האם הסודות המסחריים של טוויטר נגנבו על ידי עובדים לשעבר שעברו ל-Threads? הדרך עוד ארוכה להוכחת הטענה
האם הסודות המסחריים של טוויטר נגנבו על ידי עובדים לשעבר שעברו ל-Threads? הדרך עוד ארוכה להוכחת הטענה
יום אחד בלבד אחרי ההשקה (המוצלחת) של הרשת החברתית Threads מבית אינסטגרם, קיבל מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, חברת האם של אינסטגרם, מכתב התראה חריף מכיוון טוויטר. המכתב טען לגניבה של סודות מסחריים על ידי עובדים לשעבר מטוויטר. כיצד טוויטר יכולה להוכיח גניבה של סודות מסחריים? וכיצד תוכלו להגן על הסודות של החברה שלכם שאינם מוגנים על ידי פטנט?
הרשת החברתית Threads מבית אינסטגרם, הנמצאת בבעלות מטא, הושקה בקול תרועה רמה ב-5 ביולי 2023 וצברה יותר מ-100 מיליון משתמשים תוך חמישה ימים. משתמשים רבים זיהו כי מדובר בממשק משתמש דומה מאוד, יש שיגידו זהה, לממשק של המתחרה הגדולה, טוויטר. לא עבר יום אחד, ובטוויטר, הנמצאת בבעלותו של אילון מאסק, החליטו להגיב.
במכתב שנשלח על ידי אלכס ספירו, בא כוחה של טוויטר, למנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, נטען כי החברה מעסיקה עובדים לשעבר בטוויטר "שהיתה להם גישה ועדיין מחזיקים בגישה לסודות המסחריים של טוויטר ולמידע חסוי נוסף". המכתב האשים את החברה ב"שימוש שיטתי ובלתי חוקי" בסודות מסחריים של טוויטר שהובילו ליצירת אפיליקציה שהיא "העתק מוחלט" של טוויטר. עוד נטען במכתב כי החברה של מאסק מתכוונת לאכוף את זכויות הקניין הרוחני שלה וכי היא דורשת ממטא "לנקוט צעדים באופן מיידי להפסקת השימוש בסודות המסחריים של טוויטר או כל מידע חסוי אחר". עם זאת, ספירו לא פירט במכתב על דוגמאות ספציפיות לשימוש בסודות מסחריים לבניית האפליקציה. דובר מטא, אנדי סטון, מסר בתגובה כי בצוות המהנדסים של Threads אין עובדים לשעבר של טוויטר.
2 צפייה בגלריה
עו"ד יהודה נויבואר, ראש מחלקת ליטיגצית קניין רוחני וראש מחלקת סימנים מסחריים ועיצוב בקבוצת ארליך
( ניר סלקמן)
עו"ד יהודה נויבואר, ראש מחלקת ליטיגצית קניין רוחני וראש מחלקת סימנים מסחריים ועיצוב בקבוצת ארליך, נויבואר ומלצר, אומר כי "לכאורה, המכתב מעלה טענה מרשימה - מטא לקחו את כל העובדים ובנו אפליקציה זהה. עם זאת, המציאות המשפטית שמאחורי הטענה מורכבת בהרבה".
מה הם הכלים העומדים ברשותה של טוויטר להוכחת גניבה של סודות מסחריים? מהם הסיכויים להצלחה בתביעה שכזו? ומהן ההמלצות לשמירה על ידע בלעדי שאינו בר הגנה באמצעות פטנט?
"סוד מסחרי הוא מידע שנמצא בתוך החברה, לא קל לגלות אותו מהצד ונותן יתרון מסחרי על המתחרים"
לדברי עו"ד נויבואר, "סוד מסחרי הוא מידע של החברה שנמצא בתוך החברה ולא קל לגלות אותו מבחוץ, אשר נותן לחברה יתרון מסחרי על פני המתחרים". לדוגמה, מסביר עו"ד נויבואר, "סודות מסחריים יכולים להיות תהליכי ייצור, שיטות עבודה ומידע שהצטבר לאורך השנים. תהליכי ייצור, למשל, יכולים להיות טמפרטורה מסוימת וזמן פעולה של מכונות מסוימות. זה יכול להיות מידע שמתאים להגנת הפטנט, אך החברה אינה מעוניינת לחשוף אותו בבקשת פטנט או מידע שכלל לא מתאים להגנה של פטנט, אך הוא ידע בלעדי וחסוי של החברה. הסוד המסחרי המוכר ביותר הוא הנוסחה של קוקה קולה, אשר ידועה לכאורה למספר זעום של אנשים ברחבי העולם ".
בכל חברה, לדבריו, "יש מידע סודי, טכנולוגי או עסקי, שהוא ייחודי לאותה חברה וחשוב לה, למשל נוסחאות, תרשימים, תוכנות, רשימת לקוחות וכיו"ב. אלו דברים שנמצאים בחברה ונותנים לה יתרון בשוק, ואף אחד אחר לא יכול לדעת אותם".
"כדי להראות בבית המשפט שמשהו הוא סוד מסחרי, צריך להראות שהחברה התייחסה אליו בתור סוד ראוי להגנה"
עו"ד נויבואר אומר כי "ישנה תפיסה מוטעית על כך ש'כל מה שנמצא בחברה הוא אוטומטית סוד מסחרי', ולכן אפשר להחתים עובד חדש על הסכם סודיות כללי שמכסה את כל הידע של החברה". אכן, הסכם סודיות כחלק מחוזה ההעסקה הוא דבר חשוב וחיוני, "וחברות רבות אינן מנסחות אותו כמו שצריך, אם בכלל. אולם, בכל מקרה, עצם החתימה על הסכם סודיות כללי, אין בה כדי להגן על החברה ולהראות שנגנב סוד מסחרי".
על מנת להוכיח בבית משפט כי משהו הוא סוד מסחרי, "צריך להוכיח שהחברה התייחסה אליו בתור סוד מסחרי", אומר עו"ד נויבואר. "אם יש משהו שקיים בחברה וידוע לכל העובדים, ואפילו השליח שנכנס ללובי נחשף לו, לא מדובר בסוד מסחרי. כדי להוכיח קיום של סוד מסחרי, צריך להראות מהלכים לשמירה על המידע בתור סוד".
ראשית, סוד מסחרי צריך להיות מוגדר באופן מסודר. בנוסף, סוד מסחרי הוא מידע שהגישה אליו מוגבלת למי שצריך להיחשף אליו, לאחר חתימה על הכרה בכך שמדובר בסוד. "אם מדובר במשהו פיזי, הוא צריך להיות סגור. מעבדה צריכה להיות נעולה. מסמך צריך להישמר בכספת. מידע השמור על מחשב - צריך להיות מוגן בקוד שרק מעטים יודעים. כל דבר שהוא סודי, צריך לסמן ולתייג אותו ככזה בהתאם", אומר עו"ד נויבואר.
בנוסף, "החברה חייבת לתדרך את העובדים באופן שוטף, לא מספיק להחתים אותם על הסכם כללי שאולי לא טרחו לקרוא מעולם. צריך לוודא כי הסודיות נשמרת בפועל – לערוך ימי עיון, להציף את הנושא, למנות אדם שאחראי על 'ביטחון שדה' אשר מוודא שהסודות נשמרים חסויים וכד' ".
מעבר לכך, עו"ד נויבואר ממליץ לדאוג ולהחתים על NDA ספציפי את כל מי שנחשף לסוד המסחרי. "לרבות שותפי סוד בחברה וגם קבלנים חיצוניים, או משקיעים בתהליך Due Diligence, המעוניינים להיחשף לפעילות החברה. בכל מקרה, חשוב לוודא כי הצדדים המעורבים נחשפים למינימום ההכרחי מתוך המידע הסודי, תחת הסכמי סודיות ברורים".
בקבוצת ארליך, אומר עו"ד נויבואר, "פיתחנו מוצר שמסייע ללקוחותנו להגן על סודות מסחריים שיש להם ערך כלכלי או אסטרטגי. זאת, באמצעות מסמך המגדיר את הסוד המסחרי בצורה הנכונה והמדוייקת ביותר עבור הלקוח, וניסוח של מערכת הסכמים נלווית, כך שיהיה ברור כי אכן מדובר בסוד מסחרי. ההסכמים, מתארים, בין היתר, למי מותר להיחשף אליו ובאיזו מידה".
"לאילון מאסק לא יהיה קל להוכיח את הטענות לגניבת סוד מסחרי"
על רקע ההגדרה של סוד מסחרי והצורך להוכיח כי אכן מדובר בסוד, "אני ממש לא בטוח שלאילון מאסק יהיה קל להוכיח שמדובר בגניבה של סוד מסחרי", אומר עו"ד נויבואר. "במכתב הוא מפריח חשדות באופן כללי, אך הוא יצטרך להוכיח באופן קונקרטי למה העובדים נחשפו, ואיך החברה התייחסה למידע הזה בתור סוד. במקרים כאלו קשה לקבל פסיקה חד משמעית, ובוודאי שלא מספיק להגיד 'שתי האפליקציות דומות ' - אחרי הכל הממשק הסופי גלוי לציבור לכולם ואינו מוגן על ידי סוד מסחרי, כך שככל שלא מדובר בהעתקה של ממש אין מניעה לעשות שימוש באותן עקרונות. על הרעיון עצמו, אין הגנה".
מעבר לכך, "מטא היא חברה מאוד מסודרת, ואני מעריך שהם מאוד נזהרו בכל הנוגע לחשיפה לסודות, עם כל הפיתוי שבניצול הידע הקודם של העובדים, אני מתקשה להאמין שחברה רצינית בסדר גודל כזה תיכשל בגזל סודות מסחריים שיטתי. הם מודעים היטב לנזק הכלכלי הפוטנציאלי של פסיקה נגדם וגם הנזק התדמיתי האפשרי עלול להיות עצום".
ההמלצה לחברות: "קבעו גבולות גזרה מול עובד שמגיע מחברה מתחרה"
עו"ד נויבואר ממליץ לחברות ישראליות לתחקר עובדים שהגיעו ממקום אחר, "כפי שארגונים גדולים עושים באופן שוטף". הבדיקה צריכה לבחון מה קיים בהסכם של העובד עם המעסיק הקודם שלו, האם יש היבט של סודיות וסודות מסחריים, ומה מותר ואסור לו לעשות בחברה החדשה. "צריך ליזהר משום שהעובד מצד אחד צריך לשתף בגבולות הגזרה, אך הוא מנוע מלגלות את הסודות המסחריים עצמם. המראיין צריך לדאוג לכך שתחומי האחריות של העובד יהיו ברורים ולא תהיה סכנה של חשיפת סודות מסחריים, גם אם הדבר נעשה בלי כוונה. על המעסיק החדש גם לוודא שהעובד אינו משתמש בקיצורי דרך, כמו מסמכים או תוכנות שהביא איתו מהעבודה הקודמת".
עם זאת, "הרבה פעמים הסכמי העסקה הם דרקוניים, כך שעובד מגיע לחברה חדשה והסכם ההעסקה הקודם שלו כל כך דרקוני, שהוא למעשה אוסר עליו לעבוד בתחום עיסוקו. במקרה כזה, צריך לפנות לגורם המייעץ משפטית לחברה, כדי לבחון האם ההתניות בהסכם ההעסקה הקודם 'מחזיקות מים', או שהן אינן חוקיות". אחת הדוגמאות הנפוצות היא משך הזמן המוגדר של 'אי-תחרות'. "אם מישהו עסק הרבה שנים בתחום מסויים והמעסיק לשעבר מונע ממנו לשוב ולעבוד בתחום זה, מדובר בהפרה של זכות היסוד של חופש העיסוק שלו".
בשורה התחתונה, אומר עו"ד נויבואר, "אני מקווה בשביל המעסיקים החדשים במקרה של Threads שהם נזהרו בכל הנוגע לשימוש בסודות מסחריים, ובוודאי מקווה שלא לקחו בצורה מכוונת סודות מסחריים של חברה מתחרה".
