סגור
קניין רוחני

ביצעתם מחקר חשוב וכולם רוצים לפרסם? אלו סיכוני ה-IP שחייבים לקחת בחשבון

החברה שלכם פיתחה מכשיר רפואי חדשני שעומד לשנות את העולם. כמובן שהגשתם פטנט על המכשיר. ועכשיו, ביצעתם ניסוי, התוצאות מרגשות והגעתם לשלב בו המנהלים, החוקרים החיצוניים והמשקיעים אומרים שהגיע הזמן לפרסם. בעקבות הלחץ מצד כל הגורמים, הפרסום עולה לעתים בלי התייעצות עם עורך הפטנטים. אחרי הכל, כולם סבורים שיש הגנה על המכשיר עצמו. מהם סיכוני ה-IP שהממציאים לא תמיד מודעים אליהם בשלב זה?

קבלת תוצאות חיוביות של מחקר על מכשיר רפואי היא אחד מהרגעים המאושרים והמיוחלים ביותר בהיסטוריה של ממציאים וחברות בתחום. על רקע ההוכחה לכך שהמכשיר באמת עובד, מגיע רצון עז ומיידי לפרסם את תוצאות המחקר ולהתגאות בהן. "עם זאת, הדבר הנכון לעשות רגע לפני הפרסום של התוצאות הוא לעצור לרגע ולהבין את הסכנות של הפעולה בכל הנוגע להגנה על הקניין הרוחני", אומר מאיר פנסטר, העומד בראש פעילות מכשור רפואי במשרד עורכי הפטנטים 'ארליך ופנסטר' אשר עוסק בנושאים מגוונים כמו מכשור רפואי, מערכות אלקטרוניות, מחשבים ואינטרנט ועוד. "עצם זה שיש הרבה אנשים שכולם רוצים לפרסם כמה שיותר מהר, מהווה לכשעצמו גורם סיכון, כי קשה לדעת אצל מי זה יתפספס".
ניסוי מוצלח הוא בהחלט מאורע חשוב ומבורך, פנסטר מדגיש. "זה יכול להקפיץ את ערך החברה, זה רעיון שהממציאים עבדו עליו במרתף במשך שנים רבות ועכשיו הגיעה ההוכחה שהוא מצליח ועובד. ברור שרוצים לרוץ 'לספר לחברה', כי זה באמת מרגש. אבל בדיוק בנקודה הזו צריך לעצור ולהבין מהם הסיכונים של פרסום בטרם עת. אנחנו, עורכי הפטנטים, מאוד רוצים שתספרו, אבל מבקשים ממכם להתאפק עד שנגן על כל מה שאפשר להגן עליו".
2 צפייה בגלריה
מאיר פנסטר, מנהל פעילות המכשור הרפואי בקבוצת ארליך
מאיר פנסטר, מנהל פעילות המכשור הרפואי בקבוצת ארליך
מאיר פנסטר, מנהל פעילות המכשור הרפואי בקבוצת ארליך
(צילום: אופיר גפקוביץ)
הסכנה הטריויאלית ביותר- המוצר\שיטה עדיין לא מוגנים
הסכנה הטריוויאלית ביותר, אומר פנסטר, "היא מקרים בהם עדיין אין הגנה על המכשיר או השיטה שהיתה מעורבת בניסוי". לדבריו, כולם מבינים מה הבעיה בפרסום מידע שכזה, "ועדיין, יש אנשים שלא נזהרים ומפרסמים את תוצאות המחקר שלהם".
הסיכונים שלא כולם מודעים אליהם - החל משינוי נדרש במוצר ועד הגנה על תובנות שיווקיות
מעבר לסכנה הברורה ביותר של היעדר הגנה, קיימים סיכונים פחות טריוויאליים, "אך נתקלתי בהתממשות של כולם במהלך שנותיי בתחום", מספר פנסטר.
אחד הסיכונים הוא מקרה בו כתוצאה מהניסוי צריך לשנות את המכשיר. במקרים אלו, יש לממציאים הגנה על המכשיר הישן בלבד, אך אין הגנה על המכשיר החדש, "וקיים סיכוי לכך שהחברה לא תוכל להגן על המכשיר החדש, משום שהשינוי אולי טריוויאלי ואינו בר-הגנה (טובה)". במצב שכזה, "לפני הפרסום ניתן לקבל פטנט, אך אחריו כבר אי אפשר לקבל פטנט על המכשיר החדש".
היבט נוסף שהגורמים במשוואה לא מודעים אליו הוא האפשרות לכך שהתוצאות של הניסוי עצמו ניתנות להגנה. "גם אם יש הגנה על המכשיר, אפשר לפעמים להגן מבחינה מעשית על התוצאות של הניסוי הספציפי, וכך להחזיק בקניין רוחני גדול יותר, שמעלה את שווי החברה".
בדומה להגנה האפשרית על תוצאות הניסוי, אפשר גם להגן על פרטים מסוימים מהניסוי, כמו קריטריונים להגדרת המשתתפים להם מותר לקחת חלק בניסוי. "פרמטר כזה יכול להיות רלוונטי למוצר שיהיה בשימוש בפועל", מסביר פנסטר. "למשל, אם יש מכשיר שמתברר שהוא מתאים רק למי שיש שיער כהה. בניסוי עשו אותו בהתאם על אוכלוסייה שעומדת בקריטריון, אך בהכנה של הגשת פטנט הנתון הזה לא כתוב. חשוב לדעת שאפשר להגן על סוג המשתמשים שהמוצר יעיל לגביהם, וכך למנוע מהמתחרים ניצול של המידע ללא הגבלה".
