+Startup"רק מדינות שימשיכו לפתח חדשנות, יוכלו לשמור על ההובלה"
+Startup
"רק מדינות שימשיכו לפתח חדשנות, יוכלו לשמור על ההובלה"
תחרות +Startup השלישית של כלכליסט בשיתוף פועלים הייטק יוצאת לדרך. מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים הייטק: "המדינה צריכה לדאוג להשקיע בכמה שיותר חברות SEED. ההמשך יכול להיות כבר על השוק הפרטי, אבל ההתחלה צריכה להיות בתמיכת המדינה"
"כלכליסט" בשיתוף פועלים הייטק משיק זו השנה השלישית ברציפות את תחרות +StartUp שנועדה ללוות ולהזניק סטארט־אפים בראשית דרכם לצמיחה. במסגרת פעילות זו 20 סטארט־אפים נבחרים יזכו לקחת חלק בסדנת הכשרה ייחודית בשיתוף תוכנית ZELL ליזמות מאוניברסיטת רייכמן. חמשת הסטארט־אפים שיעלו לגמר יופיעו מול חבר שופטים מקרב הקרנות המובילות בישראל.
“הזמן המתאים והנכון”
בשנה שעברה זכתה בתחרות חברת Blings.io, שמפתחת פורמט וידיאו אינטראקטיבי ומבוסס דאטה בזמן אמת, שנוצר בזמן הצפייה. "התוכנית הגיעה עבורנו בזמן מתאים ונכון. היינו באמצע סבב גיוס, ומשקיעים שראו אותנו בתחרות התלהבו והצטרפו להשקעה", סיפר השבוע יונתן שרייבר, מנכ"ל Blings.io, ל"כלכליסט".
"בזמן קצר הצלחנו לסגור חוזים עם חברות גדולות, כמו מרצדס, מקדונלד’ס, סינגפור איירליינס ואחרים. טכנולוגיית ה־MP5 שלנו, שמאפשרת לווידיאו להיות פרסונלי, דינמי ואינטראקטיבי, עזרה ללקוחות שלנו לתקשר בצורה אפקטיבית עם המשתמשים שלהם, ולייצר מיליונים רבים של סרטוני MP5 — דינמיים, אינטראקטיביים ופרסונליים. בחודשים האחרונים אנחנו מפתחים מוצר no-code ליוצרי וידיאו, שמאפשר להם להשתמש בתוכנות של אדובי כדי לייצר MP5 בעצמם, ולחבר את זה לדאטה דינמי. אנחנו מתכננים להוציא את המוצר לעולם בספטמבר", סיפר שרייבר.
לשאלה אילו עצות והמלצות היה נותן למתמודדים בתחרות השנה אמר שרייבר: "אולי אתם תזכו בסוף, אבל השאר גם מדהימים. פרגנו, צרו קשרים, תנו עצות וקבלו פידבק, ואולי ייצאו מזה דברים מופלאים. אל תתמקדו רק ב'ביזנס'. השופטים בתחרות נותנים ניקוד לחזון, לחלום הרחוק, והאם אתם אלה שתצליחו לשנות את העולם".
1 צפייה בגלריה
מנכ”לית פועלים הייטק וחברה בחבר השופטים, מיכל קיסוס הרצוג. “שוק ההון מתקרר”
(צילום: אולפן כלכליסט)
בתחרות הראשונה, שהתקיימה ב־2020, זכתה במקום הראשון חברת הביוטכנולוגיה מטריסלף, הפועלת בתחום הנדסת רקמות. החברה, שהוקמה ב־2019 על בסיס טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת תל־אביב, מפתחת פלטפורמה לייצור והדפסת תלת־ממד של שתלים אוטולוגיים של רקמות ואיברים. לדברי אסף טוקר, מנכ"ל מטריסלף, גם השנה החברה המשיכה להתקדם בתוכנית המחקר שלה בהתאם לתכנון והצליחה לעמוד בכמה אבני דרך משמעותיות, כולל פגישה עם ה־FDA, פתיחת מעבדה חדשה, קבלת פטנט והצלחות מעבדתיות ופרה־קליניות.
טוקר ציין כי ביוני השנה החברה ביצעה בהצלחה הנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב ומספר העובדים צמח מחמישה ל־11. השתלים של מטריסלף בנויים מפיגום (מטריקס) ותאים שמקורם במטופל עצמו, ובכך מוסר הסיכון לדחיית השתל. כאינדיקציה טיפולית ראשונה מפתחת החברה שתלים מוטוריים לשימוש במשותקים כתוצאה מפציעות בחוט השדרה, והיא מתכננת ניסוי ראשון בבני אדם לקראת סוף 2023. גם טוקר התייחס למתמודדים השנה בתחרות ואמר: "אחד הדברים החשובים הוא לבחור צוות מובחר שיהיה איתך בהצלחה, ויותר חשוב: גם בזמנים פחות טובים".
