור למצבה של סופטבנק עצמה, אבל הפנו לעדכון האחרון ליזמים ששלח באחרונה ראג'יב מישרה, מנכ"ל קרן ויז'ן. "אין נוסחה אחידה לצלוח את הטלטלה אך הון הוא המפתח. תחתרו מהר יותר לרווחיות ותקנו לעצמכם אורך נשימה. יהיו גם הזדמנויות, עלויות כוח האדם עומדות לרדת וזו הזדמנות לשדרג את צוות הניהול שלכם, את צוותי הפיתוח או להשיג את כוכבי השיווק. ייתכן שזה גם הזמן לרכישות ומיזוגים אסטרטגיים שיקרבו אתכם להיות מספר אחד בקטגוריה שלכם או לחזק את מעמדכם אם אתם כבר שם".
