שוברת קודיםהברקת AI: חברות בינה מלאכותית מגדירות את עצמן כחברות לתועלת הציבור
שוברת קודים
הברקת AI: חברות בינה מלאכותית מגדירות את עצמן כחברות לתועלת הציבור
ההגדרה היצירתית של חברות בינה מלאכותית גנרטיבית כ“חברות לתועלת הציבור” הפך כלי מיתוגי יעיל, אבל בפועל לא עומד מאחוריו הרבה. בדרך נזנחות השאלות כיצד חברות אלה מנצלות בני אדם או פוגעות בסביבה
אם חשבתם לרגע שמיתון, אינפלציה והתפוצצות כמה בועות כמו קריפטו ו־web3 יביאו עלינו סדר טכנולוגי מחודש ובריא, חשבו שוב. בשבוע שעבר חברת בינה מלאכותית בשם Inflection AI גייסה לא פחות מ־1.3 מיליארד דולר, לפי שווי של 4 מיליארד דולר - רק שנה אחרי שנוסדה. איך הגיעה להישג כה מרשים? בסיפור ישנם כל המרכיבים הנדרשים: מייסד מוכר שהיה מייסד־שותף של DeepMind, חטיבת הבינה המלאכותית של גוגל; המונח בינה מלאכותית גנרטיבית (עוזר וירטואלי בשם Pi); משימה גרנדיוזית (לדאוג לרווחת האנושות); משקיעים בודדים מיליארדרים כמו מנכ”ל גוגל לשעבר אריק שמידט; ושתי חברות כוכבות שנמצאות עמוק במרוץ בינה־מלאכותית־של־הכל — מיקרוסופט, המשקיעה הבודדת ב־OpenAI היוצרת של ChatGPT, ואנבידיה, חברת השבבים הראשונה להיסחר לפי שווי של טריליון דולר.
את כל הסיפור הזה עוטף מבנה ייחודי: Inflection AI אינה סתם חברה למטרות רווח, היא Public Benefit Corporation (או PBC): צורת התאגדות נישתית שנוצרה לפני עשור בדלאוור, ארצות הברית, שמטרתה להוסיף ניחוח “לתועלת הציבור” למבנה המסורתי של חברות. כניסה לקטגוריה זו מייצרת ממד אחד נוסף של ביקורת עצמית — החברה צריכה לפרסם פעם בשנתיים דו”ח לבעלי המניות על התקדמותה בהגשמת מטרותיה ל”תועלת הציבור”. עמידה במטרות אלו היא חלק מחובת הנאמנות של החברה לבעלי המניות שלה, שבחברות סטנדרטיות היא צרה ופיננסית בלבד. ההגדרה רחבה מאוד ולא מחייבת, ובמקרה של Inflection AI היא מוגדרת כפיתוח מוצרים לשיפור “הרווחה והפרודוקטיביות של האדם... באופן נרחב לדורות הנוכחיים והעתידים”.
לפי מחקר מ־2020 שנעשה באוניברסיטת ברקלי, מאז נולד הרעיון ועד 2020, נרשמו קצת מתחת ל־300 חברות תחת קטגוריה זו. כמעט כל החברות שנשענות על השקעות הן חברות ממגזר הטכנולוגיה. זהו אינו מספר גדול ולא במקרה. לפי אותו מחקר, מרבית משקיעי ההון סיכון שהסכימו להשקיע בחברות מסוג זה, שיש להן חובות נוספות מלבד פיננסיות גרידא, לא מצאו בגישה זו יתרון. מבחינת המשקיעים, מבנה זה היה רק “נסבל”, אך לא נחשק בשום אופן. גישה זו יכולה גם להסביר מדוע נמצא כי באופן מובהק השקעות בחברות אלו נעשו בעיקר בשלבי הסיד (המוקדמים), בהיקפים ושוויים נמוכים משמעותית ביחס לחברות אחרות בתעשייה.
1. ”מוגבלת” במשיכת רווח עתק
אך מה שהיה נכון ל־2020 אינו נכון ל־2023. מאז החל ההייפ העז סביב בינה מלאכותית גנרטיבית, הרעיון של “תועלת הציבור” הפך כלי מיתוגי יעיל במיוחד, אמצעי לייחס לחברה יכולות עתידיות פוטנציאליות ולהעצים את כוחן.
הדומיננטית מכולן לבסס את המוטיבים אלו היתה OpenAI. כשהתאגדה ב־2015 רשמה עצמה כחברה ללא מטרות רווח, אך כשהחלה לראות יישומים פוטנציאליים למוצריה ונדרשה להשקעת עתק ממיקרוסופט ב־2019, הפכה עצמה לחברה למטרות רווח עם כוכבית. OpenAI הקימה חברה־בת בשליטתה המלאה שיכולה להניב לבעלי המניות שלה רווח “מוגבל”, משום שמשימתה היא (לטענתה) עדיין לתועלת הציבור. “מוגבל” במקרה זה הוא רק עיקרון משום שהמגבלה שהושמה עמדה על פי 100 על ההשקעה. מיקרוסופט, שהשקיעה מעל ל־10 מיליארד דולר, “מוגבלת” למשוך רווח מצטבר של “רק” טריליון דולר. זאת אומרת שלמיקרוסופט לא עומדת מגבלת רווח בעתיד הנראה לעין.
