סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

כלכליסט-טק
"הקרב בהייטק על עובדים הוא כמו הקרב על לקוחות"

"לחברות הייטק טובות תמיד יתייחסו כיקרות מדי", אומר קארל אשנבך מבכירי אנשי ההון סיכון בארה"ב שישתתף בוועידת MindTheTech של כלכליסט ובנק לאומי בניו יורק בחודש הבא. הוא מעריך שהשווי האגדי של Wiz יצדיק את עצמו, שתחום הסייבר עוד לא רווי ומאמין מאוד בהשקעה בSALT הישראלית

קארל אשנבך, שותף בקרן הון סיכון סקויה, מדבר על גיוס כשרונות לחברות הייטק
קארל אשנבך, שותף בקרן סקויה, אתם מהמשקיעים ב־Wiz, חברת הסייבר של אסף רפפורט שגייסה לאחרונה 250 מליון דולר לפי שווי של 6 מליארד דולר. זה לא שווי קצת מטורף להגיע אליו תוך שנה וחצי?
"אני לא רוצה להגיב על שוויים", אומר אשנבך, שיהיה אחד הדוברים המרכזיים בוועידת MindTheTech של "כלכליסט" ובנק לאומי בחודש נובמבר בניו יורק. חברות מצוינות מוערכות תמיד קצת ביתר, אבל אין לי ספק שהם יגדלו ויעברו את השווי הזה — או מה שלא יהיה בכל סבב השקעה. לפני שישה חודשים כשעשינו את סבב B לפי שווי של 1.7 מליארד חשבו שזה שווי גבוה, והנה חצי שנה אחר כך השווי עומד על 6 מליארד דולר, זה קורה לחברות מצוינות".
Wiz לא לבד. בזמן הקצר שבו אשנבך שותף בסקויה הוא הספיק להיות מעורב בעוד כמה מהחברות בעמק הסיליקון שהבולטות שבהן הן פאלו אלטו נטוורקס של היזם הישראלי ניר צוק, זום שעד לפני שנתיים היתה עוד חברה של טכנולוגיית ווידאו וכיום היא החברה שמזוהה יותר מכולן עם התחום וחברת התוכנה סנופלייק שנחשבת כיום לאחת מענקיות התוכנה החדשות ונסחרת כבר כיום בשווי שוק של 100 מיליארד דולר. חברה נוספת שאשנבך יושב בדירקטוריון שלה היא Workday הנחשבת לאחת המובילות בתחום טכנולוגיית כוח אדם ונסחרת לפי שווי שוק של כ־70 מיליארד דולר.
בישראל לצד חברת הסייבר הישראלית סולט, אשנבך השקיע גם ביוניקורן הישראלי גונג, שגייס לפי שווי של מעל ל־7 מיליארד דולר.

2 צפייה בגלריה
קארל אשנבך
קארל אשנבך
קארל אשנבך
(צילום: איי פי)

ב־2017 התראיינת על ההשקעה בזום והיית די נלהב. זה כאילו ידעת שתגיע הקורונה ותגרום לחברה לזנק.
"הלוואי שיכולתי לומר שהיינו כל כך חכמים לחזות את המצב המצער הזה. האמת היא שלא היינו עד כדי כך חכמים. אך כן היינו בטוחים שהם יצרו פלטפורמת וידאו שתשנה את האופן שבו אנשים מתקשרים, וזה קרה. אבל אני משער שהם זינקו תוך שלוש־ארבע שנים בגלל המגיפה. זה מסע מדהים ובסקויה בורכנו בקשר איתם. אני באמת מאמין שזו תוכנה שהצילה את מערכת החינוך בעת המגיפה כי היא מופצת חינם — זה איפשר לנו לתקשר גם במקומות העבודה, איפשר לממשלות לתקשר. לזום היתה השפעה כל כך גדולה שלדעתי מגיע למייסדי החברה פרס נשיאותי על האימפקט שלה בתקופת הקורונה, אני עד כדי כך נלהב".
בתקופת הקורונה חל גידול עצום בתחום ההייטק וביוניקורנים שהוליד, כולל בישראל. מבחינת שווי החברות אנחנו בבועה שתתפוצץ?
"הההסתכלות שלנו על חברות היא לטווח ארוך, אל חברות טובות תמיד יתייחסו כיקרות מדי. אבל להסתכל רק על שווי זו הסחת דעת ולכן צריך להסתכל על ביצועים ועל פרמטרים נוספים בליבת העסקים של החברה. חברות עם טכנולוגיה מעולה ימשיכו להביא ערך למשקיעים".

