על חשבון החיים עצמם: הישראלים מקדישים הרבה יותר מדי זמן למשחק בטלפון
על חשבון החיים עצמם: הישראלים מקדישים הרבה יותר מדי זמן למשחק בטלפון
דוח האינטרנט של בזק חושף כי במהלך השנה החולפת, שבה כבר לא היו סגרים וכו', בילינו יותר זמן מול המסכים מאשר בשנתיים שקדמו לה, בעיקר במשחק. בינתיים האוכולוסיה החרדית נפתחה מאוד לחיים הדיגיטליים, החיפוש בגוגל נזנח והגיל הממוצע של הצעירים בטיקטוק ובאינסטגרם ירד עוד קצת
כולם נמצאים במסכים. כך, בקצרה, אפשר לסכם את דוח מצב האינטרנט השנתי של בזק שפורסם היום (ב'). על פי סקר של החברה שהקיף כ-4,500 נסקרים בפילוח של בוגרים, בני נוער בני 13 עד 18, ילדים בני 8 עד 12 והמגזר החרדי, זמן השימוש במסכים עלה ביחס ל-2020 ו-2021. אם בשנתיים ההן בילינו כ-12 שעות מול מסכים, הרי שב-2022 המספר הוא כבר 12.4 שעות - נתון מפתיע בהתחשב בכך שהשנתיים הקודמות אופיינו בסגרים ובעבודה רבה מהבית.
נתון מפתיע נוסף הוא שרוב השימוש במסכים הוא לצרכים אישיים - בידור, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה (שרובה כיום משודרת דרך הרשת בשירותי הסטרימינג של הספקיות השונות). מנגד, השימוש לצרכים "רציניים" - לימודים ועבודה - דווקא ירד, אבל זה דווקא פחות מפתיע, שכן החזרה לעבודה ולמוסדות הלימוד מן הסתם סייעו למגמה זו.
משחיתי הזמן העיקריים - גם אצל מבוגרים - הם משחקים ורשתות חברתיות. 37% מהבוגרים משחקים ומתוכם 70% עושים זאת לפחות 2.6 שעות ביום, לעומת 2.1 שעות לפני שנתיים. השימוש המוגבר בטלפונים ובמחשבים כנראה סייע למבוגרים להיכנס לעולמות הגיימינג, אבל זה עדיין רק חצי מהיקף הילדים ובני הנוער שמשחקים ביומיום.
הרשתות החברתיות הן בולעני זמן אפילו גדולים יותר: אנחנו מוסחים בקלות בכל פעם שאנחנו משתמשים במכשיר שלנו לקרוא הודעות או לבצע פעולה מסוימת. 70% מהמשתמשים יכנסו למדיה החברתית או לצ'אט אפילו אם רק רצו להזמין תור לקופ''ח או לשלם חשבון חשמל. במקביל, 77% מהעונים אמרו שהם משתמשים במדיה חברתית כדי להפיג שיעמום.
המגמה הזו מביאה עמה תגובת נגד, שמכונה Digital Detox, או ניקיון דיגיטלי. 67% מתחילים את היום ללא טלפון, 83% לא משתמשים בו בזמן ארוחות, יותר ממחצית מהמשיבים לא מכניסים את הנייד לחדר השינה בלילה וכ-38% לא משתמשים בו בשבת, שלא מטעמי דת. זאת ועוד: 73% מכבים את ההתראות מהפייסבוק או הווטסאפ, 19% מעדיפים שלא יהיה אישור קריאה בווטסאפ, 37% מחקו לפחות 3.5 אפליקציות שגוזלות יותר מדי זמן ואותו מספר של משיבים שוקלים לקחת הפסקה מהמדיה החברתית ולסגור את הפרופיל. המספר, אגב, מזנק ל-51% אצל בני נוער - למרות הצלחת טיקטוק בגילאים האלה.
