TechTalkבעקבות ריבוי מרכזי הפיתוח: כמות הסטארט-אפים בישראל יורדת
TechTalk
בעקבות ריבוי מרכזי הפיתוח: כמות הסטארט-אפים בישראל יורדת
בזמן שעובדי ההייטק המקצועיים נהנים ממשרות מתגמלות במיוחד במרכזי הפיתוח, החברות הישראליות ה"שלמות", בעיקר הצעירות שבהן, מתקשות מאוד להתחרות עליהם והתוצאה מורגשת. פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של מכון המחקר והמדיניות SNPI, קורא לתיקון העיוות בענף
בעשור האחרון ההייטק סובל ממחסור חמור של עובדים טכנולוגיים, ובפרט אנשי תוכנה. כמעט כל עובד תוכנה עם נסיון יכול למצוא עבודה בשכר הגבוה במכפלות מהשכר הממוצע במשק. ובעוד שחשוב לפעול להגדלת מספרם של עובדים אלה יש לזכור כי בקרוב נגיע לתקרת הפוטנציאל באוכלוסייה במקצועות אלה (נניח מספר בוגרי חמש יחידות במתמטיקה). לכן בשנים האחרונות רשות החדשנות פעלה לסייע לצמיחתן של חברות ישראליות שלמות, בהן לצד כל עובד טכנולוגי יש יותר מעובד אחד בתפקיד לא טכנולגי (מעצבים, אנשי מוצר, אנשי כספים וכו').
מיכל ברוורמן, מנכ"לית מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, צודקת באומרה שקשה לדמיין את ההייטק בישראל ללא מרכזי פיתוח הללו. הם אכן ממלאים תפקיד חשוב באקוסיסטם הישראלי בכל הנוגע להבאת טכנולוגיות חדשניות, להכשרת מנהלים ועובדים, ולשילוב נשים וערבים בשיעורים גבוהים מהנהוג בסקטור הייטק. ואולם, מטבע הדברים מרכזי המו"פ הבינלאומיים מעסיקים כמעט רק עובדי מו"פ טכנולוגיים. ליתר דיוק, הם מעסיקים 0.3 עובדים לא טכנולוגיים לכל עובד טכנולוגי לעומת 1-1.5 בחברות ישראליות שלמות. ומכיוון שמדובר בחברות שמסוגלות להציע חבילות שכר מפתות, הן יכולות למשוך אליהן נתח משמעותי של העובדים הטובים ביותר.
בעשור האחרון הנוכחות של מרכזי הפיתוח בתחום התוכנה והחומרה עברה את הרמה האופטימלית מבחינה משקית. מספרם עלה מ-50 בשנת 2000 לכמעט 400 ב-2022, כשרבים מהם הגדילו משמעותית את מספר המפתחים המועסקים על ידם. לפי אומדנים, קרוב ל-45% מהמפתחים עם ניסיון עובדים עבור מרכזי פיתוח, בהשוואה לכ-25% בתחילת שנות האלפיים. אם נוסיף למשוואה את החברות הישראליות שהעבירו את כל הפעילות העסקית שלהן לחו"ל ומחזיקות אך ורק מרכז פיתוח בישראל, נבין במהרה שמעט מדי טאלנטים נשארו כדי להצמיח כאן את חדי הקרן העתידיים.
הגידול המסיבי בביקוש למפתחים במרכזי הפיתוח תרם רבות למחסור בכוח אדם מיומן ולגידול המטאורי בשכר. מגמה זו תורמת לירידה המתמשכת והמדאיגה במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחים כל שנה. הסיבה לכך ברורה: שכר גבוה במרכזי פיתוח הופך יזמות לפחות אטרקטיבית ובמקביל מקשה על יזמים להתחרות על עובדים טכנולוגיים.
ממשלת ישראל חייבת לפעול בעצימות גבוהה בהרבה לעידוד הקמה וצמיחה של חברות "שלמות" בישראל. היא צריכה לפתח גישה הוליסטית ומתואמת בנושא ולרתום כלי מדיניות רבים בתחום הרגולציה והמיסוי על מנת לתמרץ פעילות עסקית ויצרנית שמגדילה את מספר העובדים בשכר גבוה במשק. במחקביל, היא צריכה לעודד את החברות הרב-לאומיות להשקיע יותר בפיתוח כוח אדם מיומן ובו זמנית להגדיל את הפעילות העסקית והיצרנית בישראל, בדומה לחברת אינטל שהיא המעסיק הפרטי הגדול ביותר בישראל.
צעדי מדיניות בכיוון הנכון יבטיחו את הצמיחה של הסקטור, תוך מתן הזדמנויות לאנשים במקצועות מגוונים, ותוך הקטנת הניתוק ההולך וגדל בין החברה הישראלית לבין ההייטק.
פרופ' יוג'ין קנל הוא יו"ר משותף של מכון המחקר והמדיניות SNPI