בישראל מתקיימות כיום מלחמות עולם בין סטארט־אפים על כוח אדם איכותי.
"זה קורה גם בניו יורק ובעמק הסיליקון. הקרבות על כוח אדם כעת לא דומים לשום דבר שאי פעם חוויתי. זה קורה גם בחברות גדולות שמוכנות לשלם כל סכום כדי להשיג את הכשרונות הטובים ביותר וגם בקהילת הסטארט־אפ שגדלה כל הזמן. כך שבכל חזית יש עכשיו מלחמה על כשרונות".
איך נראה שדה הקרב הזה?
"היום חברות מחזרות אחרי עובדים בדיוק כפי שהן מחזרות אחרי לקוחות שיקנו את השירות או המוצר שלהן. זה קיצר את תהליכי הקבלה לתפקיד לשבועיים בלבד כי בסטארט־אפ אתה לא יכול להרשות לעצמך לאבד מועמדים בגלל שתהליך הקבלה לתפקיד לקח לך יותר מדי זמן. ובגיוס בכירים יצירת מערכת יחסים חשובה במיוחד. חברה אחת שלנו אפילו הכינה למועמד מצגת שבה פירטו מדוע הם נלהבים לגייס אותו לתפקיד".
מה עדיף, להתחיל לעבוד בחברה ותיקה וממוסדת או בסטארט־אפ צעיר?
"אנחנו כמובן מאמינים שלהיכנס לחברה צעירה, עם מייסד מצוין, עם טכנולוגיה שמשבשת את השוק זה דבר סופר־מרגש. לעיתים זה גם מסוכן, אבל אם אתה מוצא את החברה הנכונה — זה מתגמל מאוד."

"לספק ערך לסטארט־אפ"

יש לכם תחרות מצד קרנות ענק כמו טייגר גלובל ואינסייט, ואפילו כאלה שלא היו פעילות בתחום ההייטק.
"כן אבל אנחנו עדיין שם, מחפשים את היזמים בעלי התעוזה שרוצים לבנות חברות אגדיות, ואנחנו רוצים להיות שותפים איתם משלב הרעיון ועד להנפקה ויותר. זו האסטרטגיה העסקית שלנו, היא שירתה אותנו כחמישה עשורים, ונדבוק במה שאני חושב שאנחנו עושים יותר טוב מכל אחד בשוק — שזה לספק ערך, לסייע בבניית החברות כך שיעמדו במבחן הזמן".
אחת החברות שהשקעתם בה היא סולט הישראלית, שקטנה מאוד יחסית לחברות הענק בפורטפוליו שלכם.
"זה לא בלתי שכיח עבורנו להיכנס להשקעה בסבב B כשאנחנו מזהים את הטכנולוגיה הטובה ביותר בתחומה, עם צעירים בעלי ניסיון מיחידות הטכנולוגיה בצבא, שיודעים לבדל את החברה. כשאנחנו חושבים שצפויה צמיחה מואצת וכשיש להם שוק גדול ויזמים מעולים – לא משנה לנו באיזה שלב החברה נמצאת. במקרה של סולט, בתחום אבטחת ממשקי יישומים (API), כשהעולם מחובר מאי פעם ולפי בדיקת הנאותות שעשינו — אף אחד לא יכול לעשות את מה שסולט עושה היום בתחום הזה (הגנה על חורי אבטחה בממשקים שנוצרים בחיבור בין תוכנות ארגוניות — מ.א, ד.ב). סולט יודעת לעצור התקפות שממש קרו, לנסות לזהות את התוקף ולהוריד אותו מהתשתית של החברה המותקפת. זה אולי שלב השקעה מוקדם ממה שנהגתי להיכנס אליו בעבר, אבל זו חברה מעולה, עם מייסד מעולה ועם שוק מעולה, ואני שמח שחברנו אליהם בשלב הזה".
תשקיעו בחברות ישראליות אחרות לאחר שחיסלתם את הנציגות שלכם בישראל?
"אין משהו שאני יכול לדבר עליו ברגע זה. נכון שהיתה לנו עד לאחרונה שותפות בישראל, אך כעת שאין לנו אנחנו משתפים פעולה עם השותפים לשעבר — שמיל לוי, חיים סדגר וגילי רענן, שהקימו קרנות משלהם — למשל ב־Wiz ובסולט. אנחנו מאוד מחוברים וקשורים לאקוסיסטם הישראלי והשותפות עם החבר'ה האלה שעדיין בשוק מאוד מתגמלת עבורנו. אנחנו משקיעים גם בלמונייד, גונג וארמיס הישראליות, ובעוד חברות בשוק".

