TechTalkמשימת העל של הטכנולוגיה הישראלית - מניעת הפיגוע הבא
TechTalk
משימת העל של הטכנולוגיה הישראלית - מניעת הפיגוע הבא
היכולת של מדינת ישראל להתמודד עם האתגרים שעמם היא מתמודדת בימים אלה תלויה מאוד בהתקדמות תעשיית ההייטק המקומית, בדגש על זו הממוקדת בחדשנות ביטחונית ובסייבר. טל קלם, מנהל פיתוח עסקי בקרן בירד, סבור שהקישור הזה רק ילך ויתהדק
ההתפתחות הטכנולוגית המהירה מעמידה לרשות כוחות החירום וההצלה כלים שלא היו זמינים להם רק לפני עשור: חיישנים שמסוגלים לאתר תנועה בכל מזג אויר ותאורה, רחפנים אוטונומיים שיכולים לצאת למשימות שיטור ואבטחה 24/7 ולהתריע במידת הצורך, מערכות סריקה מהירות שסורקות קהל גדול של אנשים ללא תור ומערכות תקשורת שיודעות לאתר לכודים ופועלות גם אם רשת התקשורת המקומית קרסה. בנוסף, יש פריחה של שימוש בתוכנות של בינה מלאכותית שיודעות לנתח תמונות ולדווח מה רואים בהן, לחזות כיוון וקצב התקדמות של שריפת יער, ולנטר שיחות ברשתות החברתיות על מנת לזהות חשודים בפדופיליה או בפעילות טרור.
מאז אסון התאומים בשנת 2001 התעוררה המודעות לפיתוח אמצעי אבטחה והגנה מתקדמים במרחב האזרחי. אמנם בארה"ב ובישראל פעלו עוד קודם לכן תעשיות ביטחוניות מהמובילות בעולם, אבל הן התמקדו בצרכי הביטחון של מדינות ושל צבאות - הן בסדר הגודל של המערכות והן בעלותן הגבוהה - ולרוב לא התאימו לצרכי כוחות החירום וההצלה. אסון התאומים הבהיר שיש לשכלל את אמצעי האבטחה במרחב האזרחי ולצייד את כוחות החירום וההצלה בכלים ובטכנולוגיות מתקדמות שיקנו להם יתרון בפעילות השוטפת ובשעת חירום.
בארה"ב הוקם בשנת 2003 המשרד לביטחון המולדת כאחראי על כל הגופים שנקראים "מגיבים ראשונים" (First Responders) ובו גם המינהל לאבטחת התחבורה (TSA) שאחראי על אבטחת הטיסות בארה"ב, משמר החופים האמריקאי ועוד. בישראל הוקם פיקוד העורף לאחר שבזמן מלחמת המפרץ ב-1992 הפך העורף האזרחי לחזית. בשנים שלאחר מכן התגבשו גם תחומי האחריות של המשרד לביטחון פנים, שקיבל את שמו לאחר רצח רבין ב-1995 ובשנת 2011 הוכפף אליו מערך הכבאות בנוסף למשטרה ולשב"ס.
ההתעוררות בהבנת הצרכים של גופי החירום וההצלה החלה לחלחל באותן שנים לתעשיות הטכנולוגיות - בין אם בשל הצפת הצרכים על ידי כוחות החירום וההצלה ברחבי העולם והמשרדים האחראים להם ובין אם נוכח תכניות עידוד וסיוע שהושקו על ידי ממשלות וגופים ציבוריים. התפיסה שכדי לענות על צרכים ביטחוניים יש להקים חברות ענק בתמיכה ממשלתית השתנתה וכיום פועלות בישראל חברות סטארט-אפ צעירות לצד חברות קטנות ובינוניות בתחום ביטחון הפנים, שחלקן אף משתפות פעולה עם חברות הענק הביטחוניות בפיתוחים טכנולוגיים ייחודיים. תנופה נוספת לתחום הגיעה עם הגידול באיומי הסייבר שנכפו עלינו בשנים האחרונות, שהידקו את הקשר של גופי הממשל והאכיפה עם התעשייה המתפתחת.
היזמות והחדשנות בתחום ביטחון הפנים צמחו מאז אסון התאומים גם בישראל, כשבעשר השנים האחרונות חלה פריחה של חברות ושל גופים המסייעים לתעשייה, מפעילים תכניות האצה ומקימים קרנות המתמחות בביטחון פנים, לצד צמיחת חברות הסטארט-אפ. לפי איגוד חברות ה-HLS והסייבר בישראל (ISBU) ישנן כיום בישראל קרוב ל-2,000 חברות בתחומי ה-HLS וסייבר, מתוכן, בהערכה גסה, כ-1,200 חברות HLS וכ-800 חברות סייבר. בכל שנה צומחת התעשייה בעשרות חברות נוספות אבל אין בנמצא מספרים מדויקים מאחר שרבות מהן פועלות מתחת לרדאר. הערכות לא פורמליות מדברות על היקף צמיחה של בין 3% ל-5% בשנה.
בין הגופים המסייעים לתעשייה ניתן למנות את IHLS שתומך במיזמי אבטחה וביטחון פנים באמצעות אקסלרטור ליזמים, כנסים ותערוכות, ולאחרונה הקים מרכז חדשנות בשיתוף משרד הביטחון (מפא"ת); את מתחם ההיי-טק SOSA, שהוקם על ידי בכירים בתעשיית ההון סיכון המקומית לעידוד יזמות וחדשנות Open Innovation, ומפעיל תכנית שנקראת SOSA HLSTech; ואת איגוד חברות ה-HLS והסייבר בישראל (ISBU), שנועד לדאוג לצרכי התעשייה המתפתחת מול גופי הממשלה בישראל ולסייע בחשיפת החברות. גם מכון הייצוא פועל כבר שנים רבות בתחום ומסייע לחברות יצואניות באמצעות "ענף ביטחון המולדת, תעופה וחלל" שמייצר הזדמנויות עסקיות לחברות ומסייע להן מול גופי הממשל בישראל.
3 צפייה בגלריה
ירון אשכנזי המייסד והשותף המנהל של Ventures Awz. בטוח בטכנולוגיית הביטחון הישראלית
( צילום: תומר יעקובסון )
cשנים האחרונות גדל היקף ההשקעות בתחומי הסייבר וביטחון הפנים בישראל והוא מוערך בכמה מאות מיליוני דולרים בכל שנה, כולל מספר אקזיטים גדולים, כמו למשל זה של חברת XMCyber של ראש המוסד לשעבר שנרכשה בשנת 2021 על ידי החברה הגרמנית Schwarz Group תמורת כ-700 מיליון דולר, או זה של חברת יירוט הרחפנים Convexum שנמכרה בשנת 2020 לחברת NSO בסכום מוערך של כ-60 מיליון דולר. בתחום המל"טים, נעשו רכישות גדולות של חברות ישראליות בהובלת חברות כמו רפאל, שרכשה את החברות אירונאוטיקס וקונטרופ תמורת מאות מיליוני דולרים.
יש כיום בישראל מספר קרנות ותכניות שמתמקדות בהשקעות בתחומי הסייבר וביטחון הפנים והמולדת. גוף השקעות ייחודי שכל השקעותיו הן בתחומי ביטחון הפנים והסייבר הוא Awz Ventures, שהוקם בקנדה על ידי ירון אשכנזי, יזם ישראלי ששירת בעבר כאיש אבטחה בשב"כ. בשנה שעברה השיק הסניף של Awz Ventures בישראל קרן הון סיכון בשיתוף משרד הביטחון (מפא"ת) בהיקף של יותר מ-80 מיליון דולר להשקעה בחברות ישראליות. בין השותפים בקרן מספר ישראלים שהיו בעמדות מפתח בתחומי הביטחון והאבטחה, בהם רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ לשעבר.
בשנת 2014 קיבל הקונגרס האמריקאי החלטה לתמוך ולממן תכנית של פרוייקטים משותפים בתחום ביטחון הפנים בין חברות ישראליות ואמריקאיות - זאת, בהמשך ליוזמה של לשכת המדען הראשי במשרד לביטחון פנים והמינהל הטכנולוגי במשרד לביטחון המולדת בארה"ב. התכנית נקראת BIRD HLS והיא מנוהלת על-ידי קרן BIRD, הקרן הדו-לאומית למו"פ של ישראל וארה"ב. תכנית זו משקיעה מדי שנה במספר פרוייקטים משותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות המפתחות טכנולוגיות לשימוש כוחות החירום וההצלה על פי צרכים שהוגדרו על ידי המשרד לביטחון פנים וה-DHS.
כוחות החירום וההצלה יהיו חייבים להישאר בחזית הטכנולוגית כדי שיוכלו לתת מענה לתרחישי קיצון ולהקדים גורמים עוינים מתוחכמים - והפריחה הטכנולוגית תסייע להם בכך. לרשות החברות הטכנולוגיות עומדים כיום גופי תמיכה, קרנות ותכניות שיסייעו להם לפתח את הטכנולוגיות החדשניות ביותר. ההתפתחות הטכנולוגית בתחום רק תלך ותתעצם עם השנים תוך ניסיון לתת מענה מהיר לצרכים ותחושת ביטחון לאזרחים.
טל קלם הוא מנהל פיתוח עסקי ומנהל תכנית BIRD HLS בקרן BIRD
