"מנכ"ל צלזיוס הצהיר שהיא בטוחה, השקעתי בה את חסכונות חיי - אבל כל החברה היא שקר"
"מנכ"ל צלזיוס הצהיר שהיא בטוחה, השקעתי בה את חסכונות חיי - אבל כל החברה היא שקר"
אל בית המשפט העוסק בבקשה להגנה מפני נושים של חברת צלזיוס זורמים מכתבים זועמים וכואבים של לקוחות קטנים אשר האמינו להבטחות החברה ושוכנעו להשקיע בה. תוכנית ההבראה שהציגה החברה: הגברת כריית ביטקוין
בית המשפט שמטפל בבקשה להגנה מפני נושים (צ'פטר 11) של חברת צלזיוס מוצף בימים האחרונים במכתבי לקוחות קטנים שמספקים הצצה למנגנונים שהביאו מאות אלפי אנשים להשקיע את חסכונות חייהם בפלטפורמה. אלו לא משקיעים מתוחכמים, עם כסף כיס להשקיע בשעשוע בפלטפורמה שאינה מפוקחת כראוי, שיכולים להרשות לעצמם להפסיד את הכספים הללו. מדובר בלקוחות קטנים שמנכ"ל החברה אלכס משינסקי ויתר מייסדיה השקיעו מאמצים רבים לשכנעם כי החברה מפוקחת, בטוחה, זהירה, אלטרנטיבה בריאה לבנקים המסורתיים שלוקחת לעצמה קצת פחות רווח כדי להציע תשואות נהדרות.
"אני מברזיל", כותב ברונו פרננדס, "יש לי 0.1 ביטקוין. אני יודע שזה יכול להיחשב לכמות נמוכה בהשוואה למשתמשים אחרים, אבל בשבילי זה סכום משמעותי".
צלזיוס שנוסדה ב־2017 על ידי אלכס משינסקי ודניאל לאון הציעה לאורך השנים שלושה סוגי חשבונות: "Earn", "Borrow" ו"Custody". Borrow נועד להפקדות כספים שעליהם המשתמשים - שמספרם מוערך ב־300 אלף - קיבלו תשואה באותו אסימון שהופקד או באמצעות מטבע החברה CEL. תוכנית זו פיתתה משתמשים באמצעות שיעורי תשואה מנופחים של עד 18% שניתנו באופן שבועי. תביעות שונות בארה"ב נגד החברה הביאו אותה להפסיק להציע את המוצר הזה למשתמשים אמריקאים ובמקומו הוצעו להם חשבונות Custody, שם המטבעות אכן היו מאוחסנים.
לאורך השנים עוד ועוד משתמשים נהרו אל הפלטפורמה תוך שהם מאמינים להבטחות החברה כי המטבעות שלהם בטוחים, וכי החברה יודעת לנהל בהצלחה וביעילות כספים בשוק הקריפטו. עם זאת, ב־12 ביוני השעתה החברה את כל המשיכות, ההחלפות וההעברות של הלקוחות, וחודש מאוחר יותר הגישה בקשה לפשיטת רגל לפי צ'פטר 11 בבית המשפט בניו יורק.
"אני אם חד־הורית לשתי בנות שמתחילות לימודי מכללה בשנה הבאה", כותבת פלורי אוהם לבית המשפט, "תמכתי בהוריי ובבנותיי לבדי במשך כל החיים. ראיתי פרסומת וקידום מכירות של צלזיוס באמצעות התקשורת... מטבעות הקריפטו שלי בצלזיוס הם אולי לא כסף גדול עבור מר משינסקי והצוותים שלו בעלי המשכורת הגבוהות, אבל זה סכום כסף עצום עבור המשפחה המסכנה שלי".
