ניתוחיותר מצעצוע: טוויטר היא אחזקה רבת עוצמה למאסק
ניתוח
יותר מצעצוע: טוויטר היא אחזקה רבת עוצמה למאסק
רכישת 9.2% ממניות טוויטר בידי אלון מאסק אינה דבר פעוט עבור מי שההון העצום שבידיו אינו נזיל ברובו. באמצעות הרשת החברתית הוותיקה הוא יוכל לקדם את עמדתו הקיצונית בעד חופש דיבור ולהעמיק את כוחו והשפעתו
אלון מאסק רכש 9.2% ממניות טוויטר תמורת כ־2.9 מיליארד דולר והפך לבעל המניות הגדול ביותר של הרשת החברתית, כך נחשף אתמול. עם ההודעה על הרכישה מניות טוויטר זינקו ב־20% ומאוחר יותר אף ב־29%, אולי התנהגות המניות היומית הדרמטית ביותר בחברה מאז שהונפקה בשלהי 2013. כך קרה שבעל השליטה ומנכ"ל של חברת המכוניות החשמליות טסלה, חברת החלל ספייסX, חברת ממשק-המוח ניורלינק, יצרנית הלוחות הסולריים SolarCity וחברת המנהרה התת־קרקעית שתלחם בפקקים בורינג - יהפוך לדמות מפתח גם באחת מזירות הדיבור המפורסמות בעולם – טוויטר.
אף על פי שלעתים זה לא נראה כך, אין כמעט דבר רנדומלי במעשיו של מאסק. איש העסקים והיזם הבלתי נלאה בוחר בקפידה את היוזמות העסקיות שלו, וכולן קשורות לרצונו להביא לעולם טוב יותר, לפחות לפי ראות עיניו.
1. אידיאולוגיה
עבור עוקביו של מאסק הרכישה היתה מפתיעה בדיוק כפי שהיא לא היתה. רק לפני שבוע הוא מתח ביקורת פומבית על טוויטר על כך שאינה חופשיה מספיק, ובסקר שאל את עוקביו האם הם חושבים שטוויטר הקפידה על חופש הביטוי באופן שיהיה "חיוני לדמוקרטיה מתפקדת". מאסק אף רמז שיש בידיו תוכנית לגבי טוויטר וטען כי תוצאות הסקר "חשובות". 70% ממשיבי הסקר ענו שטוויטר לא הקפידה על חופש הביטוי בפלטפורמה באופן מספק ומאסק בתגובה הסביר כי יש לו "מחשבות רציניות" לבנות פלטפורמה חדשה.
הביקורת כמובן לא מגיעה בעיתוי רנדומלי. כבר שנים שמוטחת בפני הרשתות החברתיות ביקורת ציבורית ופוליטית על כוחן לנהל דיבור, על הפוליטיזציה העצומה שכרוכה בניהול וויסות תכנים, כמו גם על הסכנה שבהיעדר ניהול תכנים. טוויטר, עוד בהובלת המנכ"ל דאז והמייסד הנצחי ג'ק דורסי, הפגינה אקטיביזם יוצא דופן מכל הרשתות השונות בתחום. במיוחד כשהחלה לסמן ולתייג ציוצים או תכנים כבעלי בסיס עובדתי בעייתי, דרך הדחתו לכל החיים של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ממנה, מניעה מתכנים מסוימים להיות משותפים ואפילו תיוג משתמשים כמקדמים מה שבהנהלת טוויטר זיהו כ"פרופגנדה" של משטרים שונים, בעיקר רוסיה על רקע המלחמה באוקראינה.
כליברטריאני, למאסק גישה קיצונית לחופש ביטוי – והיא שאין להגביל אותו. טוויטר היא הרשת המועדפת עליו והיא הפלטפורמה שדרכה הוא מתקשר עם 80 מיליון עוקביו. ציוציו ידועים בכוחם להניע שווקים שלמים, כך למשל כשהכריז שטסלה מתומחרת גבוה מדי וריסק את מניית החברה, או כשצייץ על מטבע הקריפטו דוג'קוין כי רכש כמה לתינוקת שזו עתה נולדה לו, כך קפץ גם המטבע. כוחו בטוויטר כה מובהק שמאסק נאלץ אף להיכנס להסכם עם רשות ני"ע האמריקאית (SEC) כי הצהרותיו ברשתות חברתיות יהיו נתונות לפיקוח עורכי הדין, זאת בטענה כי הוא משתמש בטוויטר כאמצעי להונות ולהתל במשקיעים, להשפיע באופן לא תקין על מחירי המניות של החברות שבשליטתו.
מאסק לפיכך מכיר בחשיבות העצומה של הרשת החברתית, הגם אם אינה רווחית באופן מעורר חיבה. הוא מבין כי היא משמעותית להזזת מניות, אנשים ורעיונות. בו בזמן שהחופש שבה ויכולת המשתמשים בה לדבר ללא הגבלה (גם אם זה להעיר על מחיר מניית טסלה) חשובה עבורו.