מגמה נוספת שנצפתה היא הכינוס העצמי של המשתמשים במסכים האישיים. הילדים מסתובבים בבית עם אוזניות, צופים בתכנים בחדרים שלהם וגם כשהם ביחד עם המשפחה, רבע מהם צופים במסך משלהם. התוצאה? גידול בתופעת ה-Phubbing - הלחם של Phone ו-Snobbing - ובעברית התעלמות מהסביבה ובהייה בטלפון גם כשאנחנו נמצאים עם אנשים מסביבנו בסיטואציות חברתיות. רבע מהמבוגרים וכשליש מהילדים עושים את זה.
אם חשבנו שהאינטרנט והדיגיטל מוקצים בחברה החרדית, כיום מסתבר שזה ממש לא המצב. בניגוד לטלוויזיה, שקשה יותר להסתיר, סמארטפון הפך לכלי לגיטימי בקרב חרדים רבים. למעשה, רוב החרדים מחוברים היום דרך ווטסאפ שמחליפה את אפליקציות המדיה החברתית במגזר. 54% עושים בה שימוש, עבור 72% מהם היא מהווה "חלק בלתי נפרד מהחיים" ועבור 69% היא האמצעי העיקרי לקבלת מידע. אם בעבר רוב החרדים קיבלו את מידע שלהם דרך שירותי חדשות בסלולר - כלומר, היה צריך להתקשר למספר כדי לקבל את הכותרות - כיום זה עבר לקבוצות ווטסאפ, ויש הרבה מאוד מהן.
גם למגזר יש את משפיעני הרשת שלו ו-57% מהמשיבים עוקבים לפחות אחרי אחד מהם. ההשפעה שלהם על העולם החרדי גדולה מאוד: עבור כשליש עד חצי מהחרדים, משפיעני הרשת אחראים במידה רבה על דעתם בנושאים מסוימים, על אילו נושאים שווה להתעמק בהם, על קבלת החלטות ואפילו כתחליף לדעת הקהילה. יש משפיעני רשת חרדים בכל נושא כמעט, אבל הפופולריים ביותר עוסקים באוכל ובאופנה, עם קרוב למחצית מהעוקבים. גם נושאי משפחה, דת ויהדות חשובים. אחריהם: פרנסה ועסקים, בריאות ובמקום האחרון - פוליטיקה.
משפחות חרדיות עושות יותר שימוש ברשת. יותר משליש מהן הודו שגולשים אצלן יותר באינטרנט, אם כי הרוב עושה זאת בעיקר לצרכי קניות אונליין, עבודה וצריכת חדשות. את החדשות הם צורכים כמו רוב הישראלים באינטנרט: 71% משתמשים בערוצים הדיגיטליים, כ-40% מהם באפליקציות ואתרים למגזר, אבל כ-28% מהם צורכים באופן שוטף חדשות בערוצים לציבור הכללי. יותר מרבע מהמגזר משתמשים בווטסאפ ו-10% משתמשים ברשתות החברתיות. להשוואה: 45% קוראים את העיתונות החרדית, 17% בלבד מקבלים את המידע שלהם מהרבנים ורק 9% מהפשקווילים המסורתיים.
זה כבר 9 שנים שבזק מפרסמת את דוח מצב האינטרנט, אבל זו הפעם הראשונה שהחברה ממקדת אותו גם על המגזר החרדי. הסיבה לכך היא שהגידול בשימוש בערוצים דיגיטליים לניהול החיים חדר גם למגזר הזה, שבמשך שנים הדיר את רגליו מהאינטרנט. סצנות של שריפת אייפונים כנראה לא תחזורנה. לא ברור עד כמה הרעיון של שימוש בדיגיטל משפיע על אורח החיים החרדי ומשנה אותו, אבל סביר להניח שהוא מסייע למגזר להתחבר לחברה החילונית והכללית.