"הכל קשור בטיפול בדאטה"

בעבר הצהרת "דאטה דאטה דאטה". מה הטכנולוגיה החמה הבאה לדעתך?
"דיברתי על דאטה כי יש התפוצצות מידע בכל יום. אנחנו למשל משקיעים בסנופלייק שמאכסנת כמות אדירה של מידע עבור חברות בעולם, וזה יוצר אקוסיסטם לעוד חברות: היו לנו לא מעט השקעות בחברות טכנולוגיה שעושות אינטגרציה עמוקה לתוך ענן המידע שלהן. הרי צריך להכניס מידע לענן, להוציא אותו מהענן, לנתח את המידע — הכל קשור לטיפול במידע, כולל איך מאבטחים אותו".
אגב אבטחה, בתחום הסייבר יש עדיין הזדמנויות או שהוא רווי?
"ראינו גל שני של התרחבות של התחום בשנה וחצי האחרונות בגלל הצרכים החדשים שהולידה הקורונה. מרגע שאבטחה עברה גם ליוזרים שעובדים מהבית, זה חייב להתרחב מעבר לאבטחת דאטה סנטר ויישומי ענן. גם תפקיד מנהלי אבטחת מידע ממשיך להתרחב כל הזמן. היום התקציב שלהם הוא בעצם בלתי מוגבל, כי אם הם מאתרים טכנולוגיה שתאפשר לאבטח אפילו ב־10% או אפילו ב־5% יותר את החברה מפני פריצות — הם ירצו אותה. לכן אבטחה ממשיכה להיות תחום חשוב בסטארט־אפים, וכידוע לכם, חברות רבות בתחום מגיעות מישראל בזכות בוגרי יחידות כמו 8200, למשל רועי אליהו מסולט. ליוצאי צבא עם ניסיון כזה יש בשוק מיתוג כל כך טוב וזה מסייע להם למשוך כוח אדם איכותי".
בצעירותך התחרית בהיאבקות. אתה עדיין בעסק?
"אני בן 57 וכבר לא עושה את זה לשמחת משפחתי. ימי ההיאבקות שלי מאחורי, אך השנה הוכנסתי להיכל התהילה הלאומי בהיאבקות. אני עדיין שומר על כושר אבל עכשיו אני נאבק בחיים להשיג יותר ממה שאני מקבל, ומנסה להביא ניסיון של עשרות שנים לחברות הפורטפוליו שלנו בכל צורה שאני יכול".
הזכרת בעבר את אביך כמנטור המשמעותי ביותר שהיה לך בחייך.
"אבי נפטר לפני 15 שנה. הוא לימד אותי את החשיבות של משפחה, אמונה וקריירה מקצועית — ואלה עדיין הערכים שמדריכים אותי. כל מה שאני עושה כל יום הוא כדי שיכול היה להיות גאה בי. הוא המנטור שלי. אבי הושיב אותי בילדותי לשיחה על קבלת החלטות, שמלווה אותי כבר 35 שנה. הוא אמר 'כשאתה מקבל החלטות — אל תסמוך רק על המוח שלך, זה איבר שיכול לבלבל, כשאתה מגיע להחלטות החשובות תסמוך על הלב ועל הבטן שיכוונו אותך'. אני לא רוצה להיות מורבידי, ובצעירותי חשבתי שהוא משוגע כשהשמיע באוזני את זה, אבל הוא אמר ש'אדם עם פגיעה מוחית יכול להמשיך לחיות 30 שנים אבל כשהלב שלך עוצר אתה מת'. עד היום אני אוסף מידע ככל שהמוח שלי מאפשר לי, אבל בסוף אני נסמך על מה שאומר לי הלב".
מה היית ממליץ לאדם צעיר שרוצה להשתלב בתעשייה?
" לך אחרי התשוקה שלך. כל דבר אחר אפשר ללמוד".