סגור
גג דו"ח טכנולוגי עומר כביר דסקטופ
הפגנה ב וושינגטון בעד הפלות
הפגנה ב וושינגטון בעד הפלות (צילום: AP)

דו"ח טכנולוגי
ברגע האמת - ענקיות הטכנולוגיה בורחות מנושאים נפיצים

זה לא לקח הרבה זמן, מטא הסירה פוסטים של משתמשים שהציעו לשלוח גלולות להפסקת היריון לנשים במדינות שבהן השימוש בגלולות אסור ואמזון החלה להגביל מכירת מוצרים בעלי הקשר להטב"י באיחוד האמירויות. למרות ההבטחות על מחויבות לשיוויון לכולם והעצמה מגדרית, חברות הטכנולוגיה לא רוצות להרגיז את הצד בעל הפוטנציאל הגדול יותר לגרום לה נזק ממשי. והצד הזה הוא לא הליברלי

זה לא לקח הרבה זמן. עם ביטול הלכת רו נגד ווייד על ידי בית המשפט העליון של ארה"ב בשבוע שעבר, הערכתי שענקיות הטכנולוגיה, שיכולות לעשות לא מעט כדי לשבש פעילות מצד מדינות בארה"ב שאוסרות על ביצוע הפלות, לא רק שלא יעשו זאת אלא ייתנו יד למהלך פחות או יותר.
והנה מטא (לשעבר פייסבוק), החברה שלא מפספסת שום הזדמנות כדי להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה, כבר ממהרת להוכיח את צדקתי. לפי דיווחים של Vice ו-AP, החברה הסירה פוסטים בפייסבוק ובאינסטגרם של משתמשים שהציעו לשלוח גלולות הפסקת היריון לנשים במדינות שבהן השימוש בגלולות אלו אסור, כשבמקרים מסוימים היא חוסמת אותם מהפלטפורמה.
לפי ווייס, מטא הסירה פוסטים כאלו כבר ביום שבו התקבלה החלטת בית המשפט העליון. "פרסמתי את הפוסט ב-11 בבוקר, ובתוך דקה קיבלתי הודעה שהוא הוסר", סיפר.ה משתמש.ת לאתר. "רק כשניסיתי לפרסם את הפוסט שוב קיבלתי הודעה שנחסמתי".
המדיניות הרשמית של מטא אוסרת על משתמשים, יצרנים וקמעונאים לקנות, למכור או לסחור בסמים, תרופות ומריחואנה; מה שלכאורה מסביר את הסרת הפוסטים. ואולם, כשווייס העלו פוסט שמציע במקום גלולות הפסקת היריון גלולות לשיכוך כאבים, הפוסט לא הוסר והמשתמש לא נחסם. גם כש-AP פרסמו פוסטים ובהם הצעה לשליחת אקדח או גראס, מטא לא הסירה אותם. "מריחואנה מנוגדת לחוק הפדרלי, וזה לא חוקי לשלוח אותה בדואר", ציינו ב-AP. "גלולות הפסקת היריון, מנגד, ניתן לקבל באופן חוקי בדואר אחרי ייעוץ מקוון עם רופא שמחזיק באישור מתאים".
אם מטא חוסמת דווקא פוסטים ובהם הצעה לספק גלולות היריון, בשעה שהיא מתירה באוויר פוסטים דומים של מוצרים שאי-החוקיות שלהם מובהקת הרבה יותר, כנראה יש לה סיבה טובה. והסיבה הזו היא שמדובר בנושא נפיץ, ומטא לא רוצה להרגיז את הצד בעל הפוטנציאל הגדול יותר לגרום לה נזק ממשי. והצד הזה הוא לא הליברלי. זו גם הסיבה שפוסטים על אספקת נשק, עוד נושא נפיץ, נשארים – חס וחלילה שנרגיז את כל הקוקואים שיתחילו לצרוח שפוגעים להם בתיקון השני לחוקה (שהוא, אגב, אחד הסעיפים הסתומים בחוקה האמריקאית; עבודה לא אופיינית לג'ורג' מדיסון, מחבר מגילת הזכויות ומהכותבים הרהוטים ביותר שבין האבות המייסדים). מגראס, אגב, כמעט לאף אחד כבר לא אכפת לכאן או לכאן.