נושא הסייבר והחשש מפני גניבת נתונים חדר לציבור הכללי. 52% מהמשתמשים חוששים להזין את פרטי כרטיס אשראי לשעון או לסמארטפון, אבל באופן מפתיע כ-57% כן הוסיפו אותם לאפליקציה כלשהי. 93% משתמשים בארנקים דיגיטליים כמו גוגל ואפל פיי, או באפליקציות תשלום כמו ביט, פייבוקס או פפר. פלטפורמות הקניות הפופולריות ביותר הן עלי אקספרס עם 58% מהמשתמשים שלא מוכנים לוותר עליה, Shein כובשת יותר משליש מהקונים ואמזון מועדפת אצל 30%. המטאוורס הוא אולי עדיין חזון למועד, אבל טכנולוגיות ה-VR או ה-AR כבר משמשות צעירים לרכישות. 7% מבני הנוער רכשו מוצר כלשהו באמצעות משקפי VR. לא ברור אילו משקפיים שימשו לשם כך. בנוסף, כ-11% ביצעו קניות תוך שימוש ב-Livestream - כלומר, סרטונים או וידאו בשידור חי שבהם מוצג המוצר. סוג של ערוץ קניות משוכלל.
המלחמה באוקראינה והפריצות המתוקשרות לשלל חברות וארגונים בישראל העלו את המודעות לנושא הסייבר בקרב הציבור. גם הודעות המכירה של קנאביס שהציפו את הסמארטפונים והרשתות החברתיות כנראה שיחקו בזה תפקיד. כ-76% מהבוגרים קיבלו הודעה כזו, אבל גם 60% מבני הנוער ו-32% מהילדים. החשש מפני פריצה למכשיר האישי גם חילחל, כשהרוב (54%) מודאגים מפריצה לסמארטפון, כשליש לשעון החכם וכרבע מפחדים על השואב אבק הרובוטי שלהם. ההורים מודעים לכך יותר ויותר, וכשלושת רבעי מהם מפקחים בצורה כזו או אחרת על פעילות הילדים ברשתות. מנגד, אף על פי שרשמית אסור לילדים מתחת לגיל 13 לפתוח חשבון במדיה החברתית, הגיל הממוצע של המשתמשים הצעירים בפייסבוק, באינסטגרם או בטיקטוק הוא 9 בלבד. כמו כן, רק 21% מההורים משתמשים באפליקציות פיקוח של גוגל, אפל או צד שלישי.
יותר ממחצית מהגולשים משתפים פחות תכנים אישיים מבעבר ומספר דומה גם עושה פחות שימוש בפלטפורמות החברתיות לשמירה על קשר עם משפחה, חברים ומכרים. מנגד, הרשתות החברתיות מחליפות את גוגל: רבים טוענים בשנים האחרונות שהחיפוש בגוגל לא ממש עובד כמו בעבר והתוצאה היא שכשני שליש מהנוער מחפש מידע במדיה החברתית או ביוטיוב, כשמחצית מבני הנוער מעדיפים תוצאות ויזואליות (תמונות או סרטונים). 70% מהילדים עושים שימוש בטיקטוק, 61% מהצעירים בני 16 עד 35 עושים שימוש באינסטגרם והרוב המוחץ של הבוגרים בגילאי 35 ומעלה עושים שימוש בפייסבוק. פלטפורמות הגיימינג גם הופכות לסוג של מדיה חברתית, לרבות דיסקורד, הפופולרית בקרב כ-42% מבני הנוער. פלטפורמת הסטרימינג לגיימרים Twitch נמצאת בשימוש בקרב כ-17% מהנוער ו-12% עושים שימוש ב-BeReal.
אמנם טיקטוק היא תופעה חברתית בקרב ילדים ובני נוער, אבל לאט לאט השימוש בה חודר גם למבוגרים, כשמחצית מהם מצהירים היום שהם עושים בה יותר שימוש מבעבר. הרוב המוחץ של הבוגרים עושים בה שימוש של עד שעה ביום (70%), בקרב בני נוער 69% עושים בה שימוש של יותר משעה ביום (הפוך) ובכל מקרה, למרות הפופולריות הגוברת, היא עדיין לא מגיעה לאחוזי השימוש של אינסטגרם, שנמצאת בשימוש בקרב כ-60% מהנוער ו-50% מהבוגרים. השימוש בפייסבוק לא עובר את השעה ביום גם אצל בני נוער וגם בקרב בוגרים. בשורה התחתונה, האפליקציה המנצחת בקרב הגולשים הישראליים היא ווטסאפ בה עושים שימוש יותר מ-75% מהבוגרים והנוער, וגם יוטיוב זוכה לאחוזי שימוש דומים.