2. כסף
מאסק, אוהבים להגיד, הוא האיש העשיר בעולם, או האיש השני העשיר בעולם אחרי ג'ף בזוס מייסד אמזון – תלוי באיזה חודש אתם שואלים. שוויו מוערך בכ־270 מיליארד דולר וזו אינה הגזמה פרועה לטעון שהוצאה של 2.9 מיליארד דולר היא גדולה, אבל לא מטלטלת עולמות עבורו. אבל כמיליארדר של שנות האלפיים, מאסק הוא מה שמכונה "Cash-Poor", לא שחלילה הוא עני, אלא שההון העצום שבידיו אינו נזיל (באופן יחסי). "יש אנשים שחושבים שיש לי הרבה כסף מזומן", אמר בגילוי לבית משפט, "אני למעשה לא".
זאת מכיוון שהוא לא מושך משכורות או דיבידנדים מהעסקים השונים שלו אלא רק תגמול במניות ובאופציות, ושוויו מוערך לפי אלו. שיטת ניהול פיננסי זו היא יעילה במיוחד מכיוון שכשאין הכנסה אין מס הכנסה ואם אין מס הכנסה איזה יופי. כך למשל, תחקיר של ארגון החדשות פרופבליקה מלפני כשנה מצא כי אף על פי שההון העצמי של מאסק צמח ב־14 מיליארד דולר בין השנים 2014–2018, מאסק שילם רק 3.27% במס הכנסה פדרלי לעומת 14% ששילם משק בית חציוני בארה"ב באותן שנים.
אז כיצד מאסק שידוע לשמצה כאדם לא נזיל רכש את מניות טוויטר? זאת כמובן אין לדעת. אבל מה שכן יודעים זה שמאסק מממן את אורח חייו באמצעות קווי אשראי שהחברות שלו ולעתים בנקים מעמידים לו אל מול מניות שונות. כך למשל בפרופבליקה ציינו שטסלה דיווחה בדיווח שגרתי לרשות ני"ע האמריקאית (SEC) כי מאסק העמיד 92 מיליון ממניות החברה שבבעלותו בשווי 57.5 מיליארד דולר כבטוחה להלוואות אישיות שלקח.
הבעיה עם שיטת מימון זו שהיא מייצרת סיכונים בלתי אפשריים לכימות עבור החברות שאת מניותיו הוא מעמיד כערבון. כך כותבים בטסלה בדו"חות הכספיים: "אם המחיר של המניה הרגילה שלנו ירד משמעותית ומאסק לא יהיה מסוגל להימנע ממכירת המניות המשועבדות הוא עלול להיאלץ על ידי אחד או יותר של המוסדות הבנקאיים למכור מניות טסלה תחת תנאי ההלוואות שלו. כל מכירה כזו עלולה לגרום למחיר המניות הרגילות שלנו לרדת".
3. כוח
מאסק אינו איש עסקים גחמתי, אבל הוא בוחר את עסקיו באופן מורכב יותר מאשר רווח נקי ושיעורי צמיחה. טוויטר, אף שהיא רשת חברתית ותיקה ויציבה, אינה מציאה גדולה. לקח לה יותר מ־12 שנים לרשום רווח נקי, וגם הוא היה מצומק ולא עקבי, זאת בזמן שפייסבוק שנוצרה באותן שנים כבר רושמת רווח נקי של מעל ל־100 מיליארד דולר. טוויטר גם נסחרה (לפני ההודעה על הרכישה) לפי שווי של כ־31 מיליארד דולר, זאת לעומת פייסבוק שנסחרת הרבה מעל לחצי טריליון דולר.
אבל שווי שוק הוא לא חזות הכל. במונחים של כוח והשפעה שליטה בטוויטר היא בעלת ערך רב במיוחד. ההשפעה של טוויטר על דעת הקהל היא עצומה, היא מפעל תקשורת משמעותי, היא כלי קידום מהותי לפוליטיקאים, אנשי עסקים ועיתונאים. חשיבותה של טוויטר ברורה מספיק, כדי שטראמפ בעצמו ינסה להקים רשת חברתית אלטרנטיבית שנראית ומתפקדת פחות או יותר לפי אותם הכללים. אם כי רשת זו (Truth Social) עדיין לא הצליחה לתפוס אחיזה.
במובנים אלו מאסק הוא כאחרון המיליארדרים. הוא כמו בזוס שרכש את ה”וושינגטון פוסט”, טראמפ שמנסה להקים אימפריית תקשורת חדשה שם את ידיו כעת על מקור כוח לא ניתן לתמחור – זירה ותיקה ומבוססת של דיבור. בטוויטר, ובשונה מחברות טכנולוגיה רבות, אין מגוון של סוגי מניות, מה שאומר שאין בעל מניות אחד עם שליטה יוצאת דופן על החברה. פשטנות זו מציבה את האחזקה של מאסק בעמדת כוח גדולה עוד יותר, ואולי להשפיע על ניהול החברה, כמו גם האופן שבו היא מתפקדת כאמצעי תקשורת לכל דבר.