ולא מדובר בהתנהגות יוצאת דופן, לא למטא (כולם זוכרים איך פחדה החברה ב-2016 לטפל בפייק ניוז ובהתערבות הרוסית מחשש לתגובת-נגד שמרנית) ולא לענקיות טכנולוגיה אחרות בעלות חזות ליברלית לכאורה. רק אתמול למדנו הודות לניו יורק טיימס שאמזון החלה ביום שני להגביל מכירות של מוצרים בעלי הקשר להטב"י, כמו ספרים ודגלי גאווה, באיחוד האמירויות מכיוון שהומוסקסואליות מנוגדת לחוק שם.
לפי הדיווח, החברה נקטה במהלך בתגובה לדרישה שקיבלה בסוף השבוע מהשלטונות במדינה. לצד מוצרים שהסירה מהחנות באיחוד האמירויות, אמזון גם הגבילה 150 שאילתות חיפוש. חלקן רחבות כמו lgbtq, גאווה (מה שצפוי להקשות על מי שיחפש, למשל, פאזל של להקת אריות) וגיי בארון, אחרות למוצרים ספציפיים כמו דגל טרנסג'נדרי, סיכה קווירית, וכיסוי lgbtq לאייפון. אלו ואחרות מחזירות למשתשמים במדינה את המענה "אין תוצאות".
וכמובן, זו לא תהיה אמזון, החברה שלפני כעשור וחצי הסירה בחשאי ממכשירי קינדל של משתמשים את הספר 1984, בלי צנזורת ספרים. בין הספרים שמשתמשים באיחוד האמירויות לא יכולים להזמין עוד מאמזון נמנים "החוויה הלסבית שלי עם בדידות" מאת נאגאטה קאבי, ו"פמניסטית רעה" מאת רוקסן גיי.
"אנחנו מאמינים שהזכויות של להטב"קים צריכות להיות מוגנות", מסרה החברה לניו יורק טיימס. "אנחנו גם חייבים לציית לחוקים ולרגולציות המקומיים במדינות שבהן אנו פועלים". כאילו זו הברירה היחידה בעולם במקרה כזה. ולא, למשל, להכריז: אנחנו תומכים בצורה מלאה בזכויות הקהילה הלהטב"קית, ולכן לא נפעל במדינה שאוסרת עלינו לשרת אותה. אבל זה כבר יכרוך במהלך אמיתי, ולא בהצהרה ריקה. מאמינים שצריך להגן על הזכויות, אבל רק עד שזה מגיע לכיס שלנו.
ויש מספר רב של דוגמאות מסוג זה. נטפליקס הסירה כותרים בערב הסעודית וצנזרה סצנות בוויאטנם, אפל מאחסנת מידע של לקוחות סינים על שרתים מקומיים בשליטת חברה ממשלתית, גוגל הסירה אפליקציות של מנהיג אופוזיציה ברוסיה, ואיך אפשר לשכוח את הפעם ההיא לפני 20 שנה כשיאהו קשרה עם סין כדי לחשוף תכתובות אימייל של מתנגדי משטר, שאחר כך נשלחו למאסר ולעינויים (סתם צוחק, אף אחד כבר לא זוכר את זה).
מאחורי התדמית הליברלית היפה, מעל הראש של העובדים הליברלים בחלקם הגדול, מעבר להבטחות על מחויבות לשיוויון לכולם והעצמה מגדרית, מאחורי כל אלו עומדים בסופו של דבר תאגידים קפיטליסטים די סטנדרטיים. תאגידים שהצליחו, הודות לאפיל של המוצרים שלהם ולאתוס של עמק הסיליקון, למצב את עצמם כמשהו שונה. המיצוב הזה יוצר אצלנו ציפיות גבוהות, שברגע האמת הן יקומו ויגנו על החלשים והמדוכאים. אלו ציפיות שווא.
חברות הטכנולוגיה, כמעט כמו כל תאגיד אחר, דואגות לשורה התחתונה שלהן. התדמית המתקדמת סייעה להן בכך, היתה חלק מהאסטרטגיה השיווקית ארוכת השנים שלהן. אבל ברגע האמת, שבו כמאמר הביטוי הגיע הזמן לשים את הכסף שלך במקום שבו שוכן פיך, הבחירה שלהן ברורה וקלה מבחינתן. הכסף תמיד ינצח, אפילו יהיה זה סיכון ערטילאי להמשך זרימתו או ספיגת פגיעה מינורית מבחינתן. ערכים זה יפה לפרסומות והודעות לעיתונות. אבל בעולם האמיתי, זה רק הכסף שמדבר.