היבט אחרון שפנסטר מציף הוא תובנות שיווק עליהן אפשר להגן לפני הפרסום. "מדובר על מקרים בהם מתוך הניסוי החברה הבינה איך משווקים את המכשיר יותר ביעילות, כמו גילוי של העדפות של משתמשים, או אלמנטים שמשכנעים את הרופאים לאמץ את המכשיר. ברגע שמפרסמים את תוצאות המחקר, המידע הזה יוצא החוצה. חשוב לדעת שאפשר לכתוב גם על זה פטנטים או להגן בכלים אחרים של קניין רוחני".
2 צפייה בגלריה
כל סיכוני ה-IP לקראת פרסום המחקר החשוב שלכם
כל סיכוני ה-IP לקראת פרסום המחקר החשוב שלכם
כל סיכוני ה-IP לקראת פרסום המחקר החשוב שלכם
(shutterstock)
לא רק פטנט - איך אפשר להגן על תוצאות המחקר?
כאשר באים להגן על תוצאות המחקר, ישנן מספר שיטות העומדות לרשות הממציאים. "אחת השיטות היא פטנטים", אומר פנסטר. "עם זאת, ישנן שיטות נוספות ויעילות, כמו לשמור בסוד חלק מהמידע וגם אפשרות של 'בלבול האויב', על ידי הצבת זרקור על חלק שאינו חשוב. לפני הפרסום, אפשר להגיד לאנשים מה לפרסם ומה לא, בהתאם לניתוח סכנות ה-IP. חלק מתפקידו של עורך הפטנטים היא להגיד ללקוח מהם הדברים שאם הוא יפרסם הוא רק יעשה נזק, במיוחד אם לא ניתן להגן עליהם בעזרת פטנט".
הסיכון הגדול ביותר – מישהו שיעשה לכם משהו רע
כל הסיכונים שדוברו עד כה, הם סיכונים 'מבפנים' של אובדן הגנה על נכסים בעלי ערך בעקבות פרסום לא מבוקר. "אך למעשה, הבעיה הכי גדולה עבור הממציאים היא שמישהו יעשה להם משהו רע. זה הסיכון הכי גדול", אומר פנסטר.
"עצם העובדה שאתם מספרים שהצלחתם, גורם לאנשים ושחקנים בתחום לרצות להעתיק, לעקוף, לבטל קניין רוחני, לצמצם את החברה שלכם או פשוט להתחרות. לכן, חובה להבין האם הגנתם על כל הדרכים לעצב 'מסביב' להמצאה שלכם וכך להוציא אתכם מהמשחק".
אחת ההשלכות של פרסום תוצאות מחקר עשויה להיות כניסה של חברות ענק לתחום, אחרי שראו פרסום על משהו שעובד. "פרסום מושך תשומת לב, ולפעמים יש שחקנים שייכנסו לתחרות", אומר פנסטר. "לפעמים יש לממציא אינטרס שחברות אחרות ייכנסו לתחום, אבל זה צריך להיות בכוונה ומתוך מחשבה על הגנה מיטבית על התובנות העולות מהמחקר". מעבר לכך, "גם אם לא פירטתם את התובנות במפורש, יש מי שיקרא את תוצאות הניסוי ויכול להגיע לאותן תובנות, ואם הן לא מוגנות, מדובר בסיכון".
אל תשלמו על חוסר הניסיון שלכם
עבור חברות עם יחסית מעט ניסיון, "ישנו סיכוי לכך שהממציאים לא יבינו את כל המשמעות של מה שהם עושים, וחברות הענק המנוסות יבינו יותר ויכולות להקדים אותם. לכן, קודם כל מגנים כדי שלא ינצלו את חוסר הניסיון שלכם", ממליץ פנסטר.
אפשרות נוספות היא חוסר הבנה של שרשרת הערך. "חברות אחרות גם יכולות להשתתף בשרשרת, ובעקבות תוצאות המחקר הם עשויים להתעורר, ובהמשך יוכלו לחסום את הממציאים, לחסום הכנסות או פשוט לפגוע בתהליך", מסביר פנסטר. "הן יכולות לנתק חוליה מהשרשרת או לגנוב ממנה כסף".
לסיום, ההמלצה של פנסטר היא להתחיל את תהליך בחינת פעולות ה-IP האפשריות והנדרשות מוקדם ככל האפשר. "מומלץ להתחיל לכתוב את בקשה הפטנט לפני סיום הניסוי, כאשר יש מספיק זמן לבצע חשיבה ולגבש טקטיקה למיצוי אופטימלי של הקניין הרוחני. בסופו של דבר, אי אפשר למנוע את הפרסום על תוצאות המחקר המבורכות, אבל חייבים לעשות זאת בזהירות ובשיקול דעת".