כלכליסט-טק"רובוט בחדר ניתוח עדיף על כל כירורג בינוני"
כלכליסט-טק
"רובוט בחדר ניתוח עדיף על כל כירורג בינוני"
הרובוטיקה לא תחליף את המנתח האנושי, אך תהפוך אותו למדויק מאי פעם, מסביר גארי גוטהארט, מנכ"ל ענקית ההלת'־טק אינטואיטיב, שפיתחה את מערכת הניתוח דה וינצ'י. בראיון מיוחד הוא מגלה איך משכנעים רופאים לבטוח ברובוט, וכיצד הקורונה האיצה את החדירה לחדרי הניתוח
"בעשורים הקרובים, חלק גדול מהטיפול הרפואי ייעשה בסיוע כוחות מחשוב, הדמיה ורובוטיקה", אומר ד"ר גארי גוטהארט, מנכ"ל ענקית הרובוטיקה לניתוחים אינטואיטיב (Intuitive), בפגישתנו בתל אביב.
"התערבויות ממוחשבות יסייעו למזער את ההבדלים ואת השונות בחדרי ניתוח בעולם, כך שהביצועים של כולם יהפכו דומים לביצועיו של הטוב ביותר. האם הרובוט יהיה טוב יותר מהמנתח הטוב בעולם? קשה לטעון זאת. האם נשפר את הביצועים של מנתחים בינוניים? בהחלט כן. זה מה שהרובוטיקה עושה".
גוטהארט, שהגיע לישראל לרגל חנוכת המשרדים החדשים של אינטואיטיב בתל אביב, אינו מגזים. יותר מהכל, המערכות של החברה מזכירות סרטי מדע בדיוני.
מערכת הדגל של אינטואיטיב, שנקראת דה וינצ'י, מסייעת למנתחים ומנתחות לבצע הליכים כירורגיים באמצעות זרועות רובוטיות מדויקות הפועלות בגישה פולשנית מינימלית: לב המערכת הוא קונסולה המציגה למנתחת תצוגה מוגדלת מאוד, חדה ותלת־ממדית של אזור הניתוח, באופן שמסייע לה לזהות את המבנים ולהבין היטב את המצב האנטומי; במקביל, הקונסולה מתרגמת את תנועות היד של המנתח, ומפעילה מכשירים המבצעים את ההליך דרך חתכים זעירים. התוכנה אף מספקת בזמן אמת התראות, הדרכה ומידע שמסייעים לקבל החלטות בזמן הניתוח. לבסוף, אינטואיטיב מפיקה ניתוחים של פעילות המערכת המספקים הבנה עמוקה יותר של התהליכים ותובנות להמשך. מערכות החברה מצויות בשימוש בשורת בתי חולים בישראל, ובהם המרכזים הרפואיים רבין (בילינסון), שיבא (תל השומר), סוראסקי (איכילוב), סורוקה, רמב"ם ואחרים.
כשהוא נשאל אם כל הטכנולוגיה הזו לא מאיימת על מי שמכונים "כירורגים בכירים", גוטהארט מחייך. "המוצרים שלנו מצויים בשימוש קליני מאז 1999, והיחס אליהם משתנה ממדינה למדינה ולפי התמחות. יש בקהילה הכירורגית אנשים שרואים בטכנולוגיות כמו שלנו הזדמנויות להשתפר, והם הראשונים לאמץ אותן. הם אלו שמניחים את הבסיס לתהליכים ופרוטוקולים חדשים, למשל באורולוגיה או גינקולוגיה. וכן, יש גם מנתחים ותיקים ומנוסים שמביעים התנגדויות ואומרים: 'אני לא זקוק לרובוט, אני הלברון ג'יימס של התחום'".
מה אתה עונה להם?
"הטיעון שלי מולם אף פעם לא יהיה 'אתם חייבים להשתמש ברובוט', כי זה לא נכון. הטיעון שלי הוא 'אולי אתם לברון ג'יימס בתחום שלכם, אבל לא כל כדורסלן הוא לברון ג'יימס'. המחלוקת שלי איתם היא לא כשהם אומרים לי 'אני לא זקוק לזה', אלא כשהם אומרים 'אין בזה צורך'. אני מציג להם נתונים שמוכיחים שיש פערים בביצועים, ושהמוצרים שלנו מחוללים שינוי שהופך את המנתח הממוצע לטוב כמו המנתח הטוב ביותר. זו הפואנטה".
אני מניח שלא רק מנתחים, מנותחים ורופאים חוששים מהרובוטים, אלא גם רגולטורים.
"הגישה הרגולטורית לא זהה: יחס האיחוד האירופי שונה מזה של ארצות הברית, ששונה מהיחס של יפן וסין, אבל אני לא זוכר מקרה שבו לא הצלחנו להגיע להסכמות עם רגולטור כלשהו: זה בדרך כלל דיון על 'אופן ושיטה' והרבה פחות דיון על 'כן או לא'.
"בתי חולים רוצים לשפר ארבעה פרמטרים: התוצאות הרפואיות, חווית המטופל, חוויית הצוות, והפחתת עלות הטיפול. פעם סיפקנו להם מוצרים רפואיים, והם חשבו מה לעשות איתם. היום אנחנו ממזגים להם את המערכת באופן שמשפר את כל ארבעת הפרמטרים"
"אחד המנועים החזקים ביותר של התפתחות התחום הזה הוא השימוש בתיקים רפואיים דיגיטליים, תחום שבו ישראל היא אחת המובילות, כי בזכותם אתה יכול לענות על כל השאלות. אנחנו מצויים בעידן שבו בתי חולים יכולים לבחון את הנתונים שלהם, לסקור את אוכלוסיית המטופלים שלהם, את אוכלוסיית המנתחים שלהם, ולהעריך איכות של ניתוח צפוי. זה הדבר המשמעותי והעוצמתי ביותר שקרה בעשור האחרון בבריאות, מהפכה מדהימה ממש".
"יש המון הזדמנויות בשוק. חברה אחת לא תשלוט בכל"
זה אינו ביקורו הראשון של גוטהארט בישראל: לפני שנתיים רכשה אינטואיטיב את הסטארט־אפ אורפאוס מדיקל, שעסק בפיתוח מערכות ניהול וידאו קליני. בשנה האחרונה החברה העמיקה את פעילות המו"פ המקומית שלה והקימה שני מרכזי מחקר ופיתוח, בחיפה ובתל אביב, שמעסיקים כ־50 עובדים.
מה הוביל אתכם להשקיע דווקא בישראל?
"ההון האנושי. חיפשנו תוספות לצוות שלנו מחוץ למטה שלנו בעמק הסיליקון כדי לגוון את הכישרונות שמצויים אצלנו, בעיקר בתחומי למידת המכונה והטיפול הרפואי, וידוע שכאן ישנם הרבה טאלנטים בתחום. היה לנו המזל למצוא את אורפיאוס, זה היה שידוך מוצלח".
"יש מנתחים שמתנגדים למערכות כאלה ואומרים: 'אני לא זקוק לרובוט, אני הלברון ג'יימס של התחום'. התשובה שלי היא 'אולי זה נכון, אבל לא כל כדורסלן הוא לברון ג'יימס. והמערכת שלנו הופכת כל מנתח לטוב כמו לברון ג'יימס'"
החיפוש קשור לעובדה שאתם מאבדים את מעמדכם ה"מונופוליסטי", נקרא לזה כך, בתחום הרובוטיקה לרפואה, כשענקיות כמו אלפבית (גוגל) וג'ונסון אנד ג'ונסון נכנסות לתחום?
"אני לא מסכים עם ההגדרה של מונופול", הוא צוחק. "התהליך שבו שחקנים רבים מתעניינים בניתוחים רובוטיים נמשך כבר זמן רב: הצורך ברפואה טובה יותר ובטיפולי חירום הוא ברור, ולכן נכנסים לשוק הזה עוד ועוד שחקנים. כך שהתפיסה כאילו 'לפתע נכנס שחקן גדול', זה לא מה שקרה".
מה יקרה כשאנשים כמו ג'ף בזוס ואילון מאסק יגלו את האוצר הבלום שנקרא "מערכות בריאות"?
"יש המון הזדמנויות בתחום והן מגוונות מאוד. אני לא חושב שחברה יחידה תיכנס ותשלוט בכל השוק. חברה אחת לא יכולה לפתור את הכל. אנחנו באינטואיטיב הצבנו לנו כמשימה את הפיכת ההתערבות הדחופה בחדרי ניתוח לטובה יותר עבור המטופל והצוות, וגם את הפחתת העלות הכוללת של הטיפול. אני לא חושב שאמזון או גוגל ירוצו לתחום הזה כעדיפות ראשונה, ואני לא מודאג בעטיין. להפך: ייתכן שהן יפתחו כלים מעולים שכולנו נשתמש בהם".
"כשחזרו לנתח, זינק הביקוש להליכים בפולשנות מינימלית"
המגמה היום בטכנולוגיה היא לשלב תחומים: רובוטיקה עם בינה מלאכותית, למידת מכונה וביג דאטה. זה האתגר הענק הבא?
"בתי חולים כיום שואפים לשפר ארבעה פרמטרים: התוצאות הרפואיות, חווית המטופל, חוויית הצוות, והנמכת עלות הטיפול. אנחנו מספקים טכנולוגיות שמסייעות להם להשיג את היעדים האלה. בעבר מכרתי ללקוח מוצרים רפואיים — אזמל, מספריים או אנדוסקופ רובוטיים — והוא כבר ידע מה לעשות איתם. כעת אנחנו מבקשים למזג בעבורו מערכת שלמה של מוצרים, ולסייע לו להשתמש בה כדי להשיג שיפור בארבעת הפרמטרים הללו.
"כמובן שמחשוב, בינה מלאכותית ולמידת מכונה יכולים לעשות הבדל עצום, ועדיין צריך לבוא במגע עם המטופל, עם הרקמה החיה. אנחנו עוסקים הרבה באופנים שבהם אפשר לשלב את הדברים האלו במוצרים ובשירותים שלנו. עשינו זאת בתחום ה־IoT, 'האינטרנט של הדברים': אנחנו מחוברים בענן לרובוטים בחדרי ניתוח כבר יותר מעשור. אם נתחיל כעת גם לאחזר נתונים, נוכל לבחון מגמות, לסייע ליעילות בתי חולים בהכשרות מהירות, ולהשפיע לטובה על תוצאות של ניתוחים".
איך הקורונה השפיעה על פעילות החברה?
"בגלים הראשונים של המגיפה בתי חולים שמרו על משאביהם, לרבות המרה של חדרי ניתוח, טיפול נמרץ וצוותים רפואיים לטיפול במגיפה. אז ככל שהגלים הגיעו לשיא ראינו את הניתוחים נדחים יותר ויותר. יחד עם זאת, היה מעניין לגלות שבתי חולים שאפו לניתוחים פולשניים פחות ולחתכים קטנים יותר, כי חתך גדול דורש זמן החלמה ארוך יותר ולכן גם משאבים גדולים יותר של בית החולים. לכן, כשחזרו לנתח, העדיפו לנתח דווקא עם קונסולת הניתוח שלנו, כי זה דורש פחות משאבים הן בניתוח והן במעקב.
"בתי חולים רוצים לשפר ארבעה פרמטרים: התוצאות הרפואיות, חווית המטופל, חוויית הצוות, והפחתת עלות הטיפול. פעם סיפקנו להם מוצרים רפואיים, והם חשבו מה לעשות איתם. היום אנחנו ממזגים להם את המערכת באופן שמשפר את כל ארבעת הפרמטרים"
"עבור החברה, המשמעות היתה שנדרשנו להיות גמישים ולהתאים את עצמנו. בגלל שאנחנו חברה רפואית הרגשנו מחויבות לעזור לבתי החולים, ולכן הסבנו את המפעלים שלנו לייצור פריטי מיגון אישי, שהיו חסרים באותה עת, ותרמנו אותם. כשהניתוחים החלו לחזור, יצאנו עם תוכניות לסיוע כלכלי ללקוחות, ובמסגרתם החזרנו או דחינו תשלומים. לקוחות מאותגרים פיננסית לא נדרשו להוציא כסף על מוצרים שלא יכלו להשתמש בהם.
"בהמשך התחלנו לשנע את המערכות שלנו כדי לסייע להם להשלים פרוצדורות. לדוגמה, אם בית חולים ביקש להקדיש אזור מסוים לטיפול בקורונה, ובמקביל להקדיש אזור אחר לטפל בחולים שדורשים ניתוח, העברנו את המערכות שלנו ממקום אחד לאחר כדי לסייע בכך. בכמה מקרים גם השאלנו מערכות ללא תמורה".
כמי שחי את תעשיית ומערכות הבריאות כבר 30 שנה, מה למדת מהקורונה?
"היכולת של מערכות הבריאות לעמוד בשתי משימות במקביל — מגיפה ופעילות שגרתית — קרסה. המערכת טיפלה בקורונה, ואני מבין זאת, אבל אנשים לא קיבלו אבחון לסרטן. הם חזרו מאוחר יותר עם סבל אדיר שנגרם להם בגלל העיכוב הזה. התקווה שלי היא שכתעשייה, כמכלול, נלמד כיצד יד ימין ויד שמאל יכולות לעבוד במקביל. אתה רואה ניצנים של זה: יש שיתוף פעולה מדהים בין בתי חולים, חברות ושרשראות אספקה, כמות עצומה של כסף מושקעת בתחזוקת האספקה של בתי חולים".