ניתוחמייסדי למונייד מציגים: התגמול להפסד של 241 מיליון דולר הוא 42 מיליון דולר
ניתוח
מייסדי למונייד מציגים: התגמול להפסד של 241 מיליון דולר הוא 42 מיליון דולר
ההפסד הענק של חברת הביטוח הדיגיטלי, שהכנסותיה צמחו בשיעור צנוע ושאיבדה 86% מערכה מאז השיא, לא מנע משני המייסדים, שי וינינגר ודניאל שרייבר, לקבל תגמול מנופח שחריג גם בהשוואה לחברות טכנולוגיה אחרות
חברת האינשורטק למונייד הפסידה 241 מיליון דולר ב־2021, אך שני המייסדים והמנכ”לים המשותפים קיבלו תגמול חלומי בשווי של 42 מיליון דולר. מרבית התגמול של שי וינינגר (48) ודניאל שרייבר (51) הוא במניות חסומות ובאופציות שבשלב זה רחוקות מאוד ממימוש כספי לאחר שמניית למונייד צנחה ב־86% מהשיא שהיתה בו. חבילת התגמול של כל אחד מהם גבוהה פי 224 מהתגמול לעובד החציוני בלמונייד.
אם עד היום חברת למונייד היתה לאחד הסמלים של ניפוח שווי של חברות האינשורטק בוול סטריט, אז כעת היא יכולה לקטוף גם את תואר ניפוח תגמול הבכירים. כך עולה ממסמכים שהגישה החברה הישראלית לרשות ניירות הערך האמריקאית.
אף שרובו המכריע של התגמול הוא הוני ולא בשכר בסיס, ומבוסס על אופציות שבשלב זה רחוקות ממימוש כספי, מדובר במספר צורם לאור מספר צורם אחר של למונייד: הפסד אדיר של 241 מיליון דולר ב־2021. למעשה בשנה שדירקטוריון החברה ראה לנכון לתגמל את מייסדיה בחבילה של 600 אלף אופציות לכל אחד, למונייד הכפילה את ההפסד שלה. זאת בעוד הכנסותיה צמחו בשיעור צנוע הרבה יותר של 36% לרמה של 128.4 מיליון דולר.
תגמול הוני נדיב זה מצטרף לשכר חודשי ברוטו של 105 אלף שקל שמקבלים וינינגר ושרייבר החל מ־1 במאי 2021, וזאת לעומת שכר של 80 אלף שקל שקיבלו עד אז. בדו”חות של 2021 הכירה למונייד בהוצאה בגין חבילת התגמול של וינינגר ושרייבר.
תגמול חריג בתחום
על פי תנאי האופציות שהוענקו לווינינגר ולשרייבר, הן ניתנות למימוש בחבילות רבעוניות על פני 16 רבעונים, ובמחיר מימוש של 89.25 דולר למניה. כתנאי למימוש נקבעו מחירי מינימום, כך שאת החבילה הראשונה של 25% מסך האופציות ניתן יהיה לממש רק אם המחיר הממוצע של מניית למונייד יהיה 126 דולר, לאחר מכן הרף עולה ל־162 דולר, החבילה השלישית תינתן למימוש אם המניה תיסחר ב־198 דולר, והתחנה האחרונה ב־2025 תדרוש מחיר של 234 דולר למניית למונייד.
כרגע מחירים אלה נראים רחוקים מאוד, שכן מניית למונייד צנחה ב־86% מהשיא ונסחרת כעת סביב 21 דולר, מחיר המשקף שווי של 1.3 מיליארד דולר לחברה. בשיא, שנרשם בינואר 2021, הגיעה מניית למונייד למחיר של 145 דולר, שקירב את החברה אל שווי של 10 מיליארד דולר. באותה עת היא גם הכתה בברזל החם וקיימה הנפקת מניות שנייה, בה הזרימה יותר מ־600 מיליון דולר לקופת החברה, ומניות ב־200 מיליון דולר נוספים נמכרו על ידי בעלי המניות הוותיקים של למונייד. אחד המוכרים היה שרייבר, שמימש 300 אלף מניות ונפגש עם 50 מיליון דולר.
מלמונייד נמסר כי בשנת 2021, לראשונה מאז הקמת החברה ב־2015, הוענקו למנכ”לים המשותפים של למונייד אופציות. אופציות אלו לא הבשילו, והמנכ”לים לא הרוויחו אגורה מהן. האופציות יבשילו רק אם מניית למונייד תעלה ב־700% מהמקום שבו היא נמצאת היום. גם אז, רק חלק קטן מהאופציות שלהם יבשיל. כדי שהאופציות יבשילו באופן מלא, עליהם לחכות ארבע שנים, ומחיר המניה של למונייד חייב לעלות ב־1,100% לפחות.
התגובה של למונייד כמובן נכונה בכל הקשור למספרים, ולכאורה מתקיים כאן יחס נכון, לפחות על הנייר, בין התגמול הבסיסי שאינו חריג בנוף המשכורות בהייטק הישראלי היום, ואולי אפילו נמוך, לבין התגמול ההוני שמייצר מוטיבציה לייצר ערך למשקיעים. אלא שתגמול של 21 מיליון דולר לכל אחד משני המייסדים הוא חריג אפילו בהשוואה לחברות טכנולוגיה שמניותיהן נסחרות בוול סטריט.
לשם המחשה, למונייד מפרטת במסמך שלה כי התגמול הזה גבוה פי 224 מהתגמול של העובד החציוני בחברה, שמשתכר 96 אלף ברוטו, כולל תגמול הוני. מדובר בכלל 1,100 עובדי למונייד, לא רק בארצות הברית אלא גם בישראל. אגב, באותיות הקטנות של המסמך שהגישה למונייד לרשות ני”ע האמריקאית נחשף כי היא הלכה גם לקראת עובדיה ועשתה תמחור מחדש של מחירי המימוש לאופציות שלהם מכ־150 דולר בממוצע ל־90 דולר. אם כי בשלב זה שני היעדים נראים רחוקים במידה דומה.
במסמך של למונייד אמנם מפורט כי ועדת התגמול משווה את החברה למקבילות כגון סייברארק, ורוניס ופייבר, שגם עם מייסדיה נמנה וינינגר, אלא שבכירי החברות האלה לא זוכים לתגמול נדיב כל כך. כך למשל שכרו של אודי מוקדי, מנכ”ל סייברארק, הוא 415 אלף דולר בשנה ברוטו, בדומה לשרייבר ווינינגר, אלא שיחד עם כל יתר התגמולים, כולל בונוס ותגמול הוני, הסתכמה חבילת השכר שלו ב־10.8 מיליון דולר ב־2021, חצי מזו של כל אחד ממנכ”לי למונייד. אמנם גם סייברארק רשמה הפסד עמוק של 83.9 מיליון דולר, אך היקף ההכנסות שלה גדול משמעותית ועבר את החצי מיליארד דולר ב־2021.
גם במקרה של ורוניס חבילת השכר של המנכ”ל יעקב פייטלסון אמנם היתה נדיבה, אך הסתכמה ב־560 אלף דולר בשכר בסיס ואופציות בשווי הוגן של 9.2 מיליון דולר, כך שיחד עם בונוס במזומן הסתכם התגמול ב־10.3 מיליון דולר. יתרה מכך, אף שווינינגר ושרייבר לא קיבלו אופציות מאז הקמת החברה, הם כבר נפגשו עם לא מעט מזומנים לאורך הדרך, בין היתר כאשר למונייד עוד היתה חברה פרטית. כאמור, שרייבר גם מכר חבילת מניות נאה בהנפקה השנייה של למונייד, ובניגוד למרבית היזמים שמנפיקים את החברות שלהם בהייטק, לשני מייסדי למונייד עדיין יש לא מעט מניות בחברה.
לווינינגר כ־3.4 מיליון מניות, ולשרייבר כ־2.7 מיליון מניות, כלומר אחזקה בשווי של כ־60-50 מיליון דולר לכל אחד. עם זאת, מדובר במבנה מורכב של מניות הצבעה שבפועל מוחזקות על ידי סופטבנק, בעלת המניות הגדולה בחברה, שעדיין מחזיקה בכמעט 20% ממניותיה.
נחשפה בעייתיות במודל העסקי
בעת ההנפקה ביולי 2020 נחשבה למונייד לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של ההייטק הישראלי, והיתה אחת ההנפקות הראשונות שנעשו לפי שווי של יותר ממיליארד דולר. החברה בנתה פלטפורמת ביטוח אוטומטית שאפשרה חיתום מהיר ועלויות פוליסה נמוכות. תחילה התמקדה בביטוחי מבנה ותכולה, אך מאז הפיכתה לציבורית התרחבה גם לביטוחי חיות מחמד, וכיום היא עושה את צעדיה הראשונים בתחום ביטוחי רכב. לשם הרחבת הנוכחות שם אף רכשה את מטרומייל האמריקאית בעסקת מניות של חצי מיליארד דולר לפני כחצי שנה.
3 צפייה בגלריה
מנכ”ל סייברארק אודי מוקדי. חבילת התגמול שלו היא מחצית מזו של מנכ”לי למונייד
(צילום: אוראל כהן)
אולם במקביל להיותה סמל הצלחה ואחד היוניקורנים הראשונים שיצאו מישראל, מאז הפיכתה לציבורית נחשפה גם הבעייתיות במודל העסקי שלה. אף שהכנסותיה צומחות, עלות רכישת הלקוחות גבוהה מדי, והנאמנות שלהם אינה מספקת כדי לפצות את החברה על ההשקעה הגבוהה ברכישת המבוטח. על רקע זה קצב הצמיחה בהכנסותיה אטי הרבה יותר מאשר התנפחות ההפסדים, בדומה לחברות אינשורטק אחרות שהמשקיעים בהן התפכחו ממרדף אחרי הצמיחה בכל מחיר. כדי שהמניה תתאושש ואף תרקיע שחקים כך שווינינגר ושרייבר יוכלו לממש את האופציות, הם יצטרכו להראות שלמונייד יודעת להרוויח.