חבילת פרסים אטרקטיבית
התחרות פתוחה לסטארט־אפים בשלבי pre seed + seed, מבוססי טכנולוגיה ושגייסו עד 5 מיליון דולר. צוות השיפוט יבחן את המועמדים על פי קריטריונים של הצגת יתרון תחרותי בהיבט של חדשנות וטכנולוגיה והפוטנציאל העסקי.
הזוכים במקומות הראשונים יקבלו הזדמנות לפגוש ולהציג בפני חבר השופטים מהקרנות המובילות בישראל, ויזכו בחבילת פרסים אטרקטיבית במיוחד: פרס כספי של עשרות אלפי שקלים, ליווי מקצועי מטעם פועלים הייטק וקמפיין פרסומי באתר “כלכליסט“.
לדברי מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים הייטק ושופטת בתחרות, ההובלה והצמיחה של ההייטק הן אינטרס לאומי, אבל אי אפשר לקחת את הדברים כמובן מאליו ולסמוך רק על הצבא ועל הדנ”א הייחודי של הישראלים. "רק מדינות שימשיכו להשקיע, לפתח ולאמץ חדשנות וטכנולוגיה יוכלו להתקדם ולשמור על ההובלה”.
לדבריה, כיוון שההייטק היווה כ־54% מהיצוא הישראלי בשנת 2021 (והחל בשנת 2022 לרדת), המדינה חייבת להמשיך ולהשקיע על מנת שהייטק ימשיך ויתפתח ויהווה מנוע צמיחה וחוסן לאומי. השקעה מצד הממשלה משמעותה: השקעה במחקר ופיתוח, כיוון שבישראל מימון המו״פ נסמך כמעט באופן בלעדי על השוק הפרטי; תחבורה, כדי שלא רק תל אביב תהיה בירת הייטק; חינוך, לסגירת פערים חברתיים ומגדריים; ורגולציה שתסייע בהטמעה קלה יותר ואפילו תשתיות רוחב פס. "אבל אם לצמצם את זה למסר אחד ברור: המדינה צריכה לדאוג להשקיע בחברות SEED. ההמשך יכול להיות כבר על השוק הפרטי, אבל ההתחלה צריכה להיות בתמיכת מדינה", אמרה.
קיסוס הרצוג התייחסה גם לטלטלה בשווקים הפיננסיים בחודשים האחרונים ואמרה: “שנת 2022 פוגשת את ההייטק בנקודה מאוד מעניינת — אנחנו אחרי תקופה של הזרמת כסף רב לשוק הטכנולוגי ושבירת שיאים. עכשיו שוק ההון מתקרר, יש קשיים בשרשרת האספקה, המלחמה באוקריאנה והסנקציות על רוסיה גם משפיעות, וכמובן עדיין ניכרות השלכות הקורונה, דרישות המשתמשים שמשתנות ועליית הריבית. כל הגורמים הללו יחד מביאים להאטה”.
לדעת קיסוס הרצוג, מה שהשוק עובר עכשיו הוא תיקון יתר מאסיבי ומואץ למה שחווינו בשנתיים האחרונות בהייטק, ובהנחה שזה לא יהיה יותר מתיקון — אז אפשר לומר כי חברות טובות שיש להן צמיחה אורגנית ובריאה ימשיכו להתקיים ולצמוח עם התאמות למצב. חברות לא בריאות או לא יעילות - ייסגרו או יירכשו.
השופטים בתחרות השנה: ד”ר ירון דניאלי, שותף בקרן aMoon וראש חטיבת aMoon Alpha; עמנואל תימור, שותף ב־General partner Vertex Ventures; נופר עמיקם, שותפה ב־Glilot Capital Partners; אסף ורהפט, שותף ב־UpWest Ventures; גיא ימן, שותף ב־TPY; ואביחי ניסנבוים שותף ב־lool ventures. בשורה התחתונה (מימין): רננה אשכנזי, שותפה ב־General partner Grove Ventures; יובל כהן, מייסד ושותף ב־StageOne; יעל אלרואי, שותפה ב־Viola Ventures; יאיר קסוטו, שותף ב־Pitango; מיה פיזוב, שותפה בקרן Amiti Ventures; רותם אלדר, שותף בקרן 10D; ואליחי וידל, עורך אתר CTech.