אחרי OpenAI, או אם לדייק, מתוכה — הגיעה הכוכבת השנייה הגדולה והמדוברת במגזר הטכנולוגיה, Anthropic. החברה, שנוסדה לפני פחות משנתיים על ידי שני אחים יוצאי OpenAI, גייסה בזמן הקצר הזה 1.5 מיליארד דולר, כשהסיבוב האחרון במאי כלל גיוס של 450 מיליון דולר לפי שווי של כ־4.1 מיליארד דולר. היא, כמו השתיים הקודמות, גייסה מחברות בודדות ולא מתעשיית ההון סיכון, בהן גוגל, זום וסיילספורס. והיא, כמו Inflection AI, מאוגדת כ־PBC. בשלהי 2022 הצטרפה לטרנד Sama, חברת מיקור־החוץ שמגייסת עובדי קבלן במדינות מתפתחות למיון וסינון נתונים עבור מודלים של בינה מלאכותית. החברה, שנוסדה ב־2008, הודיעה בחגיגיות כי שינתה את המבנה התאגידי שלה ל־PBC. מלבד אלו הרשימה כוללת גם סטארט־אפים קטנים משמעותית, הפועלים בתחום הבינה המלאכותית, חלקם המירו את צורת ההתאגדות שלהם בשנה הנוכחית או התאגדו כך מלכתחילה.
2. מגמה עם תכלית ברורה
אם זה נראה כמו מגמה, מתנהג כמו מגמה ומפיץ הודעות חגיגיות לעיתונות במטרה להדגיש מעבר למבנה תאגידי נישתי – אז כנראה שזו מגמה ולמגמה זו תכלית ברורה. אומנם לא קיימים הבדלים נוספים בין חברות לתועלת הציבור לחברות למטרות רווח מלבד תוספת “ערכית” לחובת הנאמנות, שגם אותה קשה מאוד לכמת, אך לקטגוריה ערך מיתוגי פנימי וחיצוני. בחודשים האחרונים כמעט כל החברות שפועלות בתחום הבינה המלאכותית, במיוחד הצעירות שבהן, מדגישות את ממד עשיית הטוב או לחלופין אי־עשיית הרע בפעילותן, ובעיקר את היתרונות שהן מדמיינות לעצמן שתחום זה יביא על כולנו.
מה שהיה “נסבל” עבור חברות ההון סיכון לפני ChatGPT הוא איתות יוקרתי למגזר הטכנולוגיה כיום. מאז, רובן ככולן של החברות בתחום נוהגות להגזים בעומק חשיבות עבודתן לטובת הכלל בהווה, ולהציף את השיח ביכולות מדומיינות ענקיות בעתיד. המשימה שלהן גרנדיוזית כמו שהיא עמומה וכוללת רעיונות כמו “הגדלת הרווחה האנושית”, “שמירת עליונות האדם על המכונה” או בניית “כלים שיסייעו לבני האדם לפרוח”. ההערכה העצמית שלהן כה גדולה שחלקן פועלות תחת האזהרה שהכלים שהן מפתחות עלולים להביא ל”איום קיומי”.
אין זה משנה שלא קיים נתיב מדעי שיתמוך בהשערות מרחיקות לכת אלו, האסטרטגיה המיתוגית מצליחה. דעת הציבור מוסחת מפנטזיות של מיליארדרים על סוף העולם ורגע סינגולרי מדומיין, במקום לעסוק באופן שבו רווחה נפגעת מפעילותן של חברות אלו. אנו לא עוסקים בהשלכות לאיכות הסביבה כתוצאה מניהול מרוץ לבניית מודלים גדולים יותר ויותר, לא על שיטת קצירת הנתונים חסרת ההבחנה שחברות אלו נוקטות בלי רשות, ולא בניצול של כוח האדם.
כך, למשל, אנו לא מקדישים תשומת לב לכך שבאותה שנה ש־Sama הפכה ל־PBC, נחשף שהעסיקה בקניה תמורת פחות מ־2 דולר לשעה מאות עובדים למיון תוכן מטריד ומעורר טראומה עבור OpenAI. התנאים היו כה איומים שהובילו לעזיבת עובדים ולמשברים נפשיים מתועדים, עד שהחברה הודיעה כי תצמצם משמעותית את העבודה עם OpenAI. אנו לא עוסקים במיקור־החוץ של עבודה אנושית קשה זו עבור OpenAI שטוענת כי היא בונה את מוצריה בעזרת קומץ מהנדסים, ולא בכך שהיא פועלת במרץ כדי לדכא רגולציה שתחייב אותה להשיג הסכמה לשימוש בנתונים אישיים של משתמשים האינטרנט. אנו גם לא עוסקים בכך שמממן עיקרי של Anthropic הוא סם בנקמן־פריד, שהזרים לה חצי מיליארד דולר בכספים שהשיג ממעילה בכספם של לקוחות קטנים. “חברה לתועלת הציבור” זה רעיון מיתוגי נחמד, אך השאלה העיקרית שנותרת ללא מענה היא איזו תועלת, ואיזה ציבור.