"כמות הקריפטו שהפקדתי לפושעים האלה מייצגת חלק עצום מכל החסכונות שלי", כתב ג'ונתן רוברוקר, "חלק מהקריפטו הזה נרכש בכסף שהרווחתי מאג"ח ל־20 שנה שרכשתי מדי חודש בזמן ששירתי כרובאי בחיל הנחתים של צבא ארה"ב שממנו השתחררתי בכבוד...לקח לי חיים שלמים לגייס את הכספים שהשקעתי". רוברוקר עוד ממשיך ומסביר מדוע ואיך שוכנע להשקיע בפלטפורמה: "מנכ"ל צלזיוס אלכס משינסקי, יחד עם קליקה של נושאי המשרה בחברה שלו, עסקו במסע הונאה נגד מפקידים כמוני. הובטח לנו - בווידאו - במהלך הפגישות של AMA (שאל אותי כל דבר) שכל הכספים שלנו על צלזיוס הם שלנו, בטוחים, ניתנים למשיכה בכל עת, ועובדים קשה כדי לייצר עבורנו ריבית. הובטח לנו באמצעות חוזה שהכספים שלנו יושאלו רק בנסיבות קפדניות ובטוחות ללקוחות שיוכלו לעמוד בקריטריונים מחמירים. הובטח לנו שהכספים שלנו לא יוקצו לפרויקטים חסרי אחריות... אבל אף אחת מההבטחות הללו לא קוימה".
רוברוקר מתאר מה שרבים אחרים כמותו מתארים. כיצד היו מתחברים שבוע אחרי שבוע לשידורים החיים שקיים משינסקי שם חזר והסביר שהחברה מצייתת לכללי הרגולציה, איך היא אפילו מזמינה בשמחה רגולציה נוספת כדי לבסס את מעמדה בשוק, איך צלזיוס היא חלופה בטוחה לבנקאות מסורתית ושניתן למשוך את הכספים המופקדים בכל עת, וללא כל בעיה. בשידורים אלו לקוחות רבים נהגו לציין בפני משינסקי כי הם נותנים אמון רב בפלטפורמה וכי השקיעו את חסכונות חייהם, לעתים אפילו את כספי הפנסיה, בצלזיוס.
"אני כותבת לך היום כאחת מאלפי הנושים הבלתי מובטחים בתיק צלזיוס שהקשיבו להבטחותיו של אלכס משינסקי והעבירו את כל הפנסיה וחסכונות חייהם לצלזיוס", כותבת רבקה גאלגר. "עשיתי זאת כי גרמו לי להאמין שזו חלופה בטוחה לחשבון חיסכון בנקאי. אלכס משינסקי אמר לנו, שבעוד הבנקים גובים מהלקוחות עד 29.9% ריבית על חובות כרטיסי אשראי באמצעות כספי הלקוח ושומרים את כל זה לעצמם, עם צלזיוס אנחנו חולקים איתכם את הריבית ומבטלים את הסיכון... אלכס אמר לנו בגאווה שבהיסטוריה של החברה, אף אחד לא איבד את ההלוואה. הוא הצהיר שהוא שם בשביל האדם הקטן, כדי להציע לנו דרך לחופש כלכלי".
בדיון הראשון שנערך בבית המשפט בסוף השבוע שעבר הציגו עורכי הדין של החברה מצגת שממנה עולה כי אין דבר במעשי החברה, לא באסטרטגיות ההשקעה ולא בניהול הסיכונים שלה, שהוביל אותה למצב שבו היא מצויה. החברה, כך הם מציגים זאת, היתה קורבן לצירוף מקרים חיצוני: קריסת פרויקט טרה־לונה במאי האחרון ושמועות לא נכונות שקשורות לחלקה של צלזיוס בקריסה, וחשש בשוק מחשיפת צלזיוס לגורמי סיכון שחשפה בורסת הקריפטו קוינבייס באותו הזמן, כל אלו הביאו לריצה אל הבנק שריסקה חברה מנוהלת היטב.
סביב תיאור עניינים אלו, יש לציין, קיימת מחלוקת. בשבועות האחרונים טענו עובדי חברה לשעבר, לרבות מנהל כספים שלה בתביעה שהגיש נגדה, שבצלזיוס נהגו להשקיע בהשקעות מסוכנות ולא מגודרות, והפסידו כספים רבים בשל כך. במסמכים שהגישו לבית המשפט מכנים את שורת הכישלונות הללו "הפסדים לא צפויים", בהם 50 מיליון דולר בפרויקט BadgerDAO שנפרץ, ביטחונות שלא הצליחה להשיב על הלוואה שלקחה מ"פלטפורמת הלוואות פרטית", 35 אלף מטבעות את'ר שאבדו על ידי גורם שלישי ו־100 מיליון דולר בביטחונות שחוסלו בעקבות הלוואה שהחברה לקחה ממשקיעה מוקדמת בחברה טטר. עוד עולה מדיווחים שונים כי החברה ניפחה באופן מלאכותי ותרמיתי את מחיר אסימון CEL, מה שניפח את מאזניה וסייע למנהלים הבכירים לגרוף רווחים אדירים לכיסם כשביצעו מכירות פרטיות של המטבע בשוק. בנוסף, החברה נהגה לשלם ללקוחות ותיקים תשואה באמצעות הפקדות של לקוחות חדשים. בכתב תביעה אחד תואר המודל העסקי של צלזיוס "תרמית פונזי".
"אלכס שיקר לנו בכל יום שישי ואמר שהחברה במצב טוב ושאנחנו לא צריכים להיות מודאגים מהכסף שהשקענו", כתב סיינת קופולה. "באתי מהודו כדי להפוך את החלום האמריקאי למציאות, עבדתי קשה, אבל כל מה שאני מקבל זה אכזבה ורמאות. אלכס כל הזמן אמר שההשקעות שלנו בטוחות עם צלזיוס, האמנתי לו".
טום ברנס, מורה לחינוך גופני, מסביר איך גם הלוואה קטנה יחסית של 2,500 דולר שלקח מצלזיוס, שעליה היה צריך להפקיד כבטוחה מטבעות ביטקוין בשווי 7,500 דולר, הפכה לאובדן מפלצתי של נכסים לידי החברה. "כשמחיר הביטקוין התחיל לרדת, קיבלתי עוד ועוד מיילים שאני צריך להוסיף עוד ביטקוין כדי לעמוד בתנאי ההלוואה או לשלם אותה מיידית. הפקדתי 2,500 דולר כדי לשלם את ההלוואה ולקבל חזרה את ביטחונות הביטקוין שלי חזרה. אבל האתר הוקפא, הביטחונות שלי חוסלו ונגנבו על ידי צלזיוס ולא יכולתי אפילו למשוך את ה־2,500 דולר שלי שעתה הפקדתי".
שון ראסל, משקיע קטן אחר, מזכיר איך גיוס ההון שביצעה צלזיוס בסתיו האחרון משתי קרנות פנסיה גדולות, שימש את החברה כמנוף הסברתי לכשירות עסקיה. "כשראיתי חברות שהיו להן צוותי בדיקת נאותות מכניסות מאות מיליונים לצלזיוס, התחלתי גם אני להכניס את מרבית המטבעות שלי לפלטפורמה... מדי שבוע צפיתי בסרטוני 'שאל אותי כל דבר' של צלזיוס וראיתי את אלכס עצמו אומר שוב ושוב שהם לא עושים דברים מפוקפקים עם הכסף שלנו... אבל נראה שכן. אני מרגיש נבגד על ידי צלזיוס".
"תמיד הייתי משקיע שמרני מאוד והשקעתי בחברה רק כי אלכס משינסקי הצהיר כל הזמן, בכל יום שישי, שהם מאובטחים", כתב לבית המשפט אזרח פיני שהשקיע בחברה 50 אלף דולר, "הם העלו טענות כגון: צלזיוס היא אלטרנטיבה לבנקים רגילים; הם בטוחים יותר מבנקים; יש להם יותר מ־2 מיליארד במאזן; הם גייסו 750 מיליון כדי להבטיח נכסי לקוחות אם משהו ישתבש. אבל כל החברה היא שקר. אני נבוך, עצוב וכועס שחסכונות חיי הושקעו ב'בנק' שהיה שקר. יהיו לזה השלכות משמעותיות על הפרישה שלי וזה נורא".
מה יהיה על המשקיעים הקטנים, אין לדעת. בדיון הראשוני בבית המשפט הסבירו עורכי הדין של החברה כי לא יהיו פשיטת רגל ופירוק ולחברה יש תוכנית הבראה: כריית קריפטו. בצלזיוס מעוניינים להמשיך לכרות ביטקוין באמצעות פעילות הכרייה של החברה, ולהגדיל עוד את אחזקות הביטקוין שלה. "בעולם שבו שוק הקריפטו מתאושש, לעסקי הכרייה יש פוטנציאל להיות בעל ערך רב", אמר עו"ד החברה בדיון. החברה מבקשת מבית המשפט להעריך כי עסקי הכרייה ימשיכו להיות מניבים, כך שהיא תוכל אט אט להשיב לכל לקוחותיה את הנכסים האבודים שלהם. השופט שפיקח על ההליכים אישר לחברה להשקיע 3.7 מיליון דולר לבניית מתקן חדש לכריית ביטקוין ועוד 1.5 מיליון דולר תשלומי מכס ליבוא אסדות כריית ביטקוין.
