בלעדי "חשש מהתערבות פוליטית פסולה ברשות החדשנות"
בלעדי
"חשש מהתערבות פוליטית פסולה ברשות החדשנות"
בכירים בהייטק ובאקדמיה מסתייגים נחרצות מטיוטת החוק שמקדמת השרה אורית פרקש־הכהן להסדרת העברת רשות החדשנות מאחריות משרד הכלכלה למשרד המדע והטכנולוגיה. פרופ' טרכטנברג: "כל התערבות פוליטית היא אסון"
טיוטת חוק שיאפשר את המעבר של רשות החדשנות ממשרד הכלכלה למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מעוררת סערה בעולם ההייטק. בכירים בתעשיית ההייטק, באקדמיה ובעולם הפיננסים רואים במהלכים שיוזמת השרה אורית פרקש־הכהן תחילת התערבות פסולה בתעשייה שהיתה נטולה כל פוליטיקה עד כה. המעבר של המשרד נקבע כבר עם הקמת הממשלה, אלא שכעת עם ניסוח החוק עולה חשש מהשטח ממעורבות פוליטית.
בכיר לשעבר ברשות החדשנות מסתייג מהמהלך שלדבריו בעייתי מאוד. בשיחה עם "כלכליסט" אמר כי "אם היו מובילים כאן מהלך מסודר של בחינת פעילות הרשות באמצעות ועדה מסודרת, שולחנות עגולים ומדדים מסודרים אז כל שינוי אפשרי, אבל כאן אני רואה מהלך שכל מטרתו היא לשרת את צורכי השרה שקיבלה משרד מאוד שולי. השרה קיבלה צעצוע שגדול פי עשרה מהמשרד שיש לה כיום. היא עומדת בראש משרד שהוא לא רק חלש אלא גם חדש וכל השינויים הקטנים שמוצעים בחוק הם מאוד משמעותיים".
במסגרת טיוטת החוק עומדים מספר שינויים מהותיים שמבקשים להכפיף את יו"ר הרשות, שהיום הוא המדען הראשי של משרד הכלכלה, לשרת החדשנות כמינוי אישי שאינו חייב להיות מינוי מקצועי, וכל פעילות של הרשות תהיה חייבת אישור של השרה ולמעשה תאיין את עצמאותה. יו"ר הרשות משמש כיו"ר ועדות המחקר הבוחרות במי להשקיע את כספי הציבור. כיום זהו מינוי לקנדציה קבועה של שש שנים, בדומה לבכירים אחרים בשירות הציבורי, דבר המאפשר שמירה על רציפות, מקצועיות ובעיקר עצמאות בעל התפקיד. מינוי "מטעם" לתפקיד משמעותי זה עלול ליצור מצב של חלוקת כספי ציבור ללא בקרה מקצועית. גם אם ימונה כעת גורם ראוי, שינוי החוק מביא לכך שבעתיד יוכל כל אדם לכהן במשרה זאת ולהיות מוחלף בכל עת ומכאן פגיעה קשה בעצמאותו ושיקול דעתו המקצועי.
אותו בכיר מציין שהוא מופתע מהכניעה של שני בכירים בממשלה שמבינים שזהו מהלך הרסני: "ראש הממשלה נפתלי בנט לא רק היה חלק מתעשיית ההייטק אלא אף היה מעורב בהקמת רשות החדשנות מתוקף תפקידו בעבר כשר הכלכלה וגם למשרד האוצר ברור שזהו מהלך פוליטי שפוגע בתעשיית ההייטק והחדשנות בישראל".
הכלכלן פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה וכיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, מסתייג עמוקות מטיוטת החוק. "מדינת ישראל הצליחה בצורה בלתי רגילה בשני תחומים בהשכלה הגבוהה - במחקר המדעי ובהייטק, כי המדינה תמכה מבלי להתערב. זה יוצא דופן וקרה מסיבות היסטוריות בעיקר", אמר ל"כלכליסט". "החשיבות של אוטונומיה וחוסר התערבות פוליטית, שמאפשרים יצירתיות, חופש פעולה ויזמות, היא קריטית. כל התערבות פוליטית בתחום זה, אפילו ללא כוונות רעות, היא אסון. מדינות שניסו לשלוט לא הצליחו גם בפיתוח של הייטק וגם בהשכלה גבוהה. זו טעות קולוסאלית אם המדינה, דרך שר, תנסה לצמצם ולו בקצת את האוטונומיה המקצועית של הגופים האלה. זה כמעט קרה עם השר להשכלה גבוהה וכרגע יש סכנה מיידית וממשית לגבי רשות החדשנות. אני לא מטיל ספק בכוונות הטובות של השרה, ואני מבין את הרצון שלה לשלוט ברשות שקיבלה לאחריותה, אך חובה לשמור על הרשות מפני התערבות של הדרג הפוליטי. ברגע שיש התערבות תחל הידרדרות של הרשות שכיום באים מכל העולם כדי ללמוד ממנה".
