סם אלטמן בישראל: "המקבילה היחידה ל-AI היא השקת האינטרנט"
סם אלטמן בישראל: "המקבילה היחידה ל-AI היא השקת האינטרנט"
מיסד OpenAI אמר בשיחה שקיים באוניברסיטת ת"א כי "מי שיזם היום הוא בר המזל ביותר זה זמן רב". בנוגע לחששות מפני הטכנולוגיה הודה אלטמן כי "בעתיד הרחוק יהיו סוגי משרות שייעלמו". לבסוף, החמיא לאקוסיסטם המקומי: "יש כאן דחיסות של כישרון"
"אנחנו חיים בתקופה הקסומה ביותר מאז השקת האייפון. זה אפילו יותר טוב מאייפון. המקבילה היחידה זה השקת האינטרנט. מי שיזם היום, הוא היזם בר המזל ביותר מזה זמן רב". כך אמר מייסד ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, שמבקר היום בישראל, בשיחה שקיים באוניברסיטת תל אביב.
"אחת הסיבות למסע העולמי הזה היא לשמוע מאנשים מה הם רוצים, איך הם חושבים על רגולציה, אבל גם לדבר עם מפתחים ולהבין מה הם רוצים לעשות" הוסיף. "החלק המהנה ביותר מבחינתי היה לפגוש מפתחים ולהתפעל מהיצירתיות ומהיקף העסק שהם בונים. זה קורה בכל התעשייה. במפגשי מפתחים כמעט אף פעם אין שניים שעובדים על אותו הדבר".
אלטמן התייחס גם להשפעה הצפויה של מודלי הבינה המלאכותית של החברה על הכלכלה ושוק התעסוקה: "בטווח הקצר התמונה נראית טוב מאוד. יהיה גידול משמעותי בתפוקה ואם אפשר לקודד פי 2 יותר מהר העולם יעשה שימוש בפי 2 יותר קוד. בטווח הארוך יותר יהיו סוגי משרות שייעלמו, אבל יהיו משרות אחרות שיהיה בהן צורך בבני אדם בדרכים אחרות, באופן שלא ברור כל כך היום.
"כשדיפ בלו ניצח את קספרוב בשחמט חשבו שזה הסוף של שחמט, אבל כיום שחמט מעולם לא היה פופולרי יותר. לאנשים אכפת מה אנשים אחרים עושים. דאל אי-2 מייצר אמנות נהדרת, אבל לאנשים עדיין אכפת מהאמן האנושי שמאחורי הציור. אף אחד לא יושב לראות משחק שחמט בין שני מחשבים. אבל לא משנה מה יקרה - אנחנו צריכים חוזה סוציו-כלכלי חדש".
עמיתו של אלטמן, המדען הראשי של OpenAI אילייה סוצקבר, הוסיף בהקשר זה: "תמיד תהיה פעילות כלכלית של בני אדם, אבל צריך למצוא דרך לרכך את המכה ולאפשר מעבר חלק למשרות חדשות. צריך ליצור מסגרות רגולטוריות, בדומה לאלו של כלים מסוכנים אחרים. אנחנו לא מדברים על ה-AI של היום, אלא על פיתוחים עתידיים. זו טכנולוגיה עוצמתית מאוד שיכולה לשמש לריפוי מחלות, אבל גם ליצירת מחלות מסוכנות יותר מכפי שיש לנו כיום. זה יהיה רע מאוד ואנחנו צריכים ליצור מסגרת כדי לשלוט בזה. בינה מלאכותית סופר-חכמה ללא שליטה תהיה משהו רע מאוד, וזו תהיה טעות חמורה לפתוח משהו כזה שאנחנו לא יודעים לשלוט בו".
סוצקבר התייחס גם לחשש שבינה מלאכותית סופר-תבונית תוביל להשמדת האנושות ולצורך ליצור רגולציה בהקשר זה. "זו תהיה טעות לכפות רגולציה כבדה או להאט את החדשנות המופלאה, אבל אם אנחנו לא רוצים ליצור מערכת סופר-תבונית, העולם צריך להתייסח לכך כאל משהו שיהיה צורך להתמודד איתו בעשור הקרוב", אמר. "פתרון אפשרי אחד הוא ליצור ארגון גלובלי שיפתח מודל לווידוא ולפיקוח על בטיחות המודלים זה יעזור. זה דומה למה שאנחנו עושים עם נשק גרעיני".
אלטמן הדגיש את התועלות המשמעותיות של AI. "היכולת של AI לסייע לנו בהפקת תובנות מדעיות תאפשר לנו להבין את סודות היקום", אמר. "זו הדרך היחידה שהעולם והחיים ישתפרו. אם AI תעזור לנו לרפא את כל המחלות זה יהיה עולם טוב בהרבה - ואנחנו לא כל כך רחוקים משם. החלק המטריד ביותר בעבודה שלנו הוא הצורך לאזן בין התועלות לסיכונים. למה לבנות את זה? אני חושב שכשנביט לאחור על רמת החיים שלנו כיום, נגיד שזה לא הגיוני שאנשים חיו בעוני וסבלו ממחלות. לכולם בעתיד יהיו חיים טובים יותר. זה בלתי ניתן לעצירה ולכן צריך להבין איך לנהל את הסיכון. נוסדנו בגלל הסיכון הזה. אנחנו צריכים מבנה שיאפשר לנו לאמץ רגולציה שתשפיע עלינו בצורה העמוקה ביותר. יותר קל לחלץ התנהגות טובה מאנשים כשהם חוששים מסכנה קיומית. האנשים בתחום מבינים את זה - והם יגיבו לרגולציה טוב יותר מאשר מדיה חברתית".
סוצקבר התייחס לכך גם בהקשר של משבר האקלים: "צריך כמות גדולה מאוד של יכולת לכידת פחמן. אם אפשר להאיץ את ההתקדמות המדעית, נוכל להגיע ללכידת פחמן יעילה יותר, לכוח זול יותר מהר יותר ולייצור זול יותר מהר יותר. היום זה קשה, אבל באמצעות AI שמאיץ מדע והנדסה בצורה דרמטית, זה הופך למשהו פשוט".
בהתייחס להשפעה של בינה מלאכותית על מגזר החינוך אמר סוצקבר: "ספרי לימוד ישודרגו. כיום הם לא עונים על השאלות שלך. AI מאפשרת לך לנהל שיחה. זו חוויית לימוד נעימה הרבה יותר. זה עולם שבו לכל תלמיד יש מורה פרטי. אנחנו לא שם, אבל זה יגיע בקרוב".
לבסוף, אלטמן התייחס גם ליכולות של האקוסיסטם הישראלי בתחום ה-AI. "יש כאן דחיסות של כישרון", אמר. זה משהו שאנחנו מודעים לו. יש כאן הרבה מאוד כישרון ביחס לגודל המדינה והדבר השני זה הדרייב של היזם הישראלי. שני הדברים האלו ביחד מובילים להישגים ולהתקדמות אדירים".